KIDUSHIN 28 (7 Cheshvan) - in honor of the Yahrzeit of ha'Gaon Rav Meir Shapiro, creator of the Dafyomi study cycle. (See for links relating to the life of the Rav and to his Yahrzeit.)



תוס' ד"ה ספק מנלן

(Summary: Tosfos discusses Rashi's explanation of 'Safek'.)

פי' בקונטר' 'טענת שמא -כגון שבועת השותפין והאריסין שחלקו' דתנן בפרק הנשבעין (שבועות דף מה. ושם) 'חלקו האריסין והשותפין, אינו יכול להשביעו' ...


Clarification: Rashi explains 'Where the claim is be'Safek - such as the Shevu'ah of partners and sharecroppers who split up', as we learned in the Mishnah in Perek Kol ha'Nishba'in (Shevu'os, Daf 48b & 49a) 'If Arisin (sharecroppers) or partners split up, one cannot force the other to swear' ...

וקתני 'נתחייב לו שבועה ממקום אחר, מגלגלין עליו את הכל' ...


Clarification (cont.): And where the Tana continues 'If however, one of them is Chayav a Shevu'ah for another reason, he can force him to swear on that too.

אלמא ספק נמי מגלגלין.


Clarification (concl.): So we see that on a Safek too, one can add a Shevu'ah.

וא"ת, מאי בעי לן 'מנ"ל '? ...


Question: Why does the Gemara ask for the source

נילף ק"ו מסוטה שהיא ספק ומגלגלין עליה, אע"ג דלא ניתנה ליתבע בעד אחד, א"כ, ילפינן ספק מספק?


Question (cont.): Why can one not learn a Kal va'Chomer fom Sotah, who is a Safek and yet one make her add a Shevu'ah, despite the fact that one cannot make her swear with one witness, in which case we would be learning Safek from Safek?

וי"ל, דלא דמי, דהתם כל שבועות שלה ספק, ולכך מגלגלין עליה ספק...


Answer: The cases are not similar, seeing as there (by Sotah), all her (initial) Shevu'os are a Safek, which is why we can add on her another Safek ...

אבל ממון דעיקר שבועה דידיה אינו בטענת ספק, אימא דלא מגלגלין עליה ספק.


Answer: Whereas by Mamon, where the basic Shevu'ah is not on a claim of a Safek, we would have thought that one cannot add a Safek Shevu'ah.



תוס' ד"ה נאמרה שבועה בפנים

(Summary: Tosfos explains why we need a Kal va'Chomer and elaborates.)

וא"ת, למה לי ק"ו דלעיל לומר שמגלגלין? נילף מהא דרשה גופיה שמגלגלין בממון ...


Question: Why do we need the above Kal ve'Chomer to teach us that one adds a Shevu'ah? Why not learn from the D'rashah itself that one can add a Shevu'ah by Mamon ...

משום דנאמרה שבועה בפנים ונאמרה שבועה בחוץ, במה מצינו?


Question (cont.): With a Mah Matzinu, since 'It says Shevu'ah inside and Shevu'ah outside'?

וי"ל, דאי לאו ק"ו, בהאי מה מצינו דהכא לא מצינו למילף, דממונא מאיסורא לא ילפינן... '


Answer: If not for the Kal va'Chomer, we would not be able to learn it from a Mah Matzinu, since 'One can cannot learn Mamon from Isur'. ...

אבל בתר דגלי לן האי ק"ו דילפינן ממונא מאיסורא, א"כ, מהשתא מפקינן שפיר בהא מה מצינו לעשות ספק כודאי.


Answer (cont.): But once the Kal va'Chomer has revealed to us that we can learn Mamon from Isur, we can learn from the Mah Matzinu that Safek is like Vadai.

ואומר רבי שלא על כל ספיקות מגלגלין ...


Halachah: And Tosfos' Rebbe says that one is not Megalgel in all S'feikos

שאם נתחייב אדם לחבירו שבועה, אינו יכול לגלגל עליו ולומר הישבע לי שלא גנבת לי שום דבר מעולם...


Halachah (cont.): That if Reuven is Chayav a Shev'u'ah to Shimon, he cannot simply make him also swear that he never stole anything from him ...

אלא דוקא בספק שיש לנו לחוש קצת -כגון נעשה לו שותף או אריס, דכה"ג אמרינן בסוף כל הנשבעים (שבועות דף מח:) דמגלגלים.


Halachah (concl.): Only where there is cause for suspicion - such as where he was his partner or an Aris, there does the Mishnshah at the end of 'Kol ha'Nishba'in' say that one can add a Shevu'ah.



תוס' ד"ה הקורא לחבירו עבד יהא בנידוי

(Summary: Tosfos proves from here that 'Yehei be'Niduy' does not take effect automatically.)

מכאן מדקדק ר"ת דכל היכא דאמר כה"ג, כי ההיא דנדרים (דף ז:) ב'שומע אזכרה מפי חבירו היה חייב לנדותו, ואם לא נידהו, הוא עצמו יהא בנידוי ... '!


Inference: From here Rabeinu Tam learns that wherever we find this Lashon, such as in Nedarim (Daf 7b), in the case of 'Someone who hears his friend pronouncing the Name of Hash-m and who ought to have placed him in Niduy (Cherem) but didn't, he himself is in Cherem!' ...

לא שיהא ממילא, אלא ב"ד היו חייבין לנדותו...


Inference (cont.): It is not an automatic procedure, but that must be performed by Beis-Din

כדאמר הכא 'שמותי משמתינן ליה' ...


Proof: As the Gemara says here 'We place him in Cherem' ...

והיינו 'מדה כנגד מדה' - כלומר הוא קרא לחבירו עבד דהוא ארור, כך מקללין אותו בארור דהיינו נידוי...


Reason: And this is Measure for measure - Inasmuch as just he called his friend an Eved, who is cursed, so too to we curse him with 'Arur', which is a Cherem.

וכן 'הקורא לחבירו ממזר, הוא אומר שחבירו עבר בלאו, לפיכך סופג את הארבעים כדין עובר בלאו.


Reason (cont.): Likewise if he calls him a Mamzer, thereby accusing him (his father) of having transgressed a La'av, which is subject to Malkos, he too, will receive Malkos like someone who transgresses a La'av.



תוס' ד"ה כל הנעשה דמים באחר

(Summary: Tosfos, citing Rashi's explanation, presents all the possible scenarios, based on two versions of the text and a Machlokes Rav & Levi in Bava Metzi'a,)

פי' בקונטרס כל שדרכו לתתו בדמים כשקונין חפץ- דהיינו מטבע; וקס"ד דמטבע נעשה חליפין אתא לאשמועינן...


Clarification: Rashi explains that whatever one gives as payment when one acquires an object - Gemara currently thinks that the Mishnah is coming to teach us that a coin can be used as Chalipin.

דמיירי שנתן בתורת חליפין ולא בתורת דמים, אלא כעין שקונין בסודר, כדכתיב (רות ד) "שלף איש נעלו" ,כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו.



רב ולוי פליגי פרק הזהב (ב"מ דף מז.) אי חליפין בכליו של קונה או בכליו של מקנה- דרב סובר בכליו של קונה, ולוי סובר בכליו של מקנה...


Machlokes Rav & Levi: In Perek ha'Zahav (Bava Metzia, Daf 47a), Rav and Levi argue over whether Chalipin is performed with the Keilim on the Koneh (the purchaser) or of the Makneh (the seller) - Rav holds the former, Levi, the latter.

לרב ניחא שפיר אי גרסינן 'כיון שזכה *זה* ,נתחייב זה ... '


Rav #1: According to Rav it fits well if we have the text 'Since this one acquires ... the other one is liable ... '.

והכי נפרש- כיון שזכה זה -דהיינו המקנה שזוכה במטבע של קונה, נתחייב זה הקונה, באונסי חליפין שהם ברשות המקנה בכל מקום שהם, ואם נאבדו, יאבדו לו.


Clarification: And this is the explanation: As soon as the one - the Makneh, who receives the coin from the Koheh, acquires it, the other one (the Koneh) becomes liable for the Onsin of the swap, which is in the domain of the Makneh wherever it is; and should it get lost, the loss is his (the Koneh's).

ואי ל"ג *זה* ,פי' הכי ' -כיון שזכה זה, נתחייב בחליפין 'כלומר - כיון שזכה המקנה במטבע או בסודר של קונה, נתחייב המקנה להשיב לקונה חליפיו, ולא מצי הדר ביה.


Rav #2: Whereas if we do not have the text 'this one', then it is saying that as soon as the Makneh acquires the money or the Sudar of the Koneh, he - the Makneh, becomes obligated to give the Koneh the Chalipin, and he cannot retract.

וללוי דאמר 'בכליו של מקנה' כלומר -שיתן המקנה פרוטה לקונה.


Levi #1: Whereas Levi who says 'with Keilim of the Makneh, meaning - that the Makneh gives a P'rutah to the Koneh.

אי גרס 'נתחייב *זה' * ,צריך לומר כיון שזכה זה הקונה, נתחייב זה- דהיינו המקנה, להשיב לו חליפיו, שאינו יכול לחזור בו.


Clarification: If we have the text 'Nischayav Zeh', then it means that 'As soon as the Koneh acquires it, the other one (the Makneh) becomes obligated to give him the 'swap', and he is not permitted to retract.

ואי לא גרסינן *זה* ,הכי נפרש -כיון שזכה זה דהיינו הקונה, נתחייב הוא עצמו באונסי חליפין, כדפרישית.


Levi #2: Whereas if we do not have the text 'Zeh', then it means that, as soon as he - the Koneh, acquires the coin, he himself is liable for Onsin regarding the object, as Tosfos explained (See Masores ha'Shas).



תוס' ד"ה כיצד החליף שור בפרה או חמור כו'

(Summary: Tosfos continues to discuss the Sugya according to the opinions of Rav and Levi.)

לרב ניחא שפיר, והכי פירושא 'החליף הקונה שורו בעבור הפרה, כדי לקנות הפרה בכ"מ שהיא...


Rav: According to Rav, this makes sense, as it means that 'The purchaser swapped his ox for the cow, in order to acquire the cow wherever it was ...

אבל ללוי קשה, היאך יפרש לוי 'החליף שור בפרה ?' הלא גם השור וגם הפרה נותן המקנה לקונה, דתרוייהו של מקנה?


Question on Levi: But according to Levi it poses a Kashya - in that how will he explain 'Hichlif Shor be'Parah'?, seeing as the owner gave the purchaser both the ox and the cow, as they both belong to him?

ואומר ר"י, שיש לפרש 'החליף המקנה את השור בהנאת קבלת הפרה' ,שהקונה מקבלה הימנו בעבור דבר שהוא נותן לו.


Answer: The Ri answers that one can interpret 'Hichlif Shor be'Parah' to mean that the owner swapped the ox in exchange for the Hana'ah of the purchaser accepting the cow', since the purchaser accepted it from him on account of the ox that he was going to give him.



תוס' ד"ה ש"מ מטבע נעשה חליפין

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Bava Metzi'a and elaborates.)

ואע"פ שבתורת דמים, קי"ל (ב"מ דף מד.) ד'מעות אינן קונות' אלא משיכת המקח, אבל מעות אינן קונות אלא למיקם במי שפרע...


Implied Question: Even though as far as the Din of Kesef is concerned, we Pasken (in Bava Metzi'a, Daf 44a) that money cannot acquire', only drawing the article (Meshichah), but money only acquires with regard to being subject to a Mi she'Para (a curse if one retracts) ...

כי יהבינהו מיהא ניהליה בתורת קנין סודר, נעשו חליפין וקנו כי סודר, כדפירש בקונטרס.


Answer: When he gives it to him in the form of a Kinyan Sudar, it becomes a swap, and he acquires the 'Sudar', as Rashi explains.

ואם תאמר, ומה טעם שמטבע נעשה חליפין, למאן דאמר פירי לא עבדי חליפין אלא נעל דוקא, דהא מטבע לאו כלי הוא?


Question: According to those who hold that Peiros cannot become Chalipin, only a shoe (exclusively [and other Keilim]), on what grounds can a coin become Chalipin, seeing as it is not a K'li?

ואומר רבינו תם דמטבע כעין כלי, שראוי לתלותו בצואר בתו.


Answer #1: Rabeinu Tam explains that a coin is a sort of K'li, since it is fit to hang round his daughter's neck (See Bava Metzi'a, 52b).

ועוד אומר ר"י, משום שראוי לשקול בו משקלות.


Answer #2: Moreover, says the Ri, it is fit to use as a weight.

ועוד יש לומר, דמה שראוי להוציא ולקנות בו כל דבר, מחשבינן ליה כלי.


Answer #3: And one can say furthermore, that since it is fit to purchase anything, it is considered a K'li See Masores ha'Shas).



תוס' ד"ה הכי קאמר כל הנישום דמים באחר

(Summary: Tosfos clarifies the Sugya, according to Rashi.)

פי' בקונטרס 'כל דבר שאם בא לתתו דמים באחר, צריך לשומו - היינו כל מטלטלין בר ממטבע...


Clarification: Rashi explains 'Anything that, if one wants to give it as payment for something else, it needs to be assessed - which incorporates all Metalt'lin except for money ...

'כיון שזכה זה ...' -ואם נתנו בתורת חליפין, נקנו חליפין ללוקח במשיכה שמשך בעל המקח את זה ...


Clarification (cont.): 'as soon as the one acquires it ... ' - and if one gives it in the form of Chalipin, its swap is acquired by the purchaser with the Meshichah with which the owner drew this article ...

ואשמועינן תורת חליפין במטלטלין, ולמימר דאע"ג דליתנהו כלי אלא מטלטלין בעלמא, הוו חליפין ...


Clarification (cont.): He is coming to teach us the Din of Chalipin regarding Metalt'lin, inasmuch as, although it is not a K'li but Metalt'lin, it is Chalipin ...

ולא מטבע אתא לאשמועינן ...


Clarification (concl.): And not the Din of a coin ...


)מטלטלין בעלמא הוו חליפין ולא מטבע אתא לאשמועינן( 'דיקא נמי' -דלאו מטבע אתא לאשמועינן ...


Clarification of Sugya: 'One can also infer this' - that it is not coming to teach us the Din of a coin ...

'מאי "כיצד?' -ה"ל למיתני 'כיצד, החליף מעות בפרה" ?'


Clarification of Sugya (cont.): 'What is "Keitzad"? - It ought to have said "How (does it speak)? Where he swapped money for a cow?' ...

ומשני ' ה"ק ... ' - ותרתי אתא לאשמועינן; נקט ברישא 'מטבע, ' והדר אשמועינן שאר מטלטלי ופירי נמי ...' ...


Clarification of Sugya (cont.): And it answers 'This is what it means ... ' - And it is teaching us two things; First of all it mentions a coin, and then it teaches us other Metalt'lin, and Peiros too ...

כל מידי דלא הוי כלי, 'פירי' קרי ליה לענין חליפין...


Clarification of Sugya (cont.): Whatever is not a K'li is called 'Peiros' in the context of Chalipin ...

ומשום דפירי שכיחי נקט 'פירי, ' ולא אמרינן נעל דוקא.


Reason: Only since fruit is common, it mentions 'Peiros'.

'כיצד? החליף שור בפרה' ...


Clarification of Sugya (cont.): 'How? If he swapped an ox for a cow'

פי' -בשר שור בפרה, וכ"ש שור חי דחשיב טפי ודמי לכלי שמשתמשים בו.


Explanation: Meaning even the body of an ox for a cow, and certainly a live ox, which is more Chashuv and which is similar to a K'li that one uses.

'הניחא לרב ששת דאמר פירי עבדי חליפין' -איכא לתרוצי כולה מתניתין בין למאי דסליק א'דעתין מעיקרא בין למאי דתרצינן 'כל הנישום' ...


Clarification of Sugya (cont.): 'That is fine according to Rav Sheishes, who says that fruit can be used as Chalipin' - one can explain the entire Mishnah, but according to the Havah Amina, and according to the Maskana "Kol ha'Nishum" ...

'אלא לר"נ' -מאי "כיצד'?" -למאי דס"ד מעיקרא, ואף למאי דאוקימנא השתא?


Clarification of Sugya (cont.): But according to Rav Nachman - what does "Keitzad" mean' - according to both the Havah Amina, and the current explanation.

ומשני 'ה"ק, 'יש דמים שהם כחליפין' -וכולה מתניתין חדא הוא ובמטבע עסקינן, וה"ק " -כל הנעשה דמים באחר" דהיינו מטבע...


Clarification of Sugya (cont.): And the Gemara answers 'There are cases where money is like Chalipin' - The entire Mishnah is one case, and what it means is "Whatever is used to pay for other things" i.e. money ...

פעמים שדמים קונות כמו חליפין דנעל, ואף כשנתנוהו בתורת דמים ...


Explanation: Explanation: Sometimes money acquires like Chalipin of a shoe, even if one gives it in the form of payment ...

'כיצד? החליף דמי שור בפרה' -כלומר ?מכר לו שור במנה, ומשכו ונתחייב לו המנה...


Clarification of Sugya (cont.): 'How is that? Where one swaps the value of an ox for a cow" - meaning if he sells the cow for a Manah and draws the ox, rendering himself Chayav a Manah ...

אמר לו המוכר 'יש לך פרה ליתן בדמיו'? אמר לו 'הן' ;שמאה לו במנה, אמר לו מוכר השור 'המעות שאתה חייב לי נתונים לך בדמיה' ;מעות הללו קונים בלא משיכת הפרה כחליפין עכ"ל.


Clarification of Sugya (cont.): And in reply to the seller's request as to whether he has a cow to sell for that money, he replies 'Yes'; After assessing the value of the cow at one Manah, the seller of the ox says 'The money that you owe me is now yours as payment for the cow'; the money acquires without Meshichah of the cow, like Chalipin (up to here is the Lashon of Rashi).

ת, ומפרשי דר"נ ורב ששת פליגי בפירי דוקא -כגון פירות ממש או בשר שור, ולא בשאר מטלטלין ...


Explanation #2: Others explain the Sugya differently. They establish the Machlokes Rav Nachman and Rav Sheishes specifically by Peiros, such as actual fruit or the the body of an ox, but not by other Metalt'lin ...

ומוליכין הסוגיא בתר מאי דס"ד מעיקרא ...


Explanation #2 (cont.): And they interpret the Sugya according to the Havah Amina ...

דלמאי דאוקמינן השתא מיתוקמא כר"נ שפיר, דמודה הוא בשאר מטלטלין דעבדי חליפין, א"כ בשור חי נמי קאמר ר"נ דעבדי חליפין.


Reason: Because according to the current way of understanding it, it goes well with Rav Nachman, who concedes that other Metalt'lin can be used as Chalipin, in which case Rav Nachman will be speaking even by a live ox, as it too, can be Chalipin.

ולאו מילתא היא - דטעמא דר"נ מפורש בפרק הזהב (ב"מ דף מז.) ...


Refutation: This is not correct however, since Rav Nachman's reason is clearly stated in Perek ha'Zahav (Bava Metzi'a, Daf 47a) ...

דאמר קרא "נעל" ' ,נעל אין, מידי אחרינא לא' -משמע דבעינא דוקא ,אבל כל דבר אחר אפילו שור חי לא עביד חליפין.


Refutation (cont.): Because the Pasuk says "Shoe". 'A shoe, yes, but not anything else' - implying that only a shoe can be used, but that anything else, even a live ox, is not eligible for use as Chalipin.

ור"ח ור"י מקיימי פי' זה ...


Reinstatement: Rabeinu Chananel and the Ri however, uphold this explanation ...

וההיא דפרק הזהב דקאמר ר"נ 'נעל אין' ... ...


Implied Question: And when, in the Gemara in Perek ha'Zahav, Rav Nachman states 'A shoe yes ... ' ...

ר"ל כל דדמי לנעל, דהיינו כלים שמשתמשים בהם ושור וחמור גופייהו כנעל דמו ונעשין חליפין, אפי' למ"ד 'פירי לא עבדי חליפין'


Answer: He means anything that resembles a shoe, including Keilim that one uses, and an ox and a donkey themselves are comparable to a shoe, and can therefore be used as Chalipin, even according to the opinion that fruit cannot ...

ומטעם שפי' בקונטרס -דדמו לכלים הואיל שמשתמשין בו והוי חזי למלאכה.


Reason: As Rashi explained - they are similar to Keilim inasmuch as they are used and are fit for working.

והשתא הא דפריך לר"נ דאמר 'פירי לא עבדי חליפין' -כולה סוגיא קאי למאי דס"ד מעיקרא, כמו שפי' בקונטרס...


Explanation #2 (cont.): And now, when the Gemara asks according to Rav Nachman, who says that Peiros cannot be used for Chalipin - the entire Sugya refers to what the Gemara initially thought, as Rashi explains ...

אבל לרב יהודה דאמר 'כל הנישום' ... ,אתי שפיר אפילו לר"נ דאמר 'כיצד? החליף שור בפרה ולא בשר שור...


Explanation #2 (cont.): But according to Rav Yehudah, who says 'Kol ha'Nishum ... ', it goes well, even according to Rav Nachman, who explains 'How? if he swapped an ox for a cow and not the body of an ox ...

ומשני 'ה"ק ר"נ -ד'יש דמים שהן כחליפין' -והשתא ניחא ליה למאי דס"ד מעיקרא ולמאי דאוקימנא השתא.


Explanation #2 (concl.): And the Gemara answers that what Rav Nachman means is that 'There are cases where money is like Chalipin' - In that case, both the Havah Amina and the Maskana fit nicely.

אבל לפי' הקונטרס קשה- דמשמע מתוך פירושו דגוף השור וגוף הפרה היינו פירות, ועלייהו קאמר ר"נ ד'פירי לא עבדי חליפין' ,א"כ קשה...


Introduction to Question: On Rashi however, there is a Kashya - since his explanation implies that the bodies of the ox and the cow are considered Peiros, and it is with regard to them that Rav Nachman says 'Peiros cannot be used as Chalipin' ...

דהא תנן בפרק השואל (שם דף ק.) 'המחליף פרה בחמור וילדה ... ' אלמא קונה האחד במשיכת חבירו, ושייך שפיר חליפין בחמור ופרה?


Question: But we learned in the Mishnah in Perek ha'Sho'el (Ibid., Daf 100a) that 'If someone swaps a cow for a donkey, and it gave birth ... '?

ומיהו מצינו למידחי למ"ד 'פירי לא עבדי חליפין' ,מפרש דמי פרה בחמור, וקאי 'וילדה' א'חמור.


Answer: One can however, explain there, that, according to the opinion that Peiros cannot be used for Chalipin, the Mishnah is talking about the value of the cow for a donkey, and it is the donkey that gave birth.

אבל עוד קשה, דתניא פרק הזהב (שם דף מז.) 'פרתך בכמה? בכך וכך וחמורך בכמה? בכך וכך -וקתני דקני לה לחמור במשיכת הפרה?


Question: The Kashya remains however from the Mishnah in Perek ha'Zahav (Ibid, Daf 47a) 'How much is your cow worth?' 'So much. And how much is your donkey worth?' So much' - And the Beraisa rules there that the one acquires the donkey with the Meshichah of the cow?

לכך נראה דדוקא בשר שור הוא דחשבינן פירי, אבל שור וחמור גופייהו כנעל דמו, כדפירשתי לעיל.


Conclusion: The explanation must therefore be that the body of an ox exclusively is considered Peiros, but a live ox or donkey are like a shoe, as Tosfos explained earlier.



תוס' ד"ה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה

(Summary: Tosfos explains why the Chachamim saw fit to uproot the Kinyan Mamon completely and elaborates.)

ואם תאמר, אמאי עקרו קניית מעות שהם מדאורייתא לגמרי, ותקנו שתהא משיכה קונה ולא מעות... ?


Question: Why did the Chachamim uproot the Kinyan Mamon, which is mi'd'Oraysa, completely, to institute that Meshichah alone acquires and not money? ...

הוה להו לתקוני שיקנו המעות עם המשיכה, דהשתא לא מיעקרא קנייה דאורייתא לגמרי?


Question (cont.): They should have instituted that money, together with Meshichah acquires, in which case the Kinyan d'Oraysa would not be entirely uprooted?

וליכא נמי למיחש שמא יאמר המוכר 'נשרפו חיטיך' ,כיון דמצי למיהדר ביה, כל כמה דלא משך.


Question (concl.): Nor would one then need to worry about the seller saying 'Your wheat got burned ... !', since as long as has not made a Meshichah, he is still able to retract.

וי"ל, דשמא לפעמים היה הלוקח מושך החיטין, ואי לא קנה במשיכה לחודה, יאמר למוכר 'נשרפו חיטיך בעלייה' .


Answer: It may sometimes happen that the purchaser draws the wheat, and if one would not acquire with Meshichah alone, he will be able to say to the seller 'Your wheat got burned in the attic!'.

וא"ת, השתא נמי כיון דמעות אינן קונות, לפעמים יתן הלוקח מעות למוכר קודם שימשוך החיטין, ויאמר המוכר 'נשרפו מעותיך בעלייה' ?


Question: Now too, seeing as money does not acquire, it may sometimes happen that the purchaser gives money to the seller before having drawn the wheat, and he will say to the seller 'Your money got burned in the attic!'

וי"ל, דלהא ליכא למיחש, דלכל הפחות יהא המוכר כשומר חנם- ד'מעות וכספים אין להם שמירה אלא בקרקע' ,והתם לא שייך למימר 'נשרפו מעותיך .'


Answer: That is nothing to worry about, since he is least a Shomer Chinam - and seeing as 'Money can only be guarded in the ground' (Bava Metzi'a, 42a), 'Your money got burned' is not applicable (See Masores ha'Shas).