TOSFOS DH LIFENIM MI'SHURAS HA'DIN AVAD KE'DE'TANI RAV YOSEF VE'HODA'ATA LAHEM ETC. ... (This Dibur belongs on the previous Amud).
תוס' ד"ה לפנים משורת הדין עבד כדתני [רב יוסף] והודעת להם וגו'
(Summary: Tosfos explains why, although the Gemara cites this Beraisa in 'Eilu Metzi'os, it does not do so in Perek ha'Umnin.)
הך ברייתא מייתי נמי בפרק אלו מציאות (ב"מ דף ל:) גבי 'זקן ואינו לפי כבודו' ' -ורבי ישמעאל בר' יוסי לפנים משורת הדין עבד, כדתני ...' .
Introduction to Question: This Beraisa is also cited in Perek Eilu Metzi'os (Bava Metzi'a, Daf 30b) in connection with the Sugya of 'Zakein ve'Eino l'fi Kevodo' - 'And Rebbi Yishmael b'Rebbi Yossi did 'Lif'nim mi'Shuras ha'Din', as the Beraisa explains ... '.
אבל בסוף פרק האומנים (שם דף פג.) גבי 'רבה בר רב הונא, ד'שקלינהו לגלימייהו דהנהו שקולאי' לא מייתי לה, אלא מייתי "למען תלך בדרך טובי' ? "
Question: It does cite it however, at the end of Perek ha'Umnin (Ibid. 83a), in the case of Rabah bar Rav Huna, who 'took the coats of those porters'; only there it cites the Pasuk of "Lema'an Teilech be'Derech Tovim"?
ומפ' הר"י מאורליינ"ש דלא שייך לפנים משורת הדין אלא בדבר שאחרים חייבין וזה פטור, כמו רבי חייא דהכא ור' ישמעאל ברבי יוסי באלו מציאות (שם דף ל:)...
Answer #1: The Ri from Orleans explains that 'Lifenim mi'Shuras ha'Din' only applies where others are Chayav and the person under discussion is Patur, as in the case of Rebbi Chiya here, and of Rebbi Yossi in 'Eilu Metzi'os' ...
אבל בההיא דרבה בר רב הונא אין חילוק בינו לבין אחרים.
Answer #1 (cont.): ... but not in the case of Rabah bar Rav Huna, where there is no difference between him and anybody else.
ואין נראה, דבפרק אלו מציאות (שם דף כד: ושם) אמר ד'עבד לפנים משורת הדין' גבי 'הא [דאבוה] דשמואל אשכחינהו להנך חמרי במדברא; אהדרינהו למרייהו לבתר תריסר ירחי שתא' ... ,
Refutation: This is not correct however, because in Perek Eilu Metzi'os Ibid, Daf 24b), regarding the case where Shmuel's father returned the donkeys that he found after twelve months to their owner, the Gemara states that he did 'Lifenim mi'Shuras ha'Din' ...
ובההיא פטרי כ"ע?
Refutation (cont.): ... even though anybody else would also have been Patur.
וי"ל, דבהנהו שקולאי' לא שייך לפנים משורת הדין, כיון שעשו לו היזק גדול בפשיעה ששיברו לו חבית של יין.
Answer #2: Lifnim mi'Shuras ha'Din does not apply in the case of those porters, since, due to their negligence, they caused the owner such a substantial loss by breaking a barrel of wine.
TOSFOS DH ACHVI DINAR DE'REBBI ELIEZER
תוס' ד"ה אחוי דינר לר' אלעזר
(Summary: Tosfos clarifies the case and elaborates.)
אכתי הוה צריך למיגמר...
Clarification: He still needed to learn more ...
דאי לא הוה צריך למיגמר לא היה מחויב...
Reason: ... otherwise he would not have been Chayav ...
כדמשמע גבי ר' חייא, דעבד 'לפנים משורת הדין' .
Proof: ... as is implied in the case of Rebbi Chiya, who did 'Lif'nim mi'Shuras ha'Din'.
והא דקאמר (מר) 'חזי דעלך קסמכינא' ,אפילו לא אמר הוה מחייב כמו ר' חייא, דאע"ג דלא אמרה ליה הוה מחייב אי לאו משום דלא הוה צריך למילף.
Explanation #1: And although he declared 'See, I am relying on you!', he would have been Chayav even if he hadn't, like Rebbi Chiya, who would have been Chayav,if not for the fact that he did not need to learn more.
ורב אלפס כתב דלעולם לא מחייב עד שיאמרו לו.
Explanation #2: The Rif however, writes that he is not Chayav unless he actually says it.
TOSFOS DH TIMEI ES HA'TAHOR
תוס' ד"ה טימא את הטהור
(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Gitin.)
אע"ג דאמר בהניזקין (גיטין דף נב:) 'המטמא והמדמע והמנסך בשוגג, פטור' ...
Implied Question: Even though the Gemara says in 'ha'Nizakin' (Gitin, Daf 52b) 'ha'Metamei, ve'ha'Medame ve'ha'Menasech be'Shogeg, Patur' ...
הכא אית ליה לחיובי, אע"ג דשוגג הוא...
Answer: ... here he will be Chayav even though he did it be'Shogeg ...
מההיא טעמא דמחייב התם במזיד, למ"ד 'היזק שאין ניכר לא שמיה היזק' ' -כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו' ...
Reason: ... for the same reason that the Gemara there obligates him to pay be'Meizid, according to the opinion that holds 'Hezek she'Eino Nikar Lo Sh'meih Hezek' - 'In order that people should not feel free to be Metamei their friends' Taharos'.
הכא נמי חייב כדי שידקדק בדין יפה.
Reason (cont.): Likewise here, it is in order that the Dayanim should be more meticulous in Din.
ולמ"ד נמי 'שמיה היזק' ושוגג פטור כדי שיודיעו, הכא חייב...
Answer (cont.): And even according to the opinion that holds 'Sh'meih Hezek', in which case Shogeg is Patur, to encourage him to inform his friend, here he will be Chayav ...
דליכא למיחש להכי -דאפילו טיהר את הטמא ועירבו עם פירותיו, ליכא למיחש שמא אח"כ לא יודיענו שהן טמאים...
Reason: ... since that is not a concern here - because, even where the Dayan mixed it with his own fruit, one need not worry that perhaps he will not then inform the litigant that it is Tamei ...
דכיון שדיין זה חכם ובעל הוראה, ודאי יודיענו.
Reason (cont.): ... because, seeing as he this Dayan is a Chacham and a Posek, he is bound to inform him.
TOSFOS DH TIHER ES HA'TAMEI MAH SHE'ASAH ASUY VI'YESHALEM MI'BEISO
תוס' ד"ה טיהר את הטמא מה שעשה עשוי וישלם מביתו
(Summary: Tosfos clarifies 'Tiher es ha'Tamei' and elaborates.)
א"א ליישב 'טיהר את הטמא' בשום ענין אלא כשעירבו עם פירותיו כדמפרש במסקנא בפ' אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לג: ושם) ובפרק עד כמה (בכורות דף כח: ושם)...
Clarification: It is impossible to establish 'Tihar es ha'Tamei' other than by saying that he mixed it with his own fruit, as the Gemara explains in the Maskana in Perek Echad Dinei Mamonos (Sanhedrin, Daf 33b, See Tosfos DH 'she'Irvan') and in Perek Ad Kamah (Bechoroes, Daf 28b & 29a) ...
דאם הן בעין, לא 'מה שעשה עשוי' ולא 'ישלם מביתו' שייך בהן.
Reason: ... because if it is still available, neither 'What he did is done' nor 'He must pay from his own pocket' is applicable.
והא דלא מפרש הכי אלא כי מוקי לה 'כשנשא ונתן ביד' ...
Question: And the fact that it says it here, only after establishing it where 'he took it and placed it with his hands' ...
לאו משום דמעיקרא לאו בהכי עסקינן...
Refuted Answer: ... is not because initially, it is not speaking in that case ...
אלא דמעיקרא לא איירי כשעירבן חכם אלא הבעלים; אבל במסקנא קאמר שהחכם בעצמו עירבן.
Answer: ...but because initially, it is speaking where, not the Chacham mixed it but the owner; whereas in the Maskana, it is the Chacham himself who mixed it.
ובבכורות שבא ליישב 'וישלם מביתו' בטיהר את הטמא כשערבו עם פירותיו, איירי כשעירב עם פירות מועטים...
Clarification: In Bechoros, where it comes to resolve 'Yeshalem mi'Beiso' in the case of Tiher es ha'Tamei, which he mixed it with his own fruit, it speaks where he mixed it with a few fruits ...
ובסנהדרין שבא ליישב 'מה שעשה עשוי' איירי כשעירבו עם פירות מרובים, ונתבטלו הטמאים ברוב, דתרוייהו ליכא לאוקמי בענין אחד...
Clarification (cont.): ... whereas in Sanhedrin, where it comes to resolve 'Mah she'Asah, Asuy', it speaks where he mixed it with a lot of fruit, so that the Tamei fruit became Bateil be'Rov; because it is impossible to establish them both in the same way ...
דפשיטא דבמקום 'מה שעשה עשוי' -שהוא טהור, לא שייך 'ישלם מביתו' .
Reason: ... since it is obvious that in the case of 'Mah she'Asuy Asuy' - where it it is Tahor, 'Yeshalem mi'Beiso' is not applicable.
וא"ת, למאי דבעי לאוקמי כר"מ, היכי מתבטלים הטמאים ברוב, והא ס"ל לר"מ בהניזקין (גיטין דף נד:) גבי אגוזי פרך ורימוני באדן - 'נפלו ונתפצעו אפילו שוגג, לא יעלו' ?
Question: According to the Gemara's attempt to establish the Tana like Rebbi Meir, how can the Tamei fruit become Bateil be'Rov, seeing as Rebbi Meir in 'ha'Nizakin' (Gitin, Daf 54b) in the case of 'nuts from Perech' and pomegranates from Ba'adan', holds that if they fall and break , even be'Shogeg, they do not become Bateil.
וי"ל, דשוגג כי האי שעשה ע"פ חכם, לא קניס ר' מאיר.
Answer #1: Rebbi Meir did not penalize a Shogeg such as in our case which occurs via a Chacham.
א"נ, התם דוקא שנתפצעו אחר הנפילה, שנאסרו בתחילת תערובתן, קאמר ר' מאיר דלא יעלו, אבל אם נתפצעו קודם שנתערבו, מודה ר"מ דשרי.
Answer #2: Alternatively, it is specifically there, where the nuts beak after they have fallen, that Rebbi Meir maintains they are not Bateil, since they became Asur when the mixing occurred, but had they broken before they became mixed, he would concede that they are permitted.
א"נ, בהך מילתא דוקא ד'דאין דינא דגרמי' אתיא כר"מ.
Answer #3: Alternatively, it is with regard to 'Da'in Diyna de'Garmi' exclusively that the Beraisa goes according to Rebbi Meir.
ותימה, מאי בעי לאתויי מהכא דר' מאיר היא דדאין דינא דגרמי? ...
Question #1: How can the Gemara prove from here that it is Rebbi Meir who holds Diyna de'Garmi'? ...
ואמאי מוקי לה נמי 'כשנשא ונתן ביד?' בלא נשא ונתן ביד חייב אפילו לרבנן, דלא דייני דינא דגרמי, כיון דבאמירה בעלמא 'קם דינא' ,כדמוכח בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לג. ושם)...
Question #2: And why does it establish the case where he took in his hand and placed it'? Even if he hadn't, he ought to be Chayav even according to the Rabanan who do not hold of Diyna de'Garmi, seeing as the Din comes into effect with mere words, as is evident in Perek Echad Diynei Mamonos (Sanhedrin, Daf 33b, See Tosfos there DH 'Hashta'), where it states ...
דקאמר 'אי אמרת בשלמא "טעה בדבר משנה אין חוזר" ,אלמא קם דינא, היינו דקמפחד ר"ט...
Source: ... 'It is fine if we say "Ta'ah bi'Devar Mishnah, Ein Chozer", in which case we see th 'Kam Diyna', which is why Rebbi Tarfon was afraid ...
אלא אי אמרת "חוזר" לימא ליה 'כיון דאילו הואי פרה [קמן] הוה הדרת, השתא נמי דינך לאו דינא, ולאו כלום עבדת' ...
Source (cont.): ... but if we would say "Chozer", he could say to him "Seeing as, if the cow had been available, it would have been returned to the owner, now too, your Din is not valid, and you did nothing!" ...
והתם ע"כ אתי כרבנן, דלר"מ דדאין דינא דגרמי, אע"ג דאילו הואי קמן הוה הדר, היה לו להתחייב...
Source (concl.): And the Gemara there must go according to the Rabanan, since according to Rebbi Meir, who holds of Diyna de'Garmi, he would have been Chayav, even though had it been available, he would have returned it ...
כמו 'מראה דינר לשולחני,' דחייב, אע"ג דאילו הוה קמן, הוה מהדר ליה?
Precedent: ... just like the Din of 'Mar'eh Dinar le'Shulchani' ('Someone who showed a coin to a banker'), who is Chayav, even though, had it been available, he would have returned it?
וי"ל דלעולם ההיא סוגיא כר"מ, ולא דמי ל'מראה דינר לשולחני' ...
Answer: In fact, that Sugya goes like Rebbi Meir, and it is not comparable to 'Mar'eh Dinar le'Shulchani' ...
דכיון שהראהו לשולחני, שוב לא היה לו להראותו לאחר, אבל גבי פרה, כשאסרה לו חכם זה, לא היה לו למהר להאכילה לכלבים או לערבם עם פירות, והיה לו לישאל עדיין לחכם אחר.
Answer: ... because, once he showed it to one banker, he is not expected to show it to another one, whereas in the case of the cow, even though he showed it to a Chacham, he should not have rushed to feed it to his dogs or to mix it with his fruit, before showing it to another Chacham.
ומיהו קשה מ'טיהר הטמא' ,אמאי מחייב חכם אפילו לר"מ, במה שעירבו בעל הבית עם פירות, נימא כיון דאילו לא עירבו הוה הדר, השתא נמי לאו כלום עבד?
Question #1: There is a Kashya however, on 'Tihar es es ha'Tamei': Why is the Chacham Chayav, even according to Rebbi Meir, if the owner mixed the fruit with his own stock? Why can he not claim that, since, had he not mixed it, it would have been returned, now too, he did not do anything?
וכן ברישא דהך ד'דן את הדין' בפ' עד כמה (בכורות דף כח.) דתנן 'מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו, הרי זה יקבר וישלם מביתו...
Introduction to Question #2: Similarly, in the Reisha of 'Dan es ha'Din', in Perek Ad Kamah (Eruvin, Daf 28a), where the Mishnah rules that if someone who is not an expert examined a B'chor, which was then Shechted upon his instructions, it must be buried, and he is obligated to pay from his own pocket ...
ואמאי? נימא כיון דאילו לא נשחט היה מותר, השתא נמי לאו כלום עבד?
Question #2: Why is that? Why do we not say that, since, had it not been Shechted it would have been permitted, now too, he did not do anything?
וע"ק, דע"כ סוגיא דהכא ודבכורות דלא כרב חסדא, דהא משמע דאליבא דר"מ ניחא ליה בלא נשא ונתן ביד, אלא כרב ששת...
Question #3: Moreover, the current Sugya, as well as the Sugya in Bechoros cannot go like Rav Chisda, since it implies that, according to Rebbi Meir, the Gemara is happy to establish it even where he did not take it with his hands and place it, only like Rav Sheishes ...
וא"כ, כיון דמה 'שעשה עשוי' -משום דאיירי דטעה בשיקול הדעת, כדמוקי לה רב ששת בריש סנהדרין (דף ו.)...
Question #3 (cont.): In that case, seeing as 'Mah she'Asah Asuy' - seeing as it is speaking by Shikul ha'Da'as (where the Chacham's ruling is based on logic), as Rav Sheishes explains at the beginning of Sanhedrin (Daf 6a) ...
למה נתחייב הדיין לרבנן במאי דנגע ביה שרץ, הלא בלאו הכי 'מה שעשה עשוי' ?
Question #3 (concl.): ... why is the Dayan Chayav for making contact with a Sheretz, bearing in mind that in any case 'Mah she'Asah Asuy'?
ועוד, היכא ד'קם דינא' ,למה לא יתחייב אפילו לרבנן דלא דייני דינא דגרמי? מ"ש מ'כהנים שפיגלו במקדש' ,דמזידין חייבין בין לר"מ בין לרבנן...
Question #4: Furthermore, there where 'Kam Diyna', why is he not Chayav even according to the Rabanan who do not hold of Diyna de'Garmi? How does it differ from 'Kohanim who made Pigul in the Beis ha'Mikdash', who, be'Meizid are Chayav according to both Rebbi Meir and the Rabanan ...
אע"ג דבדבור בעלמא מיפסל, ולא חשיב דינא דגרמי?
Question #4 (cont.): ... in spite of the fact that it is with mere speech that it becomes Pasul, and it is not considered Diyna de'Garmi?
ונראה לפרש דכל היכא ד'קם דינא' אפילו בדבור חשיב כמעשה ולא כגרמי, ומחייב אפילו לרבנן...
Answer: It therefore seems that wherever we say 'Kam Diyna' even speech alone is consdidered an act and is not Garmi, in which case he is Chayav even according to the Rabanan ...
אבל היכא דאילו הוה קמן הוה הדר כגון מראה דינר, וכגון 'טעה בדבר משנה, ' לר"מ חייב, ולרבנן פטור...
Answer (cont.): ... whereas in a case where had it been available, it would be returned, such as 'Mar'eh Dinar le'Shulchani' and 'where one erred in a D'var Mishnah', one is Chayav according to Rebi Meir but Patur according to the Rabanan ...
דהא ודאי גרמי הוא, מה שהאכילו לכלבים אחרי כן על פיו או מה שעירבו עם פירותיו; וסוגיא דסנהדרין כרבנן.
Answer (cont.): ... since the fact that one subsequently fed the animal to the dogs on the P'sak of the Chacham or where one mixed it with one's other fruit definitely falls under the category of 'Garmi'; and the Sugya in Sanhedrin goes like the Rabanan.
והא דבעי הכא לאוכוחי דר"מ דדאין דינא דגרמי, מ'טיהר את הטמא' דייק, דחייב חכם במה שעירבם בעל הבית עם פירותיו...
Answer (cont.): ... And when the Gemara here attempts to prove that it is Rebbi Meir who holds Diyna de'Garmi, it extrapolates it from 'Tiher es ha'Tamei' where the Chacham is Chayav by virtue of the owner having mixed them with his fruit ...
ומ'חייב את הזכאי' ,דחייב חכם א'מאי דשילם זכאי אחר כך ...
Answer (cont.): .. and from 'Chiyev es ha'Zakai', where he is Chayav because the innocent man paid up afterwards ...
אבל 'טימא את הטהור' ו'זיכה את החייב' ,דבדבורו של חכם 'מה שעשה עשוי' , חייב לשלם אפילו לרבנן דלא דייני דינא דגרמי.
Answer (cont.): ... but 'Timei es ha'Tahor' and 'Zikah es ha'Chayav' where by virtue of the Chacham's speech 'Mah she'Asah Asuy', he is Chayav to pay even according to the Rabanan who do not hold of Diyna de'Garmi.
וכן בפרק עד כמה (בכורות דף כח:) דקאמר 'לימא תנן סתמא כר"מ? , 'משום 'טיהר את הטמא' ו'חייב את הזכאי' קאמר, ולא משום 'טימא את הטהור' ו'זיכה את החייב' .
Answer (concl.): Similarly, in Perek Ad Kamah (Bechoros, Daf 28b) where the Gemara suggests that the S'tam Mishnah there goes like Rebbi Meir, it is based on 'Tiher es ha'Tamei' and 'Chiyev es ha'Zakai', and not on 'Timei es ha'Tahor' and 'Zikah es ha'Chayav'.
והא דמפרש התם לשנויי מתני' כרבנן 'טימא את הטהור' -דנגע בה שרץ; 'זיכה את החייב' -שהיה לו משכון ונטלו הימנו...
Implied Question: And when the Gemara explains there to establish the Mishnah like the Rabanan 'Timei es ha'Tahor' - that he touched a Sheretz with it; and 'Zikah es ha'Chayav' - that he had a security, which he took away from him' ...
אגב אחריני מפרש להו.
Answer #1: ... it says that on account of the other (two) cases.
א"נ, סוגיא דהתם כרב חסדא, ומפרש האמת.
Answer #2: Alternatively, the Sugya there goes according to Rav Chisda, and it presents the truth.
ורישא ד'מי שאין מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו' ...
Implied Question: ... and the Reisha where a non-expert examined the B'chor, and it was then Shechted following his instructions ...
לאו דוקא, אלא הוא עצמו שחטו.
Answer: ... is La'av Davka - because in reality, it is he himself who Shechted it.
וצ"ע לרבנן- מ"ש דפטרי ב'שורף שטרות חבירו' מ'טימא הטהור' ו'כהנים שפיגלו' דלא חשיב דינא דגרמ ? ...
Question: And one needs to look into the matter as to why, according to the Rabanan - Why 'Reuven who burns Shimon's Sh'taros' (above on Daf 98a) is any different than 'Timei es ha'Tahor' and 'Kohanim she'Piglu', which are not considered 'Diyna de'Garmi'? ...
דמה לי אם גורם לו הפסד ע"י ששורף שטרותיו, ומה לי ע"י דיבורו?
Question (cont.): ... What difference does it make whether one causes someone a loss by burning his Sh'taros or through one's speech?
וצ"ל דדיבור חשיב כמעשה, והוי מזיק בגוף הממון בידים, אבל בשורף שטר אינו נוגע בגוף הממון, וניירא בעלמא הוא דקלי מיניה, ואין זה אלא גרם בעלמא.
Answer #1: We will have to say that speech is considered an act, in which case one is damaging the actual object with one's hands, whereas burning a Sh'tar, does not damage the money; it is only paper that he burns, and that is only causing (damage).
ועוד י"ל, דסוגיא דהכא ודבכורות דלא כרב ששת אלא כרב חסדא - דלא קם דינא בדיבורי' בעלמא, ואיירי בנשא ונתן ביד, כדמוקי התם רב חסדא...
Answer #2: Furthermore, the Sugya here and in Bechoros does not go like Rav Sheishes only like Rav Chisda ...
אלא דס"ד דגמ' ד'נשא ונתן ביד - ' בעלי דינין; ודחי דאיירי בנשא ונתן ביד -הדיין עצמו.
Answer #2 (cont.): ... only the Gemara initially thinks that 'Nasa ve'Nasan be'Yad' refers to the litigants; and later refutes it, establishing it by the Dayan himself.
