TOSFOS DH HA MANCHI KAMACH SHAKLINHU
תוס' ד"ה הא מנחי קמך שקלינהו
(Summary: Tosfos clarifies the ruling.)
ומ"מ אגרא בעי למיתב למישקל להו...
Clarification: Nevertheless, he is obligated to pay whoever removes the dye ...
דכיון דאתי לידיה, בעי למיעבד השבה...
Reason: ... because, since it came to his hands, he is Chayav to perform an act of returning ...
כדאמר לעיל (דף צח.) גבי 'זורק מטבע לים'.
Source: ... as the Gemara said above (on Daf 98a) in connection with someone who throws a coin into the Sea.
TOSFOS DH DE'ZAL TZIV'A
תוס' ד"ה דזל ציבעא
(Summary: Tosfos clarifies the statement.)
ומכל מקום איירי דגזל סממנים שרויין...
Clarification: It nevertheless speaks where he stole dyes that have already been soaked ...
דאי דקינהו ושרנהו קננהו בשינוי.
Reason: ... because if he crushed them and soaked them, he would have acquired them with Shinuy.
TOSFOS DH DE'TZAVA B'HU KUFA
תוס' ד"ה דצבע בהו קופא
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)
פירש בקונטרס שגזל קוף וסממנים שרויין וצבע את הקוף.
Explanation #1: Rashi explains that he stole a monkey and soaked dyes, with which he then dyed the monkey.
ותימה, דאם כן, אפסדיה בידים, וכה"ג היזק ניכר הוא, ומחייב?
Question: In that case, he spoiled it with his own hands, and since in such a case, it is a Hezek Nikar, he is Chayav?
ונראה לפרש 'דצבע בהו קופא' -כלומר בגריעות ובכיעור כעין קוף שהוא מכוער.
Explanation #2: It therefore seems that 'de'Tzava bahen Kof' means that he dyed it in an inferior manner - like a monkey, which is ugly'.
TOSFOS DH O DILMA EIN SH'VACH SHEL SAM'MANIM AL-GABEI TZEMER
תוס' ד"ה או דלמא אין שבח של סממנין על גבי צמר
(Summary: Tosfos reconciles this with various other Sugyos, which render him Chayav under similar circumstances.)
תימה, הרי נהנה, שצמרו מעולה בדמים יותר, וישלם מה שנהנה...
Question #1: He benefits, seeing as his wool has risen in value, so he ought to pay for the Hana'ah ...
כמו 'אכלה מתוך רחבה' דפ"ב (דף יט:), ו'נפלה לגינה ' ,דהכונס (לעיל דף נה:)?
Precedent: ... like the cases in the second Perek, where the animal ate from the (fruit in) the street (on Daf 19b), and where it fell into someone's garden, in 'ha'Koneis', (above, Daf 55b)?
ובפרק אלו נערות (כתובות דף ל: ושם) אמר 'תחב לו חבירו משקין של אחרים בבית הבליעה, דמשלם מה שנהנה' ?
Question #2: And in Perek Eilu Na'aros (Kesuvos, Daf 30b & 31a) where it states that 'If Reuven sticks somebody else's beverage into Shimon's throat, he (Shimon) is obligated to pay'?
ויש לחלק -דהנאה דהכא אין באה ע"י מעשיו ולא ע"י מעשה בהמתו...
Answer #1: One can differentiate between the casea - inasmuch as the Hana'ah here came about neither through his actions, nor through those of his animal ...
וב'תחב לו חבירו' אע"פ שאין זה ע"י מעשיו...
Implied Question: And in the case where his friend stuck the beverage into his throat, even though there too, it was not caused by his own actions ...
מכל מקום נהנה גופו.
Answer: ... nevertheless, he did benefit bodily.
אי נמי, הנאה דהכא לא חשיבא הנאה ,שאין אלא נוי בעלמא יותר.
Answer #2 (on original Question): Alternatively, the Hana'ah in our case is not considered Hana'ah, since it is merely a bit nicer-looking.
TOSFOS DH MINAYIN SHE'LO YEHENEH MIMENU
תוס' ד"ה מנין שלא יהנה ממנו
(Summary: Tosfos cites the Gemara in Pesachim, which learns the Isur Hana'ah from "Lo Ye'achel".)
בפרק כל שעה (פסחים דף כב: ושם ד"ה מנין) פריך 'אמאי לא נפקא לן איסור הנאה מ"לא יאכל ? ' "
Reference: The Gemara in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 22b) asks why the Gemara does not learn the Isur Hana'ah from "Lo Ye'achel".
TOSFOS DH V'LO YETZBA VE'LO YADLIK BI HA'NER
תוס' ד"ה ולא יצבע בו ולא ידליק בו הנר
(Summary: Tosfos explains why the Gemara needs to mention specifically dyeing and burning and reconcile the current Sugya with the with the Gemara in Kol Sha'ah and elaborates.)
אע"ג דאסר שאר הנאות...
Implied Question: Even though other Hana'os are also forbidden ...
אצטריך לרבויי צביעה והדלקה ' -צביעה' ,משום דחזותא בעלמא הוא, ו'הדלקה' ,משום שכלה האיסור בשעת הדלקה.
Answer: ... it needs to mention dyeing and burning - 'dyeing', because it is merely an appearance; and 'burning' - since the Isur disappears as it burns.
ואם תאמר, והא בפרק כל שעה (שם דף כז:) שרינן עצים להדלקה למאן דאמר 'אין שבח עצים בפת' ,ולא משכחי עצים דאיסורא אלא כעין כסא ושרשיפא?
Question: In Perek Kol Sha'ah (Ibid. Daf 27b) the Gemara permits wood to be burned, according to the opinion that holds 'Ein Sh'vach Eitzim be'Pas', and it cannot find a case of wood that is Asur other than a kind of chair or a stool?
ויש לומר, דשמן הוי בעין בשעה שהוא דולק, אבל עצים נעשים גחלת, והשלהבת אין באה אלא מן הגחלת.
Answer: Oil is available whilst it is burning, whereas wood becomes a flame, which in turn, is produced by the coal.
ואם תאמר, ומ"ש דהכא מצריכין קרא להדלקה, וגבי תרומה טמאה מצריכין קרא להתיר, כדדרשינן 'שלך תהא להסיקה תחת תבשילך?'
Question: Why is it that here we need a Pasuk to forbid burning, whereas by T'rumah Teme'ah, we need a Pasuk to permit it, as the Gemara Darshens (in Shabbos, 25a) 'It shall be yours, to burn under your pot'?
וי"ל, משום דס"ד דנילף תרומה ממעשר הקל -דאמרה תורה "לא בערתי ממנו בטמא" ,כדאמר בבמה מדליקין (שבת דף כה.).
Answer #1: That is because we would otherwise have thought that we learn T'rumah from Ma'aser, which is lenient - since the Torah writes by it "I did not burn any of it be'Tum'ah', as the Gemara states in 'Bameh Madlikin (Ibid.)
ור"ת מפרש דאיצטריך קרא הכא לאסור צביעה והדלקה שלא כדרך הנאתו...
Answer #2: Rabeinu Tam however, explains that the Torah needs to forbid dyeing and burning here, where they are not done in the usual way ...
כגון צביעה דתאנים ורמונים ודברים דלאו אורחייהו, והדלקה איצטריך לשמן שאין עומד להדלקה כלל.
Answer #2 cont.): ... such as dyeing figs and pomegranates and things that one does not usually dye, and burning is needed for oil that does not stand to be burned at all.
וההוא דפרק כל שעה (פסחים דף כה:) דהוה שייף לברתיה בגוהרקי דערלה וקאמר 'מידי דרך הנאה קעבידנא ... '?
Implied Question: And as for the case cited in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 25b) where a man anointed his daughter with undeveloped olives of Orlah, and where he declared 'Did I do it in the way that one normally benefits?'
התם לא הוה דרך הנאה כלל.
Answer: ... there it was not the way of benefiting at all.
וקשה לפי' -דהא בעי למפשט מהכא דחזותא מילתא היא, ודחי ד'שאני הכא דגלי קרא'
Refutation: His explanation is difficult however - in that the Gemara tries to learn from here that an appearance is considered Hana'ah, and it refutes the proof on the grounds that 'Here (by Orlah) is different, because the Torah reveals that it is' ...
...משמע דלא אתא קרא למיסר שלא כדרך הנאה, אלא למיסר אע"ג דליכא אלא חזותא בעלמא?
Refutation (cont.): ... implying that the Pasuk is not coming to forbid something that is not the normal way of benefiting, but to forbid even what is merely an appearance.
וא"ת, אם כן, תיפשוט לאידך גיסא -מדאיצטריך למיסר, שמע מינה דחזותא לאו מילתא היא?
Question: Why do we not then resolve the She'eilah the other way round - namely, since we need a Pasuk to forbid it, we have a proof that an appearance is not considered Hana'ah?
ויש לומר, דאיכא למילף מהכא דחשיב כאילו הוא בעין.
Answer: We can learn from here that it is considered as if it is available.
ותימה, לרבי יהושע דגמר בערלה "פרי" "פרי" מבכורים, בפרק העור והרוטב (חולין דף קכא. ושם), וסבר ד'אין סופגין את הארבעים על הערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים' ,אבל היוצא משאר פירות, מותר ...
Question: According to Rebbi Yehoshua in Perek ha'Or ve'ha'Rotev (Chulin, Daf 121a) who learns Orlah "Pri" "P'ri" from Bikurim, and who holds that one only receives Malkos on Orlah on what comes from olives and grapes, but what comes from other fruit is permitted ...
היאך יאסר לצבוע במשקיהן מן התורה, וכל שכן במים שנישורו בהם הקליפין?
Question (cont.): ... on what grounds is it forbidden to dye with the liquid that comes from them, and even more so with the water in which their peels have been soaked?
ויש לומר, דלא איצטריך קרא אלא שלא יצבע בזיתים וענבים וביוצא מהם, או בממשות של עפרורית הקליפין הנטחנין...
Answer #1: The Pasuk is only needed to prohibit dyeing with olives and grapes and with what comes from them or with the actual 'dust' of their ground peels (See Maharsha).
ומיהו 'לא יצבע' דקתני בברייתא מיירי שפיר בכל עניני צביעה דערלה ומשקיהן בכל ענין, ומדרבנן; ומיהו קרא לא אתיא אלא כדפרישית.
Conclusion: However, granted 'Lo Yetzaba' in the Beraisa is speaking about dyeing with Orlah and with the liquids that come from it in all forms, but the Pasuk is speaking in the manner that Tosfos described.
אי נמי יש לומר דפרי דערלה דוקא גמר "פרי" מ"פרי" דביכורים, ולהכי אימעוט משקה דידהו, אבל שומר לפרי דאיתרבו מ"את פריו" 'את הטפל לפריו' לא אמעיט משקה דידהו...
Answer #2: Alternatively, it is the actual fruit of Orlah exclusively that we learn "P'ri" from "P'ri" from Bikurim, which is why its liquids are precluded, but not what guards the fruit - which we include from "es Piryo" - what is secondary to the fruit (B'rachos, 34b); its liquids are not precluded.
וליכא למעוטי מפרי דביכורים...
Implied Question: Nor can we preclude them from Bikurim ...
דביכורים ליתנהו בשומר לפרי כלל.
Answer: ... since there is no Din of 'Shomer la'P'ri' with regard to Bikurim.
ואע"ג דהוי השתא טפל חמור מן העיקר ...
Implied Question: And even though it transpires that the Tafeil (what is secondary) is more stringent than the Ikar (the main article) ...
יש ליתן טעם שלא יקשה מזה על שמעתא דריש איזהו מקומן (זבחים דף מח:).
Answer: ... one needs to explain this in order not to query it from the Sugya at the beginning of 'Eizehu Mekoman (Zevachim, Daf 48b [See Sugya there on 48b & 49a]).
אבל אין לומר דאף על גב דליכא מלקות ביוצא משאר פירות, עשה ד"וערלתם ערלתו" איכא...
Refuted Answer: One cannot however, answer that, although what comes from other fruit is not subject to Malkos, it is however, subject to the Asei of "va'Araltem Orlaso" ...
דהא א'כל מאי דכתיב "וערלתם" קאי "לא יאכל" דכתיב בתר הכי.
Refutation #1: ... since to whatever "va'Araltem pertains, so does "Lo Yochal" which is written immediately after it.
ועוד, אם היה במשקה דשאר פירות דערלה איסור עשה, אם כן מנא ליה שלא יצבע בו? הא איצטריך לאסור המשקין בשתיה ובהנאה כשהן בעין?
Refutation #2: Moreover, if the liquid of other fruit of Orlah was subject to an Isur Asei, from where would we know that one cannot dye with it, seeing as we would then need the Pasuk to forbid drinking the liquid or to derive benefit from it when it is available?
ואין להקשות כיון דאיתרבי שומר לפרי דלא חזי לאכילה, אם כן על כרחך מיתסרא ערלה בהנאה, ולמאי איצטריך קרא שלא יהנה...
Refuted Question: Nor can one ask that, since the Shomer la'P'ri, which is not edible, is included, we are forced to say that Orah is Asur be'Hana'ah, so why do we need another Pasuk to teach us that?
דהא איכא שומרין טובא דחזו לאכילה.
Answer: ... seeing as there are many Shomrim that are edible.
101b----------------------------------------101b
TOSFOS DH RAVA RAMI T'NAN BEGED SHE'TZAV'O BI'KE'IFEI ORLAH ETC.
תוס' ד"ה רבא רמי תנן בגד שצבעו בקליפי ערלה כו'
(Summary: Tosfos reconciles this statement with a statement of Rava earlier, who states that Orlah is different.)
תימה, דהא רבא שני לעיל 'שאני ערלה, דכתיב קראי, ומהתם לא ילפינן' ;ואם כן מאי פריך מערלה א'טומאה?
Question: But Rava answered earlier that Orlah is different, seeing as it is based on Pesukim and we cannot therefore learn from it. In that case, how can he ask from Orlah on to Tum'ah?
ונראה כספרים דגר' לעיל 'רבה' .
Answer #1: This supports the text in the earlier Gemara that reads 'Rabah'.
ואי גרס 'רבא' ,יש לומר דדיחוי הוא.
Answer #2: But if we read 'Rava', it must be just a Dichuy (a makeshift answer).
TOSFOS DH RO'IN IM MISKABESES VE'YOTZEI MIMENAH REVI'IS DAM
תוס' ד"ה רואין אם מתכבסת הכסות ויוצא ממנה רביעית דם
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation and cites the Tosefta.)
פירש בקונטרס, שאם יתנו מים במדה, ימצא רביעית יותר.
Explanation #1: Rashi explains that if one adds a specific measure of water, one will find a Revi'is more.
וקשה לפי' ,אפילו אם לא ימצאו רביעית, אמאי טהורה, דאי אפשר לעולם שלא ישתייר בבגד מן המים?
Refutation: This is difficult, since even if one will not find the extra Revi'is, why is it Tahor, seeing as it is impossible for some of the water not to remain in the garment?
אלא י"ל כדאמר בתוספתא בפ' ד' דאהלות 'רביעית דם שנבלעה בכסות כיצד משערין אותה? ...
Explanation #2: The explanation is therefore like the Tosefta in the fourth Perek of Ohalos, which, discussing how one assesses a garment that has absorbed a Revi'is of blood, explains that ...
מביא מים במדה ומכבס בה, ומביא מים אחרים ונותן לתוכן רביעית דם; אם היה מראיהן שוה, טמאה, ואם לאו, טהורה.
Explanation #2 (cont.): ... after bringing a specific measure of water and washing the garment with it, one brings other water into which one places a Revi'is of blood; If the two have the same appearance, then it is Tamei; otherwise, it is Tahor.
והשתא אין מזיק כלום מה שמשתייר מן המים בבגד, דכשם שנשתייר מן המים, כך נשתייר מן הדם...
Explanation #2 (cont.): Now it will make no difference if some of the water remains in the garment, since just as some of the water remains, so too, does some of the blood ...
שמכ"מ היה הכל מעורב יחד מה שיצא ומה שנשתייר, ומראה אחד הן כאילו יצא הכל.
Explanation #2 (concl.): ... because, since in any event what emerged and what remained is all mixed together, they have the same appearance as if it would all have emerged ...
ו'טהורה' ו'טמאה' דקתני היינו לענין אם תטמא את הבית שתנתן בו, אבל כסות עצמה טמאה היא, שנבלע בה רביעית דם מתחילה, כדפי' בקונטרס.
Clarification: ... and the Tana mentions 'Tehorah' and 'Teme'ah' in connection with the house into which it is placed, but as far as the garment itself is concerned, it is Tamei, seeing as a Revi'is of blood became absorbed in it, as Rashi explains.
ומיהו קשה, דאין סברא שיסייע הדם שמשתייר בבגד, כיון שאין יכול לצאת בכיבוס זה?
Question: It is not logical however, to say the blood that remains in the garment should make any difference, seeing as it cannot emerge as a result of the washing?
ומיהו אין לחוש כל כך, אם תולין הדבר להחמיר.
Answer: Though it is not really a problem if we rely on it to be stringent.
ועוד מצינן לפרש שאומדין כמה נשתייר מן המים הראשונים בבגד, ומביא מים אחרים כמדת הראשון, רק שיחסר מהן כשיעור שנבלע מהן בבגד.
Explanation #3: It is also possible to explain that, after assessing how much of the initial water remains in the garment, one brings the same measure of more water as the original batch, only one detracts the amount that is absorbed in the garment.
אבל יש תימה, דמי יכול לכוין זה?
Question #1: The problem is how one can possibly make such an assessment correctly?
ועוד קשה, דמאי צריך למדידת מים הראשונים? בלא מדידת מים הראשונים יכול הוא לדעת אם יש רביעית דם במה שיצא ע"י כיבוס...
Question #2: Moreover, why does one need to measure the initial water? Without that one can know if there is a Revi'is of blood in what emerged via the washing ...
שיסחוט לתוך כלי כל מה שיצא מן הכסות, וימדוד כמה יש בין מים ובין דם...
Question #2 (cont.): ... by squeezing into a vessel all that emerges from the garment, and by then measuring how much there is between the water and the blood ...
ויביא רביעית דם מעלמא ויוסיף עליו מים עד שיהא בין מים ובין דם כשיעור מים ודם שיצאו מן הכסות...
Question #2 (cont.): ... and by then bringing a Revi'is of blood and adding water until one has the equivalent amount of water and blood as emerged from the garment ...
ואם מראיהן שוה, טמאה?
Question #2 (concl.): ... and if they share the same appearance, then it is Tamei?
ונראה לפרש דלא נקט 'מים במדה' אלא משום שאם ימצאו יותר מן המדה שנתנו רביעית, שלא יצטרכו להביא מים אחרים, דודאי יצא מן הכסות רביעית דם...
Answer: It therefore seems that the Tana only mentions 'a specific measure of water' because then, if they find a Revi'is more than the amount of water that they placed, it will not be necessary to bring more water, since for sure a Revi'is of blood emerged from the garment ...
אבל אם אין רביעית דם יותר, אז יביא רביעית דם ומוסיף עליו מים עד שיהא בין מים ודם כמדת הראשונה אחר שתכבס בה הכסות...
Answer (cont.): ... but if there is not a Revi'is more, then he must bring a Revi'is of blood and add to it water up until the combined amount of water and blood is equivalent to the combined amount after one washed the garment with it ...
ואם מראיהן שוה, טמאה, ואם לאו, טהורה.
Answer (concl.): ... If the two appearances are then the same, it is Tamei; and if not, it is Tahor.
ומיהו קשה, דהא קתני בתוספתא ברישא 'ומביא מים אחרים' ,ואחר כך קתני 'ונותן לתוכו רביעית דם ?'
Question: But this is difficult, seeing as the Tosefta says that one adds a Revi'is of blood only after bringing the water?
TOSFOS DH VE'IM LA'AV TEHORAH
תוס' ד"ה ואם לאו טהורה
(Summary: Tosfos explains the Sugya according to both Resh Lakish and Rebbi Yochanan.)
אע"פ שעל ידי הדחק היה יוצא מהן רביעית דם -כגון על ידי היסק התנור או על ידי צפון...
Implied Question: Even though in an emergency one could extract a Revi'is of blood from it - through heating it in an oven or using soap ...
כיון דבסתם כיבוס אין יכול לצאת רביעית דם, טהורה ...
Answer: ... since a Revi'is of blood cannot emerge via a regular wash, it is Tahor ...
לר"ל משום דדם תבוסה דרבנן, ולר' יוחנן משום שאין דרך להקפיד עליה כשאין יכול לצאת בכיבוס סתם...
Clarification (cont.): According to Resh Lakish because Dam Tevusah is de'Rabanan, and according to Rebbi Yochanan because one is not normally particular about it, seeing as it cannot emerge via a regular wash ...
כך צ"ל במסכת נדה בפרק האשה (דף סב: ושם) מתוך הסוגיא ; ואין צריך להביאה כאן.
Conclusion: This is how we have to learn, based on the Sugya in Maseches Nidah, in Perek ha'Ishah (Daf 62b, See Tosfos there DH 'Im'). And it is not necessary to cite it here.
TOSFOS DH MI'KULEI REVI'IYOS SHANU KA'AN
תוס' ד"ה מקולי רביעיות שנו כאן
(Summary: Tosfos establishes the Sugya like Resh Lakish and elaborates.)
הך סוגיא מסיק רב כהנא בנדה אליבא דר"ל, וה"נ דוקא לר"ל צריך האי שינויא ...
Clarification: Rav Kahana cites this Sugya in Nidah according to Resh Lakish; and here as well, it is only according to Resh Lakish that the Gemara needs to give this answer ...
דלר' יוחנן לא קשה מידי מערלה א'טומאה, דלדידיה בקפידא תליא מילתא.
Reason: Because according to Rebbi Yochanan, there is no Kashya from Orlah on to Tum'ah since according to him, it all depends on whether he is particular ...
ומ"מ 'צבעו בקליפי ערלה' ידלק' ...
Implied Question: Nevertheless, 'If he dyed it with the peels of Orlah, it must be burnt' ...
דלא שייך להתירו מטעם דאין מקפיד, דנהנה הוא בצבע, וניחא ליה.
Answer: ... because, since he benefits from the dye, and is pleased with it, one cannot permit it on account of his not being particular.
TOSFOS DH SEFICHEI SITIM VE'KOTZAH
תוס' ד"ה ספיחי סטים וקוצה
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation of why the Tana mentions 'Sefichim'.)
מה שפי' בקונטרס כאן 'משום דבשביעית אין זורעין, ואין בה אלא ספיחים' ...
Explanation #1: What Rashi explains here - that the Tana mentions 'Sefichim' because planting is forbidden in Shevi'is and that only Sefichim are therefore available ...
אין מיושב ההוא טעמא אלא הכא, אבל גבי מעשר ופאה, דקאמר 'כל שהוא אוכל ונשמר' ...
Question: ... only applies here, but in connection with Ma'aser and Pe'ah, about which the Tana writes in Shabbos, Daf 68a) 'Whatever is a food and is guarded', and which the Gemara explains ...
'אוכל' -למעוטי ספיחי סטים וקוצה ,אין מיושב למה נקט 'ספיחים' ?
Question (cont.): ... 'Food' - to preclude Sefichim of various dyes, it remains unclear as to why the Gemara says 'Sefichim'?
ע"כ נראה כמו שפי' בפסחים (דף נא: ושם) -דלהכי נקט 'ספיחים' ,לפי שאין דרך ללקטן בשנה שנזרעים אלא לבסוף ד' או ה' שנים, שהשרשים מתפשטים בארץ ומשביחין, ושורש שלהן עיקר.
Explanation #2: Rashi's explanation in Pesachim (Daf 51b, See Tosfos there DH 'Kol') - 'because one tends not to pick them in the year that they are planted, only after four or five years' appears more correct.
TOSFOS DH MI'MIN HA'TZOV'IN
תוס' ד"ה ממין הצובעין
(Summary: Tosfos cites the Reisha of the Mishnah.)
רישא דמתניתין הכי איתא במס' שביעית (פ"ז מ"א) 'כלל גדול אמרו; כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעין ... '.
Clarification: The Reisha of this Mishnah, in Maseches Shevi'is (7:1) cites a great K'lal, which incorporates whatever is either human or animal food or whatever can be used to dye.
TOSFOS DH VE'LI'DEMEIHEN BIY'UR
תוס' ד"ה ולדמיהן ביעור
(Summary: Tosfos explains the case and elaborates.)
כגון שלקט מתחילה לאכילה, דיכול למוכרן, ויש לשניהם ביעור - להן ולדמיהן...
Clarification: It speaks where he initially picked it to eat, in which case he is permitted to sell it, and both it and the proceeds of the sale are subject to Biy'ur ...
דפרי עצמו לעולם אסור...
Reason: ... because the fruit itself is permanently forbidden
כדנפקא לן מ"קודש תהיה לכם" (בע"ז דף נד:).
Source: ... as the Gemara in Avodah-Zarah (Daf 54b) learns from "Kodesh Tih'yeh Lachem".
TOSFOS DH SHE'HANA'ASAN ACHAR BIY'URAN
תוס' ד"ה שהנאתן אחר ביעורן
(Summary: Tosfos clarifies the difference between the wood and the dye.)
כשנעשית גחלת...
Clarification: When it turns into coal ...
אע"ג דזימנין הנאתן וביעורן שוה -כגון להתחמם כנגדו או לבשל...
Implied Question: Even though there are times when the Hana'ah and the burning occur simultaneously - such as when one warms oneself next to it, or when one cooks ...
מכ"מ עיקרו לא קיימא להכי אלא לאחר שנעשית גחלת, כגון להסיק תנור לאפות...
Answer: ... nevertheless, these are not its main functions, which only occur after it turns into coal, such as for example, to heat an oven for baking ...
אבל צבע, הנאתן וביעורן שוה, דהנאתן כשלובשן, ואז הוא כלה ומתבער הצבע מיום אל יום.
Explanation #1: ... whereas the Hana'ah and the destruction by dyeing occur simultaneously, since he benefits when he wears the garment, and that is when it starts being destroyed, when the dye begins to fade from day to day.
ובקונטרס פי' דבשעת רתיחת היורה כלה השורש וקולט הצבע.
Explanation #2: Rashi however, explains that it is at the time when the caldron boils that the root is destroyed and the dye takes hold.
ואין נראה, דהא אמרן דלענין שביעית חזותא מילתא היא, ולא הוי ביעורו בקליטת הצבע.
Refutation: But this is not correct, seeing as we say with regard to Sh'mitah, appearance is considered important , in which case the destruction does not occur when the dye takes hold (See Tosfos Succah, 40a DH 'Yatza').
TOSFOS DH VE'HA'IKA EITZIM DE'MASHCHAN
תוס' ד"ה והאיכא עצים דמשחן
(Summary: Tosfos explains the Machlokes Rashi and Rabeinu Chananel regarding the definition of 'Eitzim de'Mashchan' and elaborates.)
לפי' הקונטרס דפי' 'עצים שמאירים בהן כמו נר' ...
Explanation #1: According to Rashi, who translates it as 'wood that illuminates like a lamp' ...
צ"ל הא דמתרץ 'עצים להסקה ניתנו' כלומר אף עצים דמשחן...
Clarification: ... we will have to say that when the Gemara answers that 'S'tam wood is meant for burning', it includes Eitzim de'Mashchan.
דאין לפרש סתם שאר עצים להסקה ניתנו, והנך דמשחן בטלים לגבייהו...
Refuted Explanation: One cannot explain that it is specifically other wood that is S'tam designated for firewood, and that that of Mashchan is Bateil to it ...
דהא בסוכה (דף מ. ושם) משמע דלולב נוהג בו שביעית משום דהנאתו וביעורו שוה, שראוי לכבד בו הבית- ולא אמר דבטל לגבי שאר עצים ,וה"נ עצים דמשחן.
Refutation: ... because in Succah (Daf 40a, See Tosfos there DH 'Yatz'u') it implies that a Lulav is subject to Shevi'is because its Hana'ah applies simultaneously with its destruction, seeing as it is fit to sweep the house with it - and it does not say that it is Bateil to other types of wood; and the same will apply to Eitzim de'Mashchan ...
אלא צ"ל דסתם עצים דמשחן נמי להסקה הן עומדין, ולא דמי ללולב דסתמו עומד לכבד בו את הבית.
Conclusion: ... but we must say that S'tam Eitzim de'Mashchan are also fit to use as firewood, as opposed to to a Lulav, which is S'tam fit to sweep the house.
ור"ח פירש 'והא איכא עצים דמשחן' ? שמתחממין בהן כגון במדורה שעשויה להתחמם...
Explanation #2: Rabeinu Chananel however, explains 've'ha'Ika Eitzim de'Mashchan?' with which one warms oneself, such as in a bonfire which is made for that purpose ...
דהנאתן וביעורן שוה- דבשעת ביעורן מתחמם כנגדן.
Explanation #2: ... and where the Hana'ah and the destruction come simultaneously - since one warms oneself in front of it as the wood burns.
פי' 'משחן' כמו 'תמרי משחנן' -כתובות (דף י:) וכן ')טלולה( אם שחונה' ביומא (דף נג:).
Precedents: .... and the word 'Mashchan' is like 'Tamri de'Mashchan (dates that get hot) - in Kesuvos (Daf 10b) and 'Telulah O Shechunah' (If it will be hot') - in Yoma (53b).
ומשני רבא 'סתם עצים להסקה ניתנו' -פי' להסקת תנור ניתנו, דהוי הנאתן אחר ביעורן.
Explanation of Sugya: And Rava answers 'S'tam Eitzim Lehasakah Nitnu' - meaning that they are designated to heat an oven - in which case the Hana'ah comes only after they have been destroyed.
הלכך אפילו להתחמם מותר, דלא חל עליהם שם שביעית.
Explanation of Sugya (cont.): Consequently, even warming oneself is permitted, since the name Shevi'is does not take effect on them ...
ואע"ג דחשיב הכא עצים דמשחן 'הנאתן וביעורן שוה... '
Implied Question: ... and even though the Gemara here considers Eitzim de'Mashchan 'Hana'asan u'Bi'uran Shaveh' ...
מכ"מ לענין עצי איסור לא היו אוסרין רבנן אפילו להתחמם כנגדן או להאיר בהן, אלא דוקא בשרשיפא.
Answer: ... nevertheless, with regard to the wood of Isur the Rabanan did not forbid even warming oneself or using it for illumination, only to use it as a stool.
כדאמרינן בפרק כל שעה (פסחים דף כז: ושם) דהנאה מיהא אינה מתחלת עד לאחר שמתחיל האיסור להיות כלה...
Reason: ... as the Gemara states in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 27b, See Tosfos there DH 'mi'Chelal'), since the Hana'ah only comes after the Isur has begun to be destroyed ...
הלכך לא אסרי רבנן אלא בשרשיפא, )אבל? (הנאתו וביעורו שוה קרינן ביה, דעדיין האיסור קיים כשנהנה ממנו.
Conclusion: Hence they only forbade a stool, which falls under the category of 'Hana'aso u'Biy'uro Shaveh' seeing as the Isur is still there whilst he is benefiting from it.
וא"ת, בפ"ק דנדה (דף ח. ושם) דקאמר 'אי קטפא פירא הוי, אית ביה שביעית, ואי לאו פירי הוי, לית ביה שביעית' ...
Question #1: In the first Perek of Nidah (Daf 8a, See Tosfos there DH 'Ma'an') the Gemara states 'If sap/resin is considered fruit, then it will be subject to Sh'mitah; whereas if it is not, then it will not' ...
ואמאי, אי הנאתו וביעורו שוה הלא אפילו לא הוי פירא, יהא אסור בשביעית, ואי אין הנאה וביעורו שוה, אפילו הוי פירא, יהא מותר?
Question #1 (cont.): Why is that? If the Hana'ah and the destruction are simultaneous, even if it is not considered fruit, it ought to be Asur in the Sh'mitah, and if they are not, then even if it is fruit, it ought to be permitted?
ותו, אמאי קמפלגי בין קטפא דפירא לקטפא דגווזא?
Question #2: Moreover, on what grounds does the Gemara draw a distinction between the sap of the fruit and the sap of the trunk?
ונראה ודאי קטפא הוי הנאתו וביעורו שוה, ואפילו הכי, אי לא הוי פירא, בטיל לגבי עץ, והרי הוא כאילו הפרי בתוך העלין ולא יצא לחוץ...
Answer: It is therefore clear that although the sap definitely falls under the category of Hana'so u'Biy'uro Shaveh, if it would not be considered fruit, it would be Bateil to the tree, and it would be as if the fruit was inside the leaves and had not yet emerged.
אבל אי הוי פירא, חשיב באפי נפשיה ולא בטיל לגבי עץ, ואית ביה קדושת שביעית.
Answer (cont.): But if, on the other hand it is considered a fruit, then it is an independent entity and is not Bateil to the tree, in which case it possesses the sanctity of Sh' mitah.