TA'ANIS 25 (3 Teves 5782) - Dedicated l'Iluy Nishas Leib ben Meier ha'Kohen Ehrmann, on his Yahrzeit. Sponsored by his nephew, Ze'ev Rosenbaum.

1)

DO WE COMPLETE THE FAST AFTER RAIN FELL? (Yerushalmi Halachah 11 Daf 17a)

מתני' היו מתענין וירדו להן גשמים קודם להנץ החמה לא ישלימו אחר הנץ החמה ישלימו

(a)

(Mishnah): If they were fasting and rain fell for them before sunrise, they do not complete [the fast. If it fell] after sunrise, they complete.

ר' אליעזר אומר קודם לחצות לא ישלימו לאחר חצות ישלימו

(b)

R. Eliezer says, [if it fell] before midday, they do not complete; after midday, they complete.

מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להן גשמים קודם לחצות אמר להן ר' טרפון צאו ואכלו ושתו ועשו י"ט ויצאו ואכלו ושתו ועשו י"ט ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול:

(c)

A case occurred in which they decreed a fast in Lud, and rain fell before midday. R. Tarfon told them, go eat and drink and make a Yom Tov. They left, ate and drink and made a Yom Tov, and in the afternoon they read the great Hallel.

גמ' שנאמר [ישעי' סה כד] והיה טרם יקראו ואני אענה: לאחר הנץ החמה ישלימו. [ישעי' סה כד] עוד הם מדברים ואני אשמע

(d)

(Gemara): [If rain fell before sunrise, they do not complete, for it says] "v'Hayah Terem Yikre'u va'Ani E'eneh" (immediately; nothing else is needed). If it fell after sunrise, they complete - "Od Hem Medabrim va'Ani Eshma" (they must complete, so that Hash-m will hear and then answer).

או חלף.

(e)

Question: Perhaps it is oppositely! ("Va'Ani E'eneh", but not due to hearing their prayer, rather, due to their fasting. "Va'Ani Eshma" their prayer, so they need not fast!)

א"ר תנחומא ותני כן אין ענייה אלא סמך לקריאה ואין קריאה אלא סמך לענייה.

(f)

Answer (R. Tanchuma): Can you say so?! Aniyah (answering) is only right after Keri'ah, and Keri'ah is said only when it is next to Aniyah. (If it says that Hash-m answered before the Keri'ah, surely He was pleased as if it was after Keri'ah, so we need not complete.)

ביומי דר' יודן גזרין תענית ונחת מיטרא ברומשא סלק ר' מנא לגביה א"ל בגין דאנא צחי מהו דנישתי א"ל אוריך שמא ימלכו להשלים.

(g)

In the days of R. Yudan they decreed a fast, and rain fell at night [before the fast]. R. Mana went out to him. He said, I am thirsty - may I drink? He said, wait - perhaps they will decide to complete [the fast].

ר' אחא ר' אבהו בשם ר' יוסי בר חנינא אסור להתענות עד שש שעות בשבת

(h)

(R. Acha citing R. Avahu citing R. Yosi bar Chanina): One may not fast until six hours on Shabbos.

א"ר יוסי בי ר' בון מתני' אמרה כן קודם לחצות לא ישלימו עד כדון צפרא לאחר חצות ישלימו כבר עבר רובו של יום בקדושה.

(i)

Support (R. Yosi bei R. Bun): Our Mishnah teaches so! [If it fell] before midday, they do not complete - until then is morning. After midday, they complete - the majority of the day already passed in Kedushah. (Regarding Shabbos, it is as if he fasted the entire day.)

2)

MERITS OF CHACHAMIM

רבן יוחנן בן זכיי כד הוה בעי ייחות מיטרא הוה אמר לספריה קום לך קומי היכלא בגין דר' בעי מספרא ולית בחייליה מצטער מיד הוה מטרא נחית.

(a)

When R. Yochanan ben Zakai wanted rain to fall, he would tell a teacher of children 'go in front of the Heichal' [to pray, for a teacher has more merits, like the opinion that "u'Matzdikei ha'Rabim ka'Kochavim..." refers to them - Bavli Bava Basra 8b]. Because the Rebbi (R. Yochanan ben Zakai was the Nasi) needed to ask a teacher, and [felt that] he does not have enough merit, he was pained, and immediately rain fell. (MASA D'YERUSHALAYIM)

רב אדא בר אחוה כד הוה בעי ייחות מיטרא הוה שלח מסאניה כד הוה שלח תריהון הוה עלמא טייף

(b)

When Rav Ada bar Achavah wanted rain to fall, he would remove a shoe. If he would remove both, the world would drip [from the abundance of rain].

מפלתא הוויין תמן והוה רב מיתב חד מן תלמידיה בביתא עד דהוון מפנין ביתא וכיון דהוה נפק מן בייתא הוה בייתא רבע. ואית דאמרין רב אדא בר אחוה הוה

(c)

There was a house about to fall there, and Rav told one of his Talmidim to stay there, until they cleared out [the contents of] the house. When the Talmid left, the house fell. Some say that Rav Ada bar Achavah was [the Talmid].

שלחו חכמים ואמרו לו מה מעשים טובים יש בידך אמר להן מימי לא קדמני אדם לבית הכנסת ולא הנחתי אדם בבית הכנסת ויצאתי לי ולא הלכתי ארבע אמות בלא תורה ולא הזכרתי דברי תורה במקום מטונף

1.

Chachamim asked him "what good deeds do you have?" He said, no one ever came before me to the Beis ha'Keneses, and I never left when someone was in the Beis ha'Keneses, and I did not go four Amos without Torah, and I did not say (or even think about - MASA D'YERUSHALAYIM) Divrei Torah in a filthy place;

[דף יז עמוד ב] ולא (הוצעתי) [צ"ל הצעתי] וישנתי שינת קבע ולא צעדתי בין החבירים ולא כיניתי שם לחבירי ולא שמחתי בתקלת חבירי

2.

I never spread a sheet and slept a fixed sleep (I slept only haphazardly, to awake and engage in Torah), I did not walk between Talmidim [who sat on the floor, lest it look like I step on their heads], I did not make a nickname for my colleague, and I did not rejoice at the failure of my colleague;

ולא באת קללת חבירי על מטתי ולא הלכתי בשוק אצל מי שהוא חייב לי מימי לא הקפדתי בתוך ביתי לקיים מה שנאמר [תהילים קא ב] אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי.

3.

I did not go to sleep with the curse of my colleague (I immediately forgave him), I did not walk in the market near one who owed to me [lest he feel pressured], and I was never adamant in my house, to fulfill what it says "Es'halech b'Sam Levavi b'Kerev Beisi."

3)

WHAT IS THE GREAT HALLEL? (Yerushalmi Halachah 11 Daf 17a)

אי זו היא הלל הגדולה

(a)

Question: What is the great Hallel?

ר' פרנך בשם ר' חנינה [שם קלו ב ג] הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו הודו לאדוני האדונים כי לעולם חסדו

(b)

Answer #1 (R. Parnach citing R. Chaninah): It is "Hodu lei'Lokei ha'Elokim Ki l'Olam Chasdo; Hodu la'Adonei ha'Adonim Ki l'Olam Chasdo" (Psalm 136).

אמר ר' יוחנן ובלבד שעומדין בבית ה'.

(c)

Answer #2 (R. Yochanan): They must start with [the previous Tehilim, 135] "she'Omdim b'Veis Hash-m."

1.

Note: Piskei Tosfos (Ta'anis Perek 3, 55) says "ha'Omdim b'Veis Hash-m ba'Leilos" (Psalm 134). This is like R. Yochanan said in the Bavli (Pesachim 118a), that Hallel ha'Gadol starts from Shir ha'Ma'alos. Here, we say that it is "two Perakim" [in all]; perhaps Piskei Tosfos considers 134 and 135 to be one Perek, like Tosfos (Pesachim 117a) says (Eliyahu Rabah 575:11).

ולמה באילין תרתיין פרשתא

2.

Question: Why do they say these two Perakim?

ר' זעירה רבי אבהו בשם רבי שמואל בר נחמן מפני שירידת גשמים כלולה בהן.

3.

Answer #1 (R. Ze'irah citing R. Avahu citing R. Shmuel bar Nachman): It is because rainfall is included in them.

על דעתיה דר' יוחנן ניחא דכתיב [שם ז] מעלה נשאים מקצה הארץ וכר' חנינה מה.

4.

Question: According to R. Yochanan, it is fine - it says [in the first Perek] "Ma'aleh Nesi'im mi'Ketzei ha'Aretz." However, according to R. Chaninah, what [can we answer]?

בגין דכתיב [שם קלו כה] נתן לחם לכל בשר כל"ח.

5.

Answer #2: It is because it says "Nosen Lechem l'Chol Basar Ki l'Olam Chasdo."

ר' בא ור' סימון תריהון אמרין הדא דידן רבי יהושע בן לוי אמר הדא דידן בר קפרא אמר. הדא דידן

(d)

Answer #3 (to Question (m) - R. Ba and R. Simon, R. Yehoshua ben Levi and Bar Kaparah): [The great Hallel] is ours (what we say on Yom Tov, Chanukah...)

בר קפרא כדעתיה דתנינן תמן מימיה של כת השלישית לא הגיעה לאהבתי כי ישמע ה' מפני שעמה ממועטין. תני בר קפרא זו היא הלל הגדולה

1.

Bar Kaparah teaches like he taught elsewhere. A Mishnah there (Pesachim 5:7) teaches that the third group [to offer Korban Pesach, the Leviyim singing Hallel] never reach "Ahavti Ki Yishma], for there were few people (they finished offering their Pesachim quickly). Bar Kaparah taught that this is the great Hallel.

חד בר אביי עבר קומי תיבותא אמר לון ענון בתריי מה דאנא אמר הדא אמרה לית הדא דידן

(e)

A Talmid of Abaye (PNEI MOSHE Shevu'os 1:4) came in front of the Aron [on a fast]. He said, answer after me what I say. This shows that it is not our Hallel (everyone already knows it)!

א"ר מנא הדא דידן ניסא הוה רב בגין כן אמר לון ענון בתריי מה דאנא אמר:

(f)

Rejection (R. Mana): It was our [Hallel]. Because it was a great miracle, he told them "answer after me, what I say" (so all will say it together).

הדרן עלך פרק סדר תעניות האלו

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF