1)

HOW THE REDEMPTION WILL COME (Yerushalmi Halachah 1 Daf 2b)

אמרו לו א''כ לעולם יהא מזכיר.

(a)

Chachamim (to R. Eliezer): If so, he should always mention it!

מחלפה שיטתיה [דף ג עמוד א] דר' ליעזר מחלפה שיטתיה דר' יהושע

(b)

Question: R. Eliezer teaches oppositely [to what he said elsewhere], and R. Yehoshua teaches oppositely!

דאיתפלגון רבי ליעזר אומר אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין לעולם שנאמר [ישעי' ל טו] בשובה ונחת תושעון

1.

They argued - R. Eliezer says, if Yisrael do not repent [by themselves], they will never be redeemed - "b'Shuvah va'Nachas Tiva'she'un'';

אמר לו רבי יהושע וכי אם יעמדו ישראל ולא יעשו תשובה אינן נגאלין לעולם (אמר לו ר''א) [נראה שצ''ל אלא, ע''פ מיכל המים] הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהן מלך קשה כהמן ומיד הן עושין תשובה והן נגאלין

2.

R. Yehoshua: If Yisrael will persist and not repent, will they never be redeemed?! Rather, Ha'Kadosh Baruch Hu will raise a harsh king against them like Haman, and immediately they will repent, and they will be redeemed;

מ''ט [ירמי' ל ז] ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע

i.

What is the source? "V'Es Tzarah Hi l'Yakov u'Mimenah Yiva'she'a.'' (Above (1a), R. Yehoshua said that a slave can demand payment from his master only when he did all his needs, and his master is pleased with him. R. Eliezer did not require that his master is pleased with him. Here, R. Eliezer says that Ge'ulah will come only through Teshuvah, and R. Yehoshua says that it is even without Teshuvah! We explained according to MICHAL HA'MAYIM.)

אמר לו רבי יהושע והא כתיב [ישעי' נב ג] חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו.

3.

R. Yehoshua: It says "Chinam Nimkartem v'Lo b'Chesef Tiga'elu''! (Kesef refers to shame over one's sins, i.e. Teshuvah.)

מה עבד לה ר' ליעזר.

4.

Question: How does R. Eliezer explain this?

[דף ג עמוד א (עוז והדר)] תשובה כמה דאת אמר [משלי ז כ] צרור הכסף לקח בידו וגו'

5.

Answer: [They will not be redeemed through Kesef, i.e. merits of the Tzadikim. Rather, everyone will do] Teshuvah, like it says "Tzeror ha'Kesef Lakach b'Yado...''

אמר לו ר' יהושע והא כתיב [ישעי' ס כב] אני ה' בעתה אחישנה.

6.

Question (R. Yehoshua): It says "Ani Hash-m b'Itah Achishenah'' (He will hasten the redemption, even without Teshuvah)!

מה עבד לה ר' ליעזר.

i.

Question: How does R. Eliezer explain this?

תשובה כמה דאת אמר [דברים י יב] ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו'.

ii.

Answer #1: [It will be due to] Teshuvah, like it says "v'Atah Yisrael Mah Hash-m Sho'el me'Imach Ki Im Leyir'ah...''

רבי אחא בשם ר''י בן לוי אם זכיתם אחישנה ואם לאו בעתה

7.

Answer #2 (R. Acha citing R. Yehoshua ben Levi): If you merit, I will hasten it. If not, it will be in its time [due to Teshuvah].

כיון שאמר לו ר' יהושע [דניאל יב ז] וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה איסתלק ר' ליעזר.

8.

Once R. Yehoshua told him 'va'Yarem Yemino u'Smolo El ha'Shamayim va'Yishava b'Chei ha'Olam Ki l'Mo'ed Mo'adim v'Chetzi uch'Chalos Napetz Yad Am Kodesh Tichlenah Chol Eleh'', R. Eliezer was quiet (he admitted to him).

מתוך חמשה דברים נגאלו ישראל ממצרים מתוך הקץ מתוך צרה מתוך צווחה מתוך זכות אבות מתוך תשובה.

(c)

Yisrael were redeemed from Mitzrayim amidst five matters - amidst the Ketz (deadline), amidst affliction, amidst crying (in prayer), amidst merit of the Avos, and amidst Teshuvah.

מתוך הקץ הדא ה''ד [שמות ב כג] ויהי בימים הרבים ההם (וימת מלך מצרים) [צ''ל מתוך צרה - קרבן העדה] ויאנחו בני ישראל מן העבודה

1.

Amidst the Ketz - "va'Yhi ba'Yamim ha'Rabim ha'Hem.'' Amidst affliction - "va'Ye'anchu Bnei Yisrael Min ha'Avodah'';

(ויזעקו. מתוך צרה וישמע אלהים את נאקתם. מתוך צווחה ויזכור אלהים את בריתו. מתוך זכות אבות) [צ''ל מתוך צווחה וישמע אלהים את נאקתם מתוך זכות אבות ויזכור אלהים את בריתו - קרבן העדה] וירא אלהים את בני ישראל. מתוך תשובה וידע אלהים.

2.

Amidst crying - "va'Yishma Elokim Es Na'akasam.'' Amidst merit of the Avos - "va'Yizkor Elokim Es Briso; va'Yar Elokim Es Bnei Yisrael.'' Amidst Teshuvah - "va'Yeda Elokim.''

(מתוך הקץ - קרבן העדה מוחקו) וכן הוא אומר [דברים ד ל] בצר לך מתוך צרה ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים [צ''ל מתוך הקץ - קרבן העדה] ושב' מתוך תשובה. כי אל רחום ה' אלהיך מתוך רחמים. לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך מתוך זכות אבות.

(d)

And similarly [about the final redemption], it says "ba'Tzar Lecha'' - amidst affliction; u'Mtza'ucha Kol ha'Devarim ha'Eleh b'Acharis ha'Yamim'' - amidst the Ketz; "v'Shavta'' - amidst Teshuvah; "Ki Kel Rachum Hash-m Elokecha'' - amidst mercy; "Lo Yarpecha v'Lo Yashchisecha v'Lo Yishkach Bris Avosecha'' - amidst merit of the Avos.

וכ''ה אומר [תהילים קו מד] וירא בצר להם מתוך צרה. בשמעו את רנתם מתוך צווחה. ויזכור להם בריתו מתוך זכות אבות. וינחם כרב חסדיו מתוך תשובה. ויתן אותם לרחמים מתוך רחמים.

1.

And so it says [in Tehilim] "va'Yar b'Tzar Lahem mi'Toch Tzarah.'' "B'Sham'o Es Rinasam'' - amidst crying. va'Yizkor Elokim Es Briso'' - amidst merit of the Avos. "Va'Yinachem k'Rov Chasadav'' - amidst Teshuvah. "va'Yiten Osam l'Rachmamim'' - amidst mercy.