1)

PROPHETS TAUGHT THE FINAL LETTERS OF THE ALEPH-BEIS

ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא מנצפ"ך צופים אמרום
(a)

(R. Yirmeyah): Prophets taught the five final-letters of the Aleph-Beis.

ותסברא והכתיב (ויקרא כז) אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה
(b)

Question #1: "Eleh ha'Mitzvos" - a Navi may not change a law through prophecy (changing the letters affects Tefilin and Mezuzos)!

ועוד האמר רב חסדא מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין
(c)

Question #2 (Rav Chisda): The Samech and final Mem stood miraculously in the Luchos (this shows that the final letters were given to Moshe)!

אין מהוה הוו ולא הוו ידעי הי באמצע תיבה והי בסוף תיבה ואתו צופים ותקינו פתוחין באמצע תיבה וסתומין בסוף תיבה
(d)

Answer: All the letters were already known, just it was not known which are the final letters and which come in the beginning or middle of words.

סוף סוף אלה המצות שאין נביא עתיד לחדש דבר מעתה
(e)

Question: Still, this is something new, a prophet may not teach it!

אלא שכחום וחזרו ויסדום
(f)

Answer: The Nevi'im merely restored something that had been known and was forgotten. (Pnei Yehoshua - Yehoshua forgot Halachos, and Hash-m said 'I may not restore them to you' Temurah (16a)! We must say that the Nevi'im brought proofs; we did not rely on their Nevu'ah. He'aros Rav Elyashiv (Shabbos 104a) - what can be returned through Chachmah, Hash-m does not return through prophecy. In Sotah (4b), he said that Nevi'im may not teach actual Halachos, but they may clarify Metzi'us, e.g. the Shi'ur of time needed for Bi'ah. It seems that he holds that which are the final letters is Halachah, and not Metzi'us. - PF)

2)

THE ARAMEIC TRANSLATION OF THE TORAH

וא"ר ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי ר' אליעזר ור' יהושע
(a)

(R. Yirmeyah): Onkelus revealed the translation of the Torah, which he received from R. Eliezer and R. Yehoshua.

תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי
(b)

Yonasan ben Uzi'el revealed the translation of Nevi'im, which he received from Chagai, Zecharyah and Malachi.

ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם
1.

Eretz Yisrael shook 400 Parsa'os, and a voice from Heaven protested that secrets are being revealed.

עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל
2.

Yonasan replied that his only intention was to prevent disputes.

ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך
(c)

Yonasan wanted to reveal the translation of Kesuvim. A Heavenly voice told him that he had already revealed enough.

מ"ט
(d)

Question: Why was he allowed to reveal the translation of Nevi'im, but not of Kesuvim?

משום דאית ביה קץ משיח
(e)

Answer: The translation of Kesuvim contains the time when Mashi'ach will come.

ותרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו
(f)

Question: Onkelus did not reveal the translation of Torah. It was already known in the days of Ezra, long before Onkelus!

והא אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב מאי דכתיב (נחמיה ח) ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא ויקראו בספר תורת האלהים זה מקרא מפורש זה תרגום ושום שכל אלו הפסוקין ויבינו במקרא אלו פיסקי טעמים ואמרי לה אלו המסורת
1.

(Rav Ika bar Avin): "Va'Yikre'u va'Sefer b'Soras ha'Elokim" refers to the (Hebrew) text itself; Mefurash refers to the translation; "v'Shum Sechel" refers to the breaks between verses; "va'Yavinu ba'Mikra" refers to the cantillation (which shows how the words should be grouped).

שכחום וחזרו ויסדום
(g)

Answer: The translation was forgotten, and Onkelus re-established it.

מאי שנא דאורייתא דלא אזדעזעה ואדנביאי אזדעזעה
(h)

Question: Why did Eretz Yisrael shake when the translation of the Nevi'im was revealed, but not when the translation of Torah was revealed?

דאורייתא מיפרשא מלתא דנביאי איכא מילי דמיפרשן ואיכא מילי דמסתמן דכתיב (זכריה יב) ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרימון בבקעת מגידון
(i)

Answer: The Torah is generally revealed, but many things in the Nevi'im are hidden, and are known only through the translation, e.g. "like the eulogy of Hadadrimon in the valley of Megidon";

ואמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר
1.

Rav Yosef: Without the translation, I would not understand this (we do not find that he was eulogized there)!

ביומא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד וכמספדא דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו
2.

The translation reveals that these are the eulogies of Achav (who was killed by Hadadrimon) and Yoshiyahu (who was killed in the valley of Megidon).

(דניאל י) וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא מאן נינהו אנשים
(j)

Question: "I, Daniel, saw the vision; the people with me did not, but they were frightened and hid" - who were the people with Daniel?

אמר ר' ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא זה חגי זכריה ומלאכי
(k)

Answer (R. Yirmeyah): They were Chagai, Zecharyah and Malachi.

אינהו עדיפי מיניה ואיהו עדיף מינייהו; אינהו עדיפי מיניה דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא
(l)

In one respect, they are better than he is - they are Nevi'im, and Daniel is not.

איהו עדיף מינייהו דאיהו חזא ואינהו לא חזו
(m)

In one respect, he is better than they are - he saw, and they did not.

וכי מאחר דלא חזו מ"ט איבעיתו
(n)

Question: If they did not see, why were they frightened?

אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו
(o)

Answer: Their Mazalos (the angels appointed over them) saw.

אמר רבינא (רב יוסף) שמע מינה האי מאן דמיבעית אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי
1.

(Ravina): This teaches that if one is frightened and does not know why, it is because his Mazel saw something.

מאי תקנתיה
2.

Question: What should he do?

ליקרי ק"ש ואי קאים במקום הטנופת לינשוף מדוכתיה ארבע גרמידי ואי לא לימא הכי עיזא דבי טבחי שמינא מינאי:
3.

Answer: He should recite Shema. If he may not because the area is unclean, he should move four Amos away (perhaps the danger is only right here). If not, he should say 'The goat at the butchery is fatter than I am' (suggesting to the Mazikim to harm something else).

3)

WE ABANDON OTHER MITZVOS TO HEAR THE MEGILAH

והשתא דאמרת מדינה ומדינה ועיר ועיר לדרשה משפחה ומשפחה למאי אתא
(a)

Question: If we expound "Medinah u'Mdinah" and "v'Ir va'Ir", we should also expound "Mishpachah u' Mishpachah"!

אמר רבי יוסי בר חנינא להביא משפחות כהונה ולויה שמבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה
(b)

Answer (R. Yosi bar Chanina): This teaches that Kohanim and Leviyim abandon Temple Service to go to hear the Megilah:

דאמר רב יהודה אמר רב כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה
1.

(Rav Yehudah): Kohanim, Leviyim and Yisraelim abandon their Avodah, singing and Ma'amados (overseeing the Avodah) to hear the Megilah.

תניא נמי הכי כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה
2.

Support (Beraisa): Kohanim, Leviyim and Yisraelim abandon their Avodah, singing and Ma'amados to hear the Megilah.

מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה
3.

In Rebbi's house they abandoned learning Torah to hear the Megilah - they learned from here:

קל וחומר מעבודה ומה עבודה שהיא חמורה מבטלינן תלמוד תורה לא כל שכן
i.

We abandon Avodah to hear the Megilah - all the more so we abandon Torah to hear the Megilah!

ועבודה חמורה מתלמוד תורה
(c)

Question: The Kal va'Chomer assumes that Temple Service is greater than learning Torah - but this is not so!

והכתיב (יהושע ה) ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו [וגו'] וישתחו <לאפיו> והיכי עביד הכי
1.

Question: "Yehoshua saw (what looked like) a man and bowed to him"- how could he do so?

והאמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא
i.

(R. Yehoshua ben Levi): One may not greet a friend with 'Shalom' at night, perhaps it is a Shed! (We do not put Shalom, a name of Hash-m, on a Shed; all the more so one may not bow to it, for this is like idolatry!)

שאני התם דאמר ליה כי אני שר צבא ה'
2.

Answer: The man had said "I am an officer in the legion of Hash-m", so Yehoshua knew that he was not a Shed.

ודלמא משקרי
3.

Question: Perhaps he lied!

גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה
4.

Answer: We have a tradition that Shedim do not say Hash-m's name l'Vatalah.

אמר לו אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה
5.

The angel rebuked Yehoshua for having omitted offering the afternoon Tamid, and for not learning at night.

