[1] אלא היא שותקת וחברותיה אומרות שהיא צריכה. וכן בסמוך, שהיא אומרת אינה צריכה וחברותיה אומרות שצריכה.

[2] ואפי' קודם שישבה על המשבר.

[3] והיינו שאחר שבעה אין מחללין עליה את השבת רק באמרה "צריכה אני" (וכדברי מר זוטרא, שעכ"פ אם אמרה צריכה מחממין). וביארו התוס' (בד"ה רבא), שרבא לשיטתו בעירובין (דף סח.), שאמר על תינוק שנשפכו המים החמים שהוחמו בשבילו מערב שבת קודם המילה, שישאלו את אמו אם היא צריכה שיחממו בשבילה, ואגב זה יוסיפו גם בשביל התינוק. ומבואר שדוקא באופן זה שאמרה "צריכה אני" - אחר שבעה ימים, מהני לחלל בשבילה את השבת.

[4] וצריכה שחברותיה יתמכו בה בידיה כדי להוליכה.

[5] הקשו התוס' (בד"ה רבא), לשיטה זו בדעת רבא שכל שהוא תוך שלשים - לא חשיב נסתם הקבר ומחללין את השבת עליה בכל אופן, למה הוצרכו לשאול את היולדת אם צריכה היא. ותירצו, דמה שאמרו האמרי לה עד ל', לא באו לחלוק אלא באו לומר שעד שלשים מחללין עליה את השבת ע"י גוי. וכן אביי ורבא (בלישנא קמא), כל אחד אמר דין אחד, וכולהו ס"ל כנהרדעי דבסמוך.

[6] כן אמר הרא"ש, שכל שאינה אומרת בפירוש שאינה צריכה - אלא היא שותקת, מחללין עליה את השבת משלשה עד שבעה.

[7] בגמ' מבואר שלא מקיזים דם ביום שלישי, משום ששולט בו מאדים בזוגות, ולכאורה קשה, הרי גם ביום שני שולט בזוגות ביום בשעה רביעית. וי"ל דבין כה אסור להקיז דם ביום שני, משום שבתי דינים יושבים בו. וזו התשובה גם על יום חמישי בשעה שתים ששולט בה מאדים בזוגות. (ישנם עוד הרבה שעות זוגיות ששולט בהם מאדים בלילה, אלא שהם אינם נחשבים, כי בין כה לא מקיזים דם בלילה).

[8] ובכל אופן מותר להקיז ביום זה, דכיון שהורגלו בו רבים להקיז כדי לחסוך הוצאת הסעודה - כי בין כה אוכלים בערב שבת, נאמר על זה "שומר פתאים ה'".

[9] כיון ששולט בשעה זו מאדים ביום ג', אסרו להקיז דם ביום שלישי, דכיון ששולט בו בשעה זוגית אחת נעשה כל היום מסוכן. - חידושים המיוחסים לר"ן.

[10] שעה זו שהיא סוף היום נחשבת כבר כלילה, ולכן לא אסרו להקיז ביום זה. - תוד"ה דקאי.