TOSFOS DH SA'ANI HASAM DE'BE'YADAYIM AVID
תוס' ד"ה שאני התם דבידים עביד
(Summary: Tosfos explains why we may have thought that he is nevertheless Patur, and discusses who is Rebbi Meir's disputant.)
תימה, ודקארי לה מאי קארי לה?
Question: What did the Gemara initially think?
וי"ל, משום דאין הצמר משתנה מיד כשנותן בסממנים, דאין קולט הצבע מיד עד ב' ימים או ג', וגרמא בעלמא הוא...
Answer: Because the wool does not change the moment one adds the dyes, since it can take two or three days for them to take effect, in which case (the Gemara thought that) it is no more than G'rama ...
ודומה ל'מסכך גפנו' ,שאין מזיק עד אחר זמן...
Precedent: It is similar to 'Someone who places his vine over his friend's produce' (which the Gemara will cite shortly), where the damage occurs after a while ...
ובתרוייהו משני 'בידים קעביד' ...
Conclusion: In both cases, the Gemara answers that he did the damage with his hands ...
ומ"מ 'מסכך גפנו' לא מזיק כל כך בידים כמו בצמר לצבע, לפיכך הביאה אחר כך.
Conclusion (cont.): Nevertheless, 'placing one's vine' is not as much damaging with the hands as 'dyes to a dyer', which explains why it subsequently sees fit to cite it.
TOSFOS DH MECHITZAS HA'KEREM SHE'NIFR'TZAH ETC.
תוס' ד"ה מחיצת הכרם שנפרצה כו'
(Summary: Tosfos explains from where the Gemara knows that the author is Rebbi Meir and elaborates.)
אור"ת, שאין משנה בשום מקום, אלא ברייתא היא...
Clarification: Rabeinu Tam points out that this is not a Mishnah anywhere in Shas, but a Beraisa.
ומ"מ דייק דאתיא כר"מ...
Implied Question: And the reason that the Gemara extrapolates that it goes according to Rebbi Meir is ...
מכח ההיא משנה ד'המסכך' דלעיל, דפליגי התם בסיפא ר' יוסי ור"ש ואמרי 'אין אדם אוסר דבר שאין שלו... '
Answer: ... due to the Mishnah 'ha'Mesachech Gafno' (cited earlier), where Rebbi Yossi and Rebbi Shimon argue in the Seifa, maintaining that a person cannot render Asur something that does not belong to him.
וא"כ, ברייתא ד'מחיצת הכרם' כר' יוסי ור"ש לא אתיא אלא כת"ק דידהו, דהיינו כר"מ- דסתם משנה ר"מ היא.
Answer (cont.): That being the case, the Beraisa of 'Mechitzas ha'Kerem' goes not like Rebbi Yossi and Rebbi Shimon, but like their Tana Kama - Rebbi Meir, since a S'tam Mishnah is Rebbi Meir.
וא"ת, ומאן תנא דפליג א'דר"מ בדינא דגרמי, דרבי יוסי ור"ש לא פליגי אלא משום ד'אין אדם אוסר דבר שאין שלו' ?
Question: Who is the Tana who argues with Rebbi Meir regarding the Din of Garmi, seeing as Rebbi Yossi and Rebbi Shimon only argue because they hold 'Ein Adam Oser Davar she'Eino she'Lo'?
ורבנן דפליגי א'דר"ש ב'דבר הגורם לממון' ליכא למימר ...
Refuted Answer: Nor can it be the Rabanan who argue with Rebbi Shimon by 'Davar ha'Gorem le'Mamon' ...
דיש חילוקין, כדפרישית במרובה (לעיל דף עא:).
Refutation: ... since there are differennces (between Rebbi Shimon and Rebbi Meir), as Tosfos explained in 'Merubeh' (above, on Daf 71, DH 've'Savar').
וי"ל, דההוא תנא דפרק המניח (לעיל דף לג:) דקתני 'שחטו ונתנו במתנה, מה שעשה עשוי' פליג א'ר"מ ...
Answer: The Tana who argues with Rebbi Meir is the Tana in Perek ha'Meni'ach (above, on Daf 33b) who states 'Shachto (a Shor Tam) ve'Nasno be'Matanah, Mah she'Asah, Asuy' ...
דמשמע דיש לפטור יותר בשורף שטרותיו מבשחטו, ולמאן דדאין דינא דגרמי אמר לעיל ד'מגבי ביה דמי שטרא מעליא '.
Answer (cont.): This implies that there is more reason to exempt someone who burns his friend's Sh'taros than someone who Shechts his animals, whereas the one who holds of 'Dina de'Garmi' said earlier (on Daf 98b) that 'He is entitled to claim the Sh'tar in full'.
100b----------------------------------------100b
TOSFOS DH OMER LO G'DOR
תוס' ד"ה אומר לו גדור
(Summary: Tosfos clarifies the ruling and elaborates extensively.)
פי' לבעל הכרם דהוא המזיק, דד' אמות שאמרו להרחיק הוא בשביל עבודת הכרם...
Clarification: To the owner of the vineyard, who is the Mazik, since the four Amos which Chazal said to distance (the vegetables) is for Avodas ha'Kerem ...
כדתנן בלא יחפור (ב"ב דף כו. ושם) 'לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו, אא"כ הרחיק ממנו ד' אמות; אחד גפנים ואחד כל אילן... '
Source: ... as we learned in 'Lo Yachpor' (Bava Basra, Daf 26a & 26b) 'A person may not plant a tree in the proximity of his friend's field, unless he keeps a distance of four Amos - regarding both vines and other trees' ...
ומפרש בגמ' 'ד' אמות' שאמרו כנגד עבודת הכרם...
Source (cont.): And the Gemara explains that the four Amos that they mentioned is on account of 'Avodas ha'Kerem'.
ואפילו ר' יוסי דאמר התם 'על הניזק להרחיק את עצמו' ,הא א"ר אשי התם 'מודה ר"י בגירי דיליה' ...
Clarification (extension): And Rav Ashi explains there that, even Rebbi Yossi, who says there (on Daf 25b) that the onus lies on the Nizak to distance himself , concedes that 'When "his (the Mazik's) arrows" are involved, the onus lies on him' ...
והכא גירי דבעל כרם הם, דחשדינן ליה שיביא מחרישתו בשדה חבירו; לפיכך צריך לעשות כותל או להרחיק ארבע אמות.
Clarification (extension [cont.]): ... and in our case, it is 'the arrows' of the owner of the vineyard that are involved, since we (obligate him because we) suspect that he will bring his plow into his friend's field; that is why he needs to build a wall or to distance himself four Amos.
והא דנקט 'אומר לו "גדור" ,'ולא נקט 'חייב לגדור' ...
Implied Question: The reason that the Tana says that we tell him to repair the wall, and not simply that he is Chayav to repair it ...
נראה לר"י לפי שצריך להתרות בו, ואם לא התרו בו לגדור, אין חייב באחריותו.
Answer: ... the Ri explains is, because he needs to be warned, and unless they warn him to repair the wall, he is not liable for what happens afterwards.
ולהכי נקט נמי תרי זימני 'נפרצה, אומר לו "גדור" , 'דאף פעם שנית דנפרצה צריך להתרות בו, ואם לא התרו בו לגדור, אין חייב באחריותו...
Answer (extension): And that also explains why it says twice that the wall is breached, since he must be warned the second time too; otherwise he is not liable ...
שאין סבור להיות חייב לגדור כל שעה שנפרצה.
Reason: ... because he does not believe that he is Chayav to repair the wall every time it is breached.
ונפרצה פעם שלישית, מספקא לר"י אם צריך להתרות בו בכל פעם, או שמא סגי בתרי זימני.
Opinion #1: If it is subsequntly breached a third time, the Ri has a Safek as to whether one needs to warn him gain or whether twice will suffice ...
ור"ת מפרש דלהכי נקט תרי זימני ,לאשמועינן שאם יש תוספת מאתים בין מה שהוסיף כשנפרצה ראשונה ובין מה שהוסיף כשנפרצה שניה, דאין מצטרפין לאסור, דקמא קמא בטלה...
Opinion #2: Rabeinu Tam however, explains that the Tana mentions it twice to teach us that,in the event that it increases by one two-hundredth between the increase after the first breach and the second one, they do not combine to render it Asur, since, as each one grows, it becomes Bateil ...
ודוקא כשיש הפסק בינתיים, אבל בעלמא כלאים נאסרין במאתים, ולא אמרינן כל פורתא כשהוא גדל מתבטל.
Opinion #2 (cont.): Though that is only if there is a break in between, but generally, Kil'ayim becomes Asur in two hundred (Kil'ayim, Perek 7), and we do not say that each bit that grows becomes Bateil.
והא דאמר בפ' בתרא דע"ז (דף עג. ושם) 'המערה יין נסך מחבית לבור, אפילו כל היום כולו, קמא קמא בטל...
Implied Question: And when the Gemara says in the last Perek of Avodah-Zarah (Daf 73, See Tosfos there DH 'Ki') in connection with someone who pours Yayin Nesech all day long from a barrel into a pit, that each bit becomes Bateil ...
מפרש ר"ת בדפסיק פסוקי, אבל אם מערה בלא הפסק, אסור...
Answer #1: ... Rabeinu Tam explains that that speaks when he kept on pausing, but were he to continue pouring non-stop, it would all be Asur ...
מידי דהוה א'כלאים הנאסרין בתוספת מאתים לפי שגדל בלא הפסק.
Source: ... like Kil'ayim, which becomes Asur if it increases by one two-hundreth since it grew without a break.
והא דאמר בבמה אשה (שבת דף סה: ושם) 'אבוה דשמואל עביד לבנתיה מקוואות ביומי ניסן, שמא ירבו הנוטפים על הזוחלים' היינו שמא ירבה בלא הפסק.
Precedence #1: And when the Gemara in 'Bameh Ishah' (Shabbos, Daf 65b, See Tosfos DH 'Shema') relates that the father of Shmuel used to make Mikva'os in the season of Nisan - perhaps the water that dropped (the rain) exceeded the water that flowed (the River P'ras) - it means that it exceeded it without pause.
וכן בפרק הנודר מן הירק (נדרים דף נז:) גבי 'בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית, ורבו גידוליו על עיקרו, מותר' ,ולא אמרינן 'קמא קמא בטיל' -לפי שגדל בלא הפסק.
Precedence #2: And by the same token, in Perek ha'Noder min ha'Yerek (Nedarim, Daf 57b) where the Gemara rules in connection with someone who pulled out an onion in the Sh'mitah and re-planted it in the eighth year - that if what grew exceeded the original onion, it is permitted', and we do not apply the principle 'Kama Kama Bateil', it speaks where it grew without a break.
ורבי יוחנן גופיה דקאמר בפרק בתרא דע"ז (דף עג. ושם) 'ראשון ראשון בטל' ,אית ליה התם בנדרים ד'גידולי היתר מעלין את האיסור' .
Proof: In fact, Rebbi Yochanan himself, who rules in the last Perek of Avodah-Zarah (Daf 73a & 73b) 'Rishon Rishon Bateil', also rules in Nedarim that what grew be'Heter renders Bateil the Isur.
ור"י בן רבינו מאיר פירש בתוספתיו בנדרים דבבצל וכלאים וגבי נוטפין -דווסתן בכך ליגדל מעט מעט, לא בטיל קמא קמא כמו ביין נסך, דהתם לא שייך למימר הכי.
Answer #2: Ri ben Rabeinu Meir in his Tosfoses on Nedarim explains that regarding the cases of onion, Kil'ayim and dripping - whose way it is to increase gradually, we do not apply 'Kama Kama Bateil' like we do by Yayin Nesech, where one cannot say that.
אבל קשה, דאמר בפ' הערל (יבמות דף פב: ושם) 'נתן סאה ונטל סאה, עד רובו. וברובו מיהא מיפסל, ולא אמר 'קמא קמא בטיל' ?
Question: The Gemara says in 'ha'Areil' (Yevamos, Daf 82b, See Tosfos there DH 'Amar') that where he placed a Sa'ah and took out a Sa'ah, up to half (it is still Kasher); but the majority, it is Pasul, and we don't say 'Kama Kama Bateil'?
וי"ל, דהתם במי פירות איירי, דהחמירו טפי.
Answer: That is speaking about Mei Peiros, where the Chachamim were more stringent.
וא"ת, אי במי פירות איירי, היכי מדמה לה לתרומה דרבנן, דמי פירות פסולין דאורייתא ...
Question #1: If it is speaking about Mei Peiros, how can the Gemara compare it to T'rumah de'Rabanan, seeing as Mei Peiros is Pasul mi'd'Oraysa ...
כדממעט בפרק כיסוי הדם (חולין דף פד. ושם) מדכתיב "מים" יתירא...
Question #1 (cont.): Since, in Perek Kisuy ha'Dam (Chulin, Daf 84a & 84b) precludes it from the extra word "Mayim" ...
והיאך יהיו כשרים במחצה על מחצה דאורייתא?
Question #2: ... and how can it be Kasher by Mechtzah al Mechtzah d'Oraysa?
וי"ל בדוחק, דאע"ג דמיפסלי מדאורייתא, מחצה על מחצה כשרים להטביל בהם מחטין וצינוריות, דאין צריכין ארבעים סאה מדאורייתא אלא מדרבנן.
Answer: One can say be'Dochek that, although it is Pasul mi'd'Oraysa, Mechtzah al Mechtzah is Kasher with regard to the Tevilah of needles and forks, which do not require forty Sa'ah min ha'Torah, only mi'de'Rabanan (Pesachim 17b).
ומיהו אכתי קשה מהא דמסיק רב דימי בפרק שלישי דבכורות (דף כב. ושם) גבי 'הלוקח ציר מעם הארץ, משיקו במים והוא טהור...
Question: The question remains however, from Rav Dimi, who concludes in the third Perek of Bechoros (Daf 22a, See Tosfos there DH 'Ro'in') that if someone purchases brine from an Am ha'Aretz, he is Mashik it in water (lowers the K'li into the Mikvah until the brine and the water 'kiss') and it is Tahor (because Mah Nafshach) ...
אי רובא מיא נינהו סלקא להו השקה, ואי רובא ציר נינהו, לא בעי השקה, דמים בטלים בציר' .ומסיק 'לא שנו אלא לטבל בו פיתו, אבל לקדירה לא, ד"מצא מין את מינו וניעור ... ' "
Question (cont.): If the majority comprises water, the Hashakah is effective, whereas if it comprises brine, then it does not require Hashakah, since the water becomes Bateil in the brine. And the Gemara concludes that this refers specifically to dipping one's bread into the mixture, but not to cooking, since 'The same species (the water) has met its own kind, and mixes with it' ...
אלמא התם אע"ג שהיו כבר מבוטלות, חוזרות וניעור בתוך הקדירה; וכל שכן דלא אמרינן 'קמא קמא בטיל' ?
Question (concl.): So we see there that, even though the water already became Bateil, it returns to its former existence in the pot; How much more so will we not say 'Kama Kama Bateil'?
וי"ל, דהתם חומרא הוא שהחמירו גבי טומאה דאע"ג דפסיק פסוקי, לא בטלה.
Answer: The ruling there is a Chumra which Chazal enacted with regard to Tum'ah, that even though there were pauses, it is not Bateil ...
ואע"ג דבכמה דברים איסור חמור מטומאה, כדאמרינן בפרק כיסוי הדם (חולין דף פו: ושם) 'אם אמרו ספק טומאה לטהר, יאמרו ספק איסור להתיר? '
Implied Question: ... despite the fact that in many instances Isur is more stringent than Tum'ah, as we say in Perek Kisuy ha'Dam (Chulin, Daf 86b & 87a) 'If they Safek Tum'ah is Tahor, will they also say Safek Isur is Mutar?'; Nevertheless ...
התם החמירו חכמים בטומאה יותר.
Answer: ... there the Chachamim were more stringent by Tum'ah.
ואין ראיה משמעתא בתרייתא דנדה (דף עא: ושם) דמחלק גבי דם תבוסה בין פסק ללא פסק...
Refuted Proof #1: There is no proof (for Rabeinu Tam mentioned above) from the final Sugya in Nidah (Daf 71b & 72a), where, in connection with Dam Tevusah ( blood that is flowing from a dying corpse), it differentiates between where it paused and where it didn't ...
דשאני דם תבוסה, דרבנן, ויש להקל בו יותר,
Refutation: ... because Dam Tevusah is de'Rabanan, in which case there is more reason to be lenient.
ומהא דאמר בפ' כיסוי הדם (חולין דף פז. ושם) ובפרק התערובת (זבחים דף עז: ושם) גבי הא דתנן 'דם שנתערב במים, אם יש בו מראית דם, כשר' ...
Refuted Proof #2: And as for the Gemara in Perek Kisuy ha'Dam (Chulin, Daf 87a, See Tosfos there, DH 'Ro'in' and in Perek ha'Ta'aruvos, Zevachim (Daf 77b, Ibid.), where the Mishnah regarding blood that became mixed with water, states 'Im Yesh Mar'is Dam, Kasher' ...
וקאמר בגמ' 'לא שנו אלא כשנפלו מים לתוך דם, אבל דם שנתערב במים, ראשון ראשון בטל' ...
Refuted Proof #2 (cont.): ... and the Gemara establishes it specifically where the water fell into the blood, but if the blood fell into the water - 'Rishon Rishon Bateil' ...
התם בלא שינויא שפיר' ר"ת אתי שפיר...
Refutation: ... that is fine even without the explanation of Rabeinu Tam ...
דהתם גבי דם היינו טעמא - דכיון שנדחה, שוב אין נראה ,שכן הוא הדין בכל דבר הקרב ...
Refutation (cont.): ... since there in the case of blood, the reason is because once it has been rejected, it can no longer be deemed fit, as is the Din regarding all Korbanos ...
ואפילו למ"ד 'אין דיחוי בבעלי חיים' ,בשחוטין יש דיחוי.
Refutation (cont.): ... because even those who hold that there is no 'Dichuy' by live animals, concede that there is Dichuy by those that have been Shechted.
וכן מוכח בפרק כיסוי הדם (חולין דף פז: ושם) דטעמא משום דיחוי הוא ...
Proof: And it is evident in Perek Kisuy ha'Dam (Chulin, Daf 87b & 88a) that the reason there is because of 'Dichuy' ...
דמסיק בתר הכי 'ולענין כיסוי אין בו דיחוי, דאין דיחוי אצל מצות' מכלל דלענין דם הוי טעמא משום דיחוי.
Proof: ... since the Gemara concludes that, with regard to Kisuy, there is no Dichuy, due to the principle 'Ein Dichuy Eitzel Mitzvos', implying that regarding the blood, the reason is because of Dichuy.
ואין להקשות מהא דאמר בפרק נוטל (שבת דף קמב.) 'סאה תרומה שנפלה למאה של חולין, ולא הספיק להעלותה עד שנפלה אחרת, לא תעלה' ...
Refuted Question: Nor can one query this from the Gemara in Perek Noteil (Shabbos, Daf 142a) which states that, in a case where a Sa'ah of T'rumah falls into a hundred Sa'ah of Chulin, and before he has a chance to take it out, another Sa'ah falls in, it does not become Bateil ...
ולא אמרינן 'ראשון ראשון בטל' ,אע"ג דנפל ע"י הפסק ...
Refuted Question (cont.): And we do not say 'Kama Kama Bateil', despite the fact that there was a pause in between ...
דהתם צריך להרים, ובענין אחר אין ק' סאה שנפלה בהן, מתירין, ולא שייך התם 'ראשון ראשון בטל' .
Answer: ... that is because he is obligated to remove one Sa'ah; otherwise a hundred Sa'ah will not permit whatever falls into them - in which case 'Kama Kama Bateil' is not applicable.
TOSFOS DH NISYA'ESH MIMENAH VE'LO GADRAH
תוס' ד"ה נתייאש ממנה ולא גדרה
(Summary: Tosfos clarifies the Halachah and gives the reason behind it.)
דוקא נתייאש, אבל אם לא נתייאש ועוסק כל שעה לגדור, אע"פ שהוסיף מאתים, מותר...
Clarification: Davka if he gave up (on stopping it), but if he did not, and is working to put up a fence, even if it increased by one two hundredth, it will be permitted ...
כדתנן במס' כלאים (פ"ה מ"ו) 'הרואה ירק בתוך כרמו ואמר "כשאגיע שם אלקטנו , "מותר; "לכשאחזור שם אלקטנו" והוסיף מאתים, אסור' ...
Proof: ... as we learned in the Mishnah in Kil'ayim (5:6) 'If someone who sees a vegetable growing in his vineyard and declares "When I get there, I will pick it", it is permitted; "I will pick it on my way back", and it increased by one two hundrenth, it is Asur' ...
אלמא כשהוא מחזר אחר לקיטתו כל שעה, אפילו הוסיף מאתים, מותר.
Proof (cont.): So we see that, as long as he is making an ongoing effort to pick it, even if it increased by one two hundredth, it is permitted.
וטעמא י"ל -משום דכתיב "לא תזרע כרמך" ,משמע זריעה דניחא ליה.
Reason: The reason for this may well be based on the Pasuk (in Kedoshim) 'Do not plant your field Kil'ayim", implying that a planting with which he is pleased.
TOSFOS DH CHAYAV BE'ACHRAYUSO
תוס' ד"ה חייב באחריותו
(Summary: Tosfos presents the reason for the ruling and refutes an alternative explanation.)
אע"ג ד'היזק שאין ניכר לא שמיה היזק' ...
Implied Question: Even though 'Hezek she'Ein Nikar Lo Sh'meih Hezek' ...
נראה לר"י דהא חשיב היזק ניכר, שהרי ניכר שהוא כלאים כשרואה הגפנים בשדה.
Answer: ... it sems to the Ri that this is considered a Hezek Nikar, since one can discern that it is Kil'ayim when seeing the vines in the field.
אבל מטמא טהרות חבירו, אע"פ שרואין השרץ על הטהרות, לא חשיב היזק ניכר, דמי יודע אם הוכשרו?
Answer (cont.): ... whereas when one renders his friend's Taharos Tamei, even if one sees a Sheretz on the Taharos, it is not considered a Hezek Nikar, because who knows that the Taharos were Huchshar (Lekabel Tum'ah)?
אבל אין לומר הכא נמי הוי היזק שאין ניכר, וקנסוהו כמו במטמא, שלא יהא כל אחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו...
Refuted Answer: One cannot however answer that here as well, it is a Hezek she'Ein Nikar, only the Chachamim penalized him like by Metamei, where they decreed, so that people should not feel free to go around being Metamei the Taharos of others ...
דהכא ליכא למיחש כיון שבעל כרם נמי מפסיד.
Refutation #1: ... since here that is not applicable, because the owner of the vineyard loses too.
ועוד, אי קנס הוא, במזיד דוקא היה לו להתחייב.
Refutation #2: Moreover, if it is a K'nas, then he should only be Chayav be'Meizid.