13th CYCLE DEDICATIONS:

ERUVIN 22 - dedicated by Rabbi Kornfeld's father in memory of his aunt, Malka Gitel bas Reb Yakov Mordechai (Malvina Marmorstein), who took him into her home and raised him like her own child after the Holocaust. Her Yahrzeit is 20 Nisan.

1)

THE MAXIMUM AREA PERMITTED (Yerushalmi Perek 2 Halachah 3 Daf 16a)

מתני' רבי יהודה אומר עד בית סאתים

(a)

(Mishnah - R. Yehudah): The area enclosed may be up to Beis Sa'atayim.

אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא בגינה ובקרפף

(b)

Chachamim: Beis Sa'atayim is the limit for [areas that are not Hukaf l'Dirah (surrounded for residential needs), such as] a garden or Karfef (an enclosed area without a roof);

אבל אם היה דיר או סהר או מוקצה או חצר אפילו בית חמשת כורין אפי' בית עשרת כורין מותר

1.

However, if there was a Dir (a field where one grazes animals to fertilize it), Sahar (a Dir in the city) Rechavah (a Chatzer in back of houses) or Chatzer, even five Beis Korim or 10 Beis Korim are permitted. (These are Hukaf l'Dirah.)

ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין:

(c)

One may distance as much as desired, on condition that he increases Pasim.

גמ' באר מהו שתעלה ממידת סאתים

(d)

(Gemara) Question: Does the well count towards the Sa'atayim?

נישמעינה מן הדא ר"ש בן אלעזר אומר באר שיש בה מידת סאתים (אינו צריך) [צ"ל אין מותר - פני משה] להרחיק ממנה אלא מלא ראשה ורובה של פרה. הדא אמרה שהבאר עולה ממידת סאתים:

(e)

Answer: We learn from the following [Tosefta]. R. Shimon ben Elazar says, a well that is Sa'atayim, one may distance [the Pasim] from it only the head and majority of a cow. This shows that the well counts towards the Sa'atayim.

2)

WHICH KINDS OF WELLS DO PASIM PERMIT? (Yerushalmi Perek 2 Halachah 4 Daf 16a)

מתני' אם היה דרך הרבים מפסקתה יסלקנה לצדדין

(a)

(Mishnah - R. Yehudah): If Reshus ha'Rabim passes through the Pasim, it must be diverted;

וחכמים אומרים אינו צריך

(b)

Chachamim say, there is no need for this.

אחד באר הרבים ובור הרבים ובאר היחיד עושין להן פסים אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי ר' עקיבה

(c)

Pasim permit a public well or pit, or a private well. However, for a private pit, one makes a [standard] Mechitzah 10 Tefachim [tall, all around]. R. Akiva says so;

ורבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסים אלא לבאר הרבים בלבד ולשאר עושין חגורה גבוהה עשרה טפחים:

(d)

R. Yehudah ben Bava says, we make Pasim only for a public well. For anything else, one erects a belt 10 Tefachim tall.

גמ' א"ר יוחנן מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן תמן וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה וחכמים אוסרין

(e)

(Gemara) Question (R. Yochanan): R. Yehudah contradicts himself! A Mishnah (9:5) teaches that bridges [whose sides descend and make walls] Mefulashim, one may carry under them on Shabbos. R. Yehudah says so. Chachamim forbid.

א"ר אלעזר אינה מוחלפת

(f)

Answer (R. Elazar): He does not contradict himself;

א"ר ירמיה דו סבר כרב יהודה

1.

(R. Yirmeyah): R. Elazar holds like Rav Yehudah;

דמר ר' יהודה הדא דתימר במפולשין לבקעה אבל אם היו מפולשין לרשות הרבים אסור.

i.

(Rav Yehudah): [R. Yehudah] permits carrying under bridges Mefulashim to a valley, but if they are Mefulashim to Reshus ha'Rabim, it is forbidden.

א"ר יוסה בכל אתר רבי לעזר סמיך לר' חייה רובה

(g)

Question (R. Yosah): Everywhere [else], R. Elazar relies on R. Chiyah Ruba, [but here he opposes him]!

תני רבי חייה כיצד מתירין ר"ה ר' יודה אומר לחי מיכן ולחי מיכן וקורה מיכן וקורה מיכן וחכ"א לחי וקורה מיכן ויעשה צורת הפתח מיכן

1.

(R. Chiyah - Beraisa): How do we permit [Mavo'os Mefulashos to] Reshus ha'Rabim? R. Yehudah says, he puts a Lechi on this end and a Lechi on this end, or a Korah on this end and a Korah on this end. Chachamim say, he puts a Lechi or a Korah on this end, and makes Tzuras ha'Pesach on the other end.

וכא אמר הכין

2.

Summation of Question: And here, R. Elazar says so [that R. Yehudah permits only to a valley, but not to Reshus ha'Rabim]?!

כאן בעשר וכאן בשלש עשרה

(h)

Answer: Here (R. Chiyah taught that R. Yehudah permits to Reshus ha'Rabim) when the breach is at most 10 [Amos]. Here (in our Mishnah), the breach is [more than 10, and at most] 13 [and a third Amos].

[דף טז עמוד ב] מיליהון דרבנן פליגין

(i)

Question: The words of [the following] Rabanan are unlike this!

ר' אחא אמר רב הושעיה שאל לאבא כמה תהא פירצת המבוי על דעתיה דר' יודה והוא א"ל משלש עשרה

1.

(R. Acha): R. Hoshayah asked [my] father "how much can the breach of a Mavuy be according to R. Yehudah [and a Lechi or Korah suffices]?"

וכא אמר הכין

2.

And here, you say so [that R. Yehudah does not permit more than 10]?!

דרבנן דקיסרין אמרין תמן עומד רבה על הפרוץ ברם הכא פרוץ רבה על העומד.

(j)

Answer (Rabanan of Kisarin): There (a breached Mavuy), Omed Merubah Al ha'Parutz. Here (Pasei Bira'os), Parutz Merubah Al ha'Omed.

מה בין בור הרבים ומה בין בור היחיד

(k)

Question: What is the difference between a public pit and a private pit?

בור הרבים יש לו קול בור היחיד אין לו קול

(l)

Answer #1: A public pit has a Kol (publicity that the Pasim are to permit carrying there). A private pit has no Kol.

מעתה אפי' לבארו

(m)

Objection: If so, even for [an individual's] well, we should forbid]!

אלא בור הרבים [צ"ל אין - פני משה] מימיו מצויין לכלות בור היחיד (אין - פני משה מוחקו) מימיו מצויין לכלות

(n)

Answer #2: A public pit, it is rare that its water dries up. A private pit, its water is prone to dry up [and he will carry even when there is no Heter - PNEI MOSHE].

רבי יעקב בר אחא עמרם רב יהודה בשם שמואל הלכה כרבי יודה בן בבא

(o)

(R. Yakov bar Acha citing Amram citing Rav Yehudah citing Shmuel): The Halachah follows R. Yehudah ben Bava.

א"ר יודה אבוי דר' מתניה מתניתא אמרה כן עושין פסין לביריי' ולא לבורות

(p)

Support (R. Yehudah, the father of R. Matanyah - Beraisa): We make Pasim for wells, and not for pits.

והא תנן אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוהה י' טפחים דברי ר"ע

(q)

Question (Mishnah): However, for a private pit, one makes a Mechitzah 10 Tefachim tall. R. Akiva says so. (This implies that R. Akiva explains the first Tana. If so, presumably, the Halachah follows him!)

אלא כאן אנן קיימין לבור הרבים. ודכוותה עושין פסין לביריות לבאר הרבים:

(r)

Answer: [No, R. Akiva argues with the first Tana, and adds that Pasim permit also] a public pit [as well as a public well, and also a private well. This implies that] according to [the first Tana,] we make Pasim only for a public well [like R. Yehudah ben Bava says. We explained this like MEICHAL HA'MAYIM.]

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF