1)

THE KEDUSHAH OF THE STREET (Yerushalmi Perek 3 Halachah 1 Daf 22b)

מתני' בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיה בהכ"נ

(a)

(Mishnah): If residents of a city sold the street (sometimes they pray there, e.g. on fast days), they may buy a Beis ha'Keneses with the money;

בהכ"נ לוקחין תיבה תיבה לוקחין מטפחות מטפחות לוקחין ספרים ספרים לוקחין תורה

1.

Money (from the sale) of a Beis ha'Keneses may be used to buy an Aron Kodesh; money of an Aron may be used to buy cloths [to cover Seforim]; money of cloths may be used to buy Seforim (Nevi'im and Kesuvim); money of Seforim may be used to buy a Sefer Torah.

אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים לא יקחו מטפחות מטפחות לא יקחו תיבה תיבה לא יקחו בהכ"נ בהכ"נ לא יקחו את הרחוב

(b)

However, if they sold a Sefer Torah, they may not buy Seforim [with the money; if they sold] Seforim, they may not buy cloths; cloths, they may not buy an Aron; an Aron, they may not buy a Beis ha'Keneses; a Beis ha'Keneses, they may not buy the street;

וכן במותריהן:

(c)

The same applies to excess money.

גמ' א"ר יוחנן דר' מנחם בי ר' יוסה היא דר' מנחם בי ר' יוסה אמר רחובה של עיר יש לה קדושה שכן מוציאין ספר תורה וקורין בו ברבים

(d)

(Gemara - R. Yochanan): [Our Mishnah] is R. Menachem bei R. Yosah, for R. Menachem bei R. Yosah says that the street of a city has Kedushah, for we take the Sefer Torah out [of the Beis ha'Keneses] and read in it in public;

ברם כרבנן עשו אותו כהרחק ארבע אמות

1.

However, Rabanan consider [the street] like a [place used haphazardly for prayer -] one distances four Amos [before urinating];

ר' ירמיה ר' שמואל בר חלף בשם רב אדא בר אחוה המתפלל לא ירוק עד שיהלך ארבע אמות

(e)

(R. Yirmeyah citing R. Shmuel bar Chalaf citing Rav Ada bar Achavah): One who prays may not spit until he goes (distances himself) four Amos;

א"ר יוסה בי ר' בון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות

(f)

(R. Yosah bei R. Bun): Similarly, one who spits may not pray until he goes four Amos.

תני המתפלל לא יטיל מים עד שיהלך ארבע אמות וכן המטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות

(g)

(Beraisa): One who prays may not urinate until he goes four Amos. Similarly, one who urinates may not pray until he goes four Amos.

א"ר יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות אלא אפי' שהא כדי הילוך ארבע אמות

(h)

(R. Yakov bar Acha): This is not only if he goes four Amos. Rather, even if he delayed the time to go four Amos [it suffices];

[דף כג עמוד א] אם אומר את עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור אף אני אומר אחר בא והטיל שם

1.

If you would say that he is forbidden until he goes four Amos, I will say that even if someone else came and urinated there [one must distance before praying].

2)

WHAT MAY WE BULD FROM A BEIS HA'KENESES?

ביישנאי שאלון לר' אימי מהו ליקח אבנים מבית הכנסת זו ולבנות בבית הכנסת אחרת

(a)

Question (people of Baishan, to R. Eimi): May one take rocks from this Beis ha'Keneses and build another Beis ha'Keneses?

אמר לון אסור

(b)

Answer (R. Eimi): It is forbidden.

א"ר חלבו לא אסר ר' אימי אלא מפני עגמת נפש

(c)

(R. Chelbo): R. Eimi forbids only due to grief (when people see the Beis ha'Keneses desolate, they are grieved and are inspired to rebuild it).

ר' גוריין אמר מוגדלאיי שאלון לרשב"ל מהו ליקח אבנים מעיר זו ולבנות בעיר אחרת אמר לון אסור

(d)

R. Guryan: People of Mugdalai asked Reish Lakish whether or not they may take rocks from [a Beis ha'Keneses] in this city and build a Beis ha'Keneses in another (bigger) city. He forbade them.

