[1] דאז לא יוכל להחזיר את התינוק - ומשום דחי נושא את עצמו, כיון שאחר המילה חשיב התינוק ככפות מחמת שהוא חולה, וגם אמו שהיא מסוכנת אי אפשר להטריחה לבוא אל מקום התינוק.

[2] ודוקא כלים ששבתו בהם, אבל כלים ששבתו בתוך הבית אסור להוציא להם. (ורק לחצר היכא שעירב מותר, אבל גם אז יהיה אסור להוציא מחצר לחצר את הכלי ששבת בבית, - אם לא שיערבו גם החצרות ביניהם, ובזה לא מיירי כאן).

[3] דין הקרפף הוא בית סאתים שהוקף שלא לשם דירה, ומטלטלים בו רק תוך ד' אמות, אולם יכול לטלטל ב' אמות מקרקף זה וב' אמות מקרקף זה.

[4] מבואר בסוגיא וברש"י, שחכמים מצד אחד מחמירים יותר מר"מ ומצד אחר מקילים יותר, דהם מחמירים לאסור לטלטל מגג ראובן לגג שמעון (אם לא שעירבו את הבתים שתחתיהם), אמנם הם מקילים שאפשר לטלטל מגג זה לחצר זו, ואילו לר"מ, מותר לטלטל מגג ראובן לגג שמעון, ואסור לטלטל מגג לחצר. ומה שהחמירו חכמים מר"מ, הוא דוקא בגגות משום שבטלים לבתים שתחתיהם, אולם לגבי חצרות הם מודים שמטלטלים מחצר ראובן לחצר שמעון.

[5] דכל מה שאוסר ומצריך שיתוף - הוא הבתים, וכשלא עירבו חצרות עם הבתים - שאסור לטלטל מהבתים לחצרות, חשיבי הבתים כמאן דליתיה ואינם אוסרים. - רב אשי (לקמן דף קלא.).