SUKAH 40 (20 Tishrei) - Dedicated by Al, Sophia and Jared Ziegler of Har Nof, Jerusalem, in loving memory of Al's mother, Chaya bas Berel Dov Ziegler, on the day of her Yahrzeit, and towards Jared's continued growth in Torah and Yir'as Shamayim.


TOSFOS DH LI'REVAI (cont. from previous page.)

תוס' ד"ה לרבעי

(Summary: Tosfos queries his current explanation from the Sugya in Rosh ha'Shanah and elaborates.)

ומיהו קשה מאתרוג -דאמרינן פרק קמא דר"ה (דף יד:) ב'אתרוג שחנטו פירותיה קודם חמשה עשר דאידך שבט' ...


Question: There is a Kashya on this from Esrog however, from the Gemara in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 14b), which establishes the case there by an Esrog-tree whose fruit formed before the previous fifteenth of Sh'vat ...

ומשמע משום דמספקא ליה אי אזלינן באתרוג בתר חנטה כר' אליעזר אי בתר לקיטה כרבן גמליאל נהג בו שני עישורין ...


Question (cont.): Implying that Rebbi Akiva took two Ma'asros because he had a Safek as to whether by Esrog we go after the Chanatah, like Rebbi Eliezer, or after the Lekitah, like Raban Gamliel.

אלמא דמאן דאמר בתר לקיטה, אע"ג דנגמר פרי [כבר]...


Question (concl.): So we see, that those who go after the Lekitah, do so even after the fruit has fully grown ...

דהרי חנט בשבט של שנה שעברה ולא נלקט עד שבט אחר?


Reason: Seeing as the fruit formed in the Sh'vat of the previous year but was not picked until the following Sh'vat?

ושמא אתרוג חלוק משאר פירות -לפי שדרכו לעמוד באילן שתים ושלש שנים...


Introduction to Answer: Perhaps an Esrog is different than other fruit - since it tends to remain on the tree for another two or three years ...

וכל זמן שמתקיים באילן גדל בכל שנה ושנה.


Answer #1: And as long as it remains on the tree it continues to grow each year.

אי נמי, אע"פ שחנט בשבט של שנה שעברה, זימנין דאין נגמר גידולו עד שבט אחר.


Answer #2: Alternatively, even though it formed in the Sh'vat of the previous year, sometimes its growth is not completed until the following Sh'vat.

וניחא השתא דנקט רבי יוחנן פ"ק דר"ה (דף טו:) גבי אתרוג 'אפילו כזית ונעשה ככר' -כלומר דע"י מי שנה הבאה גדילה.


Comment: And that explains why, in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 15b), Rebbi Yochanan, in connection with Esrog, says 'Even a K'Zayis which became the size of a loaf' - meaning that it would grow on account of the rain of the coming year.

ומיהו 'כזית' לאו דווקא בעינן, דהא רבי יוחנן בתר חנטה אזיל ...


Explanation #1: One dos not however require a K'Zayis, seeing as Rebbi Yochanan goes after the budding ...

ושמא לא חשיבא חנטה באתרוג פחות מכזית.


Explanation #2: Unless less than a K'Zayis is not considered Chanatah by an Esrog.



תוס' ד"ה ורבותינו נמנו באושא

(Summary: Tosfos refutes a text cited in Rosh ha'Shanah.)

אית דגרסי פ"ק דר"ה (דף טו:) 'אתרוג אחר חנטה בין למעשר בין לשביעית' ,וסברי כרבי אליעזר דלעיל.


Refuted Text: There are some whi have the text in Rosh ha'Shanah (Daf 15b) 'Esrog goes after the Chanatah as regards both Ma'aser and Shevi'is, and they hold like Rebbi Eliezer mentioned earlier.

ואי אפשר לומר כן, כדמוכח בשמעתין, דגרס 'אחר לקיטה' ...


Refutation: It is impossible to say this however, as is evident in the current Sugya, which has the text 'After the Lekitah' ...

ושלש מחלוקות בדבר.


Conclusion: And there are three opinions in the matter.



תוס' ד"ה שגבבן לחובה

(Summary: Tosfos presents two ways of explaining the statement.)

יש לפרש דווקא נקט ...


Explanation #1: One can explain this Davka ...

...ויש לפרש אורחא דמלתא נקט.


Explanation #2: And one can explain it La'av Davka.



תוס' ד"ה לקטן לאכילה

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

אי בסתם היו לעצים, לא היה מועיל מפרש לאכילה ...


Clarification: If they (the leaves of canes and vines) were S'tam for firewood, designating them for food would not be effective ...

מידי דהוה א'עצים דמשחן שליקטן להאיר, ' לרבא דאמר 'סתם עצים להסקה' .


Proof: Like pinewood that one gathered for lighting, according to Rava who holds 'S'tam wood is for firewood'.

ושמא הני סתמייהו להכי ולהכי; הלכך אזלינן בתר מפרש.


Conclusion: Perhaps S'tam they are meant for both, which is why designation helps.



תוס' ד"ה ועצים דהסקה תנאי היא

(Summary: Tosfos citing Rashi, discusses two texts.)

אי נהגא בהו שביעית או לא ...


Clarification: Whether Sh'mitah applies to them or not.

דאיכא תנא דדריש "לכם" ' ,דומיא דלאכילה' -למעוטי כל שהנאתו אחר ביעורו, וממעט עצי הסקה ...


Opinion #1: Since there is a Tana who Darshens "Lachem", 'similar to for eating' - to preclude wherever the Hana'ah follows the burning up, such as wood that is for burning ...

ואית דלא ממעט אלא דבר שהנאתו אין שוה בכל אדם, כגון מלוגמא וזילוף ואפיקטויזין; כך פירש בקונט'.


Opinion #2: Whilst others preclude only something where the Hana'ah is not shared by everybody.

ורבותינו היו גורסין " 'וסתם עצים להסקה ניתנו" ' תנאי היא' .


Text #2: Rashi's Rebbes had the text ' "Whether S'tam wood is for burning" is a Machlokes Tana'im'.

ופי' בקונט' דטרח עלה לישבה, ולא יכול.


Baffled: Rashi states that he tried hard to explain it, but he did not succeed.

ובהגוזל קמא (ב"ק דף קב.) פי' בקונט' ,וזה לשונו: 'תנאי היא' -איכא למאן דאית ליה 'סתם עצים להסקה ניתנו, ' ולא חיילא שביעית ואפילו א'עצים דמשחן ...


Rashi in Bava Kama: In 'ha'Gozel Basra' (Bava Basra, Daf 102a) however, he explained - 'It is a Machlokes Tana'im - One opinion holds that S'tam wood is meant for burning, in which case Sh'mitah does not take effect even on pine-wood ...

ואיכא דסבר א'עצים דמשחן מיהא חיילא' .


Rashi in Bava Kama (cont.): Whereas others maintain that it does take effect at least on pine-wood' (See Maharam).

והיינו תנאי :רבנן סברי 'סתם פירות לאכילה ניתנו' וחיילא עלייהו קדושת שביעית, כדאמרי' דא'כל דבר שהנאתו וביעורו שוה, חיילא ...


Rabanan: And the Machlokes Tana'im is as follows (See Maharam): The Rabanan hold that 'S'tam fruit is for eating', and Kedushas Shevi'is takes effect on it, as the Gemara explained, that it takes effect on wherever the Hana'ah is simultaneous with the 'burning up' ...

הלכך אפילו לקטן למשרה ולכבוסה, לא מהניא מחשבה למיהוי כעלי קנים שלקטן לעצים, ומשתרו, דהכא סתמייהו להכי ולהכי ...