הורי ר' אימי אפי' ממזרחה למערבה אסור מפני חורבן אותו המקום

(e)

R. Eimi ruled that even from the east [of a Chatzer] to west is forbidden, due to making that place desolate.

מהו למכור בית הכנסת וליקח בית המדרש

(f)

Question: May one sell a Beis ha'Keneses and buy a Beis Midrash?

מילתיה דר' יהושע בן לוי אמרה שרי

(g)

Answer: From R. Yehoshua ben Levi's words, we find that it is permitted;

דא"ר יהושע בן לוי [מלכים ב כה ט] וישרף את בית ה' זה בית המקדש ואת בית המלך זה פלטין של צדקיהו ואת כל בתי ירושלים אלו ד' מאות ושמונים בתי כניסיות שהיו בירושלים

1.

(R. Yehoshua ben Levi): "Va'Yisrof Es Beis Hash-m" - this is the Beis ha'Mikdash; "v'Es Beis ha'Melech" - this is Tzidkiyahu's palace; "v'Es Kol Batei Yerushalayim" - these are 480 Batei Kenesiyos that were in Yerushalayim (together with the Beis ha'Mikdash, this is the Gematriya of Maleisi in the verse "Maleisi Mishpat";

דא"ר פינחס בשם ר' הושעיה ארבע מאות ושמונים בתי כניסיות היו בירושלם וכל אחת ואחת היה לה בית ספר ובית תלמוד בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה וכולהם עלה אספסיינוס

i.

(R. Pinchas citing R. Hoshayah): There were 480 Batei Kenesiyos in Yerushalayim, and each had a Beis Sefer and a Beis Talmud - a Beis Sefer for teaching Tanach, and a Beis Talmud for Mishnah, and Aspasyainus destroyed all of them.

ii.

Note: The verse discusses Nevuzaradan, who destroyed Bayis Rishon. Korban ha"Edah says that presumably, the same applies to Bayis Sheni. Why should we assume so? There were much fewer people in Bayis Sheni (Bava Metzi'a 28a)! Perhaps it is reasonable that people wanted to re-establish everything that was destroyed in the first Churban, and Aspasyainus destroyed everything. Alternatively, a Drashah teaches that the verse alludes to Churban Sheni, or there was a tradition that there were 480 (R. Lieber Shlita). Or, Kabalah teaches that the severity of both Churbanos was the same (R. Meir Eliyahu Shlita).

ואת כל בית הגדול שרף באש זה מדרשו של רבן יוחנן בן זכיי ששם היו מתנין גדולותיו של הקדוש ברוך הוא כגון [שם ח ד] ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע

2.

"V'Es Kol Beis Gadol Saraf ba'Esh" is the Beis Midrash of R. Yochanan ben Zakai, that there they taught the wonders of ha'Kadosh Baruch Hu, e.g. [we find that Gadol refers to wonders -] "Saprah Na Li Es Kol ha'Gedolos Asher Asah Elisha." (This connotes that a Beis Midrash is more Kadosh than a Beis ha'Keneses, since it is called "Gadol". Alei Tamar - the verse refers to the Beis Midrash of the Gedol ha'Dor; in Bayis Sheni, it was R. Yochanan ben Zakai.)

ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן הדא דאת אמר בבית הכנסת של יחיד אבל בבית הכנסת של רבים אסור אני אומר אחד מסוף העולם קנוי בו

(h)

(R. Shmuel bar Nachman citing R. Yochanan): [Our Mishnah] discusses an individual's Beis ha'Keneses, but it is forbidden [to sell] a Beis ha'Keneses of a Rabim. I say that [perhaps] someone at the end of the world owns a share in it (he donated towards it, and he would not agree to the sale).

והא תני מעשה בר"א בי ר' צדוק שלקח בית הכנסת של אלכסנדריים ועשה בה צרכיו

(i)

Question: A case occurred in which R. Eliezer bei R. Tzadok bought the Beis ha'Keneses of Alexandriyim [in Yerushalayim], and used it for his needs!

אלכסנדריים עשו אותה משל עצמן

(j)

Answer: The Alexandriyim made it by themselves (no outsiders contributed to it. Therefore, they were able to sell it.)

3)

CHULIN THAT WAS MADE KADOSH

עד כדון כשבנייה לשם בית הכנסת בנייה לשם חצר והקדישה מהו

(a)

Question: [Our Mishnah] is when it was built for the sake of a Beis ha'Keneses. If it was built for the sake of a Chatzer and he was Makdish it, what is the law?

נישמעינה מן הדא קונם לבית הזה שאיני נכנס ונעשה בית הכנסת הדא אמרה בנייה לשם חצר והקדישה קדשה

(b)

Answer: We learn from the following [Mishnah]. If one said "Konam (it is forbidden to me like a Korban) this house, that I will not enter it", and it became a Beis ha'Keneses... This teaches that if it was built for the sake of a Chatzer and he was Makdish it, it is Kadosh [like any Beis ha'Keneses. It is no longer called a Chatzer.]

אימתי קדשה מיד או בשעת התשמיש

(c)

Question: When is it Kadosh - immediately, or when he uses it?

נישמעינה מן הדא העושה תיבה לשם ספר ומטפחות לשם ספר עד שלא נשתמש בהן הספר מותר להשתמש בהן הדיוט משנשתמש בהן הספר אסור להשתמש בהן הדיוט

(d)

Answer: We learn from the following. If one makes an Aron for the sake of a Sefer, or cloths for the sake of [covering] a Sefer - before the Sefer used them, a person may use them. After the Sefer used them, a person may not use them;

ומה אם אלו שנעשו לשם ספר אינן קדושות אלא בשעת התשמיש זו שבנייה לשם חצר לא כ"ש

1.

These were made for the Sefer, and they are Kadosh only at (from) the time of usage - this that was built for the sake of a Chatzer, all the more so!

אלו שעשאן לשם חולין והקדישו מה הן

(e)

Question: If these (an Aron or for a Sefer) were made for the sake of Chulin, and he was Makdish them, what is the law?

כמה דאת אמר תמן בנייה לשם חצר והקדישה קדשה והכא עשאם לשם חולין והקדישן קדש

(f)

Answer: It is like you said there - if one built for the sake of a Chatzer and he was Makdish it, it is Kadosh. Also here, if he made them for the sake of Chulin and he was Makdish them, they are Kadosh.

כלי שרת מאימתי הם [דף כג עמוד ב] קדושין מיד או בשעת התשמיש

(g)

Question: When are Klei Shares Kadosh - immediately, or when he uses them?

אין תימר מיד ניחא אין תימר בשעת התשמיש כאחד הם קדושים ומתקדשין

1.

If you will say that it is immediately, it is fine. If you will say that it is at the time of use, do they become Kadosh and be Mekadesh (their contents) at once?!

ניחא של משה שנתקדשו בשמן המשחה (ובדם ושל) [צ"ל ברם - קרבן העדה] שלמה כאחד הם קדושין ומתקדשין

(h)

Question: It is fine [the Klei Shares in the days] of Moshe - they became Kadosh through Shemen ha'Mishchah. However, those of Shlomo (for Bayis Rishon) did they become Kadosh and be Mekadesh at once?!

בכניסתן לארץ היו מפנין מתוך של משה לתוך של שלמה

(i)

Answer: When they entered the land (Eretz Yisrael), they transferred [Kodshim] from Moshe's Kelim into Shlomo's [to be Mekadesh them].

לא היה שם של משה כאחת הם קדושים ומתקדשין

(j)

Question: If they did not have Kelim of Moshe (e.g. when the exiles returned from Bavel at the beginning of Bayis Sheni), did they become Kadosh and be Mekadesh at once?!

בעלייתן מן הגולה היו מפנין מתוך של שלמה לתוך שלהן

(k)

Answer: When they ascended from exile, they transferred from Shlomo's Kelim into theirs.

לא היה שם של שלמה כאחת הם קדושין ומתקדשים

(l)

Question: If they did not have Kelim of Shlomo, did they become Kadosh and be Mekadesh at once?!

אבנים שחצבן לשם מת אסורות בהנייה לשם חי ולשם מת מותרות בהנייה

(m)

Rocks that were quarried for the sake of a Mes are Asur b'Hana'ah. [If they were quarried] for the sake of a live person [after he will de] and a Mes, one may benefit from them.

הזורק כלי לפני מיטתו של מת לתוך ד' אמות שלו אסור בהנייה חוץ לד' אמות מותר בהנייה

(n)

If one throws a Kli in front of a Mes' bier - if [it landed] within four Amos of it, it is Asur b'Hana'ah. Outside of four Amos, one may benefit from it.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF