12th CYCLE DEDICATIONS: ERUVIN 16 - Dedicated by Dr. and Mrs. Doug Rabin of Clifton, N.J., with Tefilos that Leah Miryam bas Fruma should be Zocheh to a Refu'ah Sheleimah Meherah.

עירובין דף טז. א

מחיצות דלהלן מה דינם?

כשיש כמלואו בדיוק ביניהם כשיש פרוץ מרובה
מחיצה מג' עד ד' לרב פפא: כשרה [1]
לרב הונא בדר"י: פסולה [2]
פסולה - וגם לא יזרע כנגד המחיצה
מחיצה של יותר מד' פסולה - אבל זורע כנגד המחיצה

עירובין דף טז: א

מחיצה מג' טפחים ועד פחות מד' ויש פרוץ מרובה על העומד, האם אסור לזרוע כנגדה לכו"ע?

אליבא דרבנן - דלבוד בג' אליבא דרשב"ג - דלבוד בד'
לאביי אסור [3] אסור
לרבא מותר [4] אסור

יחיד או שיירא שעשו מחיצה או של שתי או של ערב, באופן שאין בית סאתים פנוי [5], מה הדין?

יחיד או שנים שיירא - משלש והלאה
לתנא קמא נותנים לו/להם כל צרכו/ם - ודוקא במדבר [6]
לר' יהודה רק בית סאתים - ודוקא במדבר כל צרכם - ודוקא במדבר
לר' יוסי בר' יהודה רק בית סאתים - ודוקא במדבר לשלשה רק ו' סאים - ודוקא במדבר
לחכמים בתראי נותנים לו/להם כל צרכו/ם - בין במדבר בין ביישוב

-------------------------------------------------

[1] ומה שאמרה הברייתא שצריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו, הכוונה באופן שאם ניתן במלואו את המחיצה העומדת היא תיכנס ותצא בקלות - דהיינו שיש קצת עודף בגודל הפירצה על גודל העומד, וזה האופן שאסרה הברייתא, וכמו שאמרה מיד "ואם היה פרוץ מרובה על העומד - אף כנגד העומד אסור", ומשמע לרב פפא שרק באופן זה אסור אבל כשהפרוץ כעומד מותר.

[2] ומה שאמרה הברייתא "ואם היה פרוץ מרובה על העומד - אף כנגד העומד אסור" - שמשמע שרק באופן זה אסור אבל כשהפרוץ כעומד מותר, הוא לאו בדוקא, ואידי דבעי למיתני סיפא אם היה עומד מרובה על הפרוץ מותר, תנא ברישא אם היה פרוץ מרובה על העומד.

[3] ס"ל לאביי דאף שאמרו רבנן שדין לבוד בג' דוקא, ומשמע לכאורה שאין הבדל בין יותר מג' ליותר מד', וכמו שביותר מד' מותר לזרוע כנגדו כך ביותר מג' מותר לזרוע כנגדו, זה אינו, דלענין להתיר לזרוע כנגדו, גם רבנן מודים דאם יש מקום חשוב של מחיצה ארבעה טפחים מותר, ואם לא אסור.

[4] כן נראה לכאורה ממה שהעמיד רבא את דברי הברייתא כולה כרשב"ג דוקא, ומשמע שאליבא דרבנן ס"ל לרבא כסברת המקשן שביותר מג' חשוב מקום בפני עצמו כיון שיצא מתורת לבוד, ואפשר לזרוע כנגדה. אכן יש בדבר זה מחלוקת ראשונים גדולה, וע' במובא ביוסף דעת כאן (בחלק שאלות ותשובות).

[5] פי', שהקיפו שטח גדול מבית סאתים, ומשתמשים בו באופן שאין בית סאתים שלמות שפנוים מחפציהם, אכן אם יש בית סאתים פנוי - לכו"ע נאסר כל ההיקף כשהוא ממחיצות גרועות אלו של שתי או ערב. עוד מבואר בסוגיא, שאם היה ההיקף על פחות מבית סאתים, לכו"ע מועיל היקף זה אפי' ליחיד ביישוב.

[6] כן מבואר בגמ' לקמן (דף יז.) שהמחלוקת בין ת"ק לחכמים בתראי, היא מה הדין ביחיד ביישוב, שת"ק אוסר וחכמים מתירים. וע"ע במובא ביוסף דעת כאן (בחלק שאלות ותשובות).

עוד חומר לימוד על הדף