1)

TOSFOS DH MA'ASEH B'RABAN GAMLIEL U'ZEKEINIM (cont. from previous Daf)

תוס' ד"ה מעשה ברבן גמליאל וזקנים

(Summary: Tosfos explains Raban Gamliel differently than Rashi.)

וקתני בתר הכי 'מי שהיו פירותיו צבורים ורחוקים ממנו, צריך לקרות להם שם -ומעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה ... . '

(a)

Proof (concl.): And then the Beraisa states that - 'Someone whose fruit is piled up and far away from him, must call them by name' - and it cites 'The incident with Raban Gamliel and the elders who were coming in a ship ... '.

וקריאת שם דהתם היינו שם בעלים שיבררו הבעלים למי יתנום דהיינו ביעור.

(b)

Explanation #2 (cont.): The declaration mentioned there is the name of the (new) owners, to clarify to whom he was giving what - and that is the 'Biy'ur'.

אבל לא היה חושש לא לקבוע מקום ולא להזכיר סכום, שהיה יודע בודאי שלא יאכלו ממנו בני ביתו, שכבר הזהירם שלא יאכלו, כי לא היה מתוקן.

1.

Explanation #2 (cont.): ... But he did not bother to fix a location or to mention the amount, since he knew with certainty that his family would not eat from it, since he having warned them not to, since it had not been rectified.

וא"ת, למה אינו מזכיר תרומה גדולה בההוא מעשה דרבן גמליאל?

(c)

Question: Why, in the episode with Raban Gamliel, does the Tana not menion T'rumah Gedolah?

וי"מ משום דחטה אחת פוטרת את הכרי מה"ת, ושמא הפרישה קודם שיצא מביתו כדי לצאת ידי איסורא דאורייתא, ונתנה לכהן.

(d)

Refuted Answer #1: There are some who explain that this is because min ha'Torah, one grain of wheat exempts the entire stock, and presumably he had separated it before he left his house - in order to be Yotzei the Isur d'Oraysa - and given it to the Kohen.

ולא נהירא -וכי לא היה לו לרבן גמליאל לחוש לאיסורא דרבנן?

1.

Refutation: This is not correct however, because why would he not be concerned about the Isur de'Rabbanan?

וי"מ דלהכי לא הזכיר תרומה גדולה, לפי שאינה חייבת בביעור, כדתנן במס' בכורים (פ"ב מ"ב), ומייתי לה בפ' הערל (יבמות דף עג.)...

(e)

Refuted Answer #2: Others explain that it doesn't mention T'rumah Gedolah because it is not subject to Biy'ur, as the Mishnah says in Maseches Bikurim (2:2), and it cites it in Perek ha'Areil (Yevamos, Daf 73a) ...

'יש במעשר שני ובבכורים מה שאין כן בתרומה... ' ,וחשיב ביעור, משמע דתרומה לא מיחייבא בביעור.

1.

Refuted Answer #2 (cont.): ... 'Some things apply to Ma'aser Sheini and Bikurim, but not to T'rumah ... ', and it goes on to mention Biy'ur, implying that T'rumah is not subject to Biy'ur.

אבל קשה, דע"כ תרומה גדולה חייבת היא בביעור, כדקתני במתני' דמעשר שני שהבאתי לעיל- 'כיצד מצות ביעור? תרומה נותנה לכהן'

(f)

Refutation: We are forced to say however, that T'rumah Gedolah is subject to Biy'ur, as we learned in the Mishnah in Ma'aser Sheini that Tosfos quoted earlier - 'How does one perform the Mitzvah of Biy'ur? One gives T'rumah to the Kohen'.

אלמא חייבת היא בביעור, ולכל הפחות מדרבנן?

1.

Refutation (cont.): So we see that it is subject to Biy'ur, at least mi'de'Rabbanan?

וגם במשניות (דמעשר שני פ"ה מ"י) מפיק לה מקרא "וגם נתתיו ללוי" ' ,לרבות תרומה ותרומת מעשר' .

2.

Proof: And also in the Mishnayos (of Ma'aser Sheini, 5:10), the Tana learns it from the Pasuk (Devarim, 36:13) "And I also gave it to the Levi", 'to include T'rumah and T'rumas Ma'aser'.

ואין להקשות מההיא ד'יש במעשר שני ובבכורים מה שאין כן בתרומה' ,דמשמע תרומה אינה חייבת בביעור...

(g)

Implied Question: And one cannot query this from the above-mentioned ruling 'Some things apply to Ma'aser Sheini and to Bikurim but not to T'rumah', implying that T'rumah is not subject to Biy'ur ...

די"ל, דמיירי התם לבערם מן העולם כשהגיע זמן הביעור- כגון מעשר שני ובכורים שאי אפשר לאוכלם חוץ לירושלים...

(h)

Answer: ... since that is speaking about clearing them from the world when the time of Biy'ur arrives - such as Ma'aser Sheini and Bikurim which one may not eat outside Yerushalayim ...

לכך צריך לבערם מן העולם כשיגיע זמן הביעור אם לא יביאם בירושלים...

1.

Answer (cont.): Therefore, unless one takes them to Yerushalayim, one needs to destroy them completely ...

אבל תרומה שנאכלת בכל מקום אין צריך לבערה מן העולם אלא צריך ליתנה לכהן, והיינו ביעור שלה.

2.

Answer (concl.): ... whereas one does not need to destroy T'rumah, which can be eaten anywhere, but must give it to a Kohen - and that is its Biy'ur.

מ"מ הדרא קושיא לדוכתה- אמאי לא ביער התרומה?

(i)

Original Question (concl.): In any event, the initial Kashya remains - why did R. Gamliel not clear out the T'rumah?

וי"ל, דודאי תרומה הפריש בעודה בשדה, דרגילות הוא להפריש בגורן, ואית לן למימר שהפריש בעוד היתה התבואה בגורן מיד אחר המירוח...

(j)

Answer: Because T'rumah he certainly separated whilst it was still in the field, as they were accustomed to separate it in the granary, and one can therefore assume that he separated it whilst the produce was still in the granary, immediately following the Miru'ach (flattening the pile) ...

כדאמר התם (ירושל' דמעשרות פ"ג) 'חזקה לגורן שלא תעקר עד שהפרישו ממנה תרומה גדולה' .

1.

Source: ... as the Gemara says there (Yerushalmi, Ma'asros, Perek 3) 'There is a Chazakah that one does not close the granary before separating T'rumah Gedolah from it'.

וה"נ איתא בירושלמי דמסכת מעשרות- 'מצא פירות צבורים, אסורין משום גזל וחייבין משום תרומה; מפוזרים, מותרים משום גזל ופטורים מן התרומה גדולה...

(k)

Proof: And so the Yerushalmi says in Maseches Ma'asros (at the end of Halachah 1.) 'If one finds fruit piled up, it is forbidden with regard to theft, but Chayav T'rumah; scattered, it is permitted with regard to theft, and Patur from T'rumah Gedolah ...

שאי אפשר לגורן שתיעקר אא"כ נתרמה תרומה גדולה'.

1.

Proof (cont.): Because it is impossible to close the granary without T'rumah Gedolah having been taken'.

2)

TOSFOS DH NASUN LI'YEHOSHUA

תוס' ד"ה נתון ליהושע

(Summary: Tosfos explains why Raban Gamliel gave Ma'aser Rishon to a Levi, in spite of Ezra's K'nas, and elaborates.)

שהיה לוי, כדפירש בקונטרס.

(a)

Clarification: Since he was a Levi, as Rashi explains.

וקשה, איך נתן לו, והא קנסינהו עזרא (יבמות דף פו:)?

(b)

Question: How could he give it to him, bearing in mind the fact that Ezra fined them (the Levi'im [Yevamos, Daf 86b]).

וי"ל, דסבר קנסא לעניים, ור' יהושע עני היה...

(c)

Answer: Because he holds that the K'nas went to the poor, and Rebbi Yehoshua was a poor man ...

כדאמר בברכות (דף כח.) 'מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה' .

1.

Source: As the Gemara states in B'rachos (Daf 28a) 'From the walls of your house one can discern that you are a blacksmith'.

וא"ת, למה לא נתן לו גם מעשר עני?

(d)

Question: Why did he not then give him Ma'aser Ani as well?

וי"ל, לפי שהיה רוצה ליתן להרבה עניים...

(e)

Answer #1: Because he wanted to give to a lot of Aniyim ...

כדאמרינן בעירובין (דף סג.) 'הנותן מתנותיו לכהן אחד, מביא רעב לעולם' .

1.

Source: ... as the Gemara says in Eruvin (Daf 63a) 'Someone who gives all his Matanos to one Kohen brings hunger upon the world'.

אי נמי, היה לו לר' יהושע מאתים זוז, לפיכך לא לקח מעשר עני.

(f)

Answer #2: Alternatively, Rebbi Yehoshua declined to take Ma'aser Ani because he had two hundred Zuz (Pe'ah, 8:8).

ומ"מ היה יכול ליקח מעשר ראשון בתורת עניות ...

(g)

Implied Question: Nevertheless, he was permitted to take Ma'aser Rishon based on his poverty ...

הואיל ולא היה עשיר, והיה מתפרנס בדוחק.

1.

Answer: Since he was not wealthy and he sustained himself with difficulty.

ולמ"ד (ביבמות דף פו:) 'קנסא לכהנים, ' איכא למימר דיהיב ליה כר"ע דאמר מקמי קנסא היה ללוי ולא לכהן, ולבתר קנסא היה אף לכהן.

(h)

Answer #3 (to original Question): ... and according to the opinion in Yevamos (Daf 86b) that the K'nas went to the Kohanim, one can answer that he gave it to him, like the opinion of Rebbi Akiva, who says that before the K'nas it went to the Levi and not the Kohen, whilst after the K'nas, it went to the Kohen as well.

3)

TOSFOS DH U'MEKOMO MUSKAR LO

תוס' ד"ה ומקומו מושכר לו

(Summary: Tosfos discusses why Raban Gamliel was not Makneh the location with Chalipin.)

בסיפא קתני 'ונתקבלו שכר זה מזה' .

(a)

Clarification: The Seifa states that they paid each other rental.

ותימה, למה לא הקנה לו המקום בחליפין?

(b)

Question: Why was he not Makneh the locations to them with Chalipin?

ושמא שכירות אין נקנה בחליפין...

(c)

Answer: Perhaps S'chirus cannot be acquired with Chalipin ...

דאמר התם (ב"מ דף צט:) 'כשם שהקרקע נקנה בכסף ובשטר ובחזקה, כך שכירות קרקע נקנה בכסף בשטר ובחזקה' -ובחליפין לא קתני.

(d)

Proof: ... as the Gemara says there (Bava Kama, Daf 79b) 'Just as Karka can be acquired with Kesef, Sh'tar and Chazakah, so too S'chirus' - and it does not mention Chalipin (See Masores ha'Shas).

4)

TOSFOS DH CHOZER B'SHETAR V'EINO CHOZER B'SADEH

תוס' ד"ה חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה

(Summary: Tosfos explains what the point of this is.)

וא"ת, ומה ירויח בזה אם יחזור בשטר, כיון שלא יחזור בשדה?

(a)

Question: What will one gain by retracting from the Sh'tar, seeing as he cannot retract from the field?

וי"ל, דלא ניחא ליה דליפוק שטר עילויה, דאיכא קלא בשטר טפי מבעדים, ויאמרו שהוא עני שמוכר הכל...

(b)

Answer: He does not want to have a Sh'tar against him (See Kesuvos, 79a), since a Sh'tar has a stronger 'Kol' (word spreads quicker) than witnesses, and people will therefore say that he must be a poor man who is selling all his property ...

ולא ימצא מלוה.

1.

Answer (cont.): ... with the result that he will not be able to find creditors who will lend him money.

27b----------------------------------------27b

5)

TOSFOS DH BAMEH DEVARIM AMURIM SHE'NASAN LO D'MEI KULAM

תוס' ד"ה במה דברים אמורים שנתן לו דמי כולם

(Summary: Tosfos explains why this is not also Kinyan Kesef and elaborates.)

ואם תאמר, בלא חזקה נמי קנה מטעם כסף?

(a)

Question: Without Chazakah, why does he not acquire it on account of Kesef?

וי"ל, דמיירי באתרא דלא קנו בכספא.

(b)

Answer #1: Because it is speaking about a place where money does not acquire.

וא"ת, ומאי קאמר 'יפה כח חזקה מכח כסף' ,והלא חזקה אינה מועלת בלא כסף?

(c)

Question: What does the Tana mean by 'The power of Chazakah is stronger than that of Kesef', seeing as without Kesef, Chazakah does not acquire?

ואומר הר"ח דבמתנה מיהא קנה כולם כשהחזיק באחת מהן בלא כסף.

(d)

Answer #1: The Rach says that by Matanah at least, he acquires them all when he makes a Chazakah on one of them without Kesef.

וה"ר שמואל מאיברא פי' 'שנתן דמי כולם' -כגון שהמוכר היה חייב ללוקח מעות כבר ...

(e)

Answer #2: Rebbi Shmuel from Aibra explains that 'He paid for all of them' - speaks where the seller owed the purchaser money from before (and which the latter was now Mochel) ...

והשתא ניחא דבאותם מעות לא היה קונה...

1.

Answer #2 (to both Questions): It therefore transpires that he could not have acquired with that money...

כי היכי דלא מצי לקדושי בהן איתתא לפי שהוא מלוה, ה"נ לא מצי למיקני בהן קרקע...

2.

Reason: ... because just as one cannot betroth a woman with it, since it is a loan, so too, can one not acquire Karka with it ...

ובהאי נמי איכא יפה כח דחזקה -שקונה בלא כסף.

3.

Answer #2 (to both Questions): ... and by the same token, we have a case where Chazakah is stronger than Kesef - since it acquires without money.

6)

TOSFOS DH ESER BEHEIMOS B'AFSAR ECHAD

תוס' ד"ה עשר בהמות באפסר אחד

(Summary: Tosfos clarifies the connection between the ten animals and the ten fields.)

נראה דאיירי שכולן קשורין באפסר אחד, והוא אחז בטלפיים או בשערה של אחת מהן, ועלה קאמר 'מי לא קני השאר... '?

(a)

Clarification: It speaks where they are all tied to one another with one rein, and where he took hold of the hoofs or the hair of one of the animals, and it is on that that the Gemara states 'Does he not acquire the others?' ...

וה"ה בשדות -בחזקה של אחת מהם קונה, דלהא דמיא ...

1.

Clarification (cont.): ... and likewise by fields - with a Chazakah on one he acquires them all, since that is how they are similar ...

דאי החזיק באפסר ממש, מאי מייתי מהא, דילמא הכא שאני שהחזיק בכולן?

2.

Proof: Because if he were to take hold of the actual reins, what proof does the Gemara bring from here, where it may well be different, seeing as he actually held all of them?

ונראה דדוקא שנתן דמי כל הבהמות, כי היכי דבעינן בשדות שנתן דמי כולן.

(b)

Clarification: And it would also seem that it speaks specifically where he paid for all the animals, in the same way as he paid for all the fields.

ומשני 'התם איגודו בידו' -כלומר ראוי היה להיות בידו אם ירצה לאחוז באפסר, שכולן קשורים באפסר אחד ויקנה כולן, השתא נמי הוי כמחוברות יחד...

(c)

Conclusion: And the Gemara answers that it speaks there where the 'bundle' is in his hand' - meaning that it is fitting to be in his hand, because, should he wish to take hold of the entire 'bundle', by which they are all tied together, and he will acquire them all, now too, it is as if they are all joined together ...

אבל שדות אינו יכול לאחוז כולן כאחד.

1.

Conclusion (cont.): ... which is not the case by fields, where he is not able to take hold of all them simultaneously.

7)

TOSFOS DH AMEN ME'ISH ZEH AMEN ME'ISH ACHER ETC.

תוס' ד"ה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר כו'

(Summary: Tosfos explains how we can learn so many things from just two Amens.)

וא"ת, מנ"ל כל הני, הא לא כתיב אלא תרי "אמן?"

(a)

Question: How can he learn all these things, bearing in mind that the Torah writes only two times "Amen"?

וי"ל, מחד "אמן" מפיק שפיר אלה ושבועה ואיש זה ואיש אחר, שהרי א'כל מה דכתיב בפרשה קאי...

(b)

Answer: From one "Amen" we can learn 'Alah & Shevu'ah', 'Ish Zeh & Ish Acher', seeing as it refers to whatever is written in the Parshah ...

ו"אלה" ו"שבועה" בהדיא כתיב בפרשה, וכתיב נמי "תחת אישך" דמשמע 'בין מאיש זה בין מאיש אחר... '

1.

Answer (cont.): ... and "Alah" & "Shevu'ah" are written specifically in the Parshah, as is "Tachas Ishech", implying 'both from this man and from another one' ...

ואידך אמן קאי א'ארוסה ושומרת יבם דלא כתיבי בפרשה.

2.

Answer (concl.): Whereas the other "Amen" refers to an Arusah and a Shomeres Yavam, which are not written in the Parshah (See Masores ha'Shas).

8)

TOSFOS DH ELA D'KANI LAH K'SHE'HI ARUSAH V'KA MASHKI LAH K'SHE'HI NESU'AH

תוס' ד"ה אלא דקני לה כשהיא ארוסה וקא משקי לה כשהיא נשואה

(Summary: Tosfos clarifies the source of the statement and elaborates.)

ו"תחת אישך" דקאמר רחמנא הכי משמע -כלומר שאת עכשיו תחת אישך.

(a)

Clarification: And "Tachas Ishech" which the Torah mentions implies the man under whose jurisdiction you currently are.

ואם תאמר, מנ"ל לפרושי קרא הכי? הא "טומאה תחת אישך" משמע שהסתירה היתה בנישואין?

(b)

Question: How do we know to Darshen the Pasuk in this way", seeing as "Tum'ah Tachas Ishech" implies that the S'tirah (the seclusion) took place during their marriage?

וי"ל, דה"ק -דכי היכי דמרבי מ"איש איש" קינוי דאירוסין בריש פרק ארוסה (סוטה דף כד.), הכי נמי נרבה סתירה.

(c)

Answer: Just as the Gemara at the beginning of Perek Arisah (Sotah, Daf 24a) learns from "Ish Ish" to include the Kinuy (the warning) during Erusin, so too, will we include the S'tirah of Nisu'in.

9)

TOSFOS DH V'NIKAH HA'ISH ME'AVON AMAR RACHMANA

תוס' ד"ה ונקה האיש מעון אמר רחמנא

(Summary: Tosfos explains why the S'tirah must have taken place after the marriage.)

וא"ת, לוקמה כגון שבא עליה בשוגג, שלא ידע עד לאחר מכאן דנסתרה? ,דכה"ג 'מנוקה מעון' חשיב ליה ...

(a)

Question: Why does the Gemara not establish it where he had relations with her (even after the S'tirah) be'Shogeg, in that he did not know until afterwards that she had secluded herself, since in such a case, he is considered 'clean from sin' ...

דהא כי מוקי לה ע"י גלגול, לאו מנוקה מעון הוא אם זינתה באירוסין...

1.

Proof: Because when the Gemara establishes the case via Gilgul Shevu'ah, he would not be clean from sin there where she committed adultery during the betrothal ...

אלא כיון דשוגג הוא, 'מנוקה מעון' קרינא ביה?

2.

Proof (cont.): ... only since he is a Shogeg, he is considered 'clean from sin'?

וי"ל, דשאני הכא, כיון שבשעת השקאה יודע שבא עליה באיסור, בין שבא עליה בשוגג בין שבא עליה במזיד, לאו 'מנוקה מעון' הוא ...

(b)

Answer: It is different here, since, at the time that he gives her to drink, he knows that he was intimate with her be'Isur, he is not 'clean from sin', irrespective of whether he was intimate with her be'Shogeg or be'Meizid ...

אבל ע"י גלגול, שאינו יודע בשעת השקאה, 'מנוקה מעון' קרינא ביה.

1.

Answer (cont.): ... whereas in the case of Gilgul, where, when he gave her to drink, he did not know ... , he is indeed 'clean from sin'.

10)

TOSFOS DH HACHI GARSINAN ELA LA'AV AL-YEDEI GILGUL

תוס' ד"ה הכי גרסי' אלא לאו ע"י גלגול

(Summary: Tosfos clarifies the text and elaborates.)

ולא גרסי' 'דקני לה כשהיא ארוסה, ואיסתתרה ונכנסה לחופה ... ' אלא הכי גרסינן 'אלא לאו על ידי גלגול' ...

(a)

Clarifying the Text: We do not have the text 'that he warned her whilst she was an Arusah, and she secluded herself and then entered the Chupah' (got married), but 'Does it not speak via a Gilgul?' ...

שקינא לה כשהיא נשואה ונסתרה, וגלגל עליה שבועה ע"י אירוסין, אע"פ שלא היו ראוין לשבועה בפני עצמן, שהרי לא קינא לה ...

(b)

Explanation: Where he warned her when they were already married, and he added on her a Shevu'ah when she was an Arusah, even though an independent Shevu'ah at that time was not appropriate, seeing as he had not warned her ...

וכמו כן מגלגלין שבועה דקרקע, אע"פ שלא שייך בהו שבועה

1.

Explanation (cont.): ... and similarly, one adds a Shevu'ah on Karka, even though Karka is not otherwise subject to Shevu'ah.

ואי קשיא, הוה ליה לאוקמיה בדקני לה כשהיא ארוסה ואיסתתר ומשקי לה כשנכנסה לחופה, דקרינא בה "תחת אישך" ,וכגון שלא בא עליה- דהוה ליה 'מנוקה מעון' ...

(c)

Implied Question: Why did the Gemara not establish the case where he warned her when she was an Arusah and she then secluded herself, and he gives her to drink after they is married, since she is then 'under his jurisdiction', and where he had not yet been intimate with her - so that he is 'clean from sin' ...

הא בעי לאוקמי הכי במסכת יבמות (דף נח.), ואותיבנא עלה "מבלעדי אישך' - "שקדמה שכיבת בעל לבועל, ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל' ...

1.

Answer #1: The Gemara attempts to give this answer in Maseches Yevamos (Daf 58a), but rejects it due to the Pasuk "Besides your husband" - implying that 'Intimacy with her husband must precede that of the adulterer' and not vice-versa'.

הילכך אין לך שבועה על זנות של אירוסין בשום ענין אלא ע"י גלגול, דזנות אירוסין 'קדמה שכיבת בועל' הוא.

(d)

Conclusion: Consequently, there can be no case of a Shevu'ah regarding the Z'nus (prostitution) of an Arusah other than via a Gilgul Shevu'ah, since the Z'nus of an Arusah entails 'preceding the intimacy of her husband'.

וביבמות (ג"ז שם) איכא דמוקי לה 'כשבא עליה ארוס בבית אביה' ...

(e)

Refuted Explanation: In Yevamos (Ibid.) there is an opinion that establishes the case where the Arus had been intimate with her in her father's house' ...

ועולא לא סבירא ליה האי שינויא, דשינויא דחיקא הוא. כן פירש הקונטרס.

1.

Refutation: ... but Ula (in our Sugya) does not subscribe to that explanation, as he considers it a Dochek - Rashi.

וקשה, דהא בשמעתין נמי ע"כ סמיך א'ההיא שינויא -דקאמר 'אילימא דקני לה כשהיא ארוסה ומשקי לה כשהיא ארוסה, "תחת אישך" אמר רחמנא- פרט לארוסה' ...

(f)

Question: But it is clear that our Sugya too, relies on that answer - since the Gemara says 'If you say that he warned her when she was an Arusah and gave her to drink when she was still an Arusah - the Torah writes "Tachas Ishech", to preclude an Arusah' ...

ולמה ליה האי קרא? הוה ליה למימר "מבלעדי אישך" ' ,ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל' ... ?

1.

Question (cont.): Why does he need this Pasuk? He ought to have quoted the Pasuk "mi'Bal'adei Ishech", ' and not where the intimacy of the adulterer preceded that of the husband?

אלא ש"מ סמיך א'ההוא שינויא ד'בא עליה ארוס בבית אביה' ...

2.

Question (concl.): It must be because it relies on the answer that 'The Arus was intimate with her in her father's house'

א"כ הדרא קושיא לדוכתיה?

(g)

Conclusion: In which case, the initial question remains.

לכן נ"ל דהיינו טעמא דלא רצה לאוקמי 'בנכנסה לחופה ולא נבעלה ... '

(h)

Answer #2: Tosfos therefore explains that the Gemara declines to establish the case where she got married and was not yet intimate ...

דסבר לה כשמואל דאמר 'אין חופה לפסולות' -וכיון שנסתרה, אין חופה תופסת בה, ולא קרינא בה "תחת אישך" .

1.

Answer #2 (cont.): ... because it holds like Shmuel, who says that 'Pesulos are not subject to Chupah' - and since she secluded herself, Chupah does not take effect, and we cannot refer to her as "Tachas Ishech".

וא"ת, לרב דאמר 'יש חופה לפסולות' ,א"כ, יכול לאוקמה 'דקני לה כשהיא ארוסה ונכנסה לחופה ולא נבעלה' ,א"כ, גלגול שבועה מנ"ל?

(i)

Question: Since Rav says (Ibid. 58b) that 'Pesulos are subject to Chupah', and we can establish the case where he warned her when she was betrothed and they got married without their having been intimate, from where does he learn Gilgul Shevu'ah?

וי"ל, דנפקא ליה מ'אמן" מאיש זה, "אמן" מאיש אחר' -כלומר שאינה חייבת שבועה על אחר -שהרי לא קינא לה, ומגלגל עליה ע"י אחר.

(j)

Answer: He learns it from "Amen" 'me'Ish Zeh', "Amen" me'Ish Acher' - meaning that, although she is not basically Chayav a Shevu'ah on another man - seeing as he did not warn her about him, he adds a Shevu'ah on him (via Gilgul).

וא"ת, ועולא אמאי לא מפיק גלגול שבועה מ"אמן" מאיש זה ומאיש אחר' ?

(k)

Question: Then why does Ula not learn Gilgul Shevu'ah from "Amen" 'me'Ish Zeh', "Amen" me'Ish Acher'

וי"ל, דמהא לא נפקא דמגלגלין על קרקעות...

(l)

Answer: Because we would not be able to learn from there Gilgul Shevu'ah on Karka'os

דהא דמגלגלין שבועה מאיש אחר היינו משום דאותו איש אחר שייך בו שבועה אם קינא, אבל קרקע דלא שייך בה שבועה כלל, אימא לא מגלגלין ...

1.

Reason: ... since the fact that one can add a Shevu'ah regarding another man is only because the other man himself would have been subject to a Shevu'ah, had there been a warning regarding him, whereas Karka, which is not subject to a Shevu'ah at all, we would have thought that one cannot be Megalgel ...

אבל השתא דמדמינן גלגול שבועה דקרקע לגלגול דארוסה, ניחא שפיר, דלגבי ארוסה נמי לא שייך בה שבועה אלא ע"י גלגול דוקא, כדפרישית.

(m)

Answer (cont.): But now that we compare Gilgul Shevu'ah by Karka to that of Arusah, it is fine, seeing as by Arusah too, there is no Shevu'ah other than via a Gilgul Shevu'ah, as Tosfos just explained.

וא"ת, לרב היכי מפיק גלגול שבועה מ'איש אחר' ,הא לא דמי לה, כדפרישית?

(n)

Question: How can Rav learn Gilgul Shevu'ah (by Karka) from 'Ish Acher', seeing as they are not comparable, as we just explained?

וי"ל, דסבר 'מאיש אחר' דקאמר היינו אפי' מקטן ,שאין מקנאין לה על ידו, דלא שייך בו שבועה -אפי' הכי מגלגלין.

(o)

Answer: He holds that 'Ish Acher' refers even to a Katan (See Sotah, 24a), through whom one cannot warn her, since he is not subject to a Shevu'ah - nevertheless, via a Gilgul Shevu'ah, one can.

ועולא לית ליה האי סברא.

(p)

Conclusion: But Ula does not concur with that S'vara.