סוכה דף מ. א
האם יש בעצים קדושת שביעית, ומדוע?
עצים שהן להסקה | עצים דמשחן - שהם להדלקה | |
לרבנן | אין בהם קדושה - דהנאתן אחר ביעורן [1] | אין בהן קדושה - דהם נכללים בשאר עצים [2] |
לר' יוסי | יש בהן קדושת שביעית - דלא בעינן הנאתן וביעורן כאחד |
האם מותר להשתמש בפירות שביעית לצרכים דלהלן?
לשרות בהן פשתן ולכביסה | לרפואה, לזלף בבית לריח, להקאה | |
לרבנן | אסור - דכתיב "לאכלה" [3] | |
לר' יוסי | מותר - דכתיב "לכם" | אסור - דכתיב "לאכלה" |
סוכה דף מ: א
האם שביעית מתחללת דוקא דרך מקח - בין מוכר לקונה, או שיכול לחללה על איזה דבר?
האם שביעית ומעשר שני (חוץ לירושלים [6]) מתחללים על בעלי חיים?
[1] כדי שיהיה הדבר בכלל פרשת שביעית צריך שיהיה דומיא דהנאת אכילה וסיכה שהנאתן וביעורן שוה, אבל סתם עצים שמיועדים להסקה - שהנאת החום משריפתן באה אחר ביעורן, כיון שזו צורת הנאתו לא נאמרה פרשת קדושת שביעית לרבנן.
[2] אף שהם באמת הנאתן וביעורן שוה, מ"מ לא נשתנה דינם משאר סתם עצים, ולכך אפי' שלקטם לשם אורה אין עליהם קדושת שביעית.
[3] ומה דמרבינן מ"לכם" לכל צרכיכם - הוא לרבות כל דבר שהנאתו וביעורו שוה, אבל משרה וכביסה ש"הנאתן אחר ביעורן" - זה אסור לעשות מפירות הקדושים בקדושת שביעית.
[4] דמצינו שיובל (שביעית ויובל חדא היא) הוקש לפרשת "כי תמכרו ממכר", ויש לנו ללמוד מזה ששביעית מתחללת רק דרך מקח.
[5] כיון דכתיב (ויקרא כה:יב) "כי יובל היא קדש תהיה לכם" - הוקש יובל להקדש, וכמו שבהקדש מהני דרך חילול כך בשביעית מועיל דרך חילול.
[6] אבל בירושלים ודאי שמותר לקנות בהמה חיה ממעשר שני לזבחי שלמים, - תוד"ה על.
[7] דחיישינן שמא ישהה אותם אצלו כדי לגדל ולדות, ונמצא שמשהה את מעשרותיו, וכן בשביעית אסור להשהות אחר זמן שכלה לחיה מן השדה - דחייב בביעור.
[8] דכיון שיש לחוש שמא יגדל מהם עדרים בנקבות - גזרו זכרים אטו נקבות.