TOSFOS DH MANA D'MEICHLA
תוס' ד"ה מנא דמיכלא
(Summary: Tosfos cites two interpretations of ''Mana d'Meichla'.)
קערות לאחר שאכלו בהן צריך להוציאם מן הסוכה משום מיאוס. כך פירש בקונטרס.
Explanation #1: Dishes after one has eaten from them must be removed from the Sukah because they are dirty. Rashi.
וי"מ כגון קדירות ואגני דלישא ...
Explanation #2: Others explain that it refers to pots and kneading bowls ...
וטעמא ד'כעין תדורו' בעינן ,והני אין רגילין להיות בבית דירה, אלא בית יש להם לבדם.
Reason: Because one requires 'Ke'ein Taduru', and one tends not to place these in the room where one eats, only in a room of their own.
וכן פירש בה"ג -כגון קדרי ושפודי, ובי טוי, ובי תפי.
Support: And so the Behag explained - 'pots, spit-rods, roasting implements and utensils for cooking'.
TOSFOS DH V'AMRI LAH BAR MI'TALELASA
תוס' ד"ה ואמרי לה בר ממטללתא
(Summary: Tosfos discusses the difference between Ner and the other cases.)
אין שרגא מעניינא דאחרים ,ד'מנא דמיכלא בר ממטללתא- ' היינו בשעה שאין משתמש בהן, דבשעת סעודה אוכל בקערה בסוכה...
Clarification: 'The lamp' is not speaking under the same conditions as the others - since 'food utensils outside the Sukah' is speaking where they are not being used, because as long as they are in use, one eats from them in the Sukah.
אבל שרגא בעודו דולק ומשתמש לו לאורו, אסור...
Clarification (cont.): Whereas a lamp is forbidden as long as it is being used ...
כדמוכח לקמן פרק לולב וערבה (ד' מח. ושם) דתנן גבי שביעי של חג 'גמר מלאכול, לא יתיר סוכתו, משום דאי מתרמי ליה סעודתא, אכיל בגווה...
Introduction to Proof: As is evident later, in Perek Lulav va'Aravah (Daf 48a & 48b), where the Mishnah says with regard to the seventh day of Sukos 'When one finishes one's Se'udah, one may not dismantle one's Sukah, in case one wishes to eat another meal, which one must do in the Sukah.
אבל מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה מפני כבוד יום טוב האחרון ,שמראה כמכין עצמו לקראתו למקום שיסעוד שם הלילה' ...
Introduction to Proof (cont.): Only one takes one's Keilim down from the Sukah after Minchah time, in deference to the last day of Yom-Tov, by demonstrating that he is preparing to greet it in the location where he intends to eat his meal.
ואמרינן בגמרא 'אין לו מקום להוריד כלי וצריך לאכול שם ביום טוב האחרון, מה יעשה ויוכיח שאינו כמוסיף על המצוה לעשות סוכה שמונה ימים? מדליק בה את הנר' ...
Introduction to Proof (concl.): And the Gemara there, in reply to the question what a person who does not have an alternative location eo which to transfer his Keilim should do to avoid making it clear that he is not adding an eighth day on to Sukos, the Gemara replies that he should kindle a lamp there ...
ומדחשיב לה היכירא בשעת הדלקה, שמע מינה דאסור בחג.
Proof: And the fact that it considers it a sign of recognition proves that it is forbidden to kindle it on Sukos.
ושמא היינו טעמא דמשום דמוקמינן בסוכה קטנה, וחיישינן שמא תשרף סוכתו.
Reason: Perhaps the reason for this is because the Gemara establishes it by a small Sukah, and the Chachamim are afraid that it might burn down the Sukah.
ותדע דהדלקה דוקא, מדלא נקט 'מעייל את הנר' כדנקיט התם 'מעייל בה מאני מיכלא. '
Proof: And as proof that the prohibition lies in the kindling is the fact that the Tana does not say 'He brings in the lamp, as he says with regard to bringing in the eating utensils.
29b----------------------------------------29b
TOSFOS DH LULAV YAVESH PASUL
תוס' ד"ה לולב יבש פסול
(Summary: Tosfos discusses the reason and source of Lulav ha'Yavesh.)
ומפרש בגמרא משום דאיתקש לולב לאתרוג, דכתיב ביה "הדר" ...
Reason #1: The Gemara ascribes it to the fact that Lulav is compared to Esrog, by which the Torah writes 'Hadar" ...
ולא כמו שפירש הקונטרס משום דכתיב (שמות טו) "זה אלי ואנוהו" ...
Refutation of Reason #2: And not like Rashi, who explains that it is because the Torah writes "Zeh Keili ve'Anveihu" (Sh'mos, 15) ...
דאין "ואנוהו" אלא לכתחלה, ולא מי פסל בהכי ...
Refutation of Reason #2 (cont.): Because "ve'Anveihu" is a Din in Lechatchilah, and is not a reason to declare it Pasul Bedi'eved ...
כדמוכח פ"ק (לעיל דף יא:) דאמרי רבנן 'לולב מצוה לאוגדו משום שנא' "זה אלי ואנוהו" ;לא אגדו, כשר.
Source: As is evident in the first Perek (above, on Daf 11b) where the Rabanan maintain that it is a Mitzvah to bind the Lulav, based on the Pasuk "Zeh Keili ve'Anveihu"; yet if one fails to bind it, it is Kasher.
והאי 'יבש' דהכא אין לפרש כמו 'יבש' דפרק אין מעמידין (ע"ז דף כט:) דתנן 'החרצנים של נכרים, יבשים מותרים;' ומפרש בגמ' 'יבשים לאחר שנים עשר חדש.'
Refutation of Reason for Yavesh: one cannot define 'Yavesh' mentioned here in the same way as 'Yavesh' in Perek Ein Ma'amidin (Avodah-Zarah, Daf 29b), where the Mishnah permits dry grape-pits of Nochrim, and which the Gemara defines as 'after twelve months' ...
דהא אמרינן לקמן (דף לג.) גבי 'הדס יבש' ' -יבשו רוב עליו ונשתייר שם שלשה בדי עלין לחין, כשירין ...
Refutation: Since the Gemara says later (on Daf 33a) in connection with 'a dry Hadas' - that if the majority of its leaves have dried up and just three twigs of fresh leaves, it is Kasher ...
אלמא אין היבשות תלוי בשנים עשר חדש.
Refutation: So we see that 'Yavesh' here is unconnected to the twelve-month period.
אלא יש לומר יבשות דהכא כמו יבשות אזן בכור -דתנן בפרק על אלו מומין (בכורות דף לז.) 'רבי יוסי בן המשולם אומר, יבשה עד שתהא נפרכת )בצפורן . ' (
Authentic Definition of Yavesh: 'Yavesh' here is therefore equivalent to the Yavshus of the ear of a B'chor - as Rebbi Yossi ben ha'Meshulam states in the Mishnah in Perek Al Eilu Mumin (B'choros, Daf 37a) 'It has dried to the extent that it breaks (when it is bent)'.
TOSFOS DH NIKTAM ROSHO
תוס' ד"ה נקטם ראשו
(Summary: Tosfos clarifies the case and reconciles the Halachah with the Sugya on Daf 32a.)
לכאורה מיירי בשני עלין האמצעיים היוצאין מראש השדרה.
Clarification: This appears to refer to the two middle leaves that protrude from the top of the spine.
אבל קשיא, דבגמרא (דף לב.) קאמר רבי יהושע בן לוי 'ניטלה התיומת, פסול' ,והן אותן העלין האמצעיים...
Question: On Daf 32a, Rebbi Yehoshua ben Levi states that 'If the twin-leaf is removed, it is Pasul' - with reference to the two middle leaves.
והא אפילו בנקטם ראשו פסול, כל שכן נטלו לגמרי ?
Question (cont.): But surely, if even 'Niktam Rosho' (if the top is clipped off) is Pasul, how much more so 'Nitlu' (if the leaves are completely removed)?
וצריך לומר ד'נקטם ראשו' מיירי ברוב העלין העליונים.
Answer #1: One must therefore say that 'Niktam Rosho' refers to the majority of the top leaves.
אי נמי, אצטריך ליה לרבי יהושע בן לוי לאשמועינן 'ניטלה' -דסלקא דעתיה דחשיב הדר טפי מנקטם.
Answer #2: Alternatively, Rebbi Yehoshua ben Levi needs to teach us 'Nitlah,
אי נמי, 'ניטלה' -אחת מן התיומת, דב'נקטם' לא מיפסלה אא"כ נקטמו שתיהן.
