פסחים דף לה. א

כוסמין, שבולת שועל ושיפון, האם הם ממין חטין או ממין שעורין? [תוד"ה כוסמין].

כוסמין שבולת שועל ושיפון
פשטות הגמ' מין חטין [1] מין שעורין
לדעת ר"י בתוס' אף מין חטין וכ"ש מין שעורין מין שעורין ולא מין חטין

האם אפשר לעשות מצה מהמינים דלהלן, ומה דינם אם החמיצו?

חטין, שעורין, כוסמין,
שבולת שועל ושיפון
אורז ודוחן
למשנתנו עושין, וחייבין כרת על חימוצן אין עושין ואין חייבין כרת על חימוצן
לר' יוחנן בן נורי עושין, וחייבין כרת על חימוצן

עירובין דף לה:

אמר ריש לקיש "עיסה שנילושה ביין ושמן ודבר - אין חייבן על חימוצה כרת",
מה הדין בזה בדלהלן? [תוד"ה ומי].

לש ביין שמן ודבש בלבד נתן עם המי פירות מים
לתוס' אין חייבין על חימוצה כרת אבל אסור לכתחילה
לרבינו תם מותר לכתחילה [2] דינו כחמץ נוקשה [3]

קדם הלוי ליטול מעשר שני לפני שעשו תרומה גדולה, האם צריך להפריש תרומה גדולה?

כשלא נעשה עדיין כרי כשכבר נעשה כרי
לר' אבהו בשם ר"ל פטור [4] חייב [5]
להו"א דרב פפא פטור

-------------------------------------------------

[1] נחלקו רש"י ותוס' לאיזה ענין הודיעה לנו הגמ' שכוסמין מין חטין וכו'. דרש"י מפרש לענין תרומה שאפשר לתרום מחטין על כוסמין ולהיפך. וע' בתוס' הרא"ש ועוד ראשונים, שהקשו על כך דמבואר בריש כלאים שכוסמין וחטין הם נחשבים לשני מינים לענין כלאים, ומבואר במשנה בתרומה (פ"ב מ"ו), שאין מפרישים מין על שאינו מינו כפי הגדרת המינים שבכלאים. ולכן פירשו הראשונים, והתוס' דידן שהכוונה לענין חלה - שמצטרפים לשיעור חלה. אכן פירשו התוס', דמה שאמרנו שמצטרף חטין דוקא עם כוסמין, וכן שעורין דוקא עם שבולת שועל ושיפון, זה דוקא היכא שעשה כל עיסה לעצמה ואח"כ הצמידן יחד (באופן שהם נושכות אחת את השניה), אבל אם בללן יחד - כולם מצטרפים וחשובים כולם כאחד.

[2] ואין חילוק לשיטתו בין סוגי המי פירות, אכן רש"י הסתפק לענין מי ביצים כיון שחזינן שהם מתפיחים - שעושים את העיסה עבה, אבל ר"ת עצמו היה נוהג היתר בדבר.

[3] כלומר, יש לחוש שיחמיץ יותר מהר, כיון שאם עירב מים עם מי פירות הוא גורם להחמיץ יותר מהר, ואם יחמיץ יהיה דינו כחמץ נוקשה שאין בו כרת אבל יש בו לאו. ובאופן זה הוא מעמיד את מחלוקת התנאים דלהלן (דף לו.).

[4] דרשינן מדכתיב (במדבר יח:כו) "וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר" - מעשר מן המעשר אמרתי לך, ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מן המעשר. פי', כיון שהוא כבר הגיע לשלב של מעשר - שצריך להפריש ממנו מעשר מן המעשר אין מפרישים ממנו כבר תרומה גדולה.

[5] דכתיב (במדבר יח:כט) "מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ" - ומשמע שאפי' מן המעשר צריך להרים תרומה גדולה. ולכאורה הפסוקים סותרים, ועל כרחך שהפסוק המחייב מיירי שעשה כרי (-אידגן) - שכבר נתחייב במעשר. והפסוק הפוטר מיירי בשלא עשה עדיין כרי - ולא חל עליו חיוב.

עוד חומר לימוד על הדף