שבועות דף י"א ע"א

מה דין קטורת (למסקנא) לדינים דלהלן?

לענין מעילה [1] לענין טבול יום לענין לינה
הקדישה מועלין בה אינה נפסלת אינה נפסלת
נתנה במכתשת מועלין בה נפסלת [2] אינה נפסלת
נתנה בכלי להקטירה מועלין בה נפסלת נפסלת [3]

המנחות שקדשו בכלי האם חייב עליהם המקטירם בפסולים דלהלן? [רש"י קדשו].

טבול יום, מחוסר כפורים ולינה פיגול נותר וטמא
מנחות שאינם כליל קודם שהקטיר הקומץ חייב פטור
מנחות כהנים ונסכים דהם כליל חייב חייב

שבועות דף י"א ע"ב

קרבנות דלהלן שאבדו ונמצאו, מה דינם?

פר ושעיר דיו"כ ושעירי ע"ז [4] שעירי הרגלים [5]
לר' יהודה ימותו יקרבו ברגל אחר
לר' אלעזר ור' שמעון ירעו עד שיסתאבו וכו' יקרבו ברגל אחר

שבועות דף י"א ע"ב

באופנים דלהלן האם פרה נפדית?

נפסלה, מתה, נשחטה, מצא נאה ממנה שחטה על גבי מערכתה כדינה
לרבנן נפדית אינה נפדית
לר' שמעון נפדית נפדית

האם קדשי מזבח וקדשי בדק הבית, בעינן בהו עמדה וערכה? [תד"ה אי].

קדשי מזבח קדשי בדק הבית
לרבנן לר' יוחנן בתמורה: בעינן
לריש לקיש בתמורה: לא בעינן
בעינן
לר' שמעון בעינן לא בעינן

האם פרה חשובה קדשי בדק הבית או קדשי מזבח? [תד"ה אי].

לפשטות הגמ' לפירוש תוס'
להו"א קדשי בדק הבית קדשי בדק הבית
למסקנא קדשי מזבח [6] קדשי בדק הבית [7]

-------------------------------------------------

[1] לענין מעילה כיון שהקדישה אפילו קדושת דמים מועלין בה, ואין חילוק בזה.

[2] למסקנא גם בקטורת יש קדושת הגוף, אמנם היא חלה רק אחר שנתנו במכתשת דהכי תניא נתנה במכתשת נפסלה בטבול יום, ומוכח דלא נפסל בטבול יום בקדושת דמים גרידא, דהרי תנן דכל המנחות אין נפסלות בטבול יום רק משהקדשו בכלי ולא קודם.

[3] ודוקא עתה כשנותנה בכלי להקטירה גזרו בה רבנן להפסל בלינה, הגם שבכל קדושת הגוף יש בה פסול לינה גם בלא נתינה בכלי, מ"מ שאני קטורת שאינה משנה את מראיתה ע"י הלינה ולכך אינה נפסלת, ורק אחר שקדשה בכלי גזרו בה רבנן בלינה אטו שאר המתקדשים. והוכיח רש"י בד"ה קדשו, דיש שני סוגי כלים בקטורת, דהמכתשת מקדשתה רק לענין טבול יום כמו שמבואר בברייתא הראשונה ולא לענין לינה, וכשנותנה בכלי להקטרה הוא מקדשה גם לענין להפסל בלינה מדרבנן.

[4] מבואר בגמ' דאף שלב ב"ד מתנה על תמידין שלא קרבו, היינו דוקא בדבר שכיח כגון מה שבכל שנה נשארים ארבעה תמידין בלשכת הטלאים שלא קרבים, משא"כ אבידה שלא שכיחא שעל זה לא מתנה לב ב"ד ולכך נחלקו התנאים מה דינם.

[5] ראה רש"י ד"ה כולן ימותו, שביאר את החילוק בין שעירי הרגלים לשעירי יו"כ, דשעירי יו"כ אינם ראויים עד שנה הבאה ליו"כ הבא, וכבר עברה שנה והוו להו מתרומה ישנה ולכן דינם כנ"ל, משא"כ שעירי הרגלים שיכולים להקרב ברגל הבא באותה שנה.

[6] בתחילה תירצה הגמ' שפרה נפדית אפי' בלא שיתנה לב ב"ד עליה דהא לא שכיחא שימצא נאה הימנה ולא מתנים על זה, והטעם שמועיל אפי' בלי שב"ד יתנו משום שהיא קדשי בדק הבית. ואף שלכאורה צריך העמדה והערכה, י"ל דס"ל לברייתא כר' שמעון שלא בעי עמדה וערכה בקדשי בדק הבית ולכך אפי' שמתה או נשחטה נפדית. והוקשה לגמ' א"כ תפדה גם על גב מערכתה אם מוקמינן כר' שמעון, ולכך חזרה בה הגמ' מכל המהלך, וס"ל שפרה היא קדושה קדושת מזבח, והגם שלא שכיחא מ"מ לב ב"ד מתנה עליה כי דמיה יקרין, וא"כ לא צריך להעמיד כר' שמעון מה שנפדית בלא עמדה וערכה, כיון שמיירי בקדשי מזבח והם לר"ל נפדים לרבנן בלא עמדה וערכה.

[7] אולם תוס' מבארים שאביי סבר שגם בקדשי בדק הבית בעינן לב ב"ד, ולכן הקשה שרואים שב"ד מתנים אפי' בלא שכיח, וניסתה הגמ' לדחות שקדשי בדק הבית לא בעינן בהו לב ב"ד, אלא שא"כ קשה דניבעי עמדה וערכה, דמילא אם לב ב"ד מתנה אפשר לפדות בכל מצב כמו בבעלי מומים, אבל אם לב ב"ד לא מתנה צריך עמדה וערכה [וניסתה הגמ' להעמיד כר"ש ודחתה], ותירצה למסקנא דלעולם גם קדשי בדק הבית בעינן בהו לב ב"ד וכיון שדמיה יקרין הגם שלא שכיח ב"ד מתנים, ואחר שהתנו לא צריך עמדה וערכה. ולפי"ז פרה היא קדשי בדק הבית.

עוד חומר לימוד על הדף