________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

prepared by Rabbi Eliezer Chrysler of Kollel Iyun Hadaf

Kollel Iyun Hadaf

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
PESACHIM 28 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

1) TOSFOS DH CHAZAR REBBI YEHUDAH V'DANO DIN ACHER

תוס‘ ד"ה חזר ר' יהודה ודנו דין אחר

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara refers to this as 'Din Acher', which it did not do earlier.)

הא דקרי ליה השתא ,דין אחר, טפי מהני דלעיל ...

(a) Implied Question: Why does the Gemara refer to this as a 'different Din' more than the previous cases (where Rebbi Yehudah also retracted)?

אומר ריב"א משום דהשתא אין צריך לאיסור אכילה והנאה וענוש כרת, אלא בצד ד‘בל תותירו‘ לחודיה מצינו למילף, דליתיה בכולהו.

(b) Answer: The Riva attributes it to the fact that now it no longer needs the Isur Achilah Hana'ah and the fact that it is Chayav Kareis.And one can learn it from the sole fact that it is subject to 'Bal Tosiru' which all the others are not.

2) TOSFOS DH V'CHAMETZ HAREI HU B'VAL TOSIR

תוס‘ ד"ה וחמץ הרי הוא בבל תותירו

(SUMMARY: Tosfos explains why, despite the comparison of 'Bal Tosiru' to 'Bal Yera'eh', 'Bal Yera'eh' is nevertheless more stringent that 'Bal Tosiru')

תימה לר"י, היכי עביד לעיל קל וחומר מנותר שאינו בבל יראה ובל ימצא, והא חשיב הכא ‘בל תותירו‘ כמו ‘בל יראה‘?

(a) Question: The Ri asks how the Gemara could possibly have learned a Kal va'Chomer from Nosar, which is not subject to Bal Yera'eh and Bal Yimatzei, seeing as here it considers 'Bal Tosiru' equivalent to 'Bal Yera'eh'?

ואומר ר"י, דמכל מקום נראה דעביד שפיר קל וחומר, דנותר אינו בבל יראה, דמיד שהותיר עובר ושוב אינו עובר ...

(b) Answer: And he answers that the Kal va'Chomer is nevertheless justified, because Nosar is indeed not subject to Bal Yera'eh, since the moment one leaves over, one has transgressed, but one does not continue to do so ...

אבל חמץ אפי' לאחר שהותיר, עובר בכל שעה בבל יראה.

1. Conclusion: Whereas with regard to Chametz, even once one has left over, one continues to transgress 'Bal Yera'eh' every moment.

3) TOSFOS DH AMRU LO ASHAM TALUY YOCHI'ACH

תוס‘ ד"ה אמרו לו אשם תלוי יוכיח

(SUMMARY: Tosfos explains why the Rabbanan do not learn that Chametz requires burning from Nosar.)

תימה לרשב"א, לדבריהם דרבנן דאמרו שהם בשריפה, אמאי לא ילפינן חמץ מנותר שהוא בשריפה?

(a) Question: The Rashba asks that, according to the Rabbanan who say that they have to be burned, why do we not learn that Chametz must be burned from Nosar?

ואומר ר"י דמשמע להו הנותר בשריפה ולא כל איסורין שבתורה בשריפה - ואפי' חמץ.

(b) Answer: The Ri answers because they extrapolate from Nosar that Nosar must be burned, but no other Isurim - even Chametz.

4) TOSFOS DH V'ATAH OMER BI'KEVURAH

תוס‘ ד"ה ואתה אומר בקבורה

(SUMMARY: Tosfos presents Rabbi Yehudah's source.)

טעמא דר' יהודה דריש בת"כ מ"כי קדש הוא" - "הוא" בשריפה ולא חטאת עוף ואשם תלוי בשריפה.

(a) Source: Rebbi Yehudah's source is cited in the Toras Kohanim, which Darshens "ki Kodesh Hu" - "Hu" bi'Sereifah, ve'Lo Chatas Of ve'Asham Tluy bi'Sereifah'.

5) TOSFOS DH U'TENAN NAMI GABEI AVODAH-ZARAH

תוס‘ ד"ה ותנן נמי גבי ע"ז

(SUMMARY: Tosfos discusses as to which Tana in the Mishnah in Avodah-Zarah is synonymous with the Rabbanan in our Mishnah.)

אומר ר"י דרבנן דמתניתין היינו רבי יוסי דפרק כל הצלמים (ע"ז מג:).

(a) Explanation #1: The Ri explains that the Rabbanan in our Mishnah is Rebbi Yossi in Perek Kol ha'Tzelamim (Avodah-Zarah 43:).

אי נמי, מתני' דהכא א"ש כרבנן דהתם, דאמרו לו ‘אף היא נעשה זבל ומגדל צמחים, ורחמנא אמר "לא ידבק בידך ... " '.

(b) Explanation #2: Alternatively, our Mishnah can also go like the Rabbanan there, who argue that it will become manure and produce plants, whereas the Torah states "Lo Yidbak be'Yadcha ... ")

והא דשרו הכא ...

(c) Implied Question: And the reason that it is (nevertheless) permitted here is ...

היינו משום דבחמץ כתיב לא "יאכל" ואינו אסור אלא כדרך הנאה, וכי האי גוונא לאו דרך הנאה היא.

(d) Answer: Because by Chametz, the Torah writes "Lo Ye'achel", in which case it the Isur Hana'ah is confined to way that one normally derives benefit from it.

אבל בע"ז לא כתיב ‘אכילה‘, ואסור אפי' שלא כדרך הנאה.

1. Answer (cont.): Whereas by Avodah-Zarah the Torah does not write 'Achilah', in which case the Isur Hana'ah extends even to deriving benefit from it in an irregular manner.

6) TOSFOS DH CHAMETZ D'L'SHA'AR NAHAROS

תוס‘ ד"ה חמץ דלשאר נהרות

(SUMMARY: Tosfos explains the difference between Chametz and Avodah-Zarah in this regard - though Rabah has a different opinion.)

דלא מצינו שהיה שונה בשום מקום גבי חמץ ים המלח.

(a) Reason: Since we do not find anywhere the Yam ha'Melach mentioned in connection with Chametz.

אבל גבי ע"ז אשכחן בכמה דוכתין, כי האי דלעיל ‘יוליך הנאה לים המלח‘.

1. Reason (cont.): Whereas by Avodah-Zarah we find it in many places, such as on the previous Daf 'Yolich Hana'ah le'Yam ha'Melach').

הלכך סתם ‘ים‘ דתני גבי ע"ז, הוי ים המלח.

2. Conclusion: Consequently, whenever the Tana refers to 'Yam' in connection with Avodah-Zarah, it means the Yam ha'Melach.

מיהו לרבה מועלת שחיקה בשאר נהרות, כדקאמר בסמוך ‘כאן בים המלח, כאן בשאר נהרות‘.

(b) Rabah Disagrees: According to Rabah however, grinding the Avodah-Zarah is effective in other rivers too, as we will say shortly 'Ka'n be'Yam ha'Melach, Ka'n be'Sha'ar Naharos'.

7) TOSFOS DH IPCHA MISTAVRA

תוס‘ ד"ה איפכא מסתברא

(SUMMARY: Tosfos queries the use of the word 'Ipcha'.)

לשון ‘איפכא‘ אינו מיושב, דמה שייך ‘איפכא‘, כיון שרבה משוה אותם.

(a) Observation: The term 'Ipcha' is not accurate, since Rabah equates them (i.e. Chametz and Avodah-Zarah [See Maharshal]).

8) TOSFOS DH AVODAH-ZARAH D'LO MEMISAH BA'I SHECHIKAH

תוס‘ ד"ה ע"ז דלא ממיסה בעי שחיקה

(SUMMARY: Tosfos clarifies the Machlokes between Rabah and Rav Yosef, before explaining how to get rid of Avodah-Zarah, according to the Rabbanan of Rebbi Yossi.)

לכאורה משמע דלרב יוסף בעי שחיקה אפילו בים המלח ...

(a) Explanation #1: Initially, it appears that Rav Yosef requires breaking up even by the Yam ha'Melach ...

דמסתמא א‘מאי דקאמר רבה אין צריך שחיקה דהיינו בים המלח, קאמר רב יוסף דבעי שחיקה.

1. Proof #1: Since in all probability, wherever Rabah does not require breaking up (i.e. by the Yam ha'Melach), Rav Yosef does.

ועוד, אי בשאר נהרות דוקא קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ולא בים המלח, ולא פליג א‘רבה בע"ז אלא בחמץ, א"כ מאי קאמר ‘תניא כוותיה דרב יוסף?

2. Proof #2: Moreover, if Rav requires breaking up exclusively by other rivers, and not by the Yam ha'Melach, in which case he argues with Rabah only by Chametz, but not by Avodah-Zarah, why does the Gemara refer to 'a Beraisa like Rav Yosef'?

ומאי קאמר נמי ‘שחיקה קשיא לרבה‘?

3. Proof #3: And why does it say that 'breaking up is a Kashya on Rabah'?

ולפי זה לרב יוסף בשאר נהרות לא מהני שחיקה, מדקמצריך ‘להוליך לים המלח‘.

(b) Halachah: If that is so, then Rav Yosef will hold that breaking up will not help by other rivers, since he requires 'taking it to the Yam ha'Melach'.

ואין נראה, דהא ר' יוסי מייתי ראיה מ"ויזר על פני המים", משמע דמהניא שחיקה בשאר נהרות!

(c) Refutation #1: This is not correct however, from the fact that Rebbi Yossi brings a proof from the Pasuk "And he scattered it on the surface of the water - implying that breaking up does help by other rivers!

ועוד, דבכל מקום דמזכיר ים המלח - בע"ז ובשאר דוכתין, לא מזכיר שחיקה.

(d) Refutation #2: Moreover, wherever the Yam ha'Melach is mentioned - in Avodah-Zarah and in other places, it does not mention breaking-up!

ובכמה דוכתין מצינו דקתני ‘ים המלח‘ ואפי' הכי מהני בשאר נהרות.

1. Refutation #2 (cont.): Also in may places we find that although the Tana'im mention Yam ha'Melach, it nevertheless helps to take it to other rivers.

דבסוף כל הצלמים (ע"ז מט:) תנן ‘ר' אליעזר אומר ‘יוליך הנאה לים המלח‘. ואמרינן התם בגמרא גבי חבית ‘שקול ד' זוזי ושדי לנהרא‘.

2. Source #1: Like the Mishnah at the end of 'Kol ha'Tzelamim (Avodah-Zarah 49:) where Rebbi Eliezer says 'Yolich Hana'ah le'Yam ha'Melach', yet the Gemara there states, with regard to the case of Chavis 'Take four Zuzim and throw them into the river!'.

וכן בנזיר (דף כד.) ובמעילה (דף יא.) תנן גבי ‘מפריש מעות לנזיר ומת, יוליך לים המלח‘. אלמא הקדש בעי ים המלח,

3. Source #2: Similarly, in Nazir (Daf 24.) and in Me'ilah (Daf 11.),in connection with the case of someone who designates money for his Nezirus and dies, the Mishnah rules 'Yolich le'Yam ha'Melach!', indicating that Hekdesh requires the Yam ha'Melach.

ובערכין (דף כט.) אמרינן גבי הקדש ‘שקול ארבעה זוזי ושדי בנהרא‘.

4. Source #2 (cont.): Yet in Erchin (29.), in connection with Hekdesh, the Gemara states likewise 'Take four Zuzim and throw them into the river!'.

לכך נראה דגם לרב יוסף לא בעי שחיקה אלא בשאר נהרות כמו לרבה ...

(e) Explanation #2: Consequently, we need to say that even Rav Yosef only not require breaking up by other rivers, just like Rabah,

אלא דרבה, סבירא ליה ד‘מטיל לים‘, סתם דע"ז היינו ים המלח, ובלא שחיקה ...

(f) Explanation #2 (cont.): Only Rabah holds that the term 'Throw it into the river!' in connection with Avodah-Zarah, always refers to the Yam ha'Melach where breaking-up is not necessary ...

כדתנא רישא גבי צורת לבנה וצורת חמה ובכמה דוכתי ‘יוליך לים המלח‘.

1. Proof: As we learned in the Reisha of the Beraisa, in connection with an image of the moon and the sun and in various other locations 'Yolich le'Yam ha'Melach!'.

ורב יוסף מוקי לה בשאר נהרות ועל ידי שחיקה, מדלא תני בהדיא ‘יטיל לים המלח‘.

2. Explanation #2 (cont.): Whereas Rav Yosef establishes it by other rivers, in conjunction with breaking it up.

וליכא בין רבה לרב יוסף אלא חמץ בשאר נהרות.

(g) Conclusion: It transpires that the Machlokes between Rabah and Rav Yosef is restricted to Chametz by other rivers.

וא"ת, לרבנן, דלית להו בע"ז (מפרר) [שוחק] וזורה לרוח, מה יעשו מע"ז, אטו כל שעה יוליך לים המלח ...

(h) Question: According to the Rabbanan, who do not hold of breaking-up and throwing to the wind in connection with Avodah-Zarah, what does one do with Avodah-Zarah? Is one supposed to travel each time to the Yam ha'Melach?

דלרבנן לא מהני שחיקה בשאר נהרות, דקתני התם ‘אמרו לו ‘משם ראיה? הרי הוא אומר "ויזר על פני המים" - לא נתכוין משה אלא לבודקן כסוטה!‘

1. Question (cont.): Seeing as according to them, breaking-up does not help by other rivers, since they said there in a Beraisa 'Is there a proof from there? Does it not say "And he scattered it (the Golden Calf) on the surface of the water" - He only did so in order to test them as if they were a Sotah!'

ומדאיצטריך להאי טעמא, מכלל דלא מהני שחיקה בשאר נהרות ...

2. Question (cont.): And since they need to come onto that reason, we can extrapolate that breaking-up by other rivers.

וטעמא לפי שהמים מוליכים אותו על ידות הנהר?

3. Question (cont.): And the reason for that is because the water simply carries it (the Avodah-Zarah) to the river-bank.

ויש לומר, דלרבנן שוחק וזורה לרוח במקום שאין מגדל צמחים. והכי אמרינן התם.

(i) Answer: According to the Rabbanan, one breaks it up and throws it to the wind in a location where it cannot grow,as the Gemara itself says there.

28b----------------------------------------28b

9) TOSFOS DH REBBI SHIMON OMER CHAMETZ LIFNEI Z'MANO U'L'ACHAR Z'MANO EINO OVER ALAV B'LO K'LUM

תוס‘ ד"ה רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום

(SUMMARY: Tosfos proves that, even according to Rebbi Shimon,it is forbidden to eat Chametz after six hours, and elaborates.)

נראה דלרבי שמעון, נהי דאין עובר עליו בלאו דחמץ לפני זמנו, מודה הוא דאסור באכילה משש שעות ולמעלה.

(a) Clarification: It seems that, according to Rebbi Shimon, even though someone who eats Chametz before the time has not transgressed, he concedes that eating Chametz is prohibited from six hours and onwards.

מדאמרינן בפ"ק (לעיל דף יד.) ‘אין שורפין תרומה טהורה עם הטמאה‘ - משמע הא לבדה, שורפין בשש. ואי מותרת לאכול, יאכלנה עד הלילה.

1. Proof #1: Sine we learned in the first Perek (Daf 14.) that 'One is not permitted to burn T'rumah Tehorah together with T'rumah Teme'ah - implying that on its own, one may burn it. Now if one was permitted to eat it, why can one not continue to eat it until nightfall?

ועוד, דקאמר ‘משעה שאסור באכילה, אסור בהנאה אתאן לת"ק‘, מכלל דלרבי שמעון אסור באכילה אע"פ שאינו אסור בהנאה, דהיינו אחר שש.

(b) Proof #2: Furthermore, since the Gemara establishes the statement 'From the time that it may not be eaten one may also derive no benefit from it' like the Tana Kama, this implies that according to Rebbi Shimon, eating it is prohibited even though it is not Asur be'Hana'ah - which is after six hours.

ונראה דנפקא ליה מ"תשביתו" ומ"אך" חלק.

(c) Source: And he presumably learns this from "Tashbisu" and from "Ach"- 'Chalak'.

ומשמע "תשביתו" שלא כדרך הנאה, דהיינו אכילה; אבל להסיקו תחת תבשילו, מותר לרבי שמעון.

1. Source (cont.): And he understands "Tashbisu" (desist) with regard to benefiting in an unusual manner (i.e. eating), whereas burning it underneath one's cooked dish is permitted.

וא"ת, למה שורפין בשש לרבי שמעון, יסיקנו עד הלילה מעט מעט תחת תבשילו?

(d) Question: Why must one burn it is the sixth hour, according to Rebbi Shimon, why can one not burn it bit by bit underneath one's cooked dish right up to nightfall?

וי"ל, דגזרינן שמא יאכלנו.

(e) Answer: The Chachamim forbade doing that in case one comes to eat it.

וכן לרבי יוסי הגלילי דשרי חמץ להסיקו תחת תבשילו, היינו הכל ביחד; אבל מעט מעט לא, שמא יאכלנו. דמסתמא אית ליה ‘אור לארבעה עשר בודקין ... '.

(f) Conclusion: Similarly, according to Rebbi Yosii ha'Gelili, who permits burning Chametz underneath one's cooked dish, does so only if it is all together, but not bit by bit.

10) TOSFOS DH IM KEIN MAH TALMUD LOMAR LO SOCHAL ALAV

תוס‘ ד"ה אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו

(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's statement, and then asks why it is needed.)

הלשון דחוק.

(a) Semi-Rejection: The Lashon is forced.

ונראה לרשב"א דהכי פירושו והלא כבר נאמר "תאכל עליו מצות", וההוא "עליו" ע"כ א‘אכילת פסח קאי, הכי נמי "לא תאכל עליו חמץ" קאי נמי א‘שעת אכילת פסח.

(b) Alternative Explanation: The Rashba therefore explains the Gemara as follows: 'Did the Torah not already write "Tochal alav Chametz", and the word 'alav' there refers to the Korban Pesach; so too, when the Torah writes "Lo Sochal alav Chametz", it refers to the time of eating the Pesach (but not earlier).

וקשה, אמאי איצטריך קרא להכי? מהיכא תיתי שיהא בבל תאכל חמץ בי"ד, דהא כולהו קראי מצרכינן לקמן אליבא דרבי שמעון?

(c) Question: Why does one need a Pasuk for this? Why would one even think that the La'av of eating Chametz should pertain to the fourteenth, bearing in mind that, according to Rebbi Shimon, all the Pesukim concerned are needed.

11) TOSFOS DH V'CHAD LIFNEI Z'MANO

תוס‘ ד"ה וחד לפני זמנו

(SUMMARY: Tosfos discusses Chizkiyah's source for an Isur Hana'ah Toch Z'mano.)

וא"ת, ולחזקיה מנלן איסור הנאה לפני זמנו, דליכא אלא חד "לא יאכל", וההוא מסברא מוקמינן לתוך זמנו?

(a) Question: According to Chizkiyah from where do we know that there is an Isur Hana'ah before the time, seeing as the Torah writes "Lo Ye'achel" only once, and logically, we establish it by during the time that it is Asur?

ואור"י כיון דחד מהנהו קראי משמע איסור הנאה, לא נחלק ביניהם.

(b) Answer: The Ri answers that since one of the Pesukim involved implies an Isur Hana'ah, we will not differentiate between them.

12) TOSFOS DH MACHMAS DAVAR ACHER

תוס‘ ד"ה מחמת דבר אחר

(SUMMARY: Tosfos discusses the meaning of Davar Acher, and elaborates.)

פי' ריב"א ‘מחמת דבר אחר‘ - דלאו מינו ...

(a) Clarification: The Riva explains 'Machmas Davar Acher' to mean a different species.

דעל ידי שאור מיקרי חמץ טפי משנתחמץ מאליו, כדמוכח בפרק כל המנחות (מנחות נב:).

(b) Reason: This is because if it were to rise because of yeast it would be even more Chamtz that if it rose by itself, as is evident in Perek Kol ha'Menachos (Menachos 2:).

אלא כגון שנתחמץ על ידי שמרי יין. שמייבשין השמרים בתנור כאשר עושין בארץ אשכנז.

(c) Conclusion: So it speaks for example, where it became Chametz through dregs of wine, after they have been dried, in the way that they do in Germany.

ול"ד לעיסה שנילושה ביין, דלית ביה כרת ויש בה לאו.

1. Conclusion (cont.): And it is not comparable to a dough that has been kneaded with dough (on Daf 96:), which is not subject to Kareis, only a La'av.

13) TOSFOS DH V'IDACH NAFKA LAH MI'BA'EREV TOCHLU MATZOS

תוס‘ ד"ה ואידך נפקא לה מבערב תאכלו מצות

(SUMMARY: Based on this Gemara, Tosfos queries the Gemara in Kidushin, and then, based on both Gemaros, he queries the Gemara in Arvei Pesachim.)

תימה לר"י, דבפ' קמא דקדושין (ד' לז:) נפקא לן בזמן הזה מ"מושבותיכם" דכתיב גבי מצה, והיינו דלא כחד?

(a) Question #1: The Ri asks from the first Perek of Kidushin (Daf 37:),where the Gemara learns the Chiyuv nowadays from "Moshvoseichem" that is written in connection with Matzah - which concurs with neither of the opinions mention in our Sugya?

ועוד תימה לרב אחא בר יעקב דאית ליה בשילהי ערבי פסחים (לקמן קכ.) ‘מצה בזמן הזה דרבנן‘, ודריש התם לכולהו קראי דלא ככל התנאים?

(b) Question #2: And furthermore, there is s Kashya on Rav Acha bar Ya'akov, who holds in 'Arvei Pesachim' (Daf 120.)that Matzah nowadays is de'Rabbanan, and he Darshens all the Pesukim like none of the Tana'im?

14) TOSFOS DH KOL AREIL LO YOCHAL BO V'CHOL BEN NEICHAR LO YOCHAL BO. BO HU EINO OCHEL AVAL OCHEL HU B'MATZAH U'MAROR

תוס‘ ד"ה כל ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו בו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ומרור

(SUMMARY: Tosfos discusses as to why we need a Pasuk to teach us that a ben Neichar is obligated to eat Matzah and Maror.)

תימה, גבי בן נכר שהוא מומר, אמאי איצטריך קרא, פשיטא שחייב לאכול מצה, דהא חייב בכל מצות האמורות בתורה?

(a) Question: With regard a Mumar, who is an apostate, why do we need a Pasuk? Is it not obvious that he is Chayav to eat Matzah, seeing as he is Chayav to observe all the Matzos?

ואי קמשמע לן דמצי אכיל מצה, אע"ג דאסור בפסח, הא נמי פשיטא - דאטו מצה קדושה אית בה?

(b) Rejected Answer: And it cannot be coming to teach us that he is allowed to eat Matzah, even though he is Patur from the Korban Pesach, since that too, is obvious, seeing as Matzah has no Kedushah!

וי"ל, דאיצטריך להיכא דנשחט הפסח כשהיה מומר ועשה תשובה, דאף על גב דלא אכיל בפסח, דאין נאכל אלא למנויו, מכל מקום חייב לאכול מצה ומרור.

(c) Answer: We need the Pasuk for a case where the Pesach was Shechted when he was a Mumar, and where he subsequently did Teshuvah. Because although he may not eat the Pesach, which can only be eaten by those who registered, he is nevertheless Chayav to eat Matzah and Maror.

15) TOSFOS DH AREIL

תוס‘ ד"ה ערל

(SUMMARY: Based on Rashi's explanation, Tosfos discusses the corollary between Milah and eating T'rumah.)

פי' הקונטרס - שמתו אחיו מחמת מילה.

(a) Clarification: Rashi explains that he was not circumcised because two brothers died as a result of the B'ris Milah.

ולפירושו פסול נמי בתרומה, דבהערל (יבמות ע. ושם) יליף תרומה מפסח בגז"ש ד"תושב ושכיר".

(b) Extension: According to his explanation, he is also disqualified from eating T'rumah, since the Gemara in 'he'Areil' (Yevamos 70. & 70:) learns T'rumah from Pesach via a Gezeirah-Shavah of "Toshav ve'Sachir".

והא דמיבעיא לן התם (דף עא.) ‘ערל קטן מהו לסוכו שמן של תרומה; ערלה שלא בזמנה פוסלת או לא?

(c) Implied Question: Why does the Gemara there (71.) ask 'Whether one is permitted to anoint an Areil Katan with T'rumah-oil - whether Orlah which is premature invalidates the oil or not'?

יש לחלק בין שלא בזמנה דקטן, שאין חייב למול כיוצא בו, למתו אחיו מחמת מילה דכיוצא בו חייבין.

(d) Answer: One can draw a distinction between the issue of 'premature' by a Katan, where others of his age are not Chayav to circumcise either, and the case of an Areil whose brothers died on account of Milah, where others of his age are Chayav.

ותדע, דהא טומטום אינו אוכל בתרומה, בפרק הערל (שם עב.), אף על גב דמסברא אין חייב לקרוע.

(e) Proof: Proof of this lies in a Tumtum, who may not eat T'rumah, as we learned in Perek ha'Areil (there 72.), even though he is presumably not obligated to tear open.

הוא הדין מתו אחיו מחמת מילה, דאינו אוכל אף על גב דאינו חייב למול.

1. Conclusion: Likewise therefore, someone whose brothers died on account of Milah, may not eat, even though he is not obligated to circumcise.

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 • 
Background
to the Daf
 • 
Review
Questions
 • 
Review
Summary
 • 
Point by
Point
 • 
Halachah
Outlines
 • 
English
Charts

Revach
l'Daf
 • 
Review
Quiz
 • 
Hebrew
Charts
 • 
Yosef
Da'as
 • 
Chidonim
on the Daf
 • 
Galei
Masechta
 • 
Video/Audio
Lectures


Other Masechtos  •  Join Mailing Lists  •  Ask the Kollel
Dafyomi Calendar  •  חומר בעברית
Donations  •  Feedback  •  Links