סוכה דף י. א

כמה יהא בין סוכה לסוכה - ותהיה התחתונה פסולה מדין ב' סככים [1]?

טפח ארבעה טפחים עשרה טפחים
לרב הונא - כאהל טומאה פסולה פסולה פסולה
לרב חסדא ולרבה - מקום חשוב כשרה פסולה פסולה
לשמואל - כהכשר סוכה כשרה כשרה פסולה

פירס עליה סדין מפני החמה, או תחתיה מפני הנשר, מה הדין? [תוד"ה פירס].

כשסכך הסוכה צלתו מרובה מחמתו כשסכך הסוכה חמתו מרובה מצלתו
לרש"י פסולה פסולה
לרבינו תם פסולה כשרה [2]

סוכה דף י: א

נויי סוכה שנתנם תחת הסכך, מה הדין?

נתנם תוך ד' טפחים לתוך הסכך נתנם תחת ד' טפחים לסכך
לרב נחמן כשרה כשרה
לרב חסדא ורבה כשרה פסולה [3]

פרס סדין על גבי נקליטי המטה או על גבי קינופות, האם מותר לישון תחתיהם [4]?

נקליטי המטה קינופות המטה בכילה רגילה [5]
בגבוהים עשרה אסור מדרבנן [6] אסור - דיש כאן גג טפח לשמואל: אסור
לרבה: מותר [7]
בפחות מעשרה מותר - דאין כאן גג טפח אסור - דיש כאן גג טפח מותר - דאינה קבועה

-------------------------------------------------

[1] אבל פחות מהשיעור דלהלן, נחשב הכל סוכה אחת.

[2] סובר ר"ת שסכך פסול פוסל רק מתי שצריך לצירופו בשביל הסיכוך, אולם אם בלעדיו צלתה מרובה מחמתה ואין צריך לו, אין הסכך פסול פוסל. ולדבריו זה גופא ההבדל בין לנאותה לבין מן החמה ומן הנשר, שמן החמה ומן הנשר לולא הסדין הסכך יתמעט מחמת השמש והנשר עד שלא יהיה צלתו מרובה מחמתו, ואילו לנאותה שכשרה משום שצלתה מרובה מחמתה גם ללא הסדין.

[3] משום דיש כאן שיעור מקום חשוב והוי אהל מפסיק ביניהם.

[4] נקליטי המטה הם שתי עמודים באמצע רוחב המטה, ופורס סדין עליהם. וקינופות הם ד' עמודים בארבעת זויות המטה.

[5] לאפוקי מכילת חתנים שתבאר בעמוד הבא. וכילה אין עמודיה מחוברים בקביעות כקינופות, אכן יש לה אהל שטוח.

[6] כן כתבו התוס' (ד"ה ובלבד), שמן הדין אפי' גבוהין י' מותר, דלא חשיבי אהל להפסיק כשאין בגגו טפח.

[7] כמובא לקמן (בדף יא.) דדרש רבה בר רב הונא שמותר אפי' שגבוהים י', וכר' יהודה דאין אהל עראי מבטל אהל קבע.

עוד חומר לימוד על הדף