1)

TOSFOS DH HACHI GARSINSAN - BE'KUNTERAS BE'MASECHES SUCCAH (DAF MEMa [DH 'EITZIM] AMAR RAV KAHANA VE'EITZIM DE'HASAKAH TANA'I HI ETC.

תוס' ד"ה ה"ג - בקונטרס במס' סוכה (דף מ. ושם) אמר רב כהנא ועצים דהסקה תנאי היא כו'

(Summary: Tosfos discusses the two possible ways of interpretating the Machlokes Tana'im.)

וכן עיקר; פי'

(a)

Text: This is the correct text; what it means is that ...

-כל עצים בשביעית הויא פלוגתא דתנאי אי אית בהו קדושת שביעית...

(b)

Clarification: ... the Machlokes about whether wood is subject to the sanctity of Shevi'is encompasses all types of wood ...

דכיון דטעמא דשרינא להו היינו משום ד'הנאתן אחר ביעורן' ,אם כן, לרבי יוסי, דלית ליה דרשה ד'הנאתו וביעורו שוה' לענין פירות שביעית...

(c)

Reason: ... because, since the reason of the one who permits it is due to the fact that the Hana'ah comes after it has been destroyed, Rebbi Yossi, who does not hold of the D'rashah 'Hana'asan u'Biy'uran Shaveh' with regard to the fruit of Sh'mitah

ה"נ דריש לה לענין לחול קדושת שביעית על כל דבר.

1.

Reason (cont.): .. will also Darshen it with regard to Kedushas Shevi'is taking effect on everything.

ואם תאמר, לר' יוסי היאך מותרין עצים בארץ ישראל להסיק בהן תנור, והלא יש בהן איסור שביעית לאחר הביעור?

(d)

Question: According to Rebbi Yossi, how can one permit lighting an oven with the wood in Eretz Yisrael, bearing in mind that it is subject to Isur Shevi'is after the time of Biy'ur?

וי"ל, דבטלי בשאר עצים דשאר שנים.

(e)

Answer #1: It becomes Bateil in the wood of the other years.

ועוד י"ל, לפי גירסת הספרים 'ועצים להסקה תנאי היא' -פירוש עצים שיש בהם קדושת שביעית כגון לולב, ד'הנאתו וביעורו שוה, ' דסתמיה קאי לכבד בו את הבית ...

(f)

Answer #2 (Alternative Text): One can also answer according to the text cited in the Sefarim 'Eitzim de'Hasakah Tana'i Hi' - which means that wood that has the Kedushah of Shevi'is, such as a Lulav, which possesses the sanctity of Shevi'is, because, since S'tam it is designated for sweeping the house, it falls under the category of 'Hana'aso u'Biy'uro Shaveh ...

אם מותר להסיקו, דהוי 'הנאה לאחר ביעורו' ,או לא...

1.

Answer #2 (cont.): ... whether one is permitted to light an oven with it, where the Hana'ah comes after it has been burned, or not ...

דתניא 'אין מוסרין פירות שביעית ... 'הרי לרבנן אסור להסיקו, מידי דהוי א'משרה וכביסה, ולר' יוסי מותר ...

2.

Answer #2 (cont.): As we learned in the Beraisa which prohibits handing over the fruit of Shevi'is ... ; so we see that the Rabanan forbid burning it, whilst Rebbi Yossi permits it ...

אבל שאר עצים לדברי הכל אין בהן קדושת שביעית.

3.

Answer #2 (concl.): Both agree however, that other wood is not subject to Kedushas Shevi'is.

אבל הטעם אין מיושב...

(g)

Refutation: The reasoning however, does not go well ...

דכי היכי דר' יוסי דריש "לכם" ' -לכל צרכיכם' א'פירות שביעית, ולא בעי "לכם" דומיא ד"לאכלה, " הכי נמי לענין לחול קדושת שביעית על כל דבר שהוא לכם, דמ"ש?

1.

Reason: ... because, just as Rebbi Yossi Darshens "lachem", 'le'Chol Tzorcheichem' with regard to the fruit of Sh'mitah, and he doesn't require "lachem" similar to "le'Ochlah", so too, with regard to Kedushas Shevi'is, should he Darshen on anything which is "lachem"? Why should there be any difference ...

דהא כוליה חד קרא הוא " -והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ?" ...

2.

Reason (cont.): ... seeing as it all learned from the same Pasuk - "ve'Haysah Shabbas ha'Aretz lachem le'Ochlah"?

2)

TOSFOS DH EIN SEIDER LE'MISHNAH

תוס' ד"ה אין סדר למשנה

(Summary: Tosfos explains the statement.)

דפעמים היה שונה שלא על הסדר, ושמא תחילה שנה ב"מ ואחר כך ב"ק...

(a)

Explanation: Because sometimes Rebbi would learn them not necessarily in the right order, in which case perhaps he cited Bava Metzi'a before Bava Kama ...

אבל ודאי אח"כ סדרן רבי על הסדר, כדדייק בריש (פרק) שבועות (דף ב:) 'מכדי תנא ממכות קסליק ... '.

1.

Explanation (cont.): Ultimately however, he certainly arranged them in the correct order, as the Gemara explains at the beginning of Shevu'os (Daf 3b) 'Indeed, the Tana has come from Makos ... ' (See Masores ha'Shas).

3)

TOSFOS DH GABI HILCH'SA PESIKTA

תוס' ד"ה גבי הלכתא פסיקתא

(Summary: Tosfos explains why the Gemara calls them 'Hilch'sa Pesikta.)

תימה, אמאי קרי לה 'הלכתא פסיקתא' לההיא ד'כל החוזר בו, ידו על התחתונה' ,הא בפרק האומנין (ב"מ דף עז:) מוקמינן לה כיחידאה כרבי דוסא, ורבנן פליגי עליה ...

(a)

Question: Why does it refer to the case of 'Kol ha'Chozer bo Yado al ha'Tachtonah' as 'Hilch'sa Pesikta', seeing as in Perek ha'Umnin (Bava Metzi'a, Daf 77b) the Gemara establishes it as an individual opinon - like Rebbi Dosa with whom the Rabanan argue ...

ומוכח התם דרב לא סבר לה כרבי דוסא בההוא ד'כל החוזר בו' ?

1.

Question (cont.): ... and it is evident there in the case of 'Kol ha'Chozer bo' that Rav does not hold like Rebbi Dosa.

וי"ל, דהכא סבר כ'איבעית אימא' דהתם, דאמר 'כל החוזר בו ידו על התחתונה' -לאתויי כדקתני' .

(b)

Answer #1: The Gemara here holds like the second answer of the Gemara there, which states that 'Kol ha'Chozer bo Yado al ha'Tachtonah' comes to include (the case cited there in another Beraisa).

וי"מ, דקתני לה בלשון 'הלכתא פסיקתא' דלישנא ד'כל החוזר' ו'כל המשנה' משמע לפסוק הלכתא.

(c)

Answer #2: Other commentaries explain that the Gemara refers to it as 'Hilch'sa Pesikta' because the Lashon 'Kol ha'Chozer' and 'Kol ha'Meshaneh' imply that it is a P'sak Halachah (See Masores ha'Shas).

4)

TOSFOS DH HA'NOSEIN MA'OS LI'SHELUCHO

תוס' ד"ה הנותן מעות לשלוחו

(Summary: Tosfos clarifies the case, and extrapolates a Halachah from it.)

נראה דמיירי שנותן למחצית שכר, אם פחתו פחתו לו, ואם הותירו הותירו לאמצע.

(a)

Clarification: It speaks where Reuven gave it to Shimon for half the profits - that should there be a loss, then the loss is his, but if there are profits, then they will share them.

מכאן יש להביא ראיה אם אדם נותן מעות לחבירו למחצית שכר, ואמר 'ע"מ שלא תלוום אלא על משכונות של כסף וזהב, ותשמרם בקרקע...

(b)

Inferred Halachah: One can prove from here that if Reuven gives Shimon money for half the profits, and he stipulates that he is only permitted to lend it against securities of gold or silver, and that he hides it in the ground (See Bava Metzi'a 42a) ...

ואם תשנה, יהא ברשותך לחייב בכל דבר, ואם פחתו פחתו לך, שאין זה רבית ...

1.

Inferred Halachah (cont.): ... and that if he negates the conditions, the money will be in his domain to be held liable for whatever happens to it, and that if it is devalued, the loss will be his exclusively - it is not Ribis.

דהא הכא אם שינה מדעתו אמר 'אם פחתו פחתו לו' ,אפ"ה 'אם הותירו הותירו לאמצע' ,ולא הוי רבית ...

2.

Proof: ... since we see here that if Shimon negates the conditions, then he has to bear the loss, yet if there will be profits, they will be shared, and it is not Ribis ...

כיון דאם לא היה משנה מדעתו, לא היו כולן ברשותו אלא השכר וההפסד לאמצע ...

(c)

Reason: ... This is because, if Shimon does not negate the conditions, it will not be in his domain, and they will share both the profits and the losses equally ...

כדין פלגא מלוה ופלגא פקדון.

1.

Precedent: ... like the Din by a half-loan and half deposit.

102b----------------------------------------102b

5)

TOSFOS DH HA'REBBI YEHUDAH DE'AMAR SHINUY EIN KOHEH

תוס' ד"ה הא רבי יהודה דאמר שינוי אין קונה

(Summary: Tosfos clarifies the issue.)

הלכך אם הותירו ] -הותירו [לאמצע, שכך נותן לו למחצית שכר...

(a)

Clarification: Consequently, if there is a profit, they both share it, since he gave it to him on that condition ...

ואם פחתו, פחתו לו ...

1.

Clarification cont.): Whereas if it deteriorates, the loss is his ...

דמצי אמר ליה 'לא היה לך לשנות מדעתי, ואת הוא דפשעת ' ! .

(b)

Reason: ... because he can say to him 'You should not have deviated from my wishes, and you are the one who was negligent!'

6)

TOSFOS DH MI HODI'O LE'BA'AL CHITIN SHE'YAKNEH CHITAV LE'BA'AL HA'MA'OS

תוס' ד"ה מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל מעות

(Summary: Tosfos discusses two possible interpretations of the question.)

אם נפרש דמהאי טעמא אין קונה אותו המשלח, אבל לוקח -דהיינו שליח, קנה להו ...

(a)

Explanation #1: If what the Gemara means is that it is for this reason that it is not the sender who acquires it but the purchaser - the Shali'ach ...

איכא למפרך נמי לר' אלעזר -אמאי לא אוקי נמי הא והא כרבי יהודה, כאן לאכילה כאן לסחורה...

1.

Question: ... one can also query Rebbi Elazar as to why he does not establish both Beraisos like Rebbi Yehudah, one with regard to eating, the other, with regard to doing business ...

ההיא דקתני 'אם פחתו פחתו לו, ואם הותירו הותירו לו' היינו לאכילה, דקפיד ולא שליחותיה קעביד...

(b)

First Beraisa: The Beraisa which states 'Im Pichsu, Pichsu lo, ve'Im Hosiru, Hosiru lo' speaks with regard to eating, since he (the sender) is particular, in which case he (the Shali'ach) did not perform his mission

הלכך לא קני להו לבעל המעות כלל משום טעמא ד'מי הודיעו לבעל חטין' ...

1.

First Beraisa (cont.): Consequently, he does not acquire it at all on behalf of the owner of the money, due to the reason 'Who informed the owner of the wheat?' ...

וההיא דקתני 'אם הותירו, הותירו לאמצע לסחורה, דלא קפיד, ושליחותיה קעביד; הלכך קני להו בעל המעות, ואם הותירו, הותירו לאמצע...

(c)

Second Beraisa: Whereas the Beraisa which states 'Im Hosiru, Hosiru le'Emtza' speaks with regard to business, because, since he (the owner of the money) is not particular and he performed his mission, he acquires it, in which case, should the price go up, they share the profits.

ומיהו 'אם פחתו פחתו לו' דאמר ליה 'לתקוני שדרתיך ולא לטוותי' ...

1.

Second Beraisa (cont.): Nevertheless, if the price drops, the loss is his (the Shali'ach's), since he can say to him 'I sent you to my advantage, and not to my detriment!' (See Hagahos ve'Tziyunim).

ומיהו אין קושיא כ"כ לר"א כמו לר' יוחנן, הלכך לא פריך אלא לר' יוחנן.

(d)

Answer: Only the Kashya is not so strong on Rebbi Elazar as it is on Rebbi Yochanan, which is why the Gemara asks only on Rebbi Yochanan.

ואם נפרש 'מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל מעות' -הרי בעל מעות לא קנה ושליח נמי לא קנה...

(e)

Explanation #2: But if the Gemara means when it says 'Who informed the owner of the wheat ... ?' that consequently, neither the owner of the money acquires it nor the Shali'ach ...

שלא נתכוון לקנות לעצמו וחוזר המקח כמו מקח טעות...

1.

Reason: Because, since he did not intend to acquire it for himself, the sale turns out to have been made in error ...

אז ליכא למפרך לר' אלעזר...

(f)

Answer to Implied Question: ... then one cannot ask on Rebbi Elazar ...

דלא מצי לאוקמי תרוייהו כרבי יהודה, דכיון דשינוי לא קני לרבי יהודה, אם כן אמאי 'אם פחתו, פחתו לו' אפילו לאכילה ...

1.

Reason: ... since one cannot then establish both Beraisos like Rebbi Yehudah, because, since Shinuy is not Koneh according to him, why does the Beraisa say 'In Pichsu, Pichsu lo, even with regard to eating ...

הא כיון דקמקפיד ולא שליחותיה קעביד, ואיכא למימר 'מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל מעות ... '

2.

Reason: Seeing as he is particular and the Shali'ach is not carrying out his mission, and the question arises 'Who informed the owner to acquire the wheat to the owner of the money?' ...

אם כן, חוזר המקח, ואם כן, אמאי 'אם פחתו פחתו לו, ואם הותירו הותירו לו' -דמשמע שקונה אותו השליח?

3.

Conclusion: If so, the sale in negated, in which case, why 'Im Pichsu, Pichsu lo, ve'Im Hosiru, Hosiru lo' - which implies that the Shali'ach acquires it?

7)

TOSFOS DH SHA'ANI CHITIN VE'CHITIN DI'MISSIONEIH KA'AVID TEIDA DI'TENAN ETC.

תוס' ד"ה שאני חטין וחטין דשליחותיה קעביד תדע דתנן כו'

(Summary: Tosfos explains why the Gemara needs to come on to the Mishnah.)

תימה, אמאי איצטריך לאתויי מ'הא דתנן' ...

(a)

Question #1: Why does the Gemara see fit to cite the Mishnah?

הלא מגופא דברייתא משמע הכי -דדוקא נקט 'ליקח בהן חטין ולקח בהן שעורים' ' ,הא חטין וחטין' משמע דפשיטא ד'אם הותירו, הותירו לאמצע' ?

1.

Question #1 (cont.): ... seeing as the Beraisa itself implies that, when it specifically mentions 'to purchase with them wheat and he purchased barley', implying that in a case of 'wheat and wheat' it takes for granted that 'Im Hosiru, Hosiru le'Emtza'?

וה"נ משמע מתירוצא דרבי אלעזר דמתרץ 'כאן לסחורה' -משמע משום דלסחורה, לא קפיד, והוי כחטין וחטין, ו'הותירו, הותירו לאמצע? '

2.

Question #2: And this is implied from Rebbi Elazar's answer, that 'One speaks about business' - implying that because it is for business, he is not particular, and it is akin to Chitin and Chitin, in which case 'Im Hosiru, Hosiru le'Emtza'.

וי"ל, דברייתא מצינן לאוקמי כגון שהודיעו שהוא קונה לבעל המעות...

(b)

Answer: It is possible to establish the Beraisa where he informed him that he is purchasing it on behalf of the owner of the money ...

והא דפריך 'מי הודיעו' ... ?

(c)

Implied Question: ... and when the Gemara asks 'Who informed him ... '?

בעי למימר דמסתמא מיירי הברייתא בכל ענין אפילו לא הודיעו...

(d)

Answer: ... it assumes that in all probability, the Tana is speaking in all cases, even where he did not inform him ...

וא'הא פריך רב שמואל 'אי הכי ,אפילו חטין וחטין נמי? - 'אי מיירי שלא הודיעו...

1.

Answer (cont.): ... and when Rav Shmuel asks 'If so, even Chitin and Chinim too?' - if it speaks where he did not inform him.

אלא ע"כ מיירי כשהודיעו.

2.

Answer (cont. [Gemara's Question]): ... it must therefore be speaking where he did inform him.

ומשני 'שאני 'חטין וחטין' דשליחותיה קעביד, דתנן ... '.

(e)

Answer (concl. [Gemara's Answer]): And the Gemara answers that 'wheat and wheat' is different, seeing as he carried out his mission, as the Mishnah explains ... ' ...

והשתא ודאי צריך להביא מהא דתנן, דמגופא דברייתא ליכא למשמע מידי, דאיכא לאוקמי כשהודיעו.

(f)

Answer (concl.): Now it certainly needs to cite the Mishnah, seeing as from the actual Beraisa one cannot extrapolate anything, since one can establish it where he informed him.

וא"ת, מאי מוכח טפי מהא דתנן, הא איכא לאוקמא נמי כשהודיעו לצבע דהאי צמר דאשתו היא?

(g)

Question: How is the proof any better from the Mishnah, bearing in mind that it too, one could establish where he informed the dyer that the wool belonged to his wife?

ונראה דלא דמי -דלעיל ודאי איכא למימר הוא מודיע כדי שיקנה לבעל המעות, אבל הכא, למה יש להודיעו, הלא דעתו ליתן לה לאחר כך, ומן ההקדש לא מסיק אדעתיה.

(h)

Answer: The cases are not comparable - because, whereas earlier it is feasible to say that he informed him, so that he should be Makneh the wheat to the owner of the money, why should he inform him here, bearing in mind that he intends to give it to her afterwards, and as for the Hekdesh, he did not yet have it in mind.

8)

TOSFOS DH MI HODI'O LE'TZABA SHE'YAKNEH TZEVA LA'ISHAH

תוס' ד"ה מי הודיעו לצבע שיקנה צבע לאשה

(Summary: Tosfos clarifies the Kashya and ultimately the Teretz as well.)

תימה, מאי פריך? תינח אם 'יש שבח סממנין על גבי צמר,' אבל אם 'אין שבח סממנין על גבי הצמר' ,מה לנו לחוש אם אין הצבע מקנה צבעו לאשה?

(a)

Question: What is the Kashya? It will be fine if we hold 'Yesh Sh'vach Sam'manim al Gabei ha'Tzemer', but if we say 'Ein Sh'vach Sam'manim al Gabei ha'Tzemer', what difference will it make if the dyer is not Makneh his dye to the woman?

וי"ל, דהכי פריך -כיון דאין הצבע מקנה צבעו לאשה, ויכול הצבע לתבוע שבח מן האשה ...

(b)

Answer: The Kashya is that since the dyer is not Makneh his dye to the woman, in which case he is able to claim the Sh'vach from her ...

דאע"ג דאין שבח סממנים ע"ג הצמר...

(c)

Implied Question: ... since even if 'Ein Sh'vach Sam'manim al Gabei ha'Tzemer ...

מ"מ היא נהנית ממעשה ידיו, וצריכה ליתן לו שכר ...

(d)

Answer: ... nevertheless, she benefits from his work, in which case she is obligated to pay him S'chirus (remuneration) ...

וכיון דיכול ליקח שכר מאשה, א"כ מעות שקיבל מבעל האשה הן הקדש...

(e)

Answer (cont.): ... and seeing as he is able to claim S'chirus from her, the money that he receives from her husband is Hekdesh ...

דאינן שכירות, כיון שהאשה חייבת שכירות.

1.

Reason (cont.): ... because, since the woman is Chayav to pay S'chirus, it (that money) is not (also) S'chirus.

ולפי מה שפירשתי לעיל -דכיון דלא הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל המעות, חוזר המקח ...

(f)

Implied Question: And according to Tosfos' explanation earlier (DH 'Mi Hodi'o ... ') - that, since he did not inform the owner of the wheat to be Makneh the wheat to the owner of the money, the sale is negated ...

ע"כ לא פריך הכא אלא ממעות שקיבל הצבע שיהיו הקדש ...

(g)

Answer: ... the Gemara can only be asking here that the money that the dyer received should be Hekdesh ...

אפילו אם 'יש שבח סממנין על גבי הצמר' ,לא קנתה האשה והבעל נמי לא קנה, וחוזר הצבע לצבע בכ"מ שהוא...

1.

Answer (cont.): ... even if 'Yesh Sh'vach Sam'manim al Gabei ha'Tzemer', neither the woman nor the husband acquires it, and the dye returns to the R'shus of the dyer wherever it is ...

ואין לו להקדש בצבע כלום אלא המעות שקיבל הצבע, כיון שחוזרין לבעל יהו הקדש, והצבע יחזור ויתבע השכירות מן האשה...

2.

Answer (cont.): ... in which case Hekdesh receives nothing of the dye other than the money that the dyer received, which become Hekdesh since they are returned to the owner, and the dyer goes and claims his remuneration from the woman ...

ואמאי קתני 'אין לו לבעל בכסות אשתו' ,משמע שבחנם בא לה?

(h)

Conclusion (Gemara's Question): So why does the Tana say 'Ein lo le'Ba'al bi'Kesus Ishto', implying that she gets it for nothing?

9)

TOSFOS DH EIN DA'ATO SHEL ADAM AL K'SUS ISHTO [This is a continuation of the previous Dibur]

תוס' ד"ה אין דעתו של אדם על כסות אשתו

ומשני - אין דעתו של אדם על כסות אשתו ...

(a)

Gemara's Answer: The Gemara answers that a person does not generally have in mind to include his wife's clothes in the Hekdesh...

הלכך אין דעתו להקדיש אותן מעות שנתן לצבע, ולא יחזור ויתבע מן האשה.

(b)

Conclusion: ... therefore he does not intend to declare the money that he gave to the dyer Hekdesh, so he won't go and claim from the woman.

ולפי האי טעמא, הוה ליה למפרך 'תינח הקדש' דתלוי בדעתו, וכיון שאין רוצה להקדיש, לא הוי הקדש...

(c)

Question: According to this reason, the Gemara ought to have asked 'That is fine regarding Hekdesh, which depends on his intentions, and since he did not intend to declare it Hekdesh, it is not Hekdesh ...

אלא ערכין, כיון שהעריך עצמו, מה מועיל שאין דעתו עליהם, מ"מ בע"כ נערך מכל מה שיש לו?

1.

Question (cont.): ... but as far as Erchin is concerned, since he was Ma'arich himself, what difference does it make that he did not intend to include them in the Erech, seeing as whether he likes it or not, everything that he has is included?

אלא משום דאית ליה פירכא אחריתי לא חש למפרך.

(d)

Answer: It is only because, since the Gemara had another Pircha that it did not take the trouble to ask this one.