עירובין דף יז. א

היה היקף של שתי או של ערב לששה סאין [1] מה הדין באופנים דלהלן?

היו ג' בע"ש ומת אחד בשבת היו ב' בע"ש ונוסף אחד בשבת
לרב הונא - שבת גורמת מותרים אסורים
לר' יצחק - דיורין גורמין אסורים מותרים

מה היא סברת התנאים דלהלן בדינים אלו?

חצר או בית שנפרצו מב' רוחותיהם
מבוי שניטל קורתו או לחיו - בשבת
היו ג' בע"ש ומת אחד בשבת
לר' יהודה לאותה שבת מותר ולעתיד אסור יתכן שאסור, כיון שנשתנו הדיורין [2]
לר' יוסי גם לאותה שבת אסור יתכן שמותר, כיון שלא נשתנו המחיצות [3]

מה היא תקנת יהושע לכל ישראל, ומה הוא חידוש משנתנו במחנה היוצא למלחמה,
בענין לקיטת עצים משדות אחרים? [תוד"ה התם].

תקנת יהושע תקנת משנתנו במחנה
לתירוץ הראשון מותר ללקוט רק קוצים וברקנים מותר ללקוט אפי' עצים
לתירוץ השני מיירי בקוצים וברקנים מחוברים מיירי בקוצים וברקנים אפי' תלושים
לתירוץ השלישי מיירי בקוצים וברקנים לחים מיירי בקוצים וברקנים אפי' יבשים

עירובין דף יז: א

האם מת קונה את מקומו שמת בו כדי להקבר שם או שמותר להזיזו?

מת מצוה מת שיש לו קוברים
כשלא מת על מיצר הדרך קונה את מקומו ונקבר שם שלא ממחנה המלחמה: מפנהו
ממחנה המלחמה: קוברו שם [4]
כשמת על מיצר הדרך [5] מפנהו לימין או לשמאל [6] -----
-------------------------------------------------

[1] אליבא דר' יהודה שדוקא שלשה יכולים להקיף בית ששה סאין, אבל שנים אינם יכולים להקיף יותר מבית סאתים.

[2] מבואר בגמ' שגם ר' יצחק יכול לסבור כר' יהודה, האומר שאם היה המקום ההוא מותר בע"ש לא משתנה דינו בשבת אם נפלו המחיצות, רק שאני הכא גבי שלשה ומת אחד מהן שנשתנו הדיורין, ובזה אה"נ גם ר' יהודה מודה לאסור.

[3] כלומר, דגם רב הונא יכול לסבור כר' יוסי, האומר שאף שהיה המקום ההוא מותר בע"ש כיון שנפלו המחיצות אסור, רק דשאני הכא גבי שלשה ומת אחד מהן שהמחיצות המתירות נשארו על עמדם - שבזה גם ר' יוסי מודה שמותר.

[4] והטעם כיון שאנשי המלחמה טרודים במלחמתם ואינם פנויים לפנותו למקום אחר, לכן עשו אותו כמת מצוה שקונה מקומו.

[5] פירש"י, שהיה המת מוטל לרוחב כל הדרך ממיצר למיצר, וכהנים ועושי טהרות יכולים להכשל ולאהיל עליו, לכן הותר לפנותו.

[6] כלומר, אם יש שדה חרושה ושדה שאינה חרושה יפנהו לחרושה, ואם יש חרושה ושדה זרע מפנהו לשדה החרושה ולא לשדה זרע.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף