-------------------------------------------------

[1] בשעיר ר"ח כתוב בויקרא י' י"ז, ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה וכו', ודרשינן שאין רגלים מכפרים על ר"ח דהרי כתוב אותה, והיינו שרק ר"ח ניתן לכפרה זו ולא קרבן אחר. וכן דרשינן מעון ששעיר ר"ח נושא רק עון אחד ולא יותר ולא נושא לעון הרגלים.

[2] מבואר בגמ' שהוא דורש רק עון וכו' לומר שר"ח לא מכפר על רגלים, אבל רגלים מכפר על ר"ח דאותה לא דריש, [ועי' בתד"ה אותה].

[3] בשעיר יו"כ כתוב בשמות ל' י', וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר עליו, ודריש ר' שמעון אחת דרישא שיו"כ אינו מכפר כפרת אחרים ומכאן שאינו מכפר כפרת שעיר הרגלים, ומאחת דסיפא הוא דורש שאין אחרים כמו רגלים מכפרים את כפרתו של יו"כ. והגם שפסוק זה כתוב בשעיר הפנימי, ס"ל דמקשינן פנימי לחיצון.

[4] וס"ל לדרוש דוקא אחת דסיפא שאין רגלים מכפרים כפרת יו"כ, אבל אחת דרישא לומר שיו"כ אינו מכפר כפרת הרגלים לא דריש, והטעם דס"ל דהוא מיירי דוקא בשעיר הפנימי ולא בחיצון - דהרי מדבר כאן בכפרת המזבח, ושעיר החיצון לא הוקש למזבח.

[5] אולם קרבנות יחיד אין נפדים בלא מום. ומה דאמרינן הכא בקרבנות ציבור הוא דוקא כשקדשו קדושת הגוף, אולם אם לא קדשו קדושת הגוף וכגון תרומת הלשכה, לכו"ע יוצאים לחולין, דהא מצינו שתרומת הלשכה יוצאת לחולין לכמה צרכים כגון לדייני גזירות ולמגיהי ספרים.