אמר לו על איזה מהן באת
6.

Yehoshua: Which was the main reason you came?

אמר לו עתה באתי
7.

The angel: "I came (because of Bitul Torah) now". Harchev Davar (Bereishis 48:16) - after Chet ha'Egel, Hash-m said that He will send an angel; Moshe prayed that Hash-m Himself come, and Hash-m consented (Shemos 33:2-3, 16-17), for Moshe's lifetime. Yehoshua knew that now, the angel will be in place of Hash-m, He was unsure if the angel will supply our food, or protect from all evil. The angel answered, 'I came now' (against your enemy, which is a temporary need, and not to supply your food, which is a constant need. This is why he appeared like a Sar Tzeva!) Torah protects; due to Bitul Torah, Hash-m Himself will not protect us, rather, an angel. Avodah sustains; had he come for Bitul Avodah, it would have been to supply our food.

מיד (יהושוע ח) וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק אמר רבי יוחנן מלמד שלן בעומקה של הלכה
i.

(R. Yochanan): "Yehoshua spent the night in the valley" - he lodged in the depth of Halachah.

3b----------------------------------------3b
ואמר רב שמואל בר אוניא גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין שנאמר עתה באתי
8.

(R. Shmuel bar Uniya): The fact that the angel came for Bitul Torah shows that Torah is greater than Avodah! (This sums up the question.)

לא קשיא הא דרבים והא דיחיד
(d)

Answer: Torah of the Rabim is greater than Avodah, but an individual's Torah is not.

ודיחיד קל
(e)

Question: The Torah of an individual is also great!

והתנן נשים במועד מענות אבל לא מטפחות
1.

(Mishnah): On Chol ha'Mo'ed, women may eulogize together, but do not beat themselves over a death;

ר' ישמעאל אומר אם היו סמוכות למטה מטפחות
2.

R. Yishmael says, those close to the coffin are permitted.

בראשי חדשים בחנוכה ובפורים מענות ומטפחות
3.

On Rosh Chodesh, Chanukah and Purim, they may eulogize together and beat themselves;

בזה ובזה אבל לא מקוננות
i.

At all of these times they may not answer to one eulogizer.

ואמר רבה בר הונא אין מועד בפני תלמיד חכם כל שכן חנוכה ופורים
4.

(Rabah bar Huna): These restrictions of the Mo'ed do not apply to [eulogizing] a Chacham, and all the more so Chanukah and Purim [do not]

כבוד תורה קאמרת כבוד תורה דיחיד חמור תלמוד תורה דיחיד קל
(f)

Answer: The honor of an individual that learns is great (R. Chananel - more than Keri'as ha'Megilah and Avodah), but his learning is not as great.

אמר רבא פשיטא לי עבודה ומקרא מגילה מקרא מגילה עדיף מדר' יוסי בר חנינא
(g)

(Rava): I know that Keri'as ha'Megilah has precedence over Avodahfrom R. Yosi b'Ribi Chanina (b);

תלמוד תורה ומקרא מגילה מקרא מגילה עדיף מדסמכו של בית רבי
(h)

I know that Keri'as ha'Megilah has precedence over learning Torah from Rebbi's house (b:3);

תלמוד תורה ומת מצוה מת מצוה עדיף
(i)

I know that a Mes Mitzvah (burying an unattended corpse) has precedence over learning Torah;

מדתניא מבטלין תלמוד תורה להוצאת מת ולהכנסת כלה
1.

(Beraisa): We abandon Torah for burial and to bring a bride to the Chupah.

עבודה ומת מצוה מת מצוה עדיף (במדבר ו) מולאחותו
(j)

I know that a Mes Mitzvah takes precedence over Avodah:

דתניא ולאחותו מה ת"ל הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יטמא
1.

(Beraisa) Suggestion: If one was heading to offer Korban Pesach or to circumcise his son, and he heard that a relative died, perhaps he interrupts to bury the Mes (even though he will lose the first Mitzvah)!

אמרת לא יטמא
2.

Rejection: "Lo Yitama" (just like a Nazir does not become Tamei for a relative, also someone doing a Mitzvah).

יכול כשם שאינו מיטמא לאחותו כך אינו מיטמא למת מצוה
3.

Suggestion: Perhaps just like he does not interrupt for his sister, he does not interrupt for a Mes Mitzvah!

ת"ל ולאחותו לאחותו הוא דאינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה
4.

Rejection: "Ul'Achoso" - he does not interrupt for his sister; but he interrupts for a Mes Mitzvah.

בעי רבא מקרא מגילה ומת מצוה הי מינייהו עדיף
(k)

Question (Rava): Which has precedence - Keri'as ha'Megilah, or a Mes Mitzvah?

מקרא מגילה עדיף משום פרסומי ניסא
1.

Perhaps Keri'as ha'Megilah comes first, because it publicizes the miracle.

או דלמא מת מצוה עדיף משום כבוד הבריות
2.

Perhaps a Mes Mitzvah comes first, because it honors Hash-m's creations.

בתר דבעיא הדר פשטה מת מצוה עדיף
(l)

Answer (Rava): A Mes Mitzvah has precedence:

דאמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה
1.

It was taught that honoring people is such a great Mitzvah that it overrides a Lav of the Torah (one may ignore a lost object if it would be beneath his dignity to carry such an item in public).

4)

WHAT IS CONSIDERED A WALLED CITY

גופא א"ר יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נדון ככרך
(a)

R. Yehoshua ben Levi: A walled city and every place close to it and every place seen with it are treated as a walled city.

תנא סמוך אע"פ שאינו נראה נראה אע"פ שאינו סמוך
(b)

(Beraisa): It suffices to be close or visible.

בשלמא נראה אע"פ שאינו סמוך משכחת לה כגון דיתבה בראש ההר
(c)

Question: We understand how a place can be visible but not close, e.g. the top of a mountain;

אלא סמוך אע"פ שאינו נראה היכי משכחת לה
1.

But how can it be close but not seen? (Seemingly, this is not difficult at all! Eliyahu Rabah (688:4) answers that here, "close" means within the Ibur of the city, about 71 Amos.)

א"ר ירמיה שיושבת בנחל
(d)

Answer (R. Yirmeyah): It is in a valley.

וא"ר יהושע בן לוי כרך שישב ולבסוף הוקף נדון ככפר
(e)

R. Yehoshua ben Levi: A walled city which was inhabited and then enclosed by a wall is not considered a walled city (regarding Megilah (Tosfos) or the right to redeem a house sold in a walled city (Rashi)).

מ"ט
(f)

Question: What is the reason?

דכתיב (ויקרא כה) ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף
(g)

Answer: We learn from "If a man will sell Bayis Moshav Ir Chomah" - the Yishuv (settlement of the city) occurred when it already had a wall.

ואמר ריב"ל כרך שאין בו עשרה בטלנין נדון ככפר
(h)

R. Yehoshua ben Levi: A large city without 10 Batlanim (people without a job who spend all day in the Beis ha'Keneses) is considered a village. (Tosfos - this does not apply to walled cities; the Ran gives other Pirushim.)

מאי קמ"ל תנינא
(i)

Question: We already know this from a Mishnah!

איזו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין פחות מכאן הרי זה כפר
1.

(Mishnah): A large city is one with 10 Batlanim.

כרך איצטריך ליה אע"ג דמיקלעי ליה מעלמא
(j)

Answer: He teaches that if outsiders come and are found in the Beis ha'Keneses, it is considered a village; a city must have 10 residents that are Batlanim.

ואמר ריב"ל כרך שחרב ולבסוף ישב נדון ככרך
(k)

R. Yehoshua ben Levi: If a walled city became desolate and was later inhabited, it is considered a walled city.

מאי חרב
(l)

Question: What does it mean 'became desolate'?

אילימא חרבו חומותיו
1.

Suggestion: Its walls fell; if they were not rebuilt, it is not considered a walled city.

ישב אין לא ישב לא והא תניא רבי אליעזר בר יוסי אומר (ויקרא כה) אשר לוא חומה אף על פי שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן
2.

Rejection (Beraisa - R. Eliezer bar Yosi): "Asher Lo Chomah" - we can read Lo (to it) like Lamed Aleph (not), i.e. '[even if] it does not have a wall (now, but it used to have one)!

אלא מאי חרב שחרב מעשרה בטלנין
(m)

Answer: It means that it became desolate of 10 Batlanim.