1)

ONE IS LIABLE ONLY FOR PERMANENT KNOTS (Yerushalmi Perek 15 Halachah 2 Daf 77a)

מתני' ויש לך קשרים שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין

(a)

(Mishnah): There are knots for which one is exempt, unlike those of camel-drivers and sailors:

קושרת אשה מפתחי חלוק וחוטי סבכה של פסיקיא ורצועות מנעל וסנדל ונודות יין ושמן וקדירה של בשר

1.

A woman may tie the straps of her cloak, threads of her hairnet, a belt fastened by straps, laces of shoes and sandals, drawstrings on pouches of wine and oil, and a garment around a pot of meat.

רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני בהמה בשביל שלא תצא

(b)

R. Eliezer ben Yakov says, one may tie [a rope] in front of an animal to prevent it from going out.

קושרין דלי בפסיקיא אבל לא בחבל

(c)

One may tie a belt on a bucket [to hang it over a pit, for one will not be Mevatel it]. One may not tie it with a rope;

ורבי יהודה מתיר כלל אמר רבי יהודה כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו:

(d)

R. Yehudah permits. R. Yehudah says, the general rule is, one is not liable for any knot that is not permanent.

גמ' אמר ר' חזקיה במפתח אימרא שהוא מדביקו לחלוק.

(e)

(Gemara - R. Chizkiyah): [We cannot truly discuss the strap of her cloak. She unties it every day. Obviously it is permitted! Rather,] it is the strap of the brim; one sticks it to the cloak.

א"ר יוסה במפתח חלוק שהוא עשוי כמין שני דפין.

(f)

(R. Yosah): It is the strap of the cloak, which is made like two straps (one above the other. She can leave one permanently closed, and with difficulty, remove and put on her cloak. The Mishnah permits, for we are not concerned for this.)

נשמטו רצועות מנעל וסנדל נוטל ומחזיר ובלבד שלא יקשור.

(g)

If the straps of a shoe or sandal came off, one may take and return it, as long as he does not tie.

חוטמו שנשמט אית תניי תני מותר להחזיר ואית תניי תני אסור להחזיר.

(h)

If the part that covers the toes (Rambam, Mishnah Kelim 26:4) came off, some teach that one may return it, and some teach that one may not return it.

הוון בעי מימר מ"ד מותר בשיש בו נקב א'. מאן דאמר אסור בשיש בה ב' נקבים.

1.

Suggestion: They wanted to say that the one who permits, this is when there is one hole. The one who forbids, this is when there are two holes (perhaps he will tie in one permanently, and be liable for a permanent knot)!

אמר רבי יוסה בי ר' בון בין זה ובין זה כמאן דאמר בשיש בו שני נקבים.

2.

Rejection (R. Yosi bei R. Bun): Both of them discuss when there are two holes.

מהו כדון

(i)

Question: How is this?

מאן דאמר מותר ברפין. מאן דאמר אסור באפוצים.

(j)

Answer: The one who permits, this is when it is loose. The one who forbids, this is when [the holes are small, and the straps are] tight (perhaps he will need to forcefully insert them).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF