MEGILAH 26 (10 Av) - Dedicated by Rabbi Dr. Eli Turkel of Ra'anana, Israel, in memory of his father, Reb Yisrael Shimon ben Shlomo ha'Levi Turkel. Isi Turkel, as he was known, loved Torah and worked to support it literally with his last ounce of strength. He passed away on 10 Av 5740.
 
12th CYCLE DEDICATION:
 
MEGILAH 26 - Dedicated l'Iluy Nishmas HaRav Ze'ev Wolf Rosengarten of Zurich, Switzerland, a person of "Sheleimus" in every way, who passed away on 14 Adar 5760. Dedicated in honor of his Yahrzeit by his nephew and Talmid, Eli Rosengarten of Zurich.

מגילה דף כו. א

האם יש ברחוב העיר קדושה, שאם מכרוהו צריך לקחת בדמיו בית כנסת?

מה הדין? מה הטעם?
למתניתין - ר' מנחם יש בו קדושה - ויקח בו ביהכנ"ס שמתפללים בו בתעניות ובמועדות [1]
לחכמים אין בו קדושה - ויקח בו מה שירצה התפלות הנ"ל הם אקראי בעלמא

האם מקומות דלהלן בירושלים מטמאים בנגעים?

בית המקדש בתי כנסיות ומדרשות שאר בתי ירושלים
לתנא קמא אינו מטמא אינם מטמאים אינם מטמאים
לר' יהודה אינו מטמא למקשן: מטמאים [2]
לר' שמואל ב"נ: אינם מטמאים
מטמאים

מגילה דף כו: א

בית הכנסת שמותר למוכרו מה הדין בו או בלבניו באופנים דלהלן?

בית הכנסת או לבנים ישנות שלו לבנים חדשות שהזמינום
מכירתו או החלפתו מותר [3] מותר
להשכירו או למשכנו לשימוש חול אסור מותר [4]
לתת במתנה חד אמר: אסור [5]
וחד אמר: מותר [6]
מותר

מגילה דף כו: א

מה הן ההוראות של רבא בסוגיא?

מריש הוה אמינא למסקנא
א. כורסיא - הבימה נחשבת תשמיש דתשמיש [7] נחשבת כתשמיש קדושה עצמו [8]
ב. פריסא - פרוכת הארון מבפנים נחשבת תשמיש דתשמיש נחשבת כתשמיש קדושה עצמו [9]
ג. ארון קודש שנשבר או התפרק מותר לעשות ממנו ארון קודש קטן, אבל לא בימה
ד. פריסא שבלתה מותר לעשות ממנה מעיל לס"ת, אבל לחומשים אסור
ה. שקים דחומשים וארגזים דס"ת נחשבים כתשמיש קדושה עצמו [10]
ו. ארון קודש האם מקבל טומאה אם מטלטלים אותו מקבל טומאה ואם לאו אינו מקבל [11]
ז. ספר תורה שבלה קוברין אותו אצל ת"ח ואפילו שונה הלכות [12], ובכלי חרס [13]

-------------------------------------------------

[1] כן הגירסא לפנינו, וכן גורס רש"י שגם במעמדות היו מתפללים ברחוב. אכן התוס' (לעיל סוף כה: בד"ה בני) כתבו, שיש למחוק תיבת "מעמדות" כיון שלא היו עושים את המעמדות ברחוב אלא היו נכנסים לתוך בית הכנסת לעשות אותם.

[2] ר' יהודה אמר "אני לא שמעתי אלא מקום המקדש" - שאינו מטמא בנגעים, ומזה קשה על ר' שמואל בר נחמני שאמר שבתי כנסיות של כרכים אי אפשר למוכרם דכיון שרבים באים להם מבחוץ - חשיבי של רבים, וא"כ בתי כנסיות של ירושלים איך מטמאים בנגעים הרי ירושלים היא עיר של כרכים ובאים לה מבחוץ וצריך לחשוב את בתי כנסיותיה כבתי כנסיות של רבים שנתמעטו מטומאת נגעים - שאינם בכלל "ארץ אחוזתכם". ותירצה הגמ' אליבא דר' שמואל בר נחמני, דצריך לגרוס בדברי ר' יהודה "אני לא שמעתי אלא מקום מקודש", וא"כ בכלל זה כל בתי כנסיות ומדרשות שלא מטמאים.

[3] כיון שהקדושה שלו חלה על הדמים או על מה שהחליף בו, ממילא פוקעת הקדושה מהבית הכנסת או מהלבנים שהיו שלו.

[4] ואפי' למ"ד שהזמנה מילתא, הני מילי כגון האורג בגד למת - שאחר שנארג הבגד כבר הוא ראוי למת, אבל כאן הלבנים המוזמנות הם כהכנה להכנה וכמו שמזמין חוטים לאריג, שאפי' אחר שקנאם אינם ראוים עדיין ולא נתפס בהם הקדושה למה שהוזמנו.

[5] הוקשה לו וכי ע"י המתנה תפקע קדושתו, בתמיה. הרי אין על מה שתחול הקדושה.

[6] ס"ל דמתנה כמכר, דאילולא שנעשה נחת רוח לאנשי העיר לא היו נותנים במתנה, ועל הטובת הנאה הזו חלה קדושת בית הכנסת. אכן ע' ברמב"ן מה שתמה טובא בסוגיא זו. ומה שהאריך לבאר.

[7] כלומר, ואינה נחשבת כתשמיש קדושה עצמו שאסור לזורקו, אלא כתשמישי מצוה שהם נזרקים.

[8] אחר שראה שפעמים שמושיבים את הס"ת ישר על הבימה בלא מפה שמפסיקה, אמר שהם תשמיש קדושה ואסור לזורקם.

[9] אחר שראה שפעמים שמקפלים אותה ומניחת אותה תחת ס"ת, אמר שהם תשמיש קדושה ואסור לזורקם.

[10] ולא תאמר שמכיון שאינם עשויים לכבוד אלא רק לשמירה בעלמא לא מתקדשים, קמ"ל שכן.

[11] דינו של כלי עץ שאם הוא עשוי "לנחת" - דהיינו להיות קבוע במקום אחד ולא לזוז - אינו מקבל טומאה, וגם מועיל לחצוץ בפני הטומאה. אולם אם מטלטלין את הארון עם הספר תורה הוא מקבל טומאה ואינו חוצץ.

[12] כלומר, מי שלמד רק את ההלכות הכתובות במשניות, ולא למד את הגמ'.

[13] למען יעמוד ימים רבים, והביאה לזה הגמ' ראיה מהכתוב.

עוד חומר לימוד על הדף