SUKAH 27 (25 Av 5781) - Dedicated by Rabbi Dr. Eli Turkel of Raanana, l'Iluy Nishmas his mother, Golda bas Chaim Yitzchak Ozer (Mrs. Gisela Turkel) who passed away on 25 Av 5760. Mrs. Turkel was an exceptional woman with an iron will who loved and respected the study of Torah and accepted Hashem's Gezeiros with love. May she be a Melitzas Yosher for all her offspring and all of Klal Yisrael.


TOSFOS DH V'AMRU HE'ELAM LA'SUKAH (This Dibur belongs on the previous Amud, before DH 'Natlo').

תוס' ד"ה ואמרו העלום לסוכה

(Summary: Tosfos reconciles the Sugya in Yoma with the current Mishnah.)

בפ' בתרא דיומא (דף עט.) מייתי מתני' דהכא בהאי לישנא 'לא מפני שהלכה כן אלא שרצו להחמיר על עצמן. (וכשנתנו לר' צדוק) ... '


Sugya in Yoma: In the last Perek of Yoma (Daf 79a) the Gemara cites this Mishnah with the Lashon 'Not because it is the Halachah, but because they wanted to be strict with themselves (and they gave it ti Rebbi Tzadok ...) '.

היינו משום דמתרצינן מתניתין הכי, מייתי לה הש"ס כאילו משנתנו שנויה כך.


Clarification: It is because the Gemara here, explains the Mishnah like this that the Gemara cites it as if it was part of the Mishnah.



תוס' ד"ה הא כביצה בעי נט"י לאכילה

(Summary: Tosfos clarifies the question, and queries it from the Sugya in Chulin.)

ולא מישתרי במפה, דחיישינן דלמא נגע, כדמסיק פ' כל הבשר (חולין דף קז:).


Clarification: And one is not permitted to wrap one's hand with a cloth for fear that one may come to touch, aas the Gemara concludes in Perek Kol ha'Basar (Chulin, Daf 107b).

ומיהו תימה דהא ר' צדוק כהן היה, כדפרישי' ,וא"כ אפי' כביצה שרי במפה בלא נט"י ...


Question: But Rebbi Tzadok was a Kohen, as Tosfos explained earlier (26b DH 'Natlo'), in which case using a cloth is permitted even for a k'Beitzah, without Netilas Yadayim ...

כדאמר שמואל התם ' -התירו מפה לאוכלי תרומה ולא התירו מפה לאוכלי טהרות.


Source: As Shmuel stated there - 'They permitted a cloth for those who eat Terumah but not for those who eat Taharos (See Mesores ha'Shas).



תוס' ד"ה תשבו כעין תדורו

(Summary: Tosfos, cites the Yerushalmi's explanation regarding the basis of the Machlokes Tana'im and its querying of the Rabanan's source.)

בירושלמי יליף בגזרה שוה 'נאמר כאן "תשבו" ונאמר להלן "ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים" - מה "ישיבה" שנאמרה להלן, עשה בה את הלילות כבימים, אף "ישיבה" האמורה כאן עשה בה לילות כבימים' .


Rebbi Eliezer's Source: The Yerushalmi learns a Gezeirah-Shavah "Teishvu" "Teishvu" - "u'Pesach Ohel Mo'ed Teishvu Yomam va'Laylah Yomam va'Laylah"; Just as the Yeshivah that is said there (in connection with the Mishkan), the night were the same as the day, so too, the 'Yeshivah' that is mentioned here, are the nights the same as the days'.

וטעמא דרבנן מפרש ר' יוחנן בשם רבי ישמעאל 'נאמר "חמשה עשר" בפסח ונאמר "ט"ו "בחג ,מה "ט"ו" הנאמר בפסח לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות, אף "ט"ו" הנאמר בחג, לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות.


The Rabanan's Source: And Rebbi Yochanan in the name of Rebbi Yishmael explains the Rabanan's reason - 'It says "Chamishah-Asar" by Pesach and "Chamishah-Asar" by Sukos; Just as in the case of the former, the first night is an obligation, and the subsequent nights, voluntary, so too, the latter.

חברייא בעו " -אי מה להלן עד שיכנס למצה כשהוא תאוה אף כאן עד שיכנס לסוכה בתאוה"? ...


Question #1: The Chachamim queried this - 'In that case, why do we not also say "Just as there, one is obligated to enter Yom-Tov with an appetite, so too here?"

ר' זירא בעי "אי מה להלן, עד שיאכל כזית דגן מצה, אף כאן עד שיאכל כזית דגן בסוכה " ?


Question #2: And Rebbi Zeira queried it inasmuch as , 'In that case, let us also say "Just as there, one is obligated to eat a k'Zayis Matzah, one is also obligated to eat a k'Zayis Matzah in the Sukah?"



תוס' ד"ה אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל

(Summary: Tosfos clarifies the statement and elaborates on its inference.)

כלל, דאי אכיל ,חייב לאכול בסוכה, כדאמרינן לעיל.


Clarification: At all, since, if one does eat, he is Chayav to eat in the Sukah, as the Gemara ruled earlier.

ומשמע הכא דבי"ט לא הוי חובה, ואי בעי לא אכיל כלל חוץ מליל י"ט הראשון.


Inference: It implies here that there is no obligation to eat on Yom-Tov, and apart from the first night, one is permitted not to eat.

ולפי זה, אם טעה ולא הזכיר של י"ט בברכת המזון, אינו צריך לחזור.


Ramification: That being the case, someone who errs and fails to mention Yom-Tov in BIrchas ha'Mazon, does not need to repeat it.

והא דאמרי' פ' שלשה שאכלו (ברכות דף מט:) 'שבתות וי"ט דלא סגי ליה דלא אכיל, אם טעה, חוזר...


Implied Question: And when the Gemara says in Perek Sheloshah she'Achlu (B'rachos, Daf 40b) 'On Shabbos, when one does have the option of not eating, someone who errs must repeat ...

לא מיתוקמא אלא בלילי י"ט הראשון של פסח ובלילי י"ט הראשון של חג.


Answer: Can only be speaking on the last nights of Pesach and Sukos

והא דאשכחן בפ' ב' דביצה (דף טו:) ובפ' אלו דברים בפסחים (דף סח:) גבי י"ט' חלקהו, חציו לה' וחציו לכם -חציו לאכילה וחציו לבית המדרש, דברי ר' יהושע' ...


Implied Question: And when , in the second Perek of Beitzah (Daf 15b) and in Perek Eilu Devarim (Pesachim, Daf 68b), in connection with Yom-Tov, Rebbi Yehosua says, 'Divide it, half for Hash-m and half for you - Half for eating and half for the Beis-ha'Medrash ...

אפשר בבישרא ופירי ,דאין בהן ברכת המזון ולא בעי הזכרת י"ט.


Answer: One can fulfill this with meat and fruit, which requires neither Yom-Tov nor Birchas ha'Mazon.

אבל לילי י"ט הראשון של חג לא סגי בלא פת, כיון דילפינן מחג המצות ...


Conclusion: Though on the first night, one cannot be Yotzei without bread, since we learn it from Pesach ...

אע"ג דלר' אליעזר אמרינן בשאר ימים 'אם השלים במיני תרגימא יצא. '


Conclusion (cont.): Even though according to Rebbi Eliezer, the Gemara says that on the other days, if one complemented with Kinds of Targima, one is Yotzei (See Mesores ha'Shas).



תוס' ד"ה והא א"ר אליעזר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה

(Summary: Tosfos clarifies the Kashya.)

א'הא ד'משלים בי"ט האחרון' פריך, דליכא סוכה.


Clarification: He is querying the ruling that complements it on the last day, when there is no Sukah.



תוס' ד"ה חזר בו ר' אליעזר

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

אצל חכמים -לומר שאין לדבר קצבה, ואם רצה להתענות יתענה ,חוץ מלילי י"ט הראשון.


Explanation #1: To the Chachamim - to say that there is no fixed amount, and that, if he wishes to fast, he may do so, except for the first night of Yom-Tov.

ובהא מיהא פליג עלייהו -דקסבר 'יש לה תשלומין' כמו שיש תשלומין לקרבן י"ט ראשון אף בי"ט אחרון. כך פי' בקונטרס.


Explanation #1 (cont.): Rashi explains that he does argue with them in that he holds that it has Tashlumin, just as the Korban of the first day of Yom-Tov has Tashlumin even on the last day.

ולישנא ד'ישלים' 'ואם השלים' לא משמע כלל לשון 'תשלומין' אלא לשון 'השלמה' חשבון של י"ד סעודות?


Question #1: The Lashon 'Yashlom' and 've'Im Hishlim' however, do not imply a Lashon of 'Tashlumin' (making up), but rather of complementing the number of fourteen Se'udos?

ועוד, כיון דממצה ילפינן, לא מצינן שיהא תשלומין למצה של לילה הראשון של פסח?


Question #2: Moreover, seeing as we learn it from Matzah, we do not find the concept of Tashlumin with regard to the Matzah of the first night of Pesach?

ועוד, דמשמע קצת בירושלמי דבעי כזית דגן לסעודת י"ט הראשון של חג כמו גבי מצה...


Question #3: Furthermore, the Yerushalmi implies somewhat that one requires a k'Zayis of Dagan (grain) for the first Se'udah of Sukos, like for the first Se'udah of Pesach?

והכא אמרי' דישלים במיני תרגימא?


Question #3 (cont.): Whereas the Gemara says here that one may complement it with kinds of Targima?

ועוד, מעובדא דאפוטרופוס של אגריפס משמע דלא פטר ר' אליעזר בסעודה אחת?


Question #4: And finally, from the case of the Apotropus of Agripas it implies that Rebbi Eliezer does not suffice with just one meal?

לכך נראה לפרש -חזר בו ר' אליעזר ממה שהיה מצריך סוכה, ולעולם י"ד סעודות בעי.


Explanation #2: The correct explanation is therefore - that Rebbi Eliezer retracted from his posit that one needs as Sukah (for all fourteen meals), but he still holds that the fourteen meals are required.

ובירושלמי משני 'אמר ר' אחא למצוה חשובה' - כלומר, לכתחילה צריך לאכול בסוכה, ואם לא אכל, משלים בשמיני בלא סוכה.


Yerushalmi: Whereas the Yerushalmi answers citing Rebbi Acha - 'For a Chashuv Mitzvah' - meaning that Lechatchilah one needs to eat in a Sukah, but if he did not, he can complement them on Shemini Atzeres without a Sukah.



תוס' ד"ה במיני תרגימא

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation and elaborates.)

פי' בקונטרס כגון פירות וכיסנין וקפלוטות מבושלין.


Explanation #1: Rashi defines this as fruit, dessert and cooked leek.

ואי אפשר לומר כן, דהא רבא מסיק פ' ח' דיומא (דף עט: ושם) דפירי לא בעי סוכה, ודייק מהכא -ואי ס"ד פירות בעי סוכה, לישלים בפירות? ...


Refutation: This is unacceptable however, since Rava concludes in the eighth Perek of Yoma (Daf 79b & 80a) that fruit does not require a Sukah, and it extrapolates it from here, inasmuch as 'If one would think that fruit requires a Sukah, why can one not complement one's Chiyuv with fruit?'

ודחי -'באתרא דלא שכיחי פירות' .ואיבעי' אימא 'מיני תרגימא נמי מיני פירי נינהו. '


Refutation (cont.): And it refutes the proof by establishing it by a place where fruit is not easily available' or by arguing that 'Miynei Targima' incorporates various species of fruit.

מ"מ משמע דאי פירי לא בעי סוכה, אין השלמה מועלת בפירות.


Refutation (concl.): In any event it implies that if fruit does not require a Sukah, one cannot complement with fruit.

ו'מיני תרגימא' הוו כגון בשר ודגים ושאר דברים שמלפתין בהן את הפת.


Explanation #2: 'Miynei Targima' is therefore defined as meat, fish or other foods that one eats together with bread.

ואין ללמוד מכאן שיועילו מיני תרגימא להשלים שלש סעודות של שבת ...


Refuted Inference: One cannot however, extrapolate from here that one can use Miynei Targima to fulfill the Mitzvah of Shalosh Se'udos on Shabbos ...

דשאני התם, דילפי' (שבת דף קיז:) מדכתיב תלתא "היום" גבי מן- שהוא במקום פת.


Refutation: Because it is different there, in that the Gemara in Shabbos (Daf 117b) learns from the three times that "ha'Yom" is written in connection with the Manna - which was in place of bread.

ואפי' באנו להשוותם, לא נפיק בפירות, כדפריש', דלא מהני גבי סוכה.


Conclusion: But even if we do compare them (with regard to being Yotzei Shalosh Se'udos), this will not include fruit, since, as Tosfos just explained, it does not help with regard to Sukah (See Mesores ha'Shas).




תוס' ד"ה מהו דתימא כיון דנפלה אחריתי היא

(Summary: Tosfos cites an alternative text and explains it.)

יש ספרים שכתוב בהן 'קמ"ל, כיון דבדידה קעביד, איהי היא...


Alternative Text: There are some who have the text 'Kamashma-Lan Keivan de'Bedidah ka'Avid, Ihi Hi' ...

משמע לפי שבונה אותה באותן עצים.


Explanation: Implying that it is because he builds it using the same wood.



תוס' ד"ה כל האזרח בישראל ישבו בסוכת

(Summary: Tosfos anlayzes Rashi's interpretation of the Gemara's Derashah.)

משמע סוכה אחת לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה.


Explanation #1: This implies one Sukah for all of Yisrael to sit in one after the other.

ואי אפשר שתהא של כולם, דלא מטי שוה פרוטה לכל אחד אלא על ידי שאלה, כך פירש בקונט',


Explanation #1 (cont.): It cannot mean that it belongs to them all, since the only way that each one will receive a P'rutah's-worth is via borrowing. Rashi.

ועל חנם דחק, דכיון דכתב "לך," למעוטי דשותפין משמע...


Refutation: In vain however, did Rashi present this forced explanation, because the Torah writes "Lach", implying that it precludes partners (See Maharam) ...

כדמוכח בראשית הגז (חולין דף קלו.) גבי תרומה וחלה ופאה וטובא דקא חשיב התם.


Source: As is evident in Reishis ha'Gez (Chulin, Daf 136a) in connection with T'rumah, Chalah, Pe'ah and the many other cases that are cited there.

ואפי' אתרוג נמי דכתיב ביה "לכם" לשון רבים -אמרינן ביש נוחלין (ב"ב דף קלז:) 'האחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית, ונוטלו אחד מהם ויוצא בו ...אם יכול לאכלו ...


Source (cont.): In fact even an Esrog, by which the Torah writes "Lachem" (in the plural), the Gemara rules in 'Yesh Nochlin' (Bava Basra, Daf 137b) that 'If brothers acquire an Esrog from the kitty, and one of them takes it on Sukos, he is Yotzei provided he has a mandate to eat it ...

כגון דאיכא אתרוג כיוצא בו לכל חד וחד, יצא, ואם לאו, לא יצא...


Source (cont.): Where there is another Esrog like it for each of the brothers; otherwise, he is not Yotzei.

ד"לכם" משמע שיהא כולו שלו ולא מקצתו.


Source (concl.): Since "Lachem implies that each one owns all of it, and not just part of it.

ולא דמי ל"בגדיכם" "ועריסותיכם" "ותרומותיכם" דפרק ראשית הגז (חולין דף קלו.), דשל שותפין בכלל.


Refuted Question: And it cannot be compared to "Bigdeichem", "Arisoseichem" and "T'rumoseichem" in Perek Reishis ha'Gez (Chulin, Daf 136a), which incorporate partners.

והא דכתיב "לכם" לשון רבים ...


Implied Question: And the reason that it writes "Lachem" in the plural is ...

משום דאיבעי ליה למיכתב "ולקחתם" לשון רבים -דדרשינן פרק לולב וערבה (לקמן דף מג.) 'שתהא לקיחה לכל אחד ואחד... '


Answer: Because it wants to write "u'Lekachtem" (plural), from which the Gemara in Perek Lulav va'Aravah (later, Daf 43a) that 'Each person must take it (and not just Beis-Din)' ...

ומדרבינן 'סוכה אחת לכל ישראל' ,שמע מינה דלא דרשי "לך" למעוטי שאולה, ומוקמי ליה למעוטי גזולה.


Refutation (cont.): And seeing as we include 'One Sukah for all of Yisrael', we see that we do not Darshen "Lach" to preclude a borrowed one, but to preclude a stolen one.

ומיהו קשה, הא גבי ציצית מרבינן דשותפין מדכתיב "בגדיהם" וממעטינן שאולה מדכתיב "כסותך" בפ' ראשית הגז (חולין דף קלו.) ...


Question: The question arises however, that with regard to Tzitzis, the Gemara includes partners, from the word "Bigdeihem", and precludes a borrowed garment from "K'suscha" - in Perek Reishis ha'Gez (Chulin, Daf 136a) ...

וא"כ הכא נמי נידרוש הכי?


Question (cont.): Why does the Gemara here then not Darshen in the same way?

ולפירוש הקונטרס ניחא , דעל כרחך יוצאין בשאולה מדמרבינן סוכה אחת לכל ישראל.


Answer: The question is answered according to Rashi, since one has to be Yotzei with a borrowed one, now that we include one Sukah for all of Yisrael.

ותימה, דלר' אליעזר דבעי סוכה שלכם, אין שנים יוצאין בסוכה א' לעולם, ויהא צריך לכל בני הבית סוכה לכל אחד וא'?


Question: According to Rebbi Eliezer who requires 'Lachem' by Sukah, two people should not ever be able to be Yotzei in the same Sukah, in which case, every family member ought to need his own Sukah?

ושמא הוה מרבי מדכתיב "תשבו" 'כעין תדורו' (שותפין), שיכולים לישב יחד בסוכה אחת.


Answer: Perhaps based on "Teishvu", 'Ke'ein Taduru', we will permit them to sit together in one Sukah,

ומה שנהגו כל הקהל לקנות אתרוג בשותפות לצאת בו...


Implied Question: And as for the Minhag of the Kahal to purchase a communal Esrog for each member to be Yotzei ...

דעתן להקנות כל א' חלקו לחבירו בשעה שהוא מברך על מנת להחזיר ...


Answer: Their intention is that each member is Makneh his portion to his friend when he reecites the B'rachah over it on condition that he returns it ...

דבשביל שנשתתף בו לא גרע ממתנה על מנת להחזיר דשמה מתנה.


Reason: Since it is not because they purchased it between them that it should be worse than a Matanah with the intention of returning it, which is considered a Matanah.



תוס' ד"ה פקק החלון

(Summary: Tosfos refers to his explanation in the first Perek.)

פירשנו לעיל בפרק קמא (דף טז:) גבי 'שכחו ולא הביאו ספר תורה . '


Reference: Tosfos already explained it above, in the first Perek (Daf 16b) in connection with 'They forgot to bring a Seifer Torah'.