TOSFOS DH B'DIN HU DA'AFILU TOCH Z'MANO MUTAR
תוס' ד"ה בדין הוא דאפי' תוך זמנו מותר
(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi, who explains 'Mutar' with regard to the Isur Achilah, and goes on to explain the Gemara with regard to the Isur Hana'ah.)
פרש"י, מותר באכילה.
Explanation #1: Rashi explains that one may eat it.
וקשה, דאי אפשר שלא יהא שלו בשעת אכילה - דאם נתן לו הנכרי' הרי הוא שלו; ואם גזל מנכרי, הרי חייב באחריותו, ולא גרע מחמץ שחייב באחריותו' דהוי כשלו.
Question #1: It is impossible that it should not belong to him at the time that he eats it - since, if the Nochri gave it to him, then it is his, and even if he stole it from him, he is liable for what happens to it, in which case it is no worse than Chametz for which one is responsible, which is considered one's own?
ועוד לקמן דקאמר 'ואזדו לטעמייהו, דפליגי בחמץ שעבר עליו הפסח.' ליפלגו בפסח גופיה?
Question #2: Furthermore, later the Gemara will say that they follow their reasoning, where they argue over Chametz over which Pesach passed. Why do they not argue over Chametz on Pesach itself?
ונראה לריב"א, דהא דקאמר 'אפי' תוך זמנו, מותר', היינו בהנאה.
Explanation #2: The Riva therefore explains that when the Gemara says that 'even Toch Z'mano is permitted', it is referring to Hana'ah (See Maharsha).
והא דקאמר - 'אבל אתה אוכל של אחרים'.
Implied Question: And when it concludes 'But you may eat that which belongs to others' ...
לאו דוקא.
Answer #1: It is La'av Davka.
אי נמי, אחר זמנו קאמר.
Answer #2: Alternatively, it is referring to Achar Z'mano'.
ומיהו בשל גבוה קשה לפרש בתוך הפסח, דאם לא פדאו אסור בהנאה, ואם פדאו, הרי הוא שלו?
Question: It is difficult however, to explain Chametz of Hekdesh in connection with during Pesach, because if one did not redeem it it is Asur be'Hana'ah, whereas if one did, then it becomes his?
ושמא י"ל, 'אבל אתה נהנה משל גבוה' - שלא יהא איסור חמץ, אבל איסור הקדש יש.
Answer: Perhaps what the Gemara therefore means is 'But you may derive benefit from what belongs to Hekdesh' - that there is no Isur Chametz, even though the Isur Hekdesh remains.
TOSFOS DH MA'N YESH OMRIM REBBI NECHUNYA
תוס' ד"ה מאן יש אומרים ר' נחוניא
(SUMMARY: Tosfos elaborates with regard to the opinion of Rebbi Nechunya and discusses the difference between Misah and Kareis according to him.)
תימה לר"י, דמאן דיליף "אסון" "אסון" בריש אלו נערו' (כתובו' ל.), ואית ליה מיתה בידי שמים פטור מן התשלומים לר' נחוניא...
Question: The Ri asks that according to those who learn "Ason" "Ason", at the beginning of Eilu Na'aros (Kesuvos 30.), and who hold that Misah bi'Yedei Shamayim is Patur from paying according to Rebbi Nechunyah ...
אם כן, לרבי דאמר לקמן (דף לג.) 'הזיד במעילה במיתה', אמאי פוטר כרת מתשלומים?
Question (cont.): Why, later (on Daf 33.) does Rebbi, who holds (on Daf 33.) that 'Heizid bi'Me'ilah is Patur from Misah', exempt Kareis from payment
והא אע"ג דבעלמא פוטר מיתה מתשלומין, הכא לא פטר, דגלי לן קרא דבשוגג חייב; וה"ה כרת, אע"ג דבכרת הוא במזיד, בשוגג יתחייב?
Question (cont.): Since even though elsewhere he exempts Misah from payment, here he will not do so, seeing as the Torah reveals that by Shogeg one is Chayav; By Kareis too, even though by Kareis he is Patur, that is because Kareis is be'Meizid, but be'Shogeg he ought to be Chayav?
ואור"י דבמיתה דגלי לן קרא דלא פטרה הכא מתשלומים, גלי; בכרת, דלא גלי, לא גלי.
Answer: The Ri therefore explains that by Misah, where the Torah reveals here that he is not Patur from payment (be'Shogeg), it reveals; whereas by Kareis, where it does not, it does not!
וא"ת, והא אמר לקמן (דף לא:) 'האוכל תרומת חמץ בפסח, בשוגג משלם קרן וחומש'. ומוקמי' לה כר' נחוניא, ואפ"ה מיחייב בתשלומין.
Question: But the Gemara says later (Daf 31:) that 'Somebody who eats T'rumas Chametz on Pesach be'Shogeg is obligated to pay the principle plus a fifth'. And although we establish the Beraisa like Rebbi Nechunya, one is nevertheless Chayav to pay/
משום דכי היכי דלא מיפטר מתשלומין משום חיוב מיתה דתרומה, הכי נמי לא מיפטר משום כרת של חמץ?
Question (cont.): Because just as one is not Patur from paying on account of the Chiyuv Misah of T'rumah, so too, is one not Patur from paying on account of the Isur Chametz.
ואור"י, דתשלומי תרומה, מחמת כפרה הם - כדמוכח במסכת תרומות (פ"ו מ"א) דתנן 'אם רצה כהן למחול, אינו יכול למחול'.
Answer #1: The Ri answers that the payment of T'rumah is a Kaparah - as is evident in Maseches T'rumos (Perek 6, Mishnah 1) where we learned 'If the Kohen wishes to forego the payment, he is not able to do so.
וכיון דכפרה הוא, אין כרת פוטרו משום 'קם ליה בדרבה מיניה'.
Answer #1 (cont.): And since it is a Kaparah, Kareis does not exempt him on account of 'Kam leih bi'de'Rabah mineih'.
ותדע - דהא מאן דלא יליף "אסון" "אסון", ולא פטר מיתה בידי שמים מתשלומין. אם כן, אוכל תרומת חמץ אמאי משלם?
Proof: According to the one who does not learn 'Ason" "Ason", who does not exempt Misah bi'Yedei Shamayim from paying, why does someone who eats T'rumas Chametz on Pesach have to pay?
דלא שייך למימר כיון שמיתה אינה פוטרת, ה"ה כרת, דהא מיתה לא פטרה בשום מקום.
Proof (cont.): One cannot attribute it to the fact that, since Misah does not exempt, neither does Kareis, since Misah never exempts.
אלא ע"כ מטעם כפרה הוא.
Proof (concl.): It must therefore be because it (the payment of T'rumah) is a Kaparah.
ועוד אור"י, דהכא אתי אליבא דרבנן, דאמרי 'הזיד במעילה באזהרה'.
Answer #2: furthermore the Ri answers, it is because the Gemara here goes according to the Rabbanan who hold that 'Heizid bi'Me'ilah is subject to a La'av'.
TOSFOS DH REBBI NECHUNYA HI
תוס' ד"ה רבי נחוניא היא
(SUMMARY: Tosfos discusses a. why he is Patur according to Rebbi Nechunya, even though it is talking about Shogeg and b. why he is Patur even from a Korban.)
אע"ג דהכא בשוגג איירי, מדקתני 'מעל ... ו'לא מעל'.
Implied Question: Even though the Gemara here is talking about Shogeg, seeing as it mentions 'Ma'al' and 'Lo Ma'al' ...
מ"מ קיימא לן כחזקיה, דאמר 'חייבי מיתות שוגגין, פטורים מן התשלומין', וה"ה כרת לר' נחוניא.
Answer: Nevertheless, we Pasken like Chizkiyah, who says that 'Chayvei Misos Shogegin P'turim min ha'Tashlumin', and the same applies to Kareis according to Rebbi Nechunya.
הקשה ריב"א, אמאי פטורין הכא מקרבן מעילה משום ד'קם ליה בדרבה מיניה'.
Question: The Riva asks why one is Patur here from a Korban on account of 'Kam leih be'de'Rabah mineih'.
הא אמר בהמצניע (שבת צד:) 'המוציא אוכלים בכלי, שגג באוכלים והזיד בכלי, חייב על האוכלים חטאת ועל הכלי סקילה' ...
Question (cont.): Seeing as the Gemara in Shabbos (94:) that 'Someone who carries food into the street in a K'li Shogeg on the food and Meizid on the K'li, is Chayav a Chatas on the food and S'kilah on the K'li'.
אלמא 'קם ליה בדרבה מיניה' לא פטר מקרבן?
Question (cont.): So we see that 'Kam leih be'de'Rabah mineih' does not exempt one from a Korban?
ותירץ, כיון דפטר מקרן וחומש, פטר נמי מקרבן, שאין אשם מעילות בא אלא כשיש קרן וחומש.
Answer: And he answers that (in our case) once he is Patur from Keren and Chomesh, is also Patur from a Korban, since one only brings an Asham Me'ilos there where there is keren ve'Chomesh.
TOSFOS DH EIN PODIN ES HA'KODSHIM ETC.
תוס' ד"ה אין פודין את הקדשים וכו'
(SUMMARY: Tosfos reconciles the Sugya in Bechoros, which implies that according to all opinions, Kedushas Damim can be redeemed, with our Sugya, where they argue even by Kedushas Damim as well.)
הקשה הר' חיים, דבפ"ב דבכורות (דף יד:) משמע דלא פליגי אלא היכא שקדם הקדישן למומן, אבל קדם מומן להקדישן, הואיל ומעולם לא קדשו קדושת הגוף, כ"ע מודים דפודים.
Question: R. Chayim asks from the second Perek of Bechoros (Daf 14:) where it is implied that they only argue in a case where the Hekdesh preceded the blemish, but that if the blemish came first, since Kedushas ha'Guf never took effect, both agree that they can be redeemed ...
והכא משמע דפליגי אפי' בקדושת דמים?
Question (concl.): Whereas here it seems that they they argue even in a case of Kedushas Damim?
ותי' ר"י, דהכא קאמר 'אין פודין ... ' מדרבנן.
Answer: And he answers that 'Ein Podin' in our Sugya means mi'de'Rabbanan.
ואין לתמוה, אטו משום חששא דרבנן נפקיע מעילה דאורייתא?
Question: Nor should wonder how, due to a suspicion that is merely de'Rabbanan, one can remove Me'ilah 'd'Oraysa?
דכיון דאמרו רבנן 'אין פודין', לא שויא מידי.
Answer: Because once the Rabbanan say 'Ein Podin', the object no longer has any value.
והא דאמר בהתערובות (זבחים עא:) 'נתערבו בשור שנעבדה ... , בכלאים וטריפה, ירעו עד שיסתאבו וימכרו'.
Implied Question: And what the Gemara says in 'ha'Ta'aruvos' (Zevachim 71:) 'If they got mixed up with an ox that was worshipped, with Kil'ayim or with a T'reifah, they should be sent into field until they obtain a blemish and are then sold ...
והשתא ע"כ יאכיל לכלבים, דלישראל טריפה אסורה ליה?
Implied Question (cont.): Which can only be in order to feed them to the dogs, since one cannot feed a Yisrael T'reifah ...
אתי שפיר אפילו למאן דאמר 'אין פודין ... ' - דהא דאין פודין היינו היכא דלא חזו לאכילה, אבל הכא חזו לאדם, אם היו ניכרים ...
Answer: This is in order even according to those who hold that 'One may not redeem Kodshim to feed to the dogs' - that is only where they are unfit to feed to humans, whereas here, in principle they are, only they are not discernable (from those that are Asur).
קד.) מוכח שר' עקיבא אוסר בכור טריפה בעל מום להאכיל לכלבים ...
Proof: Because Rebbi Akiva in Bechoros (Daf 32.) allows one to invite a Nochri to partake of a B'chor animal, even though in Zevachim (Perek T'vul Yom, Daf 104.) it is evident that he forbids feeding a B'chor that is a T'reifah or a Ba'al-Mum to dogs ...
שאפילו העור אסור כשנמצא טריפה קודם הפשט.
Proof (cont.): Seeing as even the skin is forbidden once the animal is found to be T'reifah before it has been skinned.
והיכא דשרי לישראל, איתקש לצבי ולאיל.
Conclusion: And there where it is permitted to a Yisrael, it is compared to "Zvi ve'Ayal".
TOSFOS DH EIN PODIN
תוס' ד"ה אין פודין
(SUMMARY: Tosfos discusses a. Why Me'ilah does not apply, seeing as one is allowed to benefit from the ashes, and b. Why one is forbidden to betroth a woman with Isurei Hana'ah.)
תימה לר"י, אע"ג דאין פודין, נמעול, דהא לאחר שנשרף ונעשה אפר יכול ...
Question: The Ri asks that even if one cannot redeem, he ought to be Mo'el, seeing as after it has been burned and become ashes, one is able ...
29b----------------------------------------29b
TOSFOS DH EIN PODIN
תוס' ד"ה אין פודין
(SUMMARY: Tosfos discusses a. Why Me'ilah does not apply, seeing as one is allowed to benefit from the ashes, and b. Why one is forbidden to betroth a woman with Isurei Hana'ah.)
תימה לר"י אע"ג דאין פודין, נמעול - דהא לאחר שנשרף ונעשה אפר יכול לפדותו, ומותר בהנאה?
Question: The Ri asks that even if one cannot redeem it, he ought to be Mo'el, seeing as after it has been burned and become ashes, one will be able to redeem it, and it will be Mutar be'Hana'ah?
ויש לומר, דכיון דכמו שהוא עכשיו לא שוי מידי, לא שייכא ביה מעילה.
Answer: Since as it is now it has no value, 'Me'ilah' is not applicable to it.
והיינו נמי טעמא דכל איסורי הנאה אין מקדשין בהן האשה, אע"ג דכל הנשרפין אפרן מותר.
Extension: And that is also the reason that one cannot betroth a woman with all Isurei Hana'ah, despite the fact that the ashes of whatever must be burned are permitted.
ואפילו אי דבר הגורם לממון כממון דמי, ומעל, לא דמי ...
Implied Question: And even if we hold 'Anything that causes a monetary gain is considered Mamon, in which case one will be Mo'el, it is not comparable ...
דהתם חזי לאחר הפסח שהוא כמו בעין.
Answer #1: Since there it will be fit for use after Pesach, rendering it as if it was really there.
ועוד יש לומר, הא דאין מקדשין באיסורי הנאה היינו היכא דלית ביה שוה פרוטה לכשיהא אפר.
Answer #2: Moreover, one cannot betroth a woman with Isurei Hana'ah speaks where the ashes would not be worth a P'rutah.
ולתירוץ קמא קשה, הא חזי בעיניה שלא כדרך הנאה.
Question: One can ask on the first answer however, that one is permitted to benefit from Isurei Hana'ah in an unusual manner? (See Maharsha).
TOSFOS DH HADAR BEIH RAV ACHA
תוס' ד"ה הדר ביה רב אחא
(SUMMARY: Tosfos reconciles the Sugya in Chulin with our Sugya.)
תימה, דבפרק קמא דחולין (דף ד:) אמר 'סברוה הא מני ר' יהודה דאמר "חמצן של עוברי עבירה לאחר הפסח מותר מיד, מפני שמחליפים".
Question: The Gemara in the first Perek of Chulin (Daf 4:) suggests (Savruhah) that the author there is Rebbi Yehudah, who permits the Chametz of sinners immediately after Pesach, because they switch it (for Heter).
והכא מסקינן לר' יהודה אפילו חמץ של נכרי אסור אחר הפסח?
Question (concl.): Whereas here we conclude that according to Rebbi Yehudah, even the Chametz of a Nochri is Asur after Pesach?
ויש לומר, דהתם 'סברוה' כס"ד דהכא לרב אחא מעיקרא.
Answer #1: 'Savruhah' there goes according to what Rav Acha initially thought here (and from which he has now retracted).
ורבינו תם מפרש לאו דווקא 'מיד', דהא צריך שיהא שיעור להחליף ...
Answer #2: Rabeinu Tam answers that 'immediately' mentioned there in the Gemara is 'La'v Davka', since in any event, there must be sufficient time to switch.
והוא הדין שיהא חמץ זה (מותר אם) ראוי לעשות אחר הפסח.
Answer #2 (cont.): And the Chametz of Nochrim too, will be permitted if sufficient time elapsed to have made it after Pesach.
TOSFOS DH RAV ASHI AMAR DE'KULEI ALMA
תוס' ד"ה רב אשי אמר דכולי עלמא
(SUMMARY: Tosfos establishes the text, and draws distinctions a. between redeeming in order to feed to dogs and burning underneath one's pot, and b. between Me'ilah d'Oraysa and Me'ilah de'Rabbanan. He finally discusses someone who retains Chametz on Pesach in order to destroy it.)
וקשה לר"י, היכי גרסינן? אי גרסינן 'דכולי עלמא פודין', אם כן לרבנן אמאי "לא מעל"; אף על גב דלישראל אסור בהנאה, מכל מקום ימכרנו לנכרי ההקדש עצמו?
Question: The Ri asks what the correct text is. If it reads 'Everybody holds 'Podin', then why do the Rabbanan say that he is not Mo'el; seeing as even though it is Asur be'Hana'ah for a Yisrael, what's to prevent him from selling the Hekdesh itself to a Nochri?
ואי גריס 'אין פודין', אפילו לרבי יוסי הגלילי אמאי מעל?
Question (cont.): Whereas if the correct text is ' ... Ein Podin', then even according to Rebbi Yossi ha'Gelili why is one Mo'el?
ויש לומר דגרסי' 'אין פודין', ואף על גב דאין פודין להאכיל לכלבים, מכל מקום שרי להסיק תחת תבשילו, וכדפרישית ...
Answer: The correct text is 'Ein Podin', and even though one may not redeem it to feed one's dogs, it is nevertheless permitted to place it underneath one cooked dish, as Tos explained (on Amud Alef Dh 'Ein').
דהכא דקדושת דמים אין פודין מדרבנן, ולא גזרו רבנן אלא שלא להאכילו לכלבים.
Answer (cont.): This is because we are talking here about Kedushas Damim, on which the Rabbanan decreed not to feed to one's dogs.
אבל היכא דאין פודין מדאורייתא - דהיינו היכא דאיכא קדושת הגוף, אין פודין אפי' להסיק,
Answer (concl.): But where the prohibition to redeem it is d'Oraysa, which is synonymous with a case of Kedushas ha'Guf, redeeming it is prohibited even to burn underneath one's pot.
דהא תניא (בפ"ק) דבכורות (דף טו.) 'אם מתו, יקברו'. וקאמר התם 'ממאי דהאי 'אם מתו יקברו' משום דבעי העמדה והערכה, דילמא משום ד'אין פודין הקדשים להאכילן לכלבים'.
Proof: Since we learned in Bechoros (Daf 15.) 'If they died, they must be buried!' And the Gemara asks there 'From where we know that the reason for this is because they require 'Ha'amadah and Haarachah'. Perhaps it is because of 'Ein Podin es ha'Kodshim Leha'achilan li'Kelavim?'
והשתא אי טעמא משום ד'אין פודין', אמאי 'יקברו', והא ראוי להסיקו תחת תבשילו?
Proof (cont): Now if the reason is because of 'Ein Podin ... ', why must they be buried, seeing as they are fit to place underneath one's pot?
אלא ודאי מדאורייתא אין חילוק.
Proof (concl.): We are therefore forced to admit that mi'd'Oraysa, there is not difference (between feeding the dogs and burning them underneath one's pot).
וכן לעיל (דף כב.) דרשינן 'ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה, ואסירי אפילו להסקה', אלמא מדאורייתא אין לחלק בהנאה.
Precedent: Similarly earlier (on Daf 22.) we Darshen that one is not allowed to throw to the dogs all Isurim in the Torah, and they are likewise forbidden to burn underneath one's pot.
ואם תאמר, לרבנן אמאי לא מעל, הלא הקדש יכול למכור לנכרי על מנת שיסיקנו לפניו'
Question: According to the Rabbanan, why is one not Mo'el, since one is permitted to sell Hekdesh to a Nochri on condition that he burns it before Pesach?
ויש לומר, דגזרינן שמא יאכלנו הנכרי.
Answer: We forbid it on case he comes to eat it.
וכהאי גוונא אמר במסכת ע"ז (דף טו.) 'אין מוכרין בהמה לנכרי על מנת לשוחטה ... '.
Precedent: Like we find at the end of Maseches Avodah-Zarah (Daf 15.), where the Gemara forbids selling an animal to a Nochri on condition that he Shechts if (in case he comes to eat it).
ומכאן מוכיח ר"י שהמשהה חמץ בפסח ודעתו לבערו, אינו עובר באותה שהייה ...
Inferred Halachah: The Ri proves from here that someone who retains Chametz on Pesach with the intention of destroying it does not transgress the Isur of 'Bal Yera'eh ... '.
דאי אמרת עובר, אכתי אמאי מעל לרבי יוסי, הא מיד כשיפדה אותו הוא שלו ...
Proof: Because if one were, then the question remains why one is Mo'el according to Rebbi Yossi ... , seeing as the moment he redeems it, it becomes his ...
ומודה רבי יוסי ד'שלך אי אתה רואה'.
Proof (cont.): And Rebbi Yossi concedes that 'You may not see what is yours!'
אלא ודאי לא עבר.
Conclusion: Clearly then one does not transgress.
וטעמא משום ד"לא יראה" ניתק לעשה, ולכך אינו עובר כשמבערו לבסוף.
Reason: And the reason is because "Lo Yera'eh" is connected to an Asei, which prevents one from transgressing as long as one destroys it at the end.