1)

PLACES NEAR A KERACH (Yerushalmi Halachah 1 Daf 2a)

ותני כן הסמוך לכרך והנראה עמו הרי הוא כיוצא בו

(a)

(Beraisa): A Kerach and anything near it (even if it cannot see the Kerach, e.g. it is in a valley), or anything seen with it, it is like it (and reads on the 15th.)

ר' אייבו בר נגרי בשם ר' חייה בר בא כגון הדא חמתה

(b)

(R. Aibo bar Nagri citing R. Chiyah bar Ba): An example is Chamasah (it is near Tiverya).

לא אמר אלא כגון הא חמתה עצמה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון

1.

He said so only to teach an example [of what is called near. He did not need to teach that Chamasah itself is near, for] Chamasah itself was surrounded with a wall from the days of Yehoshua bin Nun;

מן הדא [יהושע יט לה] וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכינרת הצידים כפר חיטייא צר דסמיכה לה חמת חמתה רקת טיברייא כנרת גינוסר

i.

Source: We learn from "v'Arei Mivtzar ha'Tzidim Tzer v'Chamas Rakas v'Chinares" - ha'Tzidim is [now called] Kefar Chitiya. Tzer is close to it. Chamas is Chamasah. Rakas is Tiverya. Kinares is Ginosar.

התיב רבי לוי והכתיב [שם יב ג] והערבה עד ים כנרת מעתה שני גינוסריות היו

(c)

Question (R. Levi): It says "veha'Aravah Ad Yam Kinros" (regarding the border of the land taken from Sichon, in Ever ha'Yarden. Kinares is in the portion of Naftali, in Eretz Yisrael proper. If Kinares is Ginosar,) we must say that there are two cities Ginosar (and we never heard that there are)!

או לא היו אלא שני אבטוניות כגון בית ירח וצינבריי שהן מגדלות כינרים

(d)

Answer: We can say that they were two districts [of one big city], like Beis Yerach and Tzinavrei. [They were called Kinros because] they grow there [reeds, for] Kinarim (harps).

חרב הכרך ונעשה של עכו"ם

(e)

Question: If a Kerach was destroyed and became of Nochrim [what is the law for cities near it]?

איתא חמי בו אינן קורין ובחוצה לו קורין

(f)

Answer: See - in it, they do not read [at all, for they are Nochrim]. Outside they read on the 15th?! (Rather, surely the suburbs read on the 14th.)

חזקיה קרי לה בארבעה עשר ובט"ו בו

(g)

Opinion #1: Chizkiyah read [in Tiverya] on the 14th and 15th;

חשש להיא דתני רשב"י [ויקרא כה כט] ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה פרט לטיבריא שהים חומה לה

1.

He was concerned for R. Shimon bar Yochai's teaching "v'Ish Ki Yimkor Bayis Moshav Ir Chomah" - this excludes Tiverya, that the sea is its wall [on one side. Also for Megilah, it is not considered a walled city. Or, perhaps the Halachah follows Chachamim, and it is a walled city.]

רבי יוחנן קרי לה בכנישתא דכיפרא ואמר הדא היא עיקר טיבריא קדמייתא ולא חשש להדא דתני רשב"י קל היקילו בקריאתה

(h)

Opinion #2: R. Yochanan read in the Beis ha'Keneses of Kifra [only on the 15th]. He said that [Kifra] is the primary part of the old Tiverya. He was not concerned for R. Shimon bar Yochai's opinion. [Chachamim] were lenient about reading it [to give the law of a Kerach, even when it is not considered a walled city for redemption of houses. Why is it a leniency to read on the 15th? Alei Tamar - the enactment of Kerachim shows honor to Eretz Yisrael. There were walled cities from the days of Yehoshua, so they were lenient to consider it a Kerach.)

דתנינן תמן כל שהוא לפנים מן החומה הרי הוא כבתי ערי חומה חוץ מן השדות ר"מ אומר אף השדות

1.

There, a Mishnah teaches "whatever is within the wall is considered a Bayis Ir Chomah, except for fields. R. Meir says, even fields."

ותני כן הסמוך לכרך והנראה עמו הרי הוא כיוצא בו

2.

And [regarding Megilah], it was taught whatever is near a Kerach or is seen with it, it is like [the Kerach].

2)

WALLED CITIES FROM THE DAYS OF YEHOSHUA BIN NUN (Yerushalmi Halachah 1 Daf 2b)

א"ר יוחנן מגבית ועד אנטיפרס ששים ריבוא עיירות היו והקטנה שבהן היתה בית שמש מה כתיב ביה [שמואל א ו יט] ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה' וגו' ואילו מרוח אחת היו

(a)

R. Yochanan: From Gavis until Antiferas there were 600,000 cities, and the smallest was Beis Shemesh. It says about it "va'Yach b'Anshei Veis Shemesh Ki Ra'u ba'Aron Hash-m... (50,070 men)", and this was from one direction [from which the Aron came];

וכדון אין את מבצע לה קניי לא נסבה

1.

And now, if you would fill [the line from Gavis until Antiferas] with [600,000] sticks, it would not hold them (ha'Gaon Rav C. Kanievsky, Shlita).

i.

Note: If each stick is one centimeter wide, they are less than 6 kilometers apart! From Gavis until Antiferas is considered the extent of Yehudah; presumably, it was no wider, so the area was at most 36 square kilometers. Also nowadays (after Eretz Yisrael shrank), we assume that a grave is four Amos by one Amah (Bava Basra 102a), about two square meters. There is room for only 18 million graves. Where did they bury over 120 billion people?! Even if he discusses the length of sticks, and they were a meter long, there is no room to bury two generations. Gitin 27a connotes that Stam, we are not concerned for another city of the same name. If there were so many cities, we should be concerned! How is a Get or any document Kosher according to R. Meir, who requires that everything is proven through the signatures? One year, there were 1.2 million Korbanos Pesach; it was called the fat Pesach (Pesachim 64b). If there were 120 billion people, even if there was only one Pesach for 1000 people, this is 120 million Pesachim! It seems that we must say like the Maharal says a similar Agadah in the Bavli (Gitin 57a), that it was proper to have so many cities there.

א"ר חנינה קפצה לה ארץ ישראל

2.

(R. Chaninah): Eretz Yisrael shrank.

כל העיירות שמנה יהושע אפי' (מאה) [צ"ל ג' מאות - הגר"ח קניבסקי שליט"א] אינן

(b)

Question: All the cities that Yehoshua listed are not even 300!

1.

Note: R. Yochanan did not say that they were walled cities from the days of Yehoshua! The proof he brought about the size of Beis Shemesh was in the days of Shmuel, over 400 years later!

רשב"ל אמר מוקפות חומה מנה

(c)

Answer #1 (Reish Lakish): [Yehoshua] listed [only] those surrounded by a wall.

ר' יוסי בר חנינה אמר הסמוכות לספר מנה

(d)

Answer #2 (R. Yosi ben Chanina): He listed [only] those close to the border.

קרייא מסייע לר' יוסי בן חנינה [יהושע יט לג טו] ויהי גבולם מחלף וגו' קטת ונהלל ושומרון (ויראלה) [נראה שצ"ל וידאלה] ובית לחם מחלף חלף מאילון איילון בצעננים אגנייא דקדש ואדמי דמין הנקב ציידתה ויבנאל כפר ימה עד לקום לוקים וקטת קטינית ונהלל מהלול ושמרון סימונייה (ויראלה) [נראה שצ"ל וידאלה] חורייה בית לחם בית לחם צרייה

(e)

Support: "Va'Yhi Gevulam me'Chelef [me'Elon...]; [v']Ketes va'Nehalal v'Shimron v'Yid'alah u'Veis Lechem - me'Chelef is [now called] Chelef. Me'Elon is Ailon. B'Tza'ananim is Angiya of Kadesh. Va'Adami is Damin. Ha'Nekev is Tzaidatah. V'Yavne'al is Kefar Yamah. Ad Lakum is Lukim. V'Ketes is Ketinis. Va'Nehalal is Mahalul. V'Shimron is Simoniyah. V'Yid'alah is Choriyah. Beis Lechem is Beis Lechem Tzeriyah (this specifies which one; there were two cities called Beis Lechem. It was known that all these cities were near the border.)

