1)

TOSFOS DH KOL OF SHE'PORE'ACH ALAV MIYAD NISRAF

תוס' ד"ה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף

(Summary: Tosfos explains the reason behind this phenomenon and cites a precedent.)

שהדברים שמחים כנתינתם בסיני -שנתנה תורה באש.

(a)

Explanation: Because the Simchah was comparable to that of Sinai - where the Torah was given with fire.

וכענין זה מצינו במדרש -בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם.

(b)

Precedent: And a similar thing occurred in the Medrash - concerning the incident with Rebbi Eliezer and Rebbi Yehoshua, when they were siting at a Se'udah, and a fire burned around them (Refer to Mesores ha'Shas, notes ע & ס ,נ.

2)

TOSFOS DH HILCH'SA NINHU

תוס' ד"ה הלכתא נינהו

(Summary: Tosfos explains the difference in text between the Sugya here and the Sugya in Nidah.)

'הלכתא היא' גרסינן ,לשון יחיד ,דחדא מינייהו הלכתא, ותו לא.

(a)

Clarification of Text (here): The text reads 'Hilch'sa' - in the singular, since it is only one case that is Halachah, an no more.

ובריש בנות כותים (נדה דף לב.) גבי 'אין לי אלא אשה' , נקט לשון רבים ...

(b)

Clarification of Text (in Nidah): Whereas at the beginning of 'N'nos Kutim' (Nidah, Daf 32a) in connection with 'I only know a woman', it mentions the plural ...

לפי שמסופק על שניהם הי מינייהו הלכתא.

1.

Reason: Because the Gemara's initial doubt is which of the two cases there is Halachah.

28b----------------------------------------28b

3)

TOSFOS DH HISHVEH HA'KASUV ISHAH L'ISH

תוס' ד"ה השוה הכתוב אשה לאיש

(Summary: Tosfos reconciles this statement with a number of Sugyos in Shas which appear to contradict it.)

וא"ת, פ"ק דערכין (ד' ד:) דאמר 'אין לי אלא איש שהעריך, אשה שהעריכה מנין?

(a)

Question #1: In the first Perek of Erchin (Daf 4b) where it says 'We only know if a man is Ma'arich, but from where do we know if a woman is Ma'adich?'

ובפ' ד' מיתות (סנהדרין דף סו.) גבי 'מקלל אביו ואמו' דאיצטריך לן "איש איש" לרבות אשה ...

(b)

Question #2: And in Perek Arba Misos (Sanhedrin, Daf 66a) in connection with 'Someone who curses his father and mother', where the Gemara needs to come on to "Ish Ish" to include a woman ...

דדריש לה מדכתיב "איש" תרי זימני, דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות' -תיפוק ליה 'מדהשוה אשה לאיש? '

1.

Question #2 (cont.): Since it Darshens it from the fact that the Torah repeats the word "Ish", since 'One Miy'ut after another comes to include'.

וכן בפ' נגמר הדין (שם ד' מו:) ' -אין האשה נתלית, מדכתיב "איש" ...

(c)

Question #3: And similarly in Perek Nigmar ha;Din (Sanhedrin, Daf 46b) - which precludes a woman from the Din of hanging, since the Torah writes "Ish" ...

ולא אמרי' 'השוה אשה לאיש' ?

1.

Conclusion: And (in all these cases) we do not say 'Hishveh ha'Kasuv Ishah le;Ish'?

וי"ל, דלענין פרשה שנאמרה בלשון זכר הוא דאמרינן 'השוה הכתוב אשה לאיש' ,דאהא מייתי לה בריש תמורה (ד' ב:) ,והכא גבי אזרח ...

(d)

Answer: It is only concerning a Parshah that is written in the masculine that we apply 'Hashveh ha'Kasuv Ishah le'Ish', since it is in that context that the Gemara quotes it at the beginning of Temurah and here in connection with 'Ezrach'.

אבל היכא דכתיב "איש" ממעטינן אשה.

1.

Answer (cont.): But whene the Torah writes "Ish" it comes to preclude a woman.

ומיהו קשה, דבפ' שור שנגח ארבעה וחמשה (ב"ק ד' מד:) אמר "שור שור שבעה' להביא שור האשה גבי 'שור שהמית' ...

(e)

Question: In Perek Shor she'Nagach Arba'ah va'Chamishah (Bava Kama, Daf 44b) the Gemara states that 'Shor, Shor Shiv'ah' comes to include an ox belonging to a woman in the Din of asn ox that kills' ...

והתם לא כתיב ביה "שור איש" אלא דכתיב ביה "וגם בעליו יומת" ,וזה אינו אלא לשון זכר?

1.

Question (cont.): Even though the Pasuk there does not write "Shor Ish", only "ve'Gam Be'alav Yumas"

ושמא יש בו שום יתור שהייתי ממעט ממנו אשה, אי לאו דרביי' רחמנא.

(f)

Answer #1: Perhaps there is an extra word there from which we would have precluded the ox of a woman, were it not for the fact that the Torah includes it.

אי נמי, משום דדרשינן בפרק ד' וה' (שם דף מד.) 'נגיחה למיתה, נגיחה לנזקין' ,הוה ילפי' מיתה מנזקין דכתיב בהו "כי יגח שור איש ".

1.

Answer #2: Alternatively, since we Darshen in Perek Arba'ah va'Chamishah (Ibid., Daf 44a) 'Negichah le'Misah, Negichah le'Nizakin', we would have learned Misah from Nizakin, where the Torah writes "Ki Yigach Shor Ish", in this regard too (See Mesores ha'Shas).

4)

TOSFOS DH L'RABOS HA'GEIRIM

תוס' ד"ה לרבות הגרים

(Summary: Tosfos cites conflicting Sugyos regarding whether "Yisrael" precludes Geirim or not.)

דס"ד "ישראל" ולא גרים.

(a)

Clarification: Because the Gemara thinks that "Yisrael" would otherwise preclude Geirim.

כי האי גוונא אשכחן פרק כל המנחות באות (מנחות דף סא: ושם) גבי 'תנופה' ,דאמרי' 'אין לי אלא "בני ישראל" ,גרים ועבדים משוחררים מניין? ת"ל "המקריב" ...

(b)

Precedent #1: And similarly, we find in Perek Kol ha'Menachos (Menachos, Daf 61b & 62) in connection with 'Tenufah', when the Gemara says 'We only know B'nei Yisrael", from where do we know Geirim and Avadim Meshuchrarim (who have been set free)? Therefore the Torah writes "ha'Makriv" ...

וכן בפרק הערל (יבמות דף עד: ושם) ובספ"ק דכריתות (דף ז:) "דבר אל בני ישראל, אשה כי תזריע" ...

1.

Precedent #2: And in Perek ha'Areil (Yevamos, Daf 44b & 45a), and at the end of the first Perek of Kerisus (7b) "Speak to the B'nei Yisrael, a woman who becomes pregnant ... ".

אין לי אלא בני ישראל, גיורת ושפחה משוחררת מניין? ת"ל "אשה" .

2.

Precedent #2 (cont.): We only know B'nei Yisrael; from where do we know a Giyores and a Shifchah Meshuchreres? Therefore the Torah writes "Ishah".

ותימה, דבפרק אלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פו. ושם) גבי 'גונב נפש' ,אמרינן "בני ישראל" למעוטי למי שחציו עבד וחציו בן חורין, אבל כולו משוחרר לא ממעט מ"בני ישראל" ...

(c)

Question #1: In Perek Eilu hein ha'Nechenakin (Sanhedrin, Daf 86a & 86b) in connection with 'Someone who kidnaps', the Gemara Darshens "B'nei Yisrael" to preclude someone who is half an Eved and half free, but not an Eved who is fully Meshuchrar?

וכן בפרק בנות כותים (נדה דף לד.) 'בני ישראל מטמאין בזיבה ואין הנכרים מטמאין בזיבה' -אבל גרים ומשוחררים לא ממעטי?

1.

Question #2: And similarly, in Perek B'nos Kutim (Nidah, Daf 34a) 'B'nei Yisrael who are Zavim render Tamei, but not Nochrim - but it does not preclude Geirim and Meshuchrarim?

וכן במנחות בפ' שתי מדות (דף צג. ושם) 'בני ישראל סומכין ואין הנכרים סומכין' -אבל גרים ומשוחררים סומכין? ...

2.

Question #3: And likewise in Perek Sh'tei Midos (Menachos, Daf 93a & 93b) 'B'nei Yisrael perform Semichah (on their Korban), but not Nochrim' - but Geirim and Meshuchrarim do? ...

ובפ"ק דערכין (דף ה:) 'בני ישראל מעריכין ואין הנכרים מעריכין' ?

3.

Question #4: And in the first Perek of Erchin (Daf 5b) 'B'nei Yisrael Ma'arichin ve'Ein ha'NOchrim Ma'arichin'?

ושמא בכל הני יש שום רבוי דמרבינן גרים ומשוחררים.

(d)

Answer: Presumably, in all these cases there is some Ribuy that comes to include Geirim and Meshuchrarim.

5)

TOSFOS DH KA'AN B'KATAN SHE'HIGI'A L'CHINUCH

תוס' ד"ה כאן בקטן שהגיע לחינוך

(Summary: Tosfos clarifies the statement and discusses its various ramifications in different Sugyos.)

כגון קטן שאינו צריך לאמו.

(a)

Clarification: A child who no longer needs his mother ...

אע"פ דמתניתין קתני לה בהדיא ...

(b)

Implied Question: Even though the Mishnah specifically states that ...

דרך הש"ס להקשות ולתרץ כן ...

(c)

Answer: It is the way of the Gemara to nevertheless ask and answer in this way.

ודכוותי' פ"ק דחגיג' (דף ד. ושם) דדריש "כל זכורך , " 'לרבות הקטנים' , ופריך והתנן 'חוץ מחרש שוטה וקטן'? ומשני 'כאן בקטן שהגיע לחינוך' ...

(d)

Precedent #1: Similarly, in the first Perek of Chagigah (on Daf 4a & 4b), the Gemara Darshens "Kol Zechurcha" to include Ketanim, and on the Kashya from the Mishnah 'Chutz me'Chashu, it answers that the Beraisa is referring to a Katan who has reached the age of Chinuch ...

דהיינו כדתנן התם 'כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית, ואם יכול לעלות ,היינו הגיע לחינוך.

1.

Precedent #1 (cont.): Which is equivalent to the Mishnah there 'Whoever is not capable of holding his father's hand and going up to Yerushalayim to the Har ha'Bayis' and whoever is, is considered as having reached the age of Chinuch ...

וקס"ד דמקשה דכל קטן מרבי משום דקרא סתמא כתיב, מרבינא להו.

2.

Precedent #1 (concl.): Because the Makshan thought that the Beraisa is coming to include every Katan, because, since the Pasuk speaks S'tam ("Kol Zechurcha"), it includes them all.

ודכוותה בריש בנות כותים (נדה דף לב. ושם) דאי לאו משום דבת שלש שנים ויום אחד לענין ביאה הלכתא, הוה מרבי אפי' בת יום אחד, מדכתיב "ואשה" משום דקרא סתמא כתיב

(e)

Precedent #2: And likewise at the beginning of 'B'nos Kutim' (Nidah, Daf 32a & 32b), where, if not for the Halachah that a three-year old girl is subject to Bi'ah, we would have included even one who is one day old, since the Torah writes S'tam "Ishah".

והשתא 'הגיע לחינוך' דאמרינן בכל דוכתא אין כולן שוים, אלא כל אחד לפי עניינו ...

(f)

Conclusion: It transpires that 'reached the age of Chinuch' that is mentioned everywhere is different in each instance, all depending on the context ...

דהכא אמרי' ב'אין צריך לאמו' ...

1.

Example #1: Because here it means that the Katan no longer needs his mother ...

וגבי חגיגה 'שיכול לעלות' ,ובסוף לולב הגזול (לקמן דף מב.) גבי לולב 'ביודע לנענע' ,וגבי ציצית 'ביודע להתעטף' ,וגבי תורה 'ביודע לדבר' .

2.

Examples #2 - #5: Whereas by Chagigah it means that he is able to go up (to the Har ha'Bayis); at the end of Lulav ha'Gazul (later, Daf 42a) in connection with Lulav - that he knows how to shake it; by Tzitzis - that he knows how to wrap himself in them, and by Torah (study) - when he knows how to speak.

6)

TOSFOS DH TEISHVU KE'EIN TADURU

תוס' ד"ה תשבו כעין תדורו

(Summary: Tosfos points out that Rava too, concurs with the Beraisa.)

רבא נמי דמפרש טעמא אחרינא גבי 'שומרי גנות' לעיל (דף כו.), לא פליג אהא ברייתא, כדפרישית שם.

(a)

Clarification: Rava too, who gives a different reason, in connection with 'People who stand guard at gardens, cited earlier (on Daf 26a), does not argue with this Beraisa, as Tosfos explained there (DH 'Pirtzah ... ').

7)

TOSFOS DH U'MESHANEIN BA'SUKAH

תוס' ד"ה ומשנן בסוכה

(Summary: Tosfos clarifies the Sugya.)

לבאר טעם המשניות- והיינו הש"ס. ופריך 'והא תנוי לבר ממטללתא - 'לפי שצריך מחשבה ורוחב אויר?

(a)

Clarification: To explain the reason of th Mishnayos - which is called Gemara. And the Gemara queries this from (Rava's statement) 'Explaining the Mishnah - outside the Sukah', since it requires thought and a more spacious/airy enviroment?

ומשני -דבגמרא נמי יש בלא עיון כגון 'דבר פלוני אסור ומותר, ' אבל לעיוני בטעמים, בר מסוכה.

1.

Clarification (cont.): And the Gemara replies that one can learn Gemara without 'Iyun' (depth), such as 'Such a thing is Asur or Mutar', whereas delving into the reasons is preferably done outside the Sukah.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF