מגילה דף ג: א

האם תלמוד תורה דלהלן נדחה מפני עבודה או מפני קריאת המגילה?

תלמוד תורה דיחיד, וכן דבית רבי [1] תלמוד תורה דרבים - כל כלל ישראל
עבודה עבודה דוחה תלמוד תורה תלמוד תורה דוחה עבודה [2]
מקרא מגילה דוחה תלמוד תורה
ואינה דוחה כבוד תורה [3]
----- [4]

כיצד מספידים את המת במועדים דלהלן [5]?

מענות - מספידות כולן יחד מטפחות - מכות על ליבן להראות צערן מקוננות - אחת אומרת וכולן עונות אחריה
במועד (-חול המועד) מותר אסור
לר' ישמעאל: סמוכות למטה - מותר
אסור
בר"ח חנוכה ופורים מותר מותר אסור

כיצד נידונים מקומות דלהלן? [תוד"ה כרך].

כרך שישב ולבסוף הוקף כרך שאין בו י' בטלנים
לרש"י לענין בתי ערי חומה: נידון כאילו אין לו חומה
לענין מקרא מגילה: אין חילוק בזה [6]
נידון ככפר - להקדים ליום הכניסה
לתוס' בכל ענין נידון ככפר [7] בסתם כרכים: נידון ככפר וכנ"ל
במוקפים מימות יהושע: קורין בט"ו [8]

כרך שחרב מה דינו (קודם שישב שוב)? [תוד"ה והתניא, אלא].

כשחרבו חומותיו שהיו מזמן יהושע כשחרב מעשרה בטלנים ובסתם כרכים
לר' אליעזר בר"י קורין בט"ו נידון ככפר - להקדים ליום הכניסה
לחכמים קורין בי"ד נידון ככפר - להקדים ליום הכניסה

-------------------------------------------------

[1] דאף שהיו ישיבה שלמה אינו נקרא תלמוד תורה דרבים (אלא רק תלמוד תורה דכל ישראל נחשב דרבים - וכמעשה דיהושע), ולכן שפיר למדו בית רבי מזה - שמקרא מגילה דוחה עבודה ועבודה דוחה תלמוד תורה (דיחיד) ק"ו שדוחה מגילה לתלמוד תורה.

[2] דכן ראינו כשבא המלאך להוכיח את יהושע הוכיחו על ביטול תורה ולא על ביטול עבודה.

[3] דהדין הוא שמספידים אותו, וביארו התוס' (בד"ה כל) שאפי' אם עי"ז יתבטלו ממקרא מגילה.

[4] לזה אין ראיה מפורשת בסוגיא, וכבר נתבאר דאפי' בית מדרש שלם לא נחשב ת"ת דרבים לענין זה.

[5] כל האמור להלן הוא בסתם אדם, אולם על תלמיד חכם שמת מותר אפי' לקונן עליו אפי' במועד - והיינו שהכל נדחה מפני כבוד תורה.

[6] כן למד הר"ן בשיטת רש"י, וע' טורי אבן.

[7] דהיינו שקורא בי"ד, ואם אין בו עשרה בטלנים נידון ככפר גם לענין להקדים ליום הכניסה.

[8] כן חידשו התוס', דדברי ריב"ל מיירי בסתם כרכים שאף שמוקפים חומה מ"מ אינם מוקפים מימות יהושע, אולם בכרכים המוקפים מימות יהושע קורין בט"ו אפי' אין בהם י' בטלנים.

עוד חומר לימוד על הדף