1)

TOSFOS DH AMAR LEIH ABAYE HAREI MATNOS KEHUNAH KE'LIFNEI YI'USH DAMI U'PELIGI

תוס' ד"ה אמר ליה אביי הרי מתנות כהונה כלפני יאוש דמי ופליגי

(Summary: Tosfos clarifies Abaye's statement and queries Rashi in Chulin.)

דמשמע ליה לאביי ד'הדין עם הטבח' דוקא, וה"נ הדין עם הראשון.

(a)

Clarification: It seems to Abaye that 'ha'Din im ha'Tabach' is Davka, and that the same applies to the first one (the Ganav).

מכאן קשה על פי' הקונטרס דפרק הזרוע (חולין דף קלד.); ואין להאריך בזה.

(b)

Question: This poses a Kashya on Rashi in the Perek 'ha'Zero'a (Chulin, Daf 134a); but here is not the place to elaborate.

2)

TOSFOS DH VE'HILCH'SA BE'KULHU ASU BO TAKANAS HA'SHUK

תוס' ד"ה והלכתא בכולהו עשו בו תקנת השוק

(Summary: Tosfos explains what the Halachah refers to.)

נ"ל דלא קאי אלא א'הני דפליגי בהו אמוראי )אמימר ומר זוטרא [רבא ורב ששת], דאתו לפסוק כמ"ד עשו בו תקנת השוק(

(a)

Clarification: Tosfos explains that this applies exclusively to the cases over which the Amora'im argue ...

בל א'מילתא דרבא ד'גנב מפורסם,' דלא פליג עליה שום אמורא, לא קאי.

(b)

Clarification (cont.): ... but not to the ruling of Rava regarding a well-known Ganav, with which no Amora disagrees.

115b----------------------------------------115b

3)

TOSFOS DH HAREI SHE'HAYAH TA'UN KADEI YAYIN VE'KADEI SHEMEN LO YOMAR HAREI HEIN ETC.

תוס' ד"ה הרי שהיה טעון כדי יין וכדי שמן לא יאמר הרי הן כו'

(Summary: Tosfos discusses as to why the Tana needs to mention that the barrels are breaking.)

וא"ת, אפי' אין משתבר נמי לא יאמר, דאסור לתרום אלא מן המוקף?

(a)

Question: Even if they are not breaking, he ought not to be able to say ... , since it is forbidden to take T'rumah from what is not Mukaf (next to the crops that one is coming to rectify)?

וי"ל, דנקט 'משתברות' משום דבעי למיתני סיפא ' -ואם אמר, לא אמר כלום' .

(b)

Answer #1: The Tana mentions that they are breaking on account of the Seifa - 'And even if he did say it, he has said nothing'.

א"נ, בשבתות וימים טובים איירי, שמותר לתרום שלא מן המוקף, כדאמר בהאשה רבה (יבמות דף צג:).

(c)

Answer #2: Alternatively, it is speaking on Shabbasos and Yamim-Tovim, when it is permitted to take T'rumah even if it is not Mukaf, as the Gemara explains in 'ha'Ishah Rabah' (Yevamos, Daf 93b).

4)

TOSFOS DH CE'CHOL HEICHA DE'IKA PESEIDAH LECHATCHILAH LO

תוס' ד"ה וכל היכא דאיכא פסידא לכתחלה לא

(Summary: Tosfos explains why it is necessary to amend the text.)

ל"ג ליה, כדפי' הקונט' ...

(a)

Text: We need to erase this from the text, as Rashi explains ...

דהא בברייתא דמייתי נמי אסור לכתחלה, היכא דאיכא הפסד כהן...

(b)

Reason: ... because the Beraisa which the Gemara cites too, forbids it Lechatchilah, where it incurs a loss for the Kohen ...

דקתני 'ובשמן לא יעשה' ...

1.

Source: ... as it states 'And in the case of oil he should not do so ...

וא"כ, לעיל נמי דאיכא הפסד כהן, שפיר אסור לכתחלה.

2.

Reason (cont.): In which case above too, where there is a loss for the Kohen, it is justifiably Asur Lechatchilah.

אלא אמאי דקאמר לעיל ד'אפי' דיעבד לא אמר כלום' פריך.

(c)

Conclusion: The Gemara must therefore be asking on what it stated earlier that 'even Bedi'eved, he has said nothing'.

5)

TOSFOS DH ELA NISGALSAH LE'MAI CHAZYA

תוס' ד"ה אלא נתגלתה למאי חזיא

(Summary: Tosfos explains why the Gemara is not asking from oil, despite the fact that the Kohen incurs a loss.)

אבל משמן לא פריך, דקתני 'בשמן לא יעשה' ,אבל התרומה חלה, 'וכי נתגלתה למאי חזיא' ?

(a)

Clarification: The Gemara does not ask from oil, when it says that 'with oil he should not do that', though the T'rumah takes effect - 'And if it becomes uncovered, for what is it fit?'

דאיכא למימר דחזיא להדלקה.

1.

Reason: ... since one can answer that it is fit for lighting.

ומ"מ איכא הפסד כהן, כיון שאין יכול להדליק בו כי נתגלתה אלא בטורח...

(b)

Clarification: ... though the Kohen still bears a loss, seeing as, once it has been uncovered, it can only be used with difficulty ...

כי צריך שלא יגע בשמן כלל ולא בכלי במקום שיש שמן.

1.

Reason: ... because one must be careful not to touch the oil at all, or even the receptacle in the location of the oil.

6)

TOSFOS DH VE'LO YASHKEEH MEIHEN LI'BEHEIMAH

תוס' ד"ה ולא ישקה מהן לבהמה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's reason.)

פי' בקונטרס שמא ישחטנה, ואיכא סכנת נפשות.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that he might Shecht it and this will entail life-danger.

ואין נראה, דאפי' לבהמה טמאה לא ישקה משום 'בל תשחית' כדמשמע בפרק ב' דע"ז (דף ל: ושם) ...

(b)

Question #1: This is not correct however, seeing as he cannot water even Tamei animals due to 'Bal Tashchis' (waste), as is implied in the second Perek of Avodah-Zarah (Daf 30b & 31a) ...

דמוקי התם הא דתניא שמותר להשקות לבהמתו, בשונרא שאין קשה לה...

1.

Source: ... because the Gemara , establishes the Beraisa there, which permits watering one's animal (with it) by a cat, which is not endangered by it ...

ופריך 'א"ה, דחבירו נמי? 'ומשני 'כחיש. דידיה נמי כחש? הדר בריא' .

2.

Source (cont.): And in answer to the Kashya 'If so, his friend's also (ought to be permitted)?', it answers 'It makes it weak. But his too, becomes weak? It regains its strength'.

מדפריך 'דידיה נמי כחיש? 'משמע דאסור משום 'בל תשחית' ?

3.

Source (concl.): ... and since the Gemara asks 'His too becomes weak?' it implies that it is forbidden due to 'Bal Tashchis'?

ועוד, מדלא מוקי לה בכל בהמה טמאה, שאין לחוש שמא ישחטנה, משמע דבשאר בהמות טמאות דקשה לה, אסור משום 'בל תשחית' ?

(c)

Question #2: Moreover, since it does not establish the case by non-Kasher animals, where the suspicion that one might Shecht them is not applicable, it implies that by other non-Kasher animals (besides cats), to which the poison is dangerous, it is Asur on account of 'Bal Tashchis'?

ומיהו י"ל, דבשאר בהמות טמאות לא בעי לאוקומי, משום דאטו בשופטני עסקינן, שמשקין לבהמה דבר שמתה על ידו?

(d)

Answer: One could answer however, that the Gemara does not want to establish it by other non-Kasher animals, because 'Is the Tana talking about fools, who water their animals with something that will kill them?'

7)

TOSFOS DH EIMASAI BI'ZEMAN SHE'HA'TACHTONAH MEGULAH

תוס' ד"ה אימתי בזמן שהתחתונה מגולה

(Summary: Tosfos explains why it is not then obvious that it is subject to Giluy.)

וא"ת, א"כ פשיטא דיש בהן משום גילוי, דהוי כשאר מגולין?

(a)

Question: In that case, it is obvious that they are subject to Giluy, just like any other revealed liquid?

וי"ל, דס"ד שהנחש ירא לבא מפני הקול שהוא שומע שנופל היין ממסננת לתחתונה, כדאמרינן בפ"ב דע"ז (דף ל:) ' -טיף טיף אין בו משום גילוי' ...

(b)

Answer: The Gemara thinks that the snake is scared of the noise that it hears as the wine falls from the strainer to the bottom, as the Gemara explains in the second Perek of Avodah-Zarah (Daf 39b) - 'If one drop follows the other, it is not subject to Giluy'.

קמ"ל דכה"ג שרואה היין שנשפך בבת אחת לכלי התחתון, אין מתיירא להיות סבור שהוא קול בני אדם, אלא סבור שכך מסננין את היין.

1.

Answer (cont.): ... and it teaches us that, in this case, where it sees the wine being poured in one go into the bottom vessel, it is not scared into thinking that the noise is made by humans, but it thinks that this is the way that one makes wine.

8)

TOSFOS DH ASI LI'YEDEI TAKALAH

תוס' ד"ה אתי לידי תקלה

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in the first Perek of Shabbos.)

ומסיק 'אי חיישי' לתקלה, תנאי היא' .

(a)

Clarification: The Gemara concludes that whether or not, we are concerned about Takalah is a Machlokes Tana'im.

והא דאמר בפ"ק דשבת (דף יז: ושם) גבי י"ח דבר " ' גידולי תרומה כתרומה" בו ביום גזרו' ...

(b)

Implied Question: And as for the Gemara in the first Perek of Shabbos (Daf 17b & 18a, in connection with the eighteen things - that ' "A re-plant of T'rumah is T'rumah" they decreed on that day' ...

ומפרש התם טעמא 'משום תרומה טמאה ביד כהן, דילמא משהי לה ואתי לידי תקלה ... '

1.

Implied Question (cont.): ... and which the Gemara explains is 'because of T'rumah Teme'ah in the hands of the Kohen - perhaps he will hold on to it and this will result in a Takalah' ...

והתם ליכא מאן דפליג, דכ"ע אית להו י"ח דבר ? ...

2.

Implied Question (concl.): ... and nobody there disagrees with that, since 'the eighteen Things' were unanimously accepted? ...

אור"י דשאני התם, דפעמים שמשהה אותה ביותר, דאין זורעה באותה שנה -שאירע שום דבר שלא זורע בעת הזרע, וממתין עד שנה אחרת ...

(c)

Answer: ... the Ri explains that there is different, since sometimes one holds on to it for a long period of time, not planting it that year - because something happens to prevent planting in season, so one waits until the following year ...

אבל הכא לעולם יכול הוא לעשות זילוף אחר שיתיישן מעט.

1.

Answer (cont.): ... whereas here it is always possible to make Ziluf once it has lost its freshness.

(cont. on next Amud)