Answer #3: Alternatively, 'Nitlah refers to where only one of the two leaves has been removed, since 'Niktam' is only Pasul if both of them have been clipped off.
TOSFOS DH NIFR'TZU ALAV
תוס' ד"ה נפרצו עליו
(Summary: Tosfos clarifies the case and disgrees with Rashi's interpretation of 'Nifr'tzu'.)
ברוב עלין איירי ,כדתניא בתוספתא (פ"ב).
Clarification: This speaks with reference to most of the leaves, as stated in the Tosefta (Perek 2).
ופי' בקונטרס 'שנפרצו מן השדרה שלו ואינן מחוברין אלא על ידי אגודה' -משמע שרוצה לומר שנתלשו לגמרי מן השדרה.
Explanation #1: Rashi explains 'Nifr'tzu to mean that they (the leaves) broke off from the stem an are only joined to it via binding - implying that they re completely detached from it.
ולא משמע כן בגמ' דאמרינן 'נפרצו דעביד כי חופיא' -והעלין שנתלשו מן השדרה 'הוצי' מיקרו? ...
Refutation: But this is not implied in the Gemara (32a), which says 'Nifr'tzu - that it is made into a sort of broom - whereas the leaves that are detached are called 'Hutzin'? ...
כדאמרינן בגמרא (דף לז:) 'אמר רבה, לא ליגוז איניש לוליבא בהושענא, דמשתיירי הוצי והוי חציצה' ...
Source: As the Gemara quoting Rabah says (on Daf 37b) - 'A man should not cut the Lulav together with the Aravos, because leaves remain, which form a Chatzitzah (an interruption) - i.e. ...
כלומר אם ארוך הוא יותר מדאי מן הערבה ובא לקצץ מתחת, לא יקצץ בעודו באגודו, דמשתיירי עלי הלולב כשנתלש מן השדרה על ידי הקציצה.
Source (cont.): If it (the Lulav) is much longer than the Aravah an one comes to cut it at the bottom, one should not cut it whilst it is bound, since the leaves of the Lulav, which have become detached from the stem via the cutting, remain.
ומן ההוצין עושין חופיא, כדאמרינן בהגוזל קמא (ב"ק דף צו.) 'האי מאן דגזל לוליבא מחבריה ועבדינהו הוצי, קני -מעיקרא לוליבא והשתא הוצי ...
Source (cont.): And from the leaves one (generally) makes a broom, as the Gemara says in 'ha'Gozel Kama (Bava Kama, Daf 96a) 'Someone who steals a Lulav from his friend, and turns it into Hutzi, acquires it - because before it was a Lulav, and now it is leaves ...
הוצי ועבדינהו חופיא, קני -מעיקרא הוצי והשתא חופיא... '
Source (concl.): Hutzi and manufactures a broom, he acquires it - because before it was leaves and now it is a broom'.
והיינו שחלק כל עלה ועלה לשנים...
Explanation #2: That is by dividing each leaf into two ...
לפי שכל עלי הלולב כפולים, ועמד וחלק אותם, שכן דרך לעשות חופיא.
Explanation #2 (cont.): Since all the leaves of the Lulav are doubled, so he divided them, because that is the way that one makes a broom (which is what he did here - but without first detaching them).
TOSFOS DH KAPASIK V'TANI LO SH'NA B'YOM-TOV RISHON V'LO SH'NA B'YOM-TOV SHEINI
תוס' ד"ה קפסיק ותני לא שנא בי"ט ראשון ול"ש בי"ט שני
(Summary: Tosfos searches for the source of this statement.)
משמע דדייק מדקתני סתם ולא מפליג.
Suggestion #1: It seems, at first, that th Gemara extrapolates this from the fact the Tana makes the statement S'tam and does not differentiate.
ותימה, הא אמרינן לקמן (דף לד:) 'ניקב וחסר כל שהוא, פסול' - אע"ג דבי"ט שני כשר...
Refutation: The Gemara later (on Daf 34b) says 'Nikav ve'Chasar Kol Shehu, Pasul', even though it is Kasher on the second day Yom-Tov? ...
כדאמרינן לקמן (דף לו:) בגמ' 'דר' חנינא מטביל ביה ונפיק ביה' ,ומוקי מתני' בי"ט ראשון.
Source: As the Gemara will say later - 'That Rebbi Chanina took a bite from it (the Esrog) and was subsequently Yotzei with it', whilst establishing the Mishnah on the first day of Yom-Tov.
ואי דייק מדקתני 'גזול' ולא קתני 'שאול' ...
Suggestion #2: If it extrapolates it from the fact that it mentions 'stolen' but not 'borrowed' ...
הא לקמן בסוף הסוגיא דייק רב נחמן בר יצחק הכי, אבל הכא עדיין לא אסיק אדעתיה.
Refutation: Rav Nachman makes this point later, but it has not occurred to the Gemara at this juncture?
ואי משום דקתני 'גזול' דומיא ד'יבש' ...
Suggestion #3: And if it is because the Tana mentions 'Gazul' - similar to 'Yaveish' ...
הכי נמי גבי 'נקב' קתני 'עלתה חזזית על רובו' ,דמפסיל אף בי"ט שני משום הדר.
Refutation: It says also next to 'Nikav' - 'Alsah Chazazis (spots) al Rubo' which is Pasul on the second day too, due to 'Hadar' (although a hole is not)?
ומיהו בירושלמי משמע קצת דמשום חזזית לא מיפסיל אלא בי"ט ראשון ...
Refuting the Refutation: The Yerushalmi however, implies slightly that 'Chazazis' is only Pasul on the first day ...
דמסיק עלה רבי יצחק בר נחמן בשם ר' שמואל 'כל הפסולין אינן פסולין אלא בי"ט ראשון בלבד. תמן אמרין רובו מצד אחד' ' ,חוטמו כרובו' ...
Refuting ... (cont.): When Rebbi Yitzchak bar Nachman says in the name of Rebbi Shmuel 'All the Pesulin are only Pasul on the first day. There they explained 'The majority that is on one side' and 'The nose is like the majority' ...
והיינו 'במקום אחד' דאמרינן לקמן (דף לה:) גבי 'חזזית' .
Refuting ... (cont.): And that is equivalent to 'one location' which the Gemara later (on Daf 35b) mentions in connection with 'Chazazis'.
ומיהו אי 'יום ראשון' דווקא ,על כרחך הדר הוא, ולא מיפסיל אלא משום דחשיב כחסר, ולא מסתבר כלל!
Refuting ... (concl.): In any event, if 'the first day' is exclusive, it must be Hadar, and it is Pasul only because it is considered 'Chaser' - though this is not logical at all!
וי"ל דר' חנינא לית ליה האי 'קפסיק ותני ... '
Answer #1: Rebbi Chanina does not hold of 'Kapasik ve'Tani ... ' ...
כמו שמואל דשמעתין -דמוקי מתניתין דגזול בי"ט ראשון, ומכשיר בי"ט שני.
Precedent: Like Shmuel in our Sugya - who establishes the Mishnah of 'Gazul' on the first day of Yom-Tov, declaring it Kasher on the second day.
אי נמי ,ברישא דמשנה שייך לדקדק -מדתני סתם ולא מפליג ...
Answer #2: Alternatively, one can only extrapolate from the Reisha of the Mishnah - since it mentions S'tam without differentiating ...
אבל כולהו אחריני ,איידי דלא מפליג ברישא, לא מפליג בסיפא, ושונה דבריו סתם אף על פי שיש לחלק.
Answer #2 (cont.): But as for all the other cases, since it did not differentiate in the Reisha, it does not differentiate in the Seifa either, mentioning them S'tam, even though in fact, one can differentiate.
TOSFOS DH BA'INAN HADAR V'LEKA
תוס' ד"ה בעינן הדר וליכא
(Summary: Tosfos explains why some Pesulim apply all seven days and others, only on the first.)
משמע דפשיטא ליה דבעינן 'הדר' לכולהו יומי , ו"לכם" ' -משלכם' לא מיתוקם אלא בי"ט ראשון
Hadar & Lachem: This implies that it is obvious to the Gemara that 'Hadar' is required on all the days, whereas "Lachem" - 'mi'she'Lachem' only applies to the first day ...
וכן "ולקחתם" דממעטינן מיניה 'חסר' -דבעינן לקיחה תמה, לא מיפסיל אלא בי"ט ראשון...
Chaser: Likewise "u'Lekachtem", from which we preclude 'Chaser' (lacking) - because one requires a 'Lekichah Tamah', is only Pasul on the first day ...
