1)

TOSFOS DH AVAL L'FANAV MITZVAH L'VARECH

תוס' ד"ה אבל לפניו מצוה לברך

(Summary: Tosfos cites a precedent for this ruling and queries the Mishnah in Nidah

כי האי גוונא אמרי' גבי מגילה, פ' הקורא את המגילה עומד (מגילה דף כא:).

(a)

Precedent: The Gemara issues a similar ruling regarding Megilah, in Perek ha'Korei es ha'Megilah Omeid (Megilah, Daf 21b).

וכי תנן פרק בא סימן (נדה נא:) 'ויש שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו' ,ומפרש בגמ' 'לאתויי ריחני'

(b)

Introduction to Question: And when the Mishnah in Perek Ba Siman (Nidah, Daf 51b) states that 'Some things require a B'rachah beforehand but not afterwards', and the Gemara explains that 'It comes to include smell' ...

הוה מצי למימר 'לאתויי הלל ומגילה במקום שנהגו שלא לברך אחריהן' ...

1.

Implied Question #1: The Gemara could have said 'to include Hallel,and Megilah, there where the Minhag is not to recite a B'rachah after them ...

אלא ריחני פסיקא ליה.

(c)

Answer: Only 'smell' is clear-cut.

וכמו כן הוה מצי למימר מצות טובא, כגון ציצית ושופר וסוכה ולולב ...

(d)

Implied Question #2: It could also have said many Mitzvos, such as Tzitzis, Shofar, Sukah and Lulav ...

למאי דפי' ר"ת דאין מברכין 'לשמור חוקיו' אלא א'תפילין לחודייהו ...

1.

Source: According to Rabeinu Tam, who maintains that one recites the B'rachah 'Lish'mor Chukav' exclusively after Tefilin ...

ודוקא כשמסלקן משום לילה, וכמאן דאמר 'לילה לאו זמן תפילין הוא. '

2.

Source (cont.): Specifically when one takes them off due to nightfall, according to the opinion that holds 'night-time is not the time of Tefilin'.

2)

TOSFOS DH OVER L'ASIYASAN

תוס' ד"ה עובר לעשייתן

(Summary: Tosfos discusses the correct time to recite the B'rachah.)

מטעם זה צריך לברך א'לולב קודם שיטלנו, דאי לאחר שנטלו, מדאגבהיה נפק ביה ,כדאמרי' בסוף פירקין (דף מב.) .

(a)

Explanation #1: Consequently, one needs to recite the B'rachah before picking it up, because once one picks it up, one has already fulfilled the Mitzvah, as the Gemara will say at the end of the Perek (Daf 42a).

ומיהו לא מסתבר כלל, דהיאך יברך עליו והוא מונח בכלי? ...

(b)

Refutation: This is not logical however, since how can recite the B'rachah whilst the Lulav is still lying in the K'li? ...

הא אמר בהקומץ רבה (מנחות לה: ושם) 'תפילין מאימתי מברך עליהן, משעת הנחה עד שעת קשירה' .

1.

Source: Seeing as the Gemara says in 'ha'Kometz Rabah' (Menachos, Daf 38b & 39a) 'When does one recite the B'rachah over Tefilin? From the time that one puts them on till one has tied them'.

וכל שעה שאין המצוה מזומנת בידו לעשות, לא מיסתבר כלל לברך עליו?

2.

Refutation (cont.): So as long as the object of Mitzvah in one's hand ready to perform it, it is not logical to recite the B'rachah over it.

ושמא משיתחיל ליטול לולב קודם שיטול האתרוג מברך...

(c)

Explanation #2: Perhaps one recites the B'rachah from when one starts to pick up the Lulav before one has taken the Esrog

והיינו 'עובר לעשייתן' -שמעכבים זה את זה.

1.

Reason: Which is 'Over la'Asiyasan' - since they hold each other back from being Yotzei. (Menachos, Daf 27a).

אי נמי, לאחר שנוטל שניהם -אלא שהופך אחד מהן...

(d)

Explanation #3: Alternatively, after he has picked both of them up - only he holds one of them upside down ...

כדאמרינן בסוף פירקין (דף מב.) 'כשהפכו' ...

1.

Source: As the Gemara will say at the end of the Perek (Daf 42a) 'It speaks where he turned it upside down'.

ד'אין יוצא במצות אלא דרך גדילתן' ...

2.

Reason: Since 'One can only be Yotzei the Mitzvos the way they grow' ...

כדדרשינן פרק לולב וערבה (לקמן מה:) מדכתיב "עצי שטים עומדים"

3.

Reason: As the Gemara Darshens in Perek Lulav va'Aravah (later, Daf 45b), from the Pasuk "Atzei Shitim Omdim".

ואפי' נקיט להו כדרך גדילתן אפשר שיתכוין שלא לצאת בו עד אחר ברכה.

(e)

Explanation #4: And even if one holds them the right way up, it is possible to have in mind not to be Yotzei until after the B'rachah.

דאע"ג דאמרי' בסוף ראוהו ב"ד (ר"ה כח:) ד'מצות אינן צריכין כוונה' ...

1.

Implied Question: Because, even though the Gemara says at the end of 'Ra'uhu Beis-Din' (Rosh ha'Shanah, Daf 28b) that 'Mitzvos do not require Kavanah' ...

מ"מ בעל כרחו לא נפיק.

2.

Answer: Nevertheless, against one's will one is not Yotzei.

והא דלא משני הכא בסוף פירקין (דף מב.) ...

3.

Implied Question: And the reason that the Gemara does not give this answer at the end of the Perek (Daf 42a), is ...

דמיירי באדם שאינו בקי, שהולך אצל בקי ללמוד.

4.

Answer: Because it speaks there about someone who is not conversant with the Mitzvah, who is on his way to learn from an expert.

אי נמי, משום דלא גמרה מצותו עד אחר ניענוע ...

(f)

Explanation #5: Another answer (to the original question) is that the Mitzvah is not conpleted until after one has shaken the Lulav ...

דמהאי טעמא נמי מברכין א'נטילת ידים אחר נטילה- דלא גמר מצותו עד אחר ניגוב ...

1.

Precedence: And for the same reason one recites the B'rachah over washing one's hands after one has actually washed them - since the Mitzvah is not completed until one has dried them ...

כדאמרי' פ"ק דסוטה (דף ד:) דאסור לאכול בלא ניגוב ידים.

2.

Source: As the Gemara explains in the first Perek of Sotah (Daf 4b) - that it is forbidden to eat before having dried one's hands.

ומיהו לא דמי כולי האי -דניענוע אינו אלא שיורי מצוה בעלמא ולא מעכב ...

(g)

Refutation: The comparison is not fully justifiable however - since shaking the Lulav is merely the 'leftovers' of the Mitzvah and is not crucial ...

כדאמרי' (פ"ק דסוטה) בסוף פירקין 'מדאגביה נפק ביה'? ומשני 'כשהפכו' ,ולא משני 'בשלא ניענע.'

1.

Source: As the Gemara at the end of the Perek, 42a) in answer to the question 'As soon as he picks it up he is Yotzei?' , establishes it where he turned it upside down, and not where he has not yet performed the Ni'nu'in.

ומיהו אמת הוא דלבתר דנפק ביה מברך ...

(h)

Conclusion: In fact though, one recites the B'rachah after one has been Yotzei ...

כדמוכח פ"ק דפסחים (דף ז: ושם) דפליגי ב'על ביעור חמץ' ,דמר סבר לשעבר משמע טפי, ומר סבר להבא נמי משמע...

1.

Source #1: As is evident in the first Perek of Pesachim (Daf 7b & 8a) where they argue over 'Al Biy'ur Chametz' - where one hold that it implies more the past, whilst the other holds that it also implies the future ...

ופריך מ'העושה לולב לעצמו' -דקתני 'נטלו לצאת בו, אומר "על נטילת לולב" ,וקשיא למאן דמברך 'לבער?' ...

2.

Source #1 (cont.): And it asks from 'Someone who prepares the Lulav for himself, where the Tana says that if he picked it up to be Yotzei, he recites the B'rachah 'Al Netilas Lulav' - a problem with the opinion that holds 'Leva'er'

ומשני 'שאני התם, דבעידנא דאגבהינהו נפק ביה' ...

3.

Source #1 (cont.): And it answers 'That it is different there, since the moment he picks it up he is Yotzei' ...

ופריך 'אי הכי, "לצאת," "יצא בו" מיבעי לי'? ומשני "משום דקבעי למיתני סיפא "לישב בה" ,תנא רישא "לצאת בו" .

4.

Source #1 (concl.): And in answer to the Kashya 'In that case, it ought to have said, not 'la'Tzeis', but 'Yatza bo'? , it answers that the Reisha says 'Latzeis' - in order to balance the Seifa which says 'Leishev bah'.

וצריך לומר על כרחך הואיל והמצוה לא נגמר עדיין לגמרי דבעי ניענוע, מברך.

5.

Reason: We are therefore forced to say that since one still needs to make Ni'nu'in, and the Mitzvah is not yet completed, one recites the B'rachah at that point.

ועוד, כדאמרי' בסוף פירקין (דף מא:) 'מנהגן של אנשי ירושלים -אדם יוצא מתוך ביתו ולולבו בידו, נכנס לבית הכנסת ולולבו בידו, קורא ק"ש ולולבו בידו ...

(i)

Source #2: Moreover, like the Gemara at the end of the Perek (Daf 41b) cites the Minhag of the men of Yerushalayim - who would leave the house Lulav in hand; enter Shul Lulav in hand; read the Sh'ma Lulav in hand ...

אע"פ שכל אלו הדברים אין מעכבין...

1.

Implied Question: Even though all of these are not crucial ...

מ"מ הואיל ויש בדבר מצוה מן המובחר, חשיב כ'עובר לעשייתן' .

2.

Answer: Nevertheless since it involves performing the Mitzvah in an ideal fashion, it is considered 'Over la'Asiyasan'.

ובהדיא אמר בירושלמי דברכות פרק הרואה גבי ציצית 'העושה ציצית לעצמו, אומר "בא"י אמ"ה אקב"ו לעשות ציצית" ;נתעטף בה, אומר "אקב"ו להתעטף בציצית" ...

(j)

Support: Indeed the Yerushalmi expressly rules in Perek ha'Ro'eh (B'rachos, Halachah 3) in connection with Tzitzis - 'Someone who makes Tzitzis for himself, recites the B'rachah "Baruch ... ha'Oseh Tzitzis", and when he has wrapped them around himself, he says "Baruch ... le'His'atef be'Tzitzis" ...

והיינו טעמא -לפי שהמצוה מושכת כל זמן שהוא מעוטף ועומד.

1.

Reason: This is because the Mitzvah extends to as long as he is still wrapped in them.

ומ"מ לא לגמרי דמי ללולב, דהתם מברך 'על נטילת לולב' ומשנטל, עברה כבר עיקר מצוה.