Rabanan (cont.): Consequently, even if one picks it to soak or to wash clothes, Machshavah does not help to make it like leaves of canes that one collects for firewood. and which are permitted, since S'tam they stand to be used for both ...

אבל פירות סתמייהו לאכילה, ומשעת יצירתן חיילא קדושה עלייהו, ותו לא מהניא מחשבה לאפקועי למשרה ולכבוסה, דאין נוהגין בקדושת שביעית.


Rabanan (cont.): But S'tam fruit is meant for eating, and from the time thaat it is formed, Kedushah takes effect on it, following which Machshavah does not help to move it to the status of soaking or washing clothes, which are not subject to Kedushas Shevi'is.

וגבי עצים נמי 'סתם עצים להסקה ניתנו' ,ולא חיילא אפילו א'עצים דמשחן.


Rabanan (concl.): Regarding wood too, 'S'tam wood is for burning', and Kedushah therefore, does not take effect even on pine-wood.

ור' יוסי סבר ' -לא אמרי' 'סתם פירות לאכילה ניתנו, ' ומהניא בהו מחשבה, כעלי קנים וגפנים ...


Rebbi Yossi: Whereas Rebbi Yossi holds that we do not say 'S'tam fruit is for eating', and Machshavah is therefore effective, like leaves of canes and vines.

והיכא דלקטן למשרה, הוי דבר שהנאתו אחר ביעורו, ולא חל עליה שביעית.


Rebbi Yossi (cont.): And if one picked it for soaking, it is something whose Hana'ah comes only after it has been burned up, and it is not subject to Shevi'is.



תוס' ד"ה יצאו משרה וכבוסה שהנאתן אחר ביעורן

(Summary: Tosfos queries Rashi's explanation from the Sugya in Bava Kama and elaborates.)

שמשעת ששרה הפשתן או הבגדים ביין שעה אחת, נתבער ואבד, והנאתו אינה עד שילבש אותן בגדים; כך פי' בקונט' .


Explanation #1: Rashi explains that, since from the time that one soaked the flax or the clothes in wine even for an hour, it is burned up and lost, whereas there is no benefit until one wears them.

ותימה, דבהגוזל קמא (ב"ק דף קא: ושם) קא חשיב מין הצבועין 'הנאתן וביעורן שוה... '


Question: In 'ha'Gozel Kama (Bava Kama, Daf 101b & 102a) the Gemara categorizes dyed things as 'the Hana'ah and the burning up are equal' ...

ומהאי טעמא, הוה ליה לאחשובי 'הנאתו אחר ביעורו' - שביעור בשעת צביעה ולבישה אחר כך?


Question (cont.): Whereas according to Rashi's above reason, it ought to have categorized it as 'The Hana'ah comes after the burning' - seeing as the burning occurs whilst it is dyeing and one only wears it afterwards.

ולמאי דבעי למימר' התם ' -יש שבח סמנין על גבי הצמר,' ניחא -דאין זה שייך גבי משרה וכבוסה.


Answer: According to what the Gemara wants to say there that 'The value of the due is contained in the wool', the question is answered, since this S'vara does not apply by 'soaking' or 'washing clothes'.

ובקונטרס פירש שם דמיני צבעים בשעת רתיחת היורה כלה השורש וקולט הצבע בבגד- נמצא 'הנאתו וביעורו שוה' ...


Explanation #2: Rashi there explains that various kinds of dye the root dissolves and the color catches on to the garment - in which case 'The burning and the Hana'ah come about simultaneously' ...

אבל משרה וכבוסה, משעה שמטילין פשתן או בגד ביין, נתקלקל ונבער, והנאתו אינה עד שלשה ימים או ארבעה שיהא הפשתן שרוי.


Explanation #2 (cont.): Whereas in the case of 'Soaking' and 'Washing clothes', from the moment one places the flax or the garment into the wine, it becomes spoilt and 'burned up', and the Hana'ah only comes after three or four days, when the flax has soaked.




תוס' ד"ה אין שביעית מתחללת אלא דרך מקח

(Summary: Tosfos reconciles this with the Beraisa cited earlier.)

והא דתניא לעיל (דף לט.) 'ואם מסר, יאמר "מעות הללו מחוללין על פירות שיש לי בבית" ... '


Implied Question: When the Beraisa said earlier (on Daf 30b) that 'If he handed it over, he must say "This money is redeemed on to the fruit that I have at home" ' ...

קנסא בעלמא, כדפרישית לעיל.


Answer: It is merely a K'nas, as Tosfos explaind there (DH 'Ma'os').



תוס' ד"ה אבקה של שביעית

(Summary: Tosfos explains the term 'Avkah'.)

עיקר איסור בעבודת קרקע כגון חרישה וזריעה, אבל משא ומתן אינו אלא עשה בעלמא ד"לאכלה" ' ,ולא לסחורה' ...


Clarification: The chief Isur is working on the land - plowing and sowing; buying selling is only an Asei - "For eating", 'and not for business' ...

ועונש זה מפרש בפרק קמא דקדושין (דף כ.) ' -לסוף מוכר את מטלטליו ואת ביתו ואת עצמו בעון משא ומתן, בא לו מדה כנגד מדה.


Clarification (cont.): And this punishment is explained in the first Perek of Kidushin (Daf 20) - 'In the end, he will sell his Metalt'lin, his house and himself, for the sin of doing business (with Sh'mitah produce), measure for measure.



תוס' ד"ה על חיין אין מתחללין

(Summary: Tosfos proves that this is speaking outside Yeerushalayim and discusses the term 'Mischal'lin'.)

במעשר שני חוץ לירושלים איירי, דבירושלים מותר לקנות ממנו בהמה לזבחי שלמים


Clarification: It is speaking about Ma'aser Sheini outside Yerushalayim. In Yerushalayim it is permitted to use it even to purchase animals to bring as Shelamim ...

כדמוכח פרק קמא דמעשר שני.


Proof #1: As is evident in the first Perek of Ma'aser Sheini.

ועוד, מדדייק בסמוך 'דאי לא תימא הכי, "מעשר" - מעשר ממש? והא כתיב "וצרת הכסף בידך" ... ' ?


Proof #2: Moreover, since the Gemara shortly comments - 'Because if one would not say that, is "Ma'aser", really Ma'aser", but does the Torah not write "And you shall wrap the money in your hand"? ...

כלומר היאך מתחלל על בהמה חיה ועוף? 'אלא מאי "מעשר? " דמי מעשר' ...


Proof #2 (cont.): Meaning How can the Ma'aser be transferred on to an animal, a beast or a bird? 'What must "Ma'aser" therefore mean? the money of Ma'aser'.

משמע בהדיא דאיירי חוץ לירושלים- מדמייתי עלה קרא ד"וצרת הכסף" ;ואפי' לכתחלה שרי ר"מ לחלל ...


Proof #2 (concl.): This implies that it is speaking outside Yerushalayim - since it cites the Pasuk "And you shall wrap the money"

כדקתני בהדיא בתוספתא דשביעית 'אחד שביעית ואחד מעשר שני מחללין אותו על חיה ועוף ועל בהמה בעלת מום' ,דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים 'לא אמרו אלא שחוטין'


Source: As the Tosefta in Shevi'is (7:5) states quoting Rebbi Meir - 'One may redeem (Mechal'lin) both Shevi'is and Ma'aser Sheini on a blemished beast, animal or bird; whereas the Chachamim maintain that they only permitted animals that are already Shechted.

ו'מחללין' לכתחלה משמע.


Source (cont.): 'Mechal'lin implies Lechatchilah.

והא דנקט הכא 'מתחללין' דמשמע דיעבד ...


Implied Question: And the reason that it says here 'Mischal'lin', implying Bedi'eved ...

כדאמר בריש הזהב (ב"מ דף מה:) 'מתחללין' ו'אין מתחללין' מיבעי ליה...


Source: As it says at the beginning of 'ha'Zahav' (Bava Metzi'a, Daf 45a) It ought to have said 'Mischal'lin' and 'Ein Mischal'lin' ...

משום רבותא דרבנן נקט לה, דאפילו דיעבד, אין מתחללין על חיין.


Answer: Is because it is a Chidush according to the Rabanan, that even Bedi'eved, it cannot be redeemed on live animals.

ותימה, דבריש הזהב (שם דף מד:) משמע בין לב"ש בין לב"ה דטיבעא א'פירא לא מחללין -גבי פלוגתא ד'לא יעשה אדם סלעים דינרי זהב' ?


Question: At the beginning of 'ha'Zahav (Ibid, Daf 44b) it implies that, according to both Beis Shamai and Beis Hillel, one may not transfer coins on to fruit - by the Machlokes concerning 'A msan is forbidden to exchange Sela'aim for golden Dinrim'?

וי"ל, דהכא מיירי ע"מ להעלותו ולאוכלו בירושלים.


Answer: It speaks here where he exchanged it with the intention of taking it to Yerushalayim and eating it there.

ופלוגתא היא בירושלמי פ"ק דמעשר שני -יש שאוסר אפילו על מנת להעלותו, ומוקי פלוגתא דר' מאיר ורבנן דהכא בדמאי.


Alternative Explanation: And it is a Machlokes in the Yerushalmi (in the first Perek of Ma'aser Sheini) - Some forbid it even on that condition, and they establish the Machlokes Rebbi Meir and the Rabanan here by D'mai.

ותימה, דמשום גזירה דרבנן ד'שמא יגדל מהם עדרים ' לא הוה לן למימר 'אין מתחללים' דיעבד ... ? '


Question: On the basis of a Gezeirah mi'de'Rabanan that 'Perhaps he will raise flocks', we should not have forbidden redeeming Ma'aser Sheini even Bedi'eved?

כדמשמע בריש הזהב גבי פלוגתא ד'לא יעשה אדם סלעים דינרי זהב- ' דפריך 'בשלמא להך לישנא דאמרת מדאורייתא משרא שרי, ורבנן הוא דגזרו בהו "שמא ישהה עליותיו" ,היינו דקתני "יעשה" ו"לא יעשה" ...


Source: As is implied at the beginning of 'ha'Zahav' (Daf 45b), by the Machlokes concerning 'Not exchanging Sela'im for golden Dinrim' - where the Gemara asks 'That is fine according to the Lashon where you said that mi'd'Oraysa it is permitted, that is why it says "Ya'aseh" and "Lo Ya'aseh" ...

אלא להך לישנא דאמרת "מדאוריי' פליגי," "מתחללין" ו"לא מתחללין" מיבעי ליה? ... '


Source (cont.): But according to the Lashon where you said that they argue mi'd'Oraysa , it ought to have said "Mischal'lin " and "Lo Mischal'lin"? ...

משמע דמשום גזרה דרבנן לא אמרינן 'אין מתחללין' דיעבד?


Source (concl.): Indicating that in connection with a Gezeirah mi'de'Rababan, one does not say 'Ein Mischal'lin' even Bedi'eved?

וי"ל, ד'אין מתחללין' דהכא היינו שיחזרו דמים למקומן...


Answer: 'Ein Mischal'lin' here means that the money must be returned ...

כדאשכחן דכוותיה בפ' האיש מקדש (קדושין נו.).


Precedent: Similar to what the Gemara says in Perek ha'Ish Mekadesh (Kidushin, Daf 56a).



תוס' ד"ה שמא יגדל מהם עדרים

(Summary: Tosfos refutes Rashi's explanation in Kidushin, and cites the Yerushalmi and elaborates.)

פרק האיש מקדש (קדושין דף נה: ושם) דתניא ' - אין לוקחין בהמה במעות מעשר שני' פירש שם בקונטרס- 'שמא תכחיש' ...


Rashi: On the Beraisa in Perek ha'Ish Mekadesh (Kidushin, Daf 55b) states 'One may not purchase an animal with the money of Ma'aser Sheini', Rashi explains 'in case the animal becomes weak (as a result of the journey)' ...

ולא היה לו לפרש כן, אלא כדמפרש טעמא הכא 'שמא יגדל עדרים' ...


Refutation: He should not have said that however, but rather 'In case he raises flocks' as the Gemara explains here ...

ואפילו ר"מ לא פליג אלא בזכרים, אבל בנקבות, לא, כדקאמרינן הכא.


Refutation (cont.): And even Rebbi Meir only argues by males, but not by females, as the Gemara explains here.

ומפרש בירושלמי דבזכרים פליגי, אי גזרי' זכרים אטו נקבות.


Yerushalmi: The Yerushalmi (in Ma'aser Sheini, Perek 1. end of Halachah 2) confines the Machlokes to males - whether we decree males on account of females (See Maharsha).

ותימה, דרבנן דהתם דאמרי 'ואם לקח בשוגג, יחזרו דמים למקומם; במזיד, תעלה ותאכל במקום' ?


Question: The Rabanan there, who say that 'If one made the purchase be'Shogeg, he (the seller) must return the money; be'Meizid, he (the owner), takes it to Yerushalayim and spends it there'? (See Maharam).

וי"ל, דאיירי כמו שמפרש ר' יהודה התם ' -בד"א, במתכוין ולקחו מתחלתו לשם שלמים' -היינו נקבה, כדאיתא בביצה (דף כ.) ...


Answer: It speaks where he initially had the intention of buying it for a Shelamim (Hagahos ne'ha'Rav Renchberg), as Rebbi Yehudah explains there ...

דאז לא גזרינן דיעבד 'שמא יגדל.'


Answer (cont.): Because then we do not decree that 'Hee might raise flocks'.

ולאו דווקא לקחו לשם שלמים ,דאפי' בסתם נמי ,כיון שהם תמימין ...


Answer (cont.): And 'He bought it for a Shelamim' is La'av Davka, because even if he bought it S'tam - since it is without a blemish.

דהא לא ממעט אלא דווקא מתכוין להוציא מעות מעשר שני לחולין.


Reason: Since he (Rebbi Yehudah) only precludes where he deliberately spend the Ma'aser Sheini money on Chulin.

אבל בעלי מומין, קתני רבי יהודה בסיפא בתוספתא 'בין בשוגג בין במזיד, יחזרו דמים למקומן' .


Answer (concl.): Where the animals are blemished however, Rebbi Yehudah states in the Seifa of the Tosefta (Ma'aser Sheini 1:15), that 'The money must be returned, irrespective of whether he purchased it be'Shogeg or be'Meizid'.

וכולה ברייתא דקדושין רבי יהודה היא ...


Conclusion: And the entire Beraisa in Kidushin goes according to Rebbi Yehudah.

דאפילו למ"ד פרק זה בורר (סנהדרין דף כה. ושם) 'אימתי' דרבי יהודה לפרש ו'במה' לחלוק ...


Implied Question: Because even according to the opinion in Perek Zeh Borer (Sanhedrin, Daf 25a & 25b) that when Rebbi Yehudah says 'Eimasai' it is to explain; 'Ba'meh', it is to argue (and the Tana there cites Rebbi Yehudah with the Lashon 'Ba'meh ... ') ... (taken from the next page).

היינו דזימנין ד'במה' לחלוק, ומ"מ דזימנין נמי היינו לפרש.


Answer: That is only that 'Ba'meh' sometimes means that he argues, but there are also times when it comes to explain.