מגילה דף ג: א

האם תלמוד תורה דלהלן נדחה מפני עבודה או מפני קריאת המגילה?

תלמוד תורה דיחיד, וכן דבית רבי [1] תלמוד תורה דרבים - כל כלל ישראל
עבודה עבודה דוחה תלמוד תורה תלמוד תורה דוחה עבודה [2]
מקרא מגילה דוחה תלמוד תורה
ואינה דוחה כבוד תורה [3]
----- [4]

כיצד מספידים את המת במועדים דלהלן [5]?

מענות - מספידות כולן יחד מטפחות - מכות על ליבן להראות צערן מקוננות - אחת אומרת וכולן עונות אחריה
במועד (-חול המועד) מותר אסור
לר' ישמעאל: סמוכות למטה - מותר
אסור
בר"ח חנוכה ופורים מותר מותר אסור

כיצד נידונים מקומות דלהלן? [תוד"ה כרך].

כרך שישב ולבסוף הוקף כרך שאין בו י' בטלנים
לרש"י לענין בתי ערי חומה: נידון כאילו אין לו חומה
לענין מקרא מגילה: אין חילוק בזה [6]
נידון ככפר - להקדים ליום הכניסה
לתוס' בכל ענין נידון ככפר [7] בסתם כרכים: נידון ככפר וכנ"ל
במוקפים מימות יהושע: קורין בט"ו [8]

כרך שחרב מה דינו (קודם שישב שוב)? [תוד"ה והתניא, אלא].

כשחרבו חומותיו שהיו מזמן יהושע כשחרב מעשרה בטלנים ובסתם כרכים
לר' אליעזר בר"י קורין בט"ו נידון ככפר - להקדים ליום הכניסה
לחכמים קורין בי"ד נידון ככפר - להקדים ליום הכניסה
-------------------------------------------------

[1] דאף שהיו ישיבה שלמה אינו נקרא תלמוד תורה דרבים (אלא רק תלמוד תורה דכל ישראל נחשב דרבים - וכמעשה דיהושע), ולכן שפיר למדו בית רבי מזה - שמקרא מגילה דוחה עבודה ועבודה דוחה תלמוד תורה (דיחיד) ק"ו שדוחה מגילה לתלמוד תורה.

[2] דכן ראינו כשבא המלאך להוכיח את יהושע הוכיחו על ביטול תורה ולא על ביטול עבודה.

[3] דהדין הוא שמספידים אותו, וביארו התוס' (בד"ה כל) שאפי' אם עי"ז יתבטלו ממקרא מגילה.

[4] לזה אין ראיה מפורשת בסוגיא, וכבר נתבאר דאפי' בית מדרש שלם לא נחשב ת"ת דרבים לענין זה.

[5] כל האמור להלן הוא בסתם אדם, אולם על תלמיד חכם שמת מותר אפי' לקונן עליו אפי' במועד - והיינו שהכל נדחה מפני כבוד תורה.

[6] כן למד הר"ן בשיטת רש"י, וע' טורי אבן.

[7] דהיינו שקורא בי"ד, ואם אין בו עשרה בטלנים נידון ככפר גם לענין להקדים ליום הכניסה.

[8] כן חידשו התוס', דדברי ריב"ל מיירי בסתם כרכים שאף שמוקפים חומה מ"מ אינם מוקפים מימות יהושע, אולם בכרכים המוקפים מימות יהושע קורין בט"ו אפי' אין בהם י' בטלנים.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף