1)

TOSFOS DH ASI LI'YEDEI TAKALAH (cont. from the previous Amud).

תוס' ד"ה אתי לידי תקלה

(Summary: Tosfos cites a third answer to his previous Kashya from the first Perek of Shabbos and queries it.)

)לעשות זילוף אחר שיתיישן מעט( ועוד יש מתרץ, דשאני התם, דבההיא גזירה ליכא הפסד כהן...

(a)

Answer #3: One can also answer that there (in the case of 'Gidulei T'rumah') it is different, inasmuch as it does not involve a loss to the Kohen ...

דכי היכי דהויא תרומה מעיקרא, ה"נ הויא אחר שזורעה ,ולכך לכ"ע חיישינן לתקלה ...

1.

Answer #3 (cont.): ... because, just as it was T'rumah to begin with, so too, is it T'rumah after he plants it. Consequently, everyone agrees that we are concerned about Takalah ...

אבל הכא דאיכא הפסד לגמרי שתשפך הכל, איכא מאן דלא חייש לתקלה.

2.

Answer #3 (concl.): ... whereas here, where pouring it out completely involves a total loss, there is an opinion that is not concerned about Takalah.

ולפי' זה קשה, דקאמר בפרק כל שעה (פסחים דף לג: ושם) ...

(b)

Introduction to Question: There is a problem with this explanation however, from the Gemara in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 33b & 34a) ...

'מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאה' ,ואמר אביי עלה משמיה דרבי יצחק בר מרתא אמר רב הונא 'לא שנו אלא פת, אבל חיטין לא, שמא יבא בהן לידי תקלה.

1.

Introduction to Question (cont): Where Abaye, in the name of Rebbi Yitzchak bar Marsa Amar Rav Huna confines the Tana's concession to kindle with bread and oil of T'rumah that became Tamei, to bread only, but not to wheat, in case it leads to Takalah.

ורבי יוחנן אמר 'אפי' חיטין' -ומוקמינן לה 'בשליקתא ומאיסתא, ' מכלל דרב הונא אפילו בשליקתא ומאיסתא לא הוה שרי ...

2.

Introduction to Question (concl): ... whereas Rebbi Yochanan establishes it even by bread - which we establish specifically by where it has been boiled and dirtied, implying that Rav Huna declines to permit even where it has been boiled and dirtied ...

אלמא משום תקלה מפסדי ליה לכהן לגמרי?

3.

Question (cont.): ... So we see that Takalah applies even where it will cause the Kohen a total loss?

וי"ל, דלא פליגי, דרב הונא לא איירי בשליקתא, ואיהו נמי שרי בענין זה.

(c)

Answer: They are not actually arguing, because Rav Huna is not talking about where it is has been boiled ... , and he too, would permit it in such a case.

והשתא ליכא פסידא, כיון דיכול לשלקו ולמאסו ולהחזיק בהן.

1.

Answer (cont.): That being the case, the Kohen does not incur a total loss, seeing as he is able to cook it and make it dirty, and then he may retain it.

2)

TOSFOS DH HACHRA'AH SHELISHIS

תוס' ד"ה הכרעה שלישית

(Summary: Tosfos discusses the two ways of explaining 'Hachra'ah Shelishis and clarifies the various 'Hachra'os' mentioned throughout Shas'.)

נראה לר"י עיקר כפ"ה -דדעת ג' הוא, דתנאי קמאי לא גילו בדעתם שיש שום חילוק בין בית לשדה...

(a)

Explanation #1: The Ri accepts Rashi's explanation - that it is a third opinion, since the previous Tana'im did not reveal any difference between a house and a field.

אבל ההוא ד'קולי מטלניות' דבמה מדליקין (שבת דף כט. ושם ד"ה בין) הויא הכרעה, דרבי אליעזר קאמר 'בין מן המוכן בין שלא מן המוכן, טמא; ' רבי יהושע אומר 'בין מן המוכן ... ,טהור' ...

1.

Explanation #1 (cont.): ... whereas the case of 'Kulei Matlaniyos' (in Bameh Madlikin, Shabbos, Daf 29a [See Tosfos there, DH 'Bein']), is considered a Hachra'ah, since Rebbi Eliezer holds whether it is prepared or not, it is Tamei; Rebbi Yehoshua holds whether it is prepared or not, it is Tahor ...

ר"ע אומר 'מן המוכן טמא, שלא מן המוכן, טהור' .

2.

Explanation #1 (cont.): ... and Rebbi Akiva maintains that if it is prepared, it is Tamei, otherwise it is not.

ובכירה (שם דף לט:) בהדיא חשיב ליה הכרעה, אי לאו משום דר"ע תלמיד הוה.

(b)

Proof: ... and in Perek Kirah' (Ibid, Daf 39b) the Gemara explicitly considers it a Hachra'ah.

ועוד, דהדר ביה ר"ע לגבי רבי יהושע.

1.

Proof (cont.): Furthermore, Rebbi Akiva retracted in favor of Rebbi Yehoshua.

וההיא דהתם 'לא ישתטף גופו בין בחמין בין בצונן' חשיבא הכרעה, דתנאי קמאי גילו בדעתם דשייך לפלוגי בין חמין לצונן.

(c)

Explanation #1 (cont.): And the case there which forbids rinsing one's body with hot or cold water' too, is considered a Hachra'ah, since the earlier Tana'aim there revealed that it is possible to distinguish between hot and cold water.

אבל הך דשמעתין דלא גילו בדעתם, חשיב ליה הכרעה שלישית...

1.

Explanation #1 (cont.): But the case in our Sugya, where they did not reveal their opinions, it is considered a Hachra'ah Shelishis.

וכן בנזיר פ' כ"ג (דף נג. ושם ד"ה ב"ד) גבי ר"א אומר '[זקינים] הראשונים [מקצתן היו] אומרים חצי קב עצמות ... ... '

2.

Explanation #1 (cont.): And similarly in Nazir, Perek Kohen Gadol (Daf 53a [See Tosfos there, DH 'Beis-Din']) where Rebbi Eliezer states that the early elders, some of whom said 'Half a Kav of bones ... ' ...

התם נמי קרי ליה הכרעה שלישית, דתנאי קמאי לא גילו בדעתם דשייך לפלוגי בין תרומה וקדשים לנזיר ועושה פסח.

3.

Explanation #1 (cont.): There too, it calls the Gemara calls it a Hachra'ah Shelishis, seeing as the earlier Tana'im there did not reveal that there is a distinction between T'rumah and Kodshim on the one hand, and Nazir and someone who brings his Korban Pesach, on the other.

ובראשית הגז (חולין דף קלה.) גבי 'ראשית הגז אין נוהג אלא במרובה; וכמה מרובה? ב"ש אומרים "שתים" ,ב"ה אומרים "חמש" ,ורבי ישמעאל אומר "ארבעה" ...

(d)

Sugya in Reishis ha'Gez: The Gemara in 'Reishis ha'Gez' (Chulin, Daf 135a) states, in connection with 'Reishis ha'Gez Ein Noheg Ela bi'Merubeh', in answer to the question 'How much is Merubeh', the Gemara cites Beis Shamai, who says 'two, Beis Hillel, 'five and Rebbi Yishmael, 'four'.

וקרי נמי התם (דף קלז.) לרבי ישמעאל 'הכרעה שלישית' ,אותה הכרעה אין חשובה אפילו כדהכא ודנזיר ...

1.

Sugya in Reishis ha'Gez: There too, the Gemara refers to Rebbi Yishmael as 'Hachra'ah Shelishis'; but that Hachra'ah is not even as significant as the Hachra'ah here and as that of Nazir ...

דבהני סבירא ליה למכריע פלגא כמר ופלגא כמר, אבל התם לא ס"ל לא כמר ולא כמר.

2.

Sugya in Reishis ha'Gez: Since they at least, are considered a Hachra'ah, inasmuch as it (the third opinion) is half like one, and half like the other, whereas there it is like neither of them.

והא דפריך בכל הני 'והא הכרעה שלישית אין הכרעה? , 'ה"מ למיפרך 'תלמיד הוא' ואין הלכה כהכרעת תלמיד' ...

(e)

Implied Question: And when the Gemara asks in all those cases that 'Hachra'ah Shelishis' is not a Hachra'ah?' it could just as well have asked that 'he is a Talmid, and the Halachah is not like the Hachra'ah of a Talmid.

אבל עדיפא קפריך ,דלאו הכרעה היא כלל.

1.

Answer: ... only it asks better, that it is not a Hachra'ah at all.

ואור"י, הא דתניא ב'כיצד מברכין' (ברכות דף מג:) 'בש"א מברך על השמן ואח"כ על ההדס; וב"ה אומרים מברך על ההדס תחילה' ...

(f)

Beraisa: Regarding the Beraisa in 'Keitzad Mevarchin' (B'rachos, Daf 43b) 'Beis Shamai Omrim Mevarech al ha'Shemen ve'Achar-Kach Mevarech al ha'Hadas; u'Beis Hillel Omrim 'Mevarech al ha'Hadas Techilah' ...

וקאמר רשב"ג 'אני אכריע -שמן זכינו לריחו ולסיכתו, הדס לא זכינו אלא לריחו; הלכך שמן עדיף'... .וקאמר רבי יוחנן בגמרא 'הלכה כדברי המכריע' ...

1.

Beraisa: (cont.): ... and where Raban Shimon ben Gamliel says 'I will be Machri'a (decide) - Whereas oil we benefit both from its smell and by anointing oneself, a Hadas we benefit only from its smell; therefore oil takes precedence'. And Rebbi Yochanan in the Gemara rules 'like the words of the Machri'a' ...

לא שייכא ההיא הכרעה לשאר הכרעות שהבאתי -דלא סבירא ליה פלגא כמר ופלגא כמר, אלא דמפרש טעמא דחד מינייהו, וס"ל כוותיה לגמרי.

2.

A Different Hachra'ah: ... the Ri explains that that Hachra'ah is not comparable to the other Hachra'os that Tosfos discussed earlier - since he (Raban Shimon ben Gamliel) does not hold partially like one and partially like the other, but rather entirely like one of the opinions

וכן בכל מקום שאם תנא אחד יסבור כתנא אחר, לא יקרא בכך 'מכריע' .

3.

A Different Hachra'ah (cont.): And so it is wherever one Tana concurs with another Tana, he is not considered a Machri'a.

תדע, מדאיצטריך ר' יוחנן עלה למימר 'הלכה כדברי המכריע' ,אע"ג דאיהו גופיה כבר אמר בכירה (שבת דף לט:) 'כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקים ואחד מכריע, הלכה כדברי המכריע'

(g)

Proof: And proof of this lies in the fact that Rebbi Yochanan finds it necessary to state 'Halachah ke'Divrei ha'Machri'a' in spite of the fact that, in Perek Kirah (Shabbos, Daf 39b) he himself already stated that Wherever one finds two Chachamim arguing and a third Chacham who is Machri'a, the Halachah is like the Machri'a ...

ש"מ, דודאי לא שייכא לההיא הכרעה דשבת ודהכא...

1.

Proof (cont.): So we see that tha Hachra'ah is not equivalent to the Hachra'ah here and in Shabbos ...

ולא קרי ליה 'הכרעה' אלא מפני שהכריע דברי ב"ש על דברי ב"ה.

2.

Proof (concl.): ... and it only refers to it as 'Hachra'ah' because he 'tipped the scales' in favor of Beis Shamai against Beis Hillel.

ור"ח פי' 'הכרעה שלישית' -דור שלישית -כלומר 'תלמיד אתה, ואין זו הכרעה' ,כדאמר ' ,ר"ע תלמיד הוה' .

(h)

Explanation #2: Rabeinu Chananel however, explains 'Hachra'ah Shelishis' to mean - the third generation - meaning 'You are a Talmid, and this is not considered a Hachra'ah', as the Gemara states 'Rebbi Akiva is a Talmid'.

וה"נ הוה מ"ל 'דור שני' ,דהיינו נמי תלמיד ...

(i)

Implied Question: It could just as well have said 'the second generation', as that too, is a Talmid ...

אלא כך היה המעשה.

1.

Answer: ... only that happened to be the case.

ובנזיר (דף נג.) דקרי ליה הגמרא לב"ד של אחריהם 'הכרעה שלישית' ...

(j)

Implied Question: And in Nazir (Daf 53a), where the Gemara calls the 'Beis-Din of Achareihem' 'Hachra'ah Shelishis' ...

לישנא דהך ברייתא דהכא נקט.

(k)

Answer: ... it is merely borrowing the term used in the current Beraisa.

וא"ת, בפ"ק דפסחים (דף יג.) גבי ר' מאיר אומר 'אוכלין כל חמש' ,רבי יהודה אומר 'אוכלים כל ... ;ר"ג אומר 'חולין אוכלין כל ארבע, ותרומה כל חמש' ...

(l)

Introduction to Question: In the first Perek of Pesachim in connection with Rebbi Meir, who says that one may eat (Chametz) the entire fifth hour ... ', Rebbi Yehudah says that one may eat the entire fourth hour ... ' and Raban Gamliel 'Chulin in the fourth hour and T'rumah, in the fifth' ...

וקאמר בגמרא 'ר"ג לאו מכריע הוא, דטעמא דנפשיה קאמר, ' )ו(לפי' הקו' ניחא ...

1.

Introduction to Question (cont.): The Gemara, which states (on Daf 13a) that Raban Gamliel is not a Machri'a, since he is merely stating his own opinion, goes well with Rashi's explanation ...

אלא לפי' ר"ח אמאי לא מכריע הוא, והא לאו תלמיד הוה?

2.

Question: ... but according to the Rach, why is he not a Machri'a, seeing as he is not a Talmid?

וי"ל, דלאו מכריע הוא, דלא עלייהו קאי, שלפניהם היה.

(m)

Answer: Nevertheless he is not a Machri'a, since he is not referring to them, bearing in mind that he lived before them.

ופ"ה נראה לר"י עיקר.

(n)

Tosfos Sides with Rashi: The Ri considers Rashi's explanation the correct one.

וי"מ הכא טעמא ד'תשפך' משום ד'ריחא מילתא היא' ,ואסור לזלף, משום דהוי כשתיה, ולא משום חשש תקלה.

(o)

An Alternative interpretation of 'Yishafech': Some commentaries explain that it (the Tamei wine) must be poured out because 'Reicha Milsa hi' (A smell is significant)', and they ascribe the prohibition of performing 'Ziluf' to the fact that it is like drinking and not because of Takalah.

ואין נראה, דא"כ, לא הוי רבי ישמעאל מכריע, אלא טעמא דנפשיה קאמר, דקמאי לא איפליגי ב'מיחש לתקלה' .

(p)

Refutation: This is not correct however, because if so, Rebbi Yishmael ii not Machri'a; he is simply stating his own opinion, seeing as the previous Tana'im are not arguing over the concern of Takalah.

ואין להקשות לפי' זה לאביי דאית ליה (ע"ז דף סו:) גבי 'בת תיהא' 'ריחא מילתא היא' , ומקשינן' לימא דאמר כר"מ? ... .

(q)

Refuted Question: Nevertheless according to that explanation, one cannot query Abaye who holds in Avodah Zarah (Daf 66b) in the case of 'Bas Tihah' - that 'Reicha Milsa hi' , and the Gemara asks 'Does this mean that he holds like Rabbi Meir?' ...

אמאי לא מייתי נמי התם א'פלוגתא דאביי ורבא, פלוגתא דב"ש וב"ה דהכא?

1.

Refuted Question (cont.): ... Why does it not also cite there, in connection with the Machlokes between Abaye and Rava, the Machlokes Beis Shamai and Beis Hillel mentioned here?

איכא למימר דאביי א"ש כב"ה, ומודו ב"ה ד'ריחא מילתא היא' ליחשב הנאה, דהתם לענין איסור הנאת יין נסך איירי.

(r)

Refutation: ... because it may well be that Abaye goes even like Beis Hillel, who agree that 'Reicha Milsa hi' to be considered Hana'ah, since the Gemara there is speaking about the Isur Hana'ah that pertains to Yayin Nesech.

ודוקא לענין תרומה טמאה הכאey המותרת בהנאה, 'ריחא לאו מילתא' ליחשב כשתיה.

1.

Refutation (cont.): ... and it is only with regard to T'rumah Teme'ah which is Mutar be'Hana'ah that 'Reicha La'av Milsa' - to be considered like drinking.

ואע"ג דמייתי התם ההיא ד'תנור שהסיקו בכמון של תרומה' וההיא ד'הרודה פת חמה והניחה ע"פ חבית של יין של תרומה' ...

(s)

Implied Question: ... And even though the Gemara there cites the case of an oven that they heated with cumin of T'rumah' and that of someone who removes hot bread (from the oven) and places it on a barrel of wine of T'rumah ...

התם ודאי אי 'ריחא מילתא' אסור בהנאה, יש לנו כמו כן לאסור הפת לאכול לזרים, שנקלט ריח חזק מן הכמון או היין של תרומה ...

1.

Answer: ... there to be sure, assuming that 'Reicha Milsa' to be Asur be'Hana'ah, we will forbid the bread to be eaten by Zarim, since it will have absorbed the strong smell of cumin or of the wine of T'umah ...

אבל ריחא לחודיה -כגון 'בת תיהא' ו'זילוף' לא הוי כשתיה, ומותר בתרומה [וע' תוס' ע"ז סו: ד"ה 'אמר רבא'].

2.

Answer (cont.): ... whereas just a smell - such as that of 'bas Tihah' and that of Ziluf is not considered like drinking, and is permitted by T'rumah (See also Tosfos, Avodah Zarah, Daf 67b, DH 'Amar Rava').

3)

TOSFOS DH ADA'ATA DE'ARYEH AF'KEREIH

תוס' ד"ה אדעתא דאריה אפקריה כו'

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in 'Eilu Metzi'os'.)

לא דמי להא דאמר באלו מציאות (ב"מ ד' כד.) 'המציל מן הארי ומן הדוב ... ,הרי הוא שלו מפני שהבעלים מתייאשים מהן' ...

(a)

Implied Question: It cannot be compared to the ruling in 'Eilu Metzi'os' (Bava Metzi'a, Daf 24a) 'If someone saves (an animal) from a lion or from a bear, he may keep it, because the owner was Meya'esh from it ' ...

דהתם ודאי שהארי בא לטרוף, כדמשמע 'המציל מן הארי' ,מתייאש לגמרי ...

(b)

Answer: ... because it speaks there when the lion came to kill it, and this is borne out by the Lashon 'Someone who saves from a lion', implying that the owner has given up completely ...

אבל הכא, הארי היה עמהם והיה מלוה אותם לשמור בהמותיהם מחיות וליסטים, רק שהיו נותנים לו לאכול חמור בכל לילה, ואפשר שפעמים היה שבע ולא אכיל ...

(c)

Answer (cont.): ... whereas here, the lion, which was with them, was accompanying them, to guard their animals from wild beasts and robbers, only they would throw it a donkey every night. It was therefore possible that sometimes it would not be hungry and would not eat it ...

הלכך אין מפקיר אלא אדעתא דאכיל ליה אריה, והא לא אכיל ליה.

1.

Conclusion: ... Consequently, they were only Mafkir their animals on condition that the lion would eat them, and in our case, it did not eat Rav Safra's donkey.

116b----------------------------------------116b

4)

TOSFOS DH LEHAVI K'RUV VE'DURMASK'NIN LE'CHOLEH

תוס' ד"ה להביא כרוב ודורמסקנין לחולה

(Summary: Tosfos clarifies the case.)

שכרוהו בשביל החולה ליקח יותר ממה שהיה ראוי לשוכרו, דהכי משמע לשון 'נותן לו שכרו משלם' .

(a)

Clarification #1: They hired him on behalf of the sick person for more than the price that he would normally have asked, as the Lashon 'He pays his remuneration in full' implies.

וצ"ל דמיירי כגון דליכא למימר 'משטה אני בך' ,שהוא מפסיד במקום אחר כיוצא בזה.

(b)

Clarification #2: It must also be speaking where he could not claim that he was only pulling his leg, since he stood to lose that amount of money elsewhere.

5)

TOSFOS DH U'RESHA'IM HA'CHAMARIM LEHASNOS BEINEIHEM

תוס' ד"ה ורשאים החמרים להתנות ביניהם

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

פירוש -רשאים להסיע ממון אם כבר עשו תנאי קודם...

(a)

Clarification: This means - that they are permitted to obligate them all to pay if they stipulated it beforehand ...

כמו 'ורשאין בני העיר להסיע על קצתן' דב"ב (דף ח:).

1.

Precedent: ... like 'The residents of the town are permitted to fine (to deviate from the Din Torah) whoever transgresses some of their Takanos.

6)

TOSFOS DH YACHSENINAH SAKA'AH

תוס' ד"ה יחסנינה סקאה

(Summary: Tosfos disagrees Rashi's interpretation of 'Saka'ah'.)

פי' בקונ' 'ארבה' כמו '[ומעלה את] הסקאין' דבתענית (דף ו.), שהוא מין ארבה.

(a)

Explanation #1: Rashi translates it as 'locusts', as in 'It (the latter rain) brings the "Saka'in" ' (Ta'anis, Daf 6a), which is a species of locust.

ואין נראה לר"ת, דלשון 'ירושה ואחסנתא' משמע דא'בני אדם איירי.

(b)

Refutation: Rabeinu Tam however, disagrees, since the Lashon of 'Yerushah' and 'Achasanta' (the concept of inheritance) implies that it is referring to people.

ו'נטלוה מסיקין' נמי איירי בבני אדם.

1.

Refutation (cont.): ... and 'The Masikin took it' is also referring to people.

ונראה שהאויב קרי 'סקאה' ,שעולין ומכסין את הארץ...

(c)

Explanation #2: It therefore seems that it calls the enemy 'Saka'ah', since they come up and cover the land

כדכתיב (שמות י) "הנה כסה את עין הארץ" ...

1.

Proof: ... as the Torah writes in Sh'mos (10) "Behold they (the locusts) will cover the surface of the earth" ...

ועל שם כך נקרא "צלצל" ,שמכסה כל הארץ כצל, כמו "הוי ארץ צלצל כנפים: (ישעיה יח) ר"ת.

(d)

Explanation #2 (cont.): And by the same token, they are called "Tzelatzal", because they cover the entire land like a shadow, as in the Pasuk in Yeshayah (18) "Hoi Eretz Tzelatzal K'nafayim" (Ahoy the land whose wings will cover it [Rabeinu Tam]).

ונראה דירושה שייכא שפיר בעופות וחיות...

(e)

Reinstatement of Explanation #2: It seems however, that the concept of inheritance is applicable to birds and wild animals too ...

כמו "וירשוה קאת וקפוד" (שם לד).

1.

Proof: ... as in the Pasuk there (34) "Owls and bitterns will take possession of it".

7)

TOSFOS DH HAME'REISHA SHAM'INAN MINAH

תוס' ד"ה הא מרישא שמעי' מינה

(Summary: Tosfos explains the Kashya.)

תימה, דבכמה מקומות איכא הכי, שכופל דבריו?

(a)

Question: We often find that the Tana repeats himself (in this way)?

וי"ל, דדייק מדה"ל למיתני 'ואם לאו' ,חייב... '

(b)

Answer: The Gemara's query is based on the fact that he should have said 'And if not, he is Chayav' ...

מדקתני 'ואם מחמת הגזלן' ,חייב להעמיד לו שדה אחר' ,משמע דמילתא באפי' נפשה היא.

1.

Answer (con.): ... and since it says 'And if it is on account of the Gazlan, he is Chayav to provide him with another field', it implies that it is an independent statement.

8)

TOSFOS DH LO TZERICHA DE'ACHVI ACHUYI

תוס' ד"ה לא צריכא דאחוי אחויי

(Summary: Tosfos cites two interpretation of d'Achvi Achuyi'.)

פי' בקונט' ' -שמע מבית המלך שהיו רוצין לגזול קרקע, והראה להם זה קרקע פלוני' .

(a)

Explanation #1: Rashi explains that 'He heard from the royal palace that they were intending to steal land, and he showed them land belonging to P'loni'.

אמת הוא כמו שפי' ...

(b)

Concurrence: His explanation is correct ...

דאפילו בענין זה מחייבים ליה, אע"ג שאינו ברור שיטלוה...

(c)

Explanation #1 (cont.): ... inasmuch as even in such a case we render him Chayav, even though it is not at all certain that they would take it ...

שלא אמרו תחילה הראה לנו ונגזול, אלא מעצמו הראה להם...

(d)

Explanation #1 (concl.): ... since they did not initially ask him to show them P'loni's land, and he showed it of his own accord ...

דהא ה"נ אמר לקמן (קיז.) 'ואם הראה מעצמו, כמו שנשא ונתן דמי.'

(e)

Proof: ... because that is what the Gemara will say later on (Daf 117a) 'And if he showed it to them of his own accord, it is as if he had picked it up and handed it to them'.

וי"ס דגרס הכא 'כגון שאנסוהו עכו"ם, ואחוי ארעא ואחוי נמי הא בהדייהו' .

(f)

Explanation #2: Some Sefarim however, have the text 'It speaks where the Nochrim coerced him, until he divulged his own land and also that of the other person as well'.

ואין להקשות לפי גירסא מדאמר לקמן 'נאנס פטור' ...

(g)

Refuted Question: And one cannot query this text from the Gemara later 'Ne'enas Patur' ...

דהתם אנסוהו להראות קרקעותיו של פלוני, אבל הכא דאנסוהו להראות שלו, חייב ...

(h)

Refutation: ... because that speaks where they forced him to show them P'loni's land, whereas here, where they forced him to show them his own land, he is Chayav ...

שלא היה לו להראות אותה שגזל, שאין שלו.

1.

Reason: ... since he should not have pointed out the field that he stole, which did not belong to him.

9)

TOSFOS DH LO TZERICHA DE'ACHVI ACHUYI

תוס' ד"ה לא צריכא דאחוי אחויי

(Summary: Tosfos clarifies the statement and reconciles the Sugya in 'ha'Gozel Kama' with this one.)

וחייב משום 'דינא דגרמי' ...

(a)

Clarification: And he is Chayav because of 'Diyna de'Garmi'

כדמשמע לקמן בשמעתין דקאמר 'זיל לגביה ר' שמעון בן אליקים ור' אלעזר בן פדת דדאין דינא דגרמי' ...

1.

Source: ... as is implied later in the Sugya (Daf 117b) where it states 'Go to Rebbi Shimon ben Elyakim and Rebbi Elazar ben P'das who judge Diyna de'Garmi ...

וחייבוהו ממתניתין 'ואם מחמת הגזלן, חייב להעמיד לו שדה אחר' .

2.

Source (cont.): ... and they declared him Chayav based on our Mishnah 've'Im Machmas ha'Gazlan, Chayav Leha'amid lo Sadeh Acher'.

ותימה לרשב"א, דלעיל בהגוזל קמא (דף ק. ושם) לא משכחת דר"מ דאין דינא דגרמי אלא ברייתא ד'מחיצת הכרם שנפרצה' ...

(b)

Introduction to Question: The Rashba queries this from the Gemara in 'ha'Gozel Kama' (Daf 100a & 100b) where the only source that we have that Rebbi judges 'Diyna de'Garmi' is the Beraisa of 'Mechitzas ha'Kerem she'Nifr'tzah' ...

דלא שמעינן דאתא כר"מ אלא מכח ההיא משנה ד'המסכך' .

1.

Introduction to Question (cont.): Which we only know goes like Rebbi Meir from the Mishnah of 'ha'Mesachech'.

ואמאי לא מייתי התם ממתני' דהכא דמחייבינן בדינא דגרמי?

(c)

Question: Why does it not cite there the Mishnah here, which renders Chayav due to 'Diyna de'Garmi'?

ואומר ר"י, דלא ניחא ליה לאתויי ממתניתין דהכא, דלא קתני בה בהדיא דאחוי' ,אלא מיתורא דמתני' מוקי לה הכי.

(d)

Answer: The Ri answers that the Gemara declined to cite the Mishnah here, since it does not specifically state that 'he showed him', a fact that we only learn from the extra words in the Mishnah.