(k)

Doubt: Nevertheless, it is not entirely comparable to Lulav, where the B'rachah is 'Al Netilas Lulav, and the moment he picks it up, the basic Mitzvah is already over.

והתם בירו' פליגי 'מצות מאימתי מברך עליהן? רבי יוחנן אמר עובר לעשייתן; רב הונא אמר בשעת עשייתן.

(l)

Machlokes: And there in the Yerushalmi they argue over when one recites the B'rachah over a Mitzvah - 'Rebbi Yochanan says 'Over la'Asiyasan; whereas Rav Huna says whilst one is performing it'.

3)

TOSFOS DH HA'LOKE'ACH LULAV ME'CHAVERO BA'SHEVI'IS

תוס' ד"ה הלוקח לולב מחבירו בשביעית

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

פירש בקונטרס דמעם הארץ מוקמי לה בגמרא, ועם הארץ לגבי חבר לא קרי 'חבירו' .

(a)

Refuted Explanation: Rashi explains that the Gemara establishes it by an Am ha'Aretz, and a Chaver does not refer to an Am ha'Aretz as 'his friend'.

ועל חנם דחק, דאשכחן בדוכתי טובא דקרי ליה 'חבירו' ...

(b)

Refutation: There is no source for this however, since we find many occasions where he does ...

דתנן בפ' הניזקין (גיטין סא. ושם) 'משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית' ...

(c)

Source #1: The Mishnah in Perek ha'Nizakin (Gitin, Daf 61a & 61b) - 'A woman may lend her friend who is suspect on Sh'mitah ... '.

ובפרק בכל מערבין (עירובין לב. ושם) 'האומר לחבירו "צא ולקט לך תאנים מתאנתי, אוכל מהן עראי ומעשרן ודאי" ...

(d)

Source #2: In Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin, Daf 32a & 32b) - 'Someone who says to his friend "Go and pick yourself figs from my fig-tree", may eat from them Arai (casually) but must Ma'aser them Vadai' ...

וקתני סיפא 'בד"א בעם הארץ' .

1.

Source #2 (cont.): And the Seifa establishes that by an Am ha'Aretz.

ובשבת פרק שואל (דף קנ.) 'לא יאמר אדם לחבירו "שכור לי פועלים" , ' ומוקי לה בחבירו נכרי.

(e)

Source #3: And in Perek ha'Sho'el (Shabbos, Daf 150a) - 'A man may not say to his friend "Hire laborers for me" ', an the Gemara there establishes it by his friend who is a Nochri.

4)

TOSFOS DH V'LEISEV LEIH D'MEI ESROG B'HEDYA

תוס' ד"ה וליתיב ליה דמי האתרוג בהדיא

(Summary: Tosfos clarifies the Kashya and elaborates.)

מ"ט אין רשאי ללוקחו? ...

(a)

Clarification: On what grounds is one not permitted to purchase it?

דאי משום דאסור לעשות סחורה בפירות שביעית , לא חשיב סחורה אלא כי ההיא דמסכת שביעית פ"ז (מ"ג)

1.

Clarification (cont.): If it is because it is forbidden to do business with the fruit of Sh'mitah, it is only considered 'business' if it resembles the case discussed in Maseches Shevi'is (7:3) ...

'לא יהא לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק ,אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו; לקח לעצמו והותיר, מותר למכור. '

2.

Clarification (cont.): 'One may not pick (Loke'ach) vegetables that grew in a field and sell them in the market'; but he is permited to pick fruit and for his son to sell next to him; If he picked it for himself and left over, he is permitted to sell.

פי' האי 'לוקח' היינו לוקט, כדקתני סיפא 'אבל הוא לוקט' .

3.

Clarification (concl.): 'Loke'ach' in this case is synonymous with 'Lokeit' (pick), as the Seifa states 'but he is permitted to pick fruit' (Lokeit).

ובהדיא קתני בתוספתא 'ולא יהא לוקט ומוכר בשוק, וכשמוכר בשוק הוא הלוקט עצמו, אסור ...

(b)

Proof: And the Tosefta specifically writes that 'He is not permitted to pick to sell in the market, because when the same person who sells it is the person who licked it, it is forbidden ...

דללקט] לאכלה אמר רחמנא ולא ללקט לסחורה, דהיינו למכור ...

1.

Reason: Because the Torah permits picking it in order to eat it, but not to do business with it.

אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו, דלא חשיב סחורה, כיון דהוא לא ליקטם.

2.

Proof (cont.): But where he picks and his son sells next to him, it is not considered business, since he (his son) did not pick them.

ובירושל' אמרי' 'האחין מלקטין ואחד מוכר על ידיהן... '

(c)

Yerushalmi: The Yerushalmi states 'Brothers may pick them and one of them sells on the spot' ...

דעל ידי הבלעה מוכר שלו ושל חבירו.

1.

Reason: Because via 'absorption' one is permitted to sell both one's own and that of one's friend.

א"ר יוסי בר בון 'ובלבד שלא יעשו פלטר' -פי' ולא יהא מוכר בההוא אתרא כל שעה.

(d)

Yerushalmi (cont.): 'Provided', said Rebbi Yossi b'Rebbi Bun, 'they don't make him a shop-keeper' - in other words, he should not sell there on an ongoing basis.

ו'סוחרי שביעית' דתנן פ"ק דר"ה (דף כב. ושם) ופ' זה בורר (סנהדרין כד:) היינו כי האי גוונא.

(e)

Clarification: And 'The merchants of Sh'mitah produce' which the 'Mishnah in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 22a & 22b) & in Perek Zeh Borer (Sanhedrin, Daf 24a) refers to is speaking about such a case.

ואפשר הקונה מחבירו כדי להרויח ולמכור ביוקר היינו נמי 'סחורה' .

1.

Clarification (cont.): Though it is possible that someone who buys from his friend with the intention of selling at a profit also falls under the heading of 'business'.

ובפ' ז' דשביעית (מ"ג) תנן 'שאין עושין סחורה בפירות שביעית ולא בבכורות ולא בתרומות ולא בנבלות ולא בטרפו' ולא בשקצים ולא ברמשי' ...

(f)

Proof: An in the seventh Perek of Shevi'is (Mishnah 3), when the Mishnah forbids doing business with the fruit of Sh'mitah, firstborn animals, T'rumos, Neveilos, T'reifos, Shekatzim and Remasim (various kinds of rodents)' ...

לא משכחת שיהו כולם שוים לענין 'סחורה' אלא כי האי גוונא ...

1.

Proof (cont.): It is only in such a case that 'business pertains equally to all of them.

דבהדיא שרא רחמנא למכור ,כדכתיב "או מכור לנכרי."

2.

Reason: Since the Torah explicitly permits selling them, when it writes (in Devarim 14) "Or sell it (Neveilah or T'reifah) to a Nochri" (See also Mesores ha'Shas).

5)

TOSFOS DH SHE'EIN MOSRIN L'AM HA'ARETZ D'MEI PEIROS SHEVI'IS

תוס' ד"ה שאין מוסרין לעם הארץ דמי פירות שביעית

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's reason.)

פי' הקונט' דהתורה אמרה "לאכלה" ' ,ולא לסחורה' שכל פירות שביעית חייבין להתבער בשביעית הן ודמיהן...

(a)

Explanation #1: Rashi attributes it to the fact that the Torah writes "le'Ochlah", 've'Lo li'Sechorah', that all the fruit of Sh'mitah is subject to Biy'ur (must be destroyed/used up) in the Sh'mitah, both they and their proceeds ...

ולא יעשה בהן סחורתו להצניע לאחר שביעית ולהעשיר.

1.

Explanation #1 (cont.): And on is therefore not permitted to do business with them, to put away for after the Sh'mitah and to become rich.

וקשה, דא"כ לישתרו כל אותן דתנן במס' שביעית פ"ז (מ"ה) 'שיש להן שביעית ואין להם ביעור' ...

(b)

Question: In that case, all those which the Mishnah in Shevi'is (7:5) lists as being subject to Sh'mitah but not to Biy'ur ought to be permitted ...

ובהדיא פריך בשמעתין 'אי הכי ,לולב נמיו - ?'ולולב אין לו ביעור, דמתקיים הוא, וקא אסר למסור דמיו לע"ה?

(c)

Question (cont.): Whereas the Gemara asks shortly 'In that case, Lulav too (should be forbidden)? - and Lulav, which remains on the tree, is not subject to Biy'ur, yet it wants to forbid giving its proceeds to an Am ha'Aretz?

אלא ה"ט -דאיכא איסורי טובא שאין ע"ה נזהר, לאסור לקנות בהן -בהמה טמאה עבדי' וקרקעו' חלוק וטלית ומנעלי' ...

(d)

Explanation #2: But the reason for the prohibition is - because of the numerous Isurim that an Am ha'Aretz is not careful about, since it is forbidden to purchase with the proceeds a non-Kasher animal (See Mesores ha'Shas for sources), Avadim & Karka'os, a shirt, a cloak and shoes ...

ואין נותנין לא לבייר ולא לבלן ולא לספן ולא לספר,

1.

Explanation #2 (cont.): Nor may one use them to pay a well-digger, a bath-attendant, a sailor or a barber ...

דשביעית לאכילה ולשתיה ולסיכה, ולא לשאר דברים ...

(e)

Reason: Because Shevi'is is meant for eating, drinking and anointing, but not for any other purpose.

ואסור לפרוע מהן חובו, ואין מספר לדינים ולאיסורים שיש בפירות שביעית שצריך לנהוג בהן קדושת שביעית.

(f)

Explanation #2 (cont.): It is also forbidden to pay off one's debt with them, and there is no end to the number of Dinim and prohibitions that pertain to the fruit of Sh'mitah that require that one treat them with Kedushas Shevi'is.

6)

TOSFOS DH YOSER MI'MAZON SHALOSH SE'UDOS

תוס' ד"ה יותר ממזון שלש סעודות

(Summary: Tosfos reconciles this statement with the Mishnah in Me'ilah.)

משמע שיש בדמי אתרוג יותר ממזון שלש סעודות.

(a)

Inference: This implies that that the cost of an Esrog is sufficient to purchase more than three meals.

והא דתנן פ"ו דמעילה (דף כא.) 'נתן לו שתי פרוטות ואמר לו "לך והבא לי אתרוג באחת ובאחת רמון" ...

(b)

Implied Question: And when the Mishnah says in the sixth Perek of Me'ilah (Daf 21a) 'He gave him two P'rutos and told him to buy an Esrog with one, and a pomegranate with the other ...

התם באתרוג פסול דלא בעי ליה אלא לאכילה, אבל הכא כשר והדר לברכה, דמיו יקרים.

(c)

Answer: It is speaking about a Pasul Esrog that intends to eat, whereas here a Kasher and good-quality one that one wants for a B'rachah is expensive.

7)

TOSFOS DH MA'OS HALALU MECHULALIN AL PEIROS SHE'YESH LI B'VEISI

תוס' ד"ה מעות הללו מחוללין על פירות שיש לי בביתי

(Summary: Tosfos connects this statement with the Sugya in 'Merubeh'.)

פלוגתא היא בשמעתא ד'צנועין' במרובה (ב"ק סח: ושם) גבי 'כרם' -אם יכול לחלל מה שביד חבירו.

(a)

Clarification: It is a Machlokes in the Sugya of 'Tzenu'in' in 'Merubeh' (Bava Kama, Daf 68b; See Tosfos DH 'Hu') in connection with 'A vineyard of R'vai', as to whether one can redeem something that is curently in the possession of one's friend.

ולמאן דאסר קשה, מה מועיל כאן?

(b)

Question: According to the one who maintains that it is forbidden, on what grounds is it valid here?

וי"ל, דהכא קנסא בעלמא הוא ...

(c)

Answer: Here it is merely a K'nas.

ודכוותה אשכחן פרק האיש מקדש (קדושין דף נה: ושם) ד'אין לוקחין בהמה טמאה ועבדים וקרקעות במעות מעשר שני; ואם לקח, יאכל כנגדם' ...

(d)

Precedent: And we find the equivalent ruling in Perek ha'Ish Mekadesh (Kidushin, Daf 55b & 56a) where on the Mishnah 'One may not purchase a Tamei animal, Avadim or Karka'os with Ma'aser Sheini money; and if one did, he must eat (from Chulin) a corresponding amount' ...

ומפרש התם, קנסא.

1.

Precedent (cont.): The Gemara comments that it is a K'nas.

39b----------------------------------------39b

8)

TOSFOS DH BA'MEH DEVARIM AMURIM

תוס' ד"ה בד"א

(Summary: Tosfos discusses the Machlokes between the explanations of Rashi and Rabeinu Tam.)

דמזון שלש מיהא מוסרין, 'בלוקח מן ההפקר' -שראה חבר זה שנתלקטו פירות הללו בשדה המופקר, שאין ע"ה זה שומרן ...

(a)

Explanation #1: That one may at least hand over enough for three meals, 'when he purchases from Hefker' - where the Chaver saw that the fruit was picked in a field that is Hefker, that the Am ha'Aretz in question did not guard it ...

הואיל ולא ראינוהו חשוד, מותר למסור לו מעט, אבל לא הרבה, שלא תהא עינו צרה להצניען.

1.

Explanation #1 (cont.): And since we did not see that he is Chashud, it is permitted to hand him a little, but not a large amount, so that he should not be miserly and hide it ...

'אבל בלוקח מן המשומר- שהשדה זו מקום משומר בגדר ופתח נעל, זה נחשד לענין שאינו מפקירן ,שאמרה תורה "תשמטנה ונטשתה, ואכלו אביוני עמך" .והערמה היא שמוכרן על יד. כך פי' בקונט'

2.

Explanation #1 (concl.): But where he purchases from what has been guarded - where the field is guarded by a wall an the gate is locked, he is suspecte of not declaring it Hefker, and the Torah writes "You shall leave it untended and unharvested, and the poor among your people shall eat it", and the fact that he sells it on the bit by bit is deceitful (Rashi).

ולא יתכן פי' זה לפי מה שפירשנו בשם ר"ת פ"ב דכתובות (דף כד. ושם) גבי 'שלי חדש ושל חברי ישן! ... '

(b)

Question: However, this explanation does not hold according to Tosfos citing Rabeinu Tam's explanation in the second Perek of Kesuvos (Daf 24a & 24b) in connection with the case of 'Mine is Chadash and my friend's is Yashan!' ...

דסתם ע"ה אינו חשוד, אא"כ יודע ביה שהוא חשוד ...

1.

Question (cont.): That S'tam an Am ha'Aretz is not Chashud, unless we know for a fact that he is.

ואי בודאי חשוד מיירי הכא...

2.

Refuted Answer: Because if it speaks here where he is definitely Chashud ...

א"כ, מן המופקר נמי ליתסר 'הפיגם וכו' וכל הני דחשיב התם?

3.

Refutation: Then 'ha'Pigam and all the cases mentioned there in the Mishnah, should be Asur even if they are Hefker?

ואומר ר"ת, דפירות מן המשומר אסורין...

(c)

Explanation #2: Rabeinu therefore explains that fruit from a guarded field is forbidden ...

כדדרשי' בת"כ "ואת ענבי נזיריך לא תבצור" ' ,מן המופקר אתה בוצר ואי אתה בוצר מן המשומר' ד"נזיריך" משמע דנזר מהן בני אדם.

1.

Source: As the Toras Kohanim Darshens "And the grapes that you have set aside (Nezirecha) you shall not pick", 'From what is Hefker you may pick but not what is guarded" - since "Nezirecha" implies grapes from which one kept people away.

וכן פי' בקונט' בשם רבותיו בסוף יבמות (דף קכב.) גבי 'נכרי שהיה מוכר פירות בשוק, ואמר "פירות הללו של ערלה הם, של נטע רבעי הם, של עזקה הם" ,לא אמר ולא כלום...

(d)

Sugya in Yevamos: And this is how Rashi himself explained at the end of Yevamos (Daf 122a) in the name of his Rebbes in connection with 'A Nochri who was selling fruit in the market, and who said "This fruit is fruit of Orlah, of Neta R'vai or of Azeikah", has said nothing ...

לא נתכוין זה אלא להשביח מקחו.

1.

Reason: Since he is merely praising his goods.

כלומר 'של עזקה' -מפרדס מעוזק וגדר סביב לו והיא שביעית.

2.

Explanation #1: 'Shel Azeikah' - means an orchard that is protected and is surrounded by a wall in the Shmitah.

והקשה שם בקונטרס על פירושם 'מה איסור יש כאן? אם עבר זמן הביעור, לא שנא מן המשומר ולא שנא מן המופקר אסור ,וקודם הזמן, אלו ואלו מותרין?

(e)

Question: However Rashi there queries their explanation in that 'What Isur is there here? If the time of Biy'ur has passed, then it is Asur, irrespective as to whether it is guarded or whether it is Hefker; whereas prior to that, they are both permitted?

ופירש שם ד'עזקה' עיר שבארץ ישראל ופירותיה משובחים ...

(f)

Explanation #2: So he explains there that 'Azeikah' is the name of a town in Eretz Yisrael whose fruits are of high quality ...

ואם היה עובד כוכבים זה בחוצה לארץ ומשבחן ואומר 'מעזקה הן' ,אין חוששין לדבריו לענין שביעית דאין נוהגין בחו"ל...

1.

Explanation #2 (cont.): If the Nochri was in Chutz la'Aretz and he were to praise them and say They are from Azeikah' we would take no notice with regard to Sh'mitah, which does not apply in Chutz la'Aretz ...

דאמרינן 'עמון ומואב מעשרי ם מעשר עני בשביעית...

2.

Reason: Since the Gemara says (in Chagigah, 3b) 'Amon and Mo'av are subject to Ma'aser Ani in the Sh'mitah ...

ולענין שלא לעשר עליהן מפירות חו"ל, משום מן הפטור על החיוב.

3.

Reason (cont.): And regarding not Ma'asering on them from fruit of Chutz la'Aretz, because of (the prohibition of) not taking Ma'aser from what is Patur on what is Chayav'.

ופירוש ראשון נראה לר"ת -דמן המשומר אסורים כדפרישית; ו'עזקה' לשון "ויעזקהו ויסקלהו" (ישעיה ה) ...

(g)

Rabeinu Tam: Rabeinu Tam however, opts for the former explanation - since what has been guarded is Asur, as Tosfos explained; and 'Azeikah' is as in the Pasuk in Yeshayah (chapter 5) "va'Ye'azkeihu va'Yesakleihu (he surrounded it with a fence and cleared it of stones)" ...

כמו 'בית יעזק היתה נקראת' ,דתנן פרק ב' דר"ה (דף כג:).

1.

Rabeinu Tam (cont.): Like the Mishnah in the second Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 23b) 'It was called 'Beis Ya'azek'.

ולהשביח מקחו אומר כל זה -דפירות של ילדה טובים משל זקנה, ופירות הפרדס השמור טובים משל הפקר- שיד הכל ממשמשים בהן -וקשו להו ידים, וגם ממהרים ללקטם קודם בישולם.

2.

Rabeinu Tam (concl.): And he says all this in order to praise his goods - since fruit of a young tree and better than fruit of an old tree, fruit of a guarded orchard, better than one that is Hefker, which everyone handles - and handling is harmful to the fruit as well as the fact that one tends to pick it before it is ripe.

והא דקאמר הכא 'אפי' כחצי איסר, אסור' -היינו משום דאסירי באכילה.

(h)

Clarification (here): When it says here 'Even as little as half an Isar is forbidden', it is with regard to the Isur of eating ...

ו'שומרי ספיחים בשביעית' דפ' הבית והעלייה (ב"מ דף קיח.) לא שומרים מן האכילה...

1.

Clarification (Bava Metzi'a): Whereas 'The guards of the wild seeds of Shevi'is', in Perek ha'Bayis ve'ha'Aliyah (Bava Metzi'a, Daf 118a), are not guarding the field against eating ...

דלא היו צריכין לשומרם מבני אדם - דמאיליהם היו פורשים, כשהיו יודעין שהן לצורך העומר, ולא היו שומרין אותם ...

2.

Reason: Since, would not be necessary to guard against people - who would automatically distance themselves once they discovered that the fruit was needed for the Omer, so they would not need to guard it ...

אלא מבהמה חיה ועוף.

3.

Clarification (Bava Metzi'a [cont.]): But it was from wild animals and birds that they were guarding it.

ומיהו קשה לר"ת, דלא אסר בת"כ מן המשומר אלא בבצירה כדרך הבוצרים, אבל ע"י שינוי, שרי? ...

(i)

Question #1: There is a Kashya on Rabeinu Tam however, in that the Toras Kohanim only declares Asur what is guarded if is has been picked in the regular way, but if it has been picked with a Shinuy, it is permitted? ...

כדקתני סיפא 'מכאן אתה אומר " ,תאנה של שביעית אין קוצצין אותה במוקצה, אבל קוצה בחרבה...

1.

Source: As it states in the Seifa 'One may not harvest a fig-tree in the Sh'mitah with a knife used for cutting figs, only a regular knife ...

אין דורכין ענבים בגת, אבל דורך הוא בעריבה; אין עושין זיתים בבד ובקוטב, אבל כותש הוא ומכניס לבדידה" ... '

2.

Source: One may not press grapes in a winepress, only in a large dish; One may not prepare olives in a regular or medium-size olive-press, but one may pound them first and place them inside a small press ...

וא'מן המשומר קאי'

3.

Source (concl.): And this refers to 'From what has been guarded'.

ועוד, דמשמעתין משמע דלא אסר מן המשומר 'אפילו כחצי איסר' אלא לפי שמוסר דמי שביעית לחשוד, אבל פירות מיהא לאכילה, שרי? ...

(j)

Question #2: Furthermore, from the current Sugya it implies that 'even half an Isar' from what has been guarded is only forbidden because one handed the payment of Sh'mitah to someone who is suspect on Sh'mitah, but that the fruit may be eaten?

דאי אסירי, וכי דרך לקנות דבר האסור?

1.

Question #2: Because, if it would be forbidden, since when does one purchase something that is forbidden?

ומיהו קשה, דרישא דקרא דריש ליה התם לאיסור אכילה ...

(k)

Question #3: This itself poses a Kashya however, since the Toras Kohanim there Darshens the beginning of the Pasuk with regard to the prohibition of eating ..

דקתני רישא "את ספיח קצירך לא תקצור" ' -מכאן סמכינן על הספיחים שהן אסורין' ?

1.

Source: When, commenting on the Pasuk "The Sefi'ach (wild seeds) of your harvest you shall not cut", it says in the Reisha - 'From here we learn that 'Sefichim are forbidden'?

ועוד, דכולה סיפא ד'תאינה של שביעית' ...סתם משנה היא פרק ח' (מ"ו) ,משמע דבסתם שביעית איירי שדרך להפקיר... ?

(l)

Question #4: Furthermore, the entire Seifa 'A fig-tree of Sh'mitah' ... is a S'tam Mishnah in the eighth Perek (Mishnah 6), which implies that it refers to S'tam Shevi'is, which people generally declares Hefker? ...

אע"ג דבגמרא דירושלמי מייתי עלה כולה דרשא דתורת כהנים.

1.

Question #4: Even though the Yerushalmi cites the entire Drashah of the Toras Kohanim.

9)

TOSFOS DH LI'REVAI

תוס' ד"ה לרבעי

(Summary: Tosfos clarifies the authorship of the Mishnah.)

הך משנה אתיא כמאן דאמר 'נטע רבעי' בפרק כיצד מברכין (דף לה.).

(a)

Clarification: This Mishnah goes according to the opinion in Perek Keitzad Mevorcchin (Daf 35a) that holds 'Neta R'vai'.

10)

TOSFOS DH V'LI'SHEVI'IS

תוס' ד"ה ולשביעית

(Summary: Tosfos discusses the Halahah in detail.)

ירק נמי אית ביה שביעית...

(a)

Implied Question: Vegetables are also subject to Shevi'is ...

אלא מפרש בירושלמי פרק ב' דביכורים -כגון אתרוג בת ששית הנכנסת לשביעית, הרי היא לבעלים כאילן דבתר חנטה, ופטור ממעשר ,ולא כירק דבתר לקיטה.

1.

Answer: The Yerushalmi, in the second Perek of Bikurim therefore establishes it - by a sixth-year Esrog that entered the seventh year, which is to the owner like a tree, that goes after the Chanatah (the ripening of the fruit) and which is therefore Patur from Ma'aser, and not like a vegetable that goes after the Lekitah.

והא דלא תנא 'שוה לאילן' לענין כלאים דלא הוי כלאי הכרם, מה שאין כן בירק...

(b)

Implied Question #1: And the reason that the Tana does not mention that 'It is equal to a tree regarding Kil'ayim, in that it is not K'lai ha'Kerem, which would not be the case by a vegetable ...

ולענין דר"ה שלו שבט -כאילן, דאע"ג דלאחר לקיטתו עישורו כירק, מ"מ ר"ה שלו שבט כאילן -כדאמרינן פ"ק דר"ה (דף יד: ושם) ...

1.

Implied Question #2: And regarding its Rosh ha'Shanah being Sh'vat - like a tree, since even though regarding Ma'aser it is considered a vegetable, its Rosh ha'Shanah is Sh'vat like a tree, as the Gemara states in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 14b & 15a) is ...

דלא תנא אלא מידי דבהא אזלינן בתר חנטה ובהא אזלינן בתר לקיטה.

(c)

Answer: Because it the Tana only mentions those cases that in one respect one goes after the Chanatah and in another, after the Lekitah.

וא"ת, ואמאי לא אזלינן באתרוג בתר לקיטה לכל דבר, כיון דגדל על כל מים כירק? ...

(d)

Question: Why do we not go by an Esrog, after the time it is picked in all regards, seeing as it grows entirely 'on water' like a vegetable? ...

דהכי משמע פ"ק דר"ה (ג"ז שם) "באספך מגרנך ומיקבך" ' -מה גורן ויקב שהן גדילין על רוב מים ומתעשרין על שנה שעברה, יצאו ירקות שגדילים על כל מים, מתעשרין לשנה הבאה' .

1.

Source: For so is implied in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Ibid.), where it says "be'Asp'cha mi'Gorn'cha u'mi'Yikvecha" - 'Goren ve'Yekev grow mainly 'on water', and are therefore Ma'asered after the previous year, to preclude vegetables which grow entirely 'on water', and which are therefore Ma'asered after the coming year'.

ואע"ג דמעשר ירק דרבנן ...

2.

Reservation: And even though Ma'aser Yerek is only de'Rabanan ...

מ"מ לענין שביעית דאורייתא, דרשא גמורה היא?

3.

Question (cont.): Nevertheless with regard to Shevi'is which is d'Oraysa, the D'rashah is authentic?

וי"ל, משום דדרשינן פ"ק דר"ה (דף י.) גבי ערלה - 'פעמים שברביעית ואסורים משום ערלה' .

(e)

Answer: Because the Gemara Darshens in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 10a) in connection with Orlah - Sometimes it is in the fourth year and they are still Asur because of Orlah' (See Mesores ha'Shas & Maharam).

וא"ת, דהכא משמע דאזלינן בירק בתר לקיטה לענין שביעית, ובמסכת שביעית (פ"ט מ"א) תנן 'כל הספיחים מותרין חוץ מספיחי כרוב' ...

(f)

Question: It implies here that regarding vegetables we go after the Lekitah with regard to Sh'mitah, and in Maseches Shevi'is (9:1) the Mishnah states that all S'fichim are permitted except for those of cabbages' ...

ופירש הר"ש שם ע"פ הירושלמי דאיירי בספיחי ששית הנכנסין לשביעית ...

1.

Clarification: The Rash according to the Yerushalmi explains there that it is speaking about the S'fichim of the sixth year that goes into the seventh ...

ומיתרצא בהכי ההיא דפ' מקום שנהגו (דף נא: ושם) דתניא איפכא 'אסורין חוץ מספיחי כרוב'

2.

Clarification (cont.): And with that he answers the Gemara in Perek Makom she'Nahagu (Pesachim, Daf 51b & 52a) where the Beraisa says the opposite - 'They are all Asur except those of cabbages'.

ונראה לפרש דהא דאזלינן בירק בתר לקיטה, היינו בשלא נגמר גידולם בששית...

(g)

Answer: It therefore seems that we only go by vegetables after the Lekitah when they have not fully grown in the sixth year ...

אבל נגמר גידולם בששית, שרו בין לר"ע -דדריש 'שגדילים על רוב מים' ,בין לר' יוסי הגלילי -דדריש שגדילים על מי שנה שעברה, פ"ק דר"ה (דף יד.) ...

1.

Answer (cont.): But when they have, they are permitted, both according to Rebbi Akiva - who learns 'Because they grow mainly on water', and according to Rebbi Yossi ha'Gelili - who learns that they grow entirely on the water of the previous year' (the first Perek of Rosh ha'Shanah, Daf 14a) ...

מידי דהוה א'בצלים הסריסים דהתם, שמנע מהם מים ל' יום לפני ראש השנה...

(h)

Precedent: As is the Din by small onions mentioned there, from which one withheld water thirty days before Rosh ha'Shanah ...

דאפילו מאן דפליג התם, הכא מודה ...

1.

Conclusion: And even those who disagree there will agree here ...

דלר"י הגלילי כיון דנגמר גידולם, נמצאו גדילים על מי שנה שעברה, ותו לא גדלי על מי שנה הבאה...

(i)

Reason: Because according to Rebbi Yossi ha'Gelili, since they have fully grown, it transpires that they grew entirely on the water of the previous year, and they will not grow any more on the water of the coming year

ולר"ע נמי ,כיון דתו לא גדלי על כל מים, יצאו מתורת ירקות הגדלים על כל מים ...

1.

Reason (cont.): And according to Rebbi Akiva too, seeing as they are no longer growing 'on all water', they have left the realm of vegetables that grow 'on all water' ...

כדקאמרינן בירושלמי גבי 'בצלים הסריסים' פ"ב דשביעית- אמר ר' מנא 'מכיון שמנע מהן מים שלשים יום לפני ר"ה, נעשו כבעל ,שמספקת במי גשמים, ומתעשרין לשעבר' .

2.

Support: As the Yerushalmi, citing Rebbi Mana, explains in the second Perek of Shevi'is, in connection with small onions - 'Since he withheld water from them thirty days before Rosh ha'Shanah, they have become a field that is not watered, which suffices with rain-water, and is Ma'asered retroactively.

וכן נראה לגבי אורז ודוחן בר"ה פ"ק (דף יג:), דיהב להו שמואל דין ירק דבתר לקיטה ...

(j)

Precedent: And so it appears with regard to rice and millet, in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 13b), to which Shmuel applies the Din of vegetables, which go after the Lekitah ...

וקאמר 'הכל הולך אחר גמר פרי' ;אלמא גמר פרי עיקר...

1.

Precedent (cont.): Yet the Gemara says that 'Everything goes after when the fruit is completed - so we see that the chief criterion is the completion of the fruit.

אלא דנקט בכל דוכתי לקיטה משום דדרך ללקט בגמר פרי ...

2.

Precedent (cont.): And the Gemara always gives the criterion as 'after the Lekitah' because one normally picks the fruit when it is fully grown.

והנהו גמר פריים ביחד, אלא שאין מתייבשין ביחד ...

3.

Precedent (concl.): And they (rice and millet) all finish growing at the same time, but they do not dry out at the same time ...

כדקאמרינן 'דעשויה פרכים פרכים' .

4.

Source: As the Gemara says there - 'They are picked a bit at a time'.

ומיהו קשה מאתרוג -דאמרינן פרק קמא דר”ה (דף יד:) ב’אתרוג שחנטו פירותיה קודם חמשה עשר דאידך שבט ומשמע משום דמספקא ליה אי אזלינן באתרוג בתר חנטה כר’

(k)

Question: There is a Kashya on this from Esrog however, from the Gemara in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 14b), which establishes the case there by an Esrog-tree whose fruit formed before the previous fifteenth of Sh'vat Implying that Rebbi Akiva took two Ma'asros because he had a Safek as to whether by Esrog we go after the Chanatah, like Rebbi Eliezer,

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF