רש״י ברכות ב: משעה שהעני אוכל פתו שאין לו נר להדליק לסעודתו והנה מבואר בגמרא שזמן כהן ועני חד שיעורא הוא וכתב רש״י דהיינו צאת הכוכבים וצ״ע שלכאורה בצאת הכוכבים ליכא אור וא״כ עני צריך לאכול קודם לכן
שמואל דוד בערקאוויץ, לייקווד ארה"ב
כתר"ה שליט"א כיוון לקושית המאירי ברכות ב (סוד"ה זמן החמישי) וז"ל אם מפני שאין לו נר ובא להקדים לאכול כמו שפירשו גדולי הרבנים [ידוע שכוונתו לרש"י - ד.ב.], א"כ צריך הוא שיבדל ממלאכתו קודם שקיעת החמה וגו' שבודאי צריך הוא לאורה שתכף לשקיעת החמה, עיי"ש. אמנם עי' שו"ת אג"מ או"ח ח"א סי' כד ד"ה ומה בשם ירושלמי ריש ברכות שאחר צה"כ עדיין יש אור גדול, וגם הביא האג"מ ראייה מרש"י הנ"ל שאחר צה"כ עדיין יש אור שא"צ אז נר.
בברכת התורה
דוד בלום
זה מה שהשיב הכולל לשאלה דומה-
שלום וברכה,
כבר העיר מזה באגרות משה או"ח כד., וגם הביא מהירושלמי שעדיין יש אור גדול לאחר צאת הכוכבים. וצ"ל שגם לשיטת ר"ת עדיין יש אור בחוץ (עכ"פ בחו"ל. אך קשה שהגמרא מיירי באופק א"י או בבל, אך זה בין כך קשה לר"ת שהחוש מעיד שכבר יוצאים כוכבים מקודם, וכמו שהקשה הגר"א.) ...
יוסף בן ארזה