כדקאמרינן לקמן בפירקא (דף לו:) 'ר' חנינא מטביל ביה בי"ט שני ונפיק ביה' .
Source: As the Gemara says later in the Perek (Daf 36b) 'Rebbi Chanina took a bit from it on the second day and was then Yotzei with it'.
ותימה, מאי שנא זה מזה ?הא כולהו בהדי הדדי כתיבי בחד קרא - "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר" ?
Question: What is the basis to difference between them, seeing as they are all written in the same Pasuk "u'Lechachtem lachem ba'Yom ha'Rishon, P'ri Eitz Hadar ... "?
ואי משום דמשמע ליה דהני דכתיבי מקמי "ביום ראשון" עליה קיימי ,אבל 'הדר' בתריה כתיב ...
Suggested Answer: And if it is because he understands that "ba'Yom ha'Rishon" refers to those that are written before it, whilst 'Hadar' is written afterwards ...
אכתי קשיא -מדכתיב "ולקחתם" דרשינן בהקומץ רבה (מנחות דף כז.) ולקמן בפירקין (דף לד:) ד'ארבעה מינין שבלולב מעכבין זה את זה, דבעינן לקיחה תמה' ...
Question: The Kashya remains that since we Darshen from "u'Lekachtem" - in 'ha'Kometz Rabah' (Menachos, Daf 27a) and later in the Perek that 'The four species of the Lulav are all crucial, seeing as 'Lekichah Tamah' is required ...
ובשילהי פירקין (דף מא:) ובריש לולב וערבה (לקמן ד' מג.) דרשינן נמי מדכתיב "ולקחתם" לשון רבים, 'שתהא לקיחה לכל אחד ואחד' ...
Question (cont.): And in our Perek (on Daf 41b) and at the beginning of 'Lulav va'Aravah', from the fact that the same word is written in the plural, the Gemara learns 'Every individual must take the Lulav' ...
מדלא כתיב "ולקחת" לשון יחיד -כי היכי דדרשינן פרק רבי ישמעאל (מנחות דף סה:) 'ספירה לכל אחד ואחד' מדכתיב "וספרתם" ...
Question (cont.): Since it does not say "ve'Lakachta" in the singular - in the same way as it Darshens in Perek Rebbi Yishmael (Menachos, Daf 65b) - 'Every individual must count the Omer, since the Torah writes "u'Sefartem" (in the plural) ...
ואם כן, בשאר הימים תיסגי במין אחד, ובלקיחה של אחד בשביל כולם?
Question (concl.): In that case, on the other days of Sukos, one of the species ought to suffice, and by taking one of them one ought to be Yotzei?
לכך נראה דהיינו טעמא -משום דיום ראשון דאורייתא בגבולין ושאר יומי דרבנן זכר למקדש ,כדאיתא בריש לולב וערבה (לקמן דף מד.) ...
Final Answer: The correct reason is therefore as follows - based on the fact that the first day outside the Beis-ha'Mikdash is d'Oraysa, and the other days are de'Rabanan, to commemorate the Mikdash, as the Gemara will explain later at the beginning of 'Lulav va'Aravah' (Daf 4a) ...
הלכך בעיקר הלקיחה כגון ד' מינין ולקיחה לכל אחד ,תקון בשאר יומי כעין דאורייתא, וכן בהדר משום הדור מצוה ...
Final Answer (cont.): Consequently, concerning tha actual taking itself - i.e. the four species and that each person must take it, they instituted on all the other days too - akin to the Torah law, and the same applies to 'Hadar', because of Hidur Mitzvah (beautifying the Mitzvah) ...
אבל בחסר ובשאול לא תקון ...
Final Answer (cont.): But they did not include 'Chaser' and 'Sha'ul' in this Takanah.
ובגזול פלוגתא דשמעתין ,דרבי יוחנן סבר דתקון משום 'מצוה הבאה בעבירה' ושמואל סבר דלא תקון -ד'מתוך שיוצא בשאול יוצא נמי בגזול '.
Final Answer (concl.): Whereas 'Gazul' in this regard is a Machlokes in the Sugya - Rebbi Yochanan maintains that they included it because of 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah', and Shmuel disagrees, because 'Seeing as one can be Yotzei with borrowed one, so too, can one be Yotzei with a stolen one'.