ר' אחא ר' יודה בן לוי ריב"ל בשם ר' לוד וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יב"ן

(f)

(R. Acha citing R. Yudah ben Levi citing Rebbi): Lud and Gei ha'Charashim were surrounded by a wall from the days of Yehoshua bin Nun.

ולמה לא אמרן ואונו

(g)

Question: Why didn't they say and [also] Ono?

בגין דכתיב והא כתיב לוד ואיתאמרת

1.

If it is because it is written [explicitly, so they did not need to say it, this is difficult, for] Lud is written, and it was said!

אלא בגין דתנינן וגמלה וגדור והדיר ואונו וירושלם וכן כיוצא בהן

(h)

Answer: Rather, [they did not need to say it] because [a Mishnah] taught "and Gamlah, Gedor, Hadir, Ono, Yerushalayim and everything like them."

[דף ג עמוד א] והכתיב [דברי הימים א ח יב] ובני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו ואת לוד ובנותיה

(i)

Question: It says "Alpa'el's sons were Ever, Mesha'am and Shmar; he built Ono and Lud and its villages" (long after the days of Yehoshua)!

אמר רבי לעזר בי ר' יוסה בימי פילגש בגבעה חרבה ועמד אלפעל ובנייה

(j)

Answer (R. Lazar bei R. Yosah): It was built in the days of Yehoshua, destroyed in the war against Binyamin, and Alpa'el rebuilt it. (It was difficult regarding Ono and Lud! It seems that Korban ha"Edah's text says that he rebuilt them. Alternatively, R. Lazar holds that Ono and Lud are the same, like R. Chananyah below.)

הה"ד [שופטים כ מח] גם כל הערים הנמצאות שלחו באש

(k)

Support: It says "also all these cities found, they burned."

ר' חנניה בשם ר' פינחס לוד ואונו הן הן גיא החרשים.

(l)

(R. Chananyah): Ono and Lud are Gei ha'Charashim. (This is unlike Rebbi.)

3)

LAWS OF THE 14TH AND 15TH (Yerushalmi Halachah 1 Daf 3a)

ר' חלבו ר' חונה בשם ר' חייה רבה הכל יוצאין בארבעה עשר שהיא זמן קריאתה לא בא אלא ללמדך שהמצוות נוהגות באדר שני

(a)

(R. Chelbo or (Defus Vinitziyah; however, in Nazir 3:1 the Yerushalmi cites R. Chelbo bar Chuna) R. Chuna citing R. Chiyah Rabah): Anyone who reads on the 14th is Yotzei, for it is the time of the reading. [Bi'Zmaneihem] comes to teach only that the Mitzvos apply in Adar Sheni.

רבי יוסי ור' אחא הוון יתיבין

(b)

Implied question: R. Yosi and R. Acha were sitting [and asked that the Mishnah says that Kerachim read on the 15th!]

א"ר יוסי לר' אחא לא מסתברא לשעבר אבל לבא

(c)

Answer (R. Yosi): Is it not reasonable [that one who read on the 14th is Yotzei] only b'Di'eved, but l'Chatchilah [he must read on the 15th]?!

והא תני מקום שנהגו לקרותה ב' ימים קורין אותה שני ימים

1.

Support: It was taught that in a place where the custom is to read it two days, they read it two days. (Ridvaz - this refers to a Vadai Kerach. Since one is Yotzei on the 14th only b'Di'eved, it is not Bal Tosif to read again on the 15th.)

א"ל אוף אנא סבר כן

(d)

Affirmation (R. Acha): Also I hold so!

א"ר מנא ויאות אילו מי שקרייה בארבעה עשר וחזר וקרייה בחמשה עשר שמא אין שומעין לו אם אומר את כן שמא נמצאת עוקר זמן כרכים בידיך

(e)

(R. Mana): Is this proper? [Even if l'Chatchilah a Ben Kerach may read on the 14th,] if one read it on the 14th, and [wants to] read it again on the 15th, perhaps we do not let him?! If you say so, you uproot the time of the Kerachim! (Since the 15th is the time, Bal Tosif does not apply.)

נחמן בריה דר' שמואל בר נחמן [אסתר ט כב] שמחה וששון מיכן שהן אסורין בהספד ומשתה מיכן שאסורין בתענית ויום טוב מיכן שאסורין בעשיית מלאכה

(f)

(Nachman brei d'R. Shmuel bar Nachman): "Simchah v'Sason" teaches that [these days] are forbidden in eulogies; "u'Mishteh" teaches that one may not fast; "v'Yom Tov" teaches that one may not do Melachah.

א"ר חלבו זימנין סגין יתבית קומי ר' שמואל בר נחמן ולא שמעית מיניה הדא מילתא

1.

R. Chelbo: I often sat in front of R. Shmuel bar Nachman, and I never heard this!

א"ל כל מה דהוה (אבא) [צ"ל אנא - קרבן העדה] שמיע את שמיע

2.

Nachman brei d'R. Shmuel bar Nachman: Did you hear everything [from my father] that I heard?! (It is not surprising if I heard it and you did not hear it.)

מילתיה דר' פליגא דרבי הוה מפרסם עצמו שני ימים בשנה רוחץ בי"ז בתמוז ונוטע נטיעות בפורים

(g)

Observation: This [Drashah] is unlike Rebbi, for on two days a year Rebbi publicized that he acts [like his opinion] - he bathed on the 17th of Tamuz, and he planted trees on Purim.

רבי חביבה בשם רבנן דתמן בכל מקום שכתוב יום טוב אין כתיב וקיבל בכל מקום שכתוב וקיבל אין כתיב יום טוב

(h)

Support (for Rebbi, and question against Nachman - R. Chavivah citing Rabanan there (in Bavel)): Wherever it is written "Yom Tov", it is not written that they accepted. Wherever it is written that they accepted, it is not written Yom Tov!

וכאן כתיב יום טוב וכתיב וקיבל

(i)

Answer (Nachman): Here it is written "Yom Tov", and it is written that they accepted! (It says that they accepted "Es Asher Hechelu La'asos"; this includes Yom Tov.)

ר' סימון בשם רבי שמואל בר נחמן משפחה ומשפחה אלו הכפרים מדינה ומדינה אלו הכרכים עיר ועיר אלו העיירות

(j)

(R. Simon citing R. Shmuel bar Nachman): "Mishpachah u'Mishpachah" refers to villages. "Medinah u'Medinah are Kerachim. "Ir va'Ir" are [open] cities.

תני שמואל מפני מה מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים

(k)

(Shmuel): Why do [villages] read early on the day of assembly? It is in order that [on Purim they will not need to read the Megilah, so] they will be able to supply water and food to their brethren in the Kerachim.

ר' פליפא בר פרוטה אמר קומי רבי יונה לית הדא אמרה שאסור בעשיית מלאכה

(l)

Inference (R. Palifa): He disagrees with [Nachman's Drashah] that Melachah is Asur!

א"ל אין מן הדא לית שמע מינה כלום הרי חולו של מועד הרי הוא אסור בעשיית מלאכה והם מספקין מזון לאחיהם שבכרכים

(m)

Rebuttal (R. Yonah): You cannot learn from this at all. Melachah is Asur on Chol ha'Mo'ed, and they supply food to their brethren in the Kerachim!

לית לך אלא כהדא דרבי דרבי הוה מפרסם עצמו שני ימים בשנה רוחץ בי"ז בתמוז ונוטע נטיעות בפורים

1.

You may [infer that Melachah is permitted] only from this that Rebbi publicized about himself on two days - he bathed on the 17th of Tamuz, and he planted trees on Purim.

ר' יוסטא בי ר' שונם בעא קומי ר' מנא ולא עזרא תיקן שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה ומרדכי ואסתר מתקינים על מה שעזרא עתיד להתקין

(n)

Question (R. Yosta): Ezra enacted that people read the Torah on Monday, Thursday and Shabbos Minchah. Did Mordechai and Esther enact based on what Ezra would enact later?! (Before Ezra, there was no day of assembly!)

א"ל מי שסידר את המשנה סמכה למקרא [אסתר ט כח] משפחה ומשפחה ומדינה ועיר ועיר

(o)

Answer: The author of our Mishnah brought a support from the verse "Mishpachah u'Mishpachah Medinah u'Medinah v'Ir va'Ir" (that Rabanan may enact different times for villages. Indeed, it was enacted only later, after Ezra.)

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF