[1] כן מסר רב ששת בשם ר' עקיבא. והוסיפה הגמ' להביא ברייתא כעין זה, ממה שאמר ר' יהודה בן בתירה, שכשם שחל שם שמים על החגיגה (-קרבן חגיגה), כך חל שם שמים על הסוכה, ולכך אסור להנות ממנה, ודריש לה נמי מהאי קרא.

[2] ודרשי לקרא: דסוכה תעשה לחג, והיינו לעשותו לשמה.

[3] ודרשי לקרא: בחג הסוכות עצמו תעשה סוכה, והיינו שיכול לעשות סוכה בחול המועד. וב"ש ס"ל כר' אליעזר דאין עושים סוכה בחול המועד.

[4] פי', קוצין הם חוטי השתי שנתקו מן הבגד, והם קשורים ותלוים בבגד כמין קוצין. נימין, חוטי תפירה שתפרו בה את הטלית ונשאר מהם. גרדין, חוטים שתולים בסוף הטלית סביב האריגה. אם גדל מכל החוטים האלו גדיל לציצית פסולה.

[5] סתם פקעיות של חוטים, שלא נטוו לשמה.

[6] כל החוטים האלו לא נתלו בבגד לשם ציצית, ולכו"ע בעינן שתליית החוטים תהיה לשמה ולכך פסולה.

[7] אבל אם נמצאת מעל עשרים מרצפת התחתונה - מצטרף סכך פסול של העליונה עם סכך הכשר של התחתונה, וגם התחתונה פסולה. אכן ר"ת (בתוד"ה הא) חולק, וס"ל שאין סכך שלמעלה מעשרים פוסל, כיון שאין פסול בעצם הסכך אלא בגובה, ולכן הוא גורס "וקיימא תחתונה תוך עשרים" - אבל לגבי עליונה לא איכפת לי, דאפי' היא מעל עשרים ג"כ כשרה התחתונה וכנ"ל.

[8] ופסולה, משום שיש לה שני סככים.