TOSFOS DH EIN TZ'RICHIN P'RUZBUL
תוס' ד"ה אין צריכין פרוזבול
(Summary: Tosfos discusses the reason for this ruling.)
דשטרות שלהם דמי כמסורין לב"ד, כך פירש בקונטרס.
Clarification: Rashi explains - Since their Sh'taros are considered as if they were handed over to the Beis-Din -.
וא"ת, מלוה על פה מאי איכא למימר - דכותבין עליה פרוזבול, כדמוכח בהשולח (גיטין דף לו.)?
Question: What is then the reason for oral loans, on which one also needs to write a P'ruzbul, as is evident in 'ha'Shole'ach' (Gitin, Daf 36a)?
וי"ל, דהוי כאילו החוב שלהם מסור לב"ד ...
Answer: It is (also) considered as if their debt has been handed over to Beis-Din ...
ואפי' אין ללוה קרקע ...
Implied Question: ... and even if the debtor does not own land ...
מקנים לו חכמים קרקע בשביל תקנת היתומים ...
Answer: ... one is Makneh to them land in the form of a Takanah on behalf of Yesomim ...
שאין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע.
Source: ... since one only writes a P'ruzbul on land.
TOSFOS DH HAREI HU MU'AD L'SHABASOS
תוס' ד"ה הרי הוא מועד לשבתות
(Summary: Tosfos, citing the Yerushalmi, presents the reason for this ruling.)
מפרש בירושלמי לפי שראה אותם במלבושים נאים אחרים, וחשובים בעיניו נכרים ואינו מכירם.
Clarification: The Yerushalmi explains that because it saw them dressed in their Shabbos finery, he viewed them as strangers and whom it does not recognizw.
TOSFOS DH MI'SH'YACHZOR SHELOSHAH SHABASOS
תוס' ד"ה משיחזור בו ג' שבתות
(Summary: Tosfos explains why Rebbi Yehudah finds it necessary to repeat this ruling, although he already stated it in the second Perek.)
אע"ג דכבר אשמועינן רבי יהודה בפ"ב (דף כג:) ...
Implied Question: Even though Rebbi Yehudah already taught this ruling in the second Perek (on Daf 23:) ...
אצטריך, דס"ד הואיל ולאו מועד אלא לשבתות, לא בעי חזרה כ"כ.
Answer #1: ... he needs to repeat it here, because we would otherwise have thought that, since it is only a Mu'ad for Shabbasos, it will not require such an extensive retraction.
ולפ"ה ניחא דמפרש 'מועד לשבתות' - לפי שאין עושה מלאכה.
Answer #2: Whereas according to Rashi, who explains 'Mu'ad le'Shabbasos' because it does not do work ...
דקמ"ל דאפי' שבת ממלאכה בששה ימי החול ולא נגח, לא הוי חזרה.
Answer #2 (cont.): ... it now comes to teach us that even if it rested from work during the week, it is not considered a retraction.
TOSFOS DH RAV Z'VID AMAR V'EINO MU'AD T'NAN
תוס' ד"ה רב זביד אמר ואינו מועד תנן
(Summary: Tosfos discusses the inference and its extension in light of the Sugya later in the Perek.)
הא סתמא, הוי מועד לשאין מינו.
Inference: But S'tam, it would also be Mu'ad for other species.
ואפילו מבהמה לאדם נמי שמעי' ליה לקמן בפירקין (דף מא.) דסתמא הוי מועד ...
Extension: In fact, even from Beheimah to Adam we have also heard him say, later in the Perek (Daf 41a) that S'tam is Mu'ad.
גבי הא דפריך 'וכי מאחר דמתם קטלינן ליה מועד היכי משכחת לה?' ומפרש רב זביד - 'כגון שהרג ג' בהמות'.
Source: When the Gemara asks 'Since we kill it when it is still a Tam, how does it become a Mu'ad? To which Rav Z'vid replies 'Where it killed three animals'.
והוה מצי למיתני במתני' 'מועד לבהמה ואינו מועד לאדם', לאשמועינן דסתמא הוי מועד.
Extension (cont.): In that case the Mishnah could have said 'Mu'ad li'Beheimaah ve'Eino Mu'ad le'Adam', to teach us that S'tam it is Mu'ad.
ומיהו שמא חזר בו רב זביד מההיא דלקמן, כדפריך עלה התם ...
Retraction: It is possible however, that Rav Z'vid retracted from the statement later, following the Kashya the Gemara asks on him there ...
שאם לא תאמר כן קשי' ליה ההיא דריש מכילתין (דף ב:).
Proof: ... because otherwise, there will be a Kashya on him from (the Beraisa that the Gemara cites at) the beginning of the Masechta (Daf 2b) See Maharam.
TOSFOS DH SHOR V'LO NAGACH
תוס' ד"ה שור ולא נגח
(Summary: Tosfos explains why the Tana inserts this last stage.)
בתרא דנקט, כדי שאם יגח, לאלתר משלם נ"ש.
Explanation: The Tana inserts the last stage, so that, in the event that it gores again, the owner will be obligated to pay Nezek Shalem immediately.
TOSFOS DH NA'ASEH MU'AD L'SIRUGIN LI'SHEVARIM
תוס' ד"ה נעשה מועד לסירוגין לשוורים
(Summary: Tosfos explains, why according to Rav Z'vid, the ox is not Mu'ad for all species.)
וא"ת, לרב זביד אפי' לכל דבר הוי מועד?
Question: According to Rav Z'vid, why is it not Mu'ad for all species?
וי"ל, כגון שראה שאר בהמות ולא נגחן.
Answer: Because it speaks where the ox saw other animals and did not gore them.
TOSFOS DH NA'ASEH MU'AD L'SIRUGIN LA'KOL
תוס' ד"ה נעשה מועד לסירוגין לכל
(Summary: Tosfos discusses the case.)
ע"כ בשלא ראה בינתיים כלום ...
Explanation #1: It must be speaking where it did not see any other species in between.
דאי ראה, לא הוי מועד [לכל] לסירוגין.
Reason: ... because if it did, it would not be Mu'ad for all species at intervals.
וא"ת, כיון שלא ראה אחרים, לשוורים לחודיה הוי מועד לכל לסירוגין לרב זביד?
Question: Seeing as it did not see any other species, even if it is Mu'ad for oxen alone, it would be Mu'ad for all species at intervals, according to Rav Z'vid?
וי"ל, דקסבר רב זביד דרבותא קמ"ל, דס"ד בהנך מיני דחזא ולא נגח לא הוי מועד...
Answer: Rav Z'vid holds that this case teaches us a Chidush, since we would otherwise have thought that it is not a Mu'ad regarding those species that it saw and did not gore ...
ולאו 'בסירוגין' תליא מלתא.
Answer (cont.): ... and that 'at intervals' is not the determining factor.
א"נ, בשעה שנגח ג' מינים הללו היו לפניו מינים הרבה ולא נגח אלא אלו ...
Explanation #2: Alternatively, when it gored these three species, there were other species present, and it gored specifically these three ...
דהשתא אם היו שלשתן שוורים, הייתי אומר כיון דכל שעה מזומן ליגח השוורים ומניח שאר מינים, אין מועד ליגח אלא שוורים ...
Explanation #2 (cont.): ... because had it been three oxen that it gored, we would have said that since it always attacks oxen, and leaves other species, it is a Mu'ad to gore oxen exclusively ...
אבל השתא דהוו ג' מינים, האחד מהם נוגח ואינו חושש ליגח אלא האחד.
Explanation #2 (concl.): ... but now that it gored three different species, it (randomly) attacked the one that it did (each time) and did not bother to attack the others.
37b----------------------------------------37b
TOSFOS DH SHOR SHOR V'SHOR CHAMOR V'GAMAL
תוס' ד"ה שור שור ושור חמור וגמל
(Summary: Tosfos establishes the two She'eilah according to Rav Z'vid and explains the connection between them.)
וכגון שבין שוורים ראשונים ראה בהמות אחרות ולא נגח, ובבעיא שנייה בין שוורים אחרונים.
Clarification: It speaks where the ox saw other animals among the first oxen, and in the second She'eilah, among the last oxen, and did not gore them.
ואתי שפיר כולה סוגיא כרב זביד.
Clarification (cont.): ... in which case the entire Sugya goes according to Rav Z'vid (See Maharam).
ולא כרב אלפס שפירש סוגיא דשמעתין כרב פפא.
Refuted Explanation: Not like Rav Alfas, who explains the Sugya according to Rav Papa.
ונראה לר"י דהני תרי בעיות באם תמצא לומר דשור בתר שוורים שדינן ליה ...
Clarification: The Ri explains that the second She'eilah is learned 'Im Timtzi Lomar' - in that, if, in the first She'eilah, we go after the oxen ...
דאיכא תרי טעמי דסברא למשדייה בתר קמאי ובתר שוורים שהן מינו ...
Clarification (cont.): Seeing as there two reasons to do so - 1. To go after the first three, and 2. To go after the oxen, which are the same species (as the goring ox) ...
'חמור וגמל שור שור ושור מהו?' מי שדינן ליה בתר קמאי או בתר שוורים שהן מינו?
Clarification (concl.): 'What will the Din then be in a case of 'Chamor, ve'Gamal Shor Shor ve'Shor?' whether the first ox goes after the first two animals, or after the oxen, which are the same species?
TOSFOS DH YOM CHAMISHAH-ASAR B'CHODESH ZEH ETC.
תוס' ד"ה יום ט"ו בחדש זה כו'
(Summary: Tosfos discusses the Chazakah of days and dates, and compares it with the Din of Veses [in connection with Nidah].)
נראה דג' פעמים בט"ו בחדש לכ"ע הוי מועד, ובנדה נמי קובעת וסתה.
Clarification: It would seem that if it gores on the fifteenth of three consecutive months it is a Mu'ad, and by Nidah too, it fixes a woman's Veses ...
אע"ג דליכא אלא שתי פעמים סוף ל' יום ...
Implied Question: ... even though there are only two lots of thirty days in between ...
דלאו סוף ל' יום גרים אלא ט"ו בחדש גרים ...
Answer: ... because it is not the thirty-day period that causes the Chazakah but the fifteenth of the month ...
כמו ריש ירחא וריש ירחא וריש ירחא דקבע וסתה בג' ראיות הללו ...
Precedent #1: ... just as three sightings on three consecutive Roshei Chodashim fixes a woman's Veses ...
כדמשמע בשילהי בנות כותים (נדה ד' לט:).
Source: ... as is implied in 'B'nos Kutim' (Nidah, Daf 39b).
וכמו שבת שבת ושבת, דסגי בשלש פעמים, דלאו סוף ז' גרים אלא יום שבת.
Precedent #2: And like where the ox gores on three consecutive Shabbasos, where three times will suffice, seeing as it is not the end of seven days that causes it, but the actual day of Shabbos.
והיכא דאין שם היום גורם ולא שם מנין החדש - כגון אם ראתה היום ולסוף עשרים לראייתה זו ראתה וחזרה וראתה לסוף עשרים, לכ"ע אין הראשונה מן המנין, דהא סוף עשרים גרים.
Clarification (cont.): But there where it is neither the actual day nor the date that causes it - for example, where the woman sees today and again at the end of twenty days and again at the end of another twenty days, everyone agrees that the first sighting is not counted, since it is the end of twenty that causes it.
וכן משמע בנדה בפ' האשה (ד' סג:) דתנן 'היתה למודה לראות ליום ט"ו ושינתה ליום עשרים, זה וזה אסורים; שינתה ג"פ ליום עשרים, הותר יום ט"ו ונאסר יום כ', שאין האשה קובעת ... '.
Proof: And this is also implied in the Mishnah in Perek ha'Ishah (Nidah, Daf 63b), which states that if a woman who was used to seeing every fifteenth day changed to the twentieth day, both days are forbidden, but that if she changed three times to the twentieth day, then the fifteenth day becomes permitted, and the twentieth, forbidden, because a woman's Veses is only fixed after three times'.
אלמא בעי' ג"פ ליום כ', ואין הראשונה של ט"ו יום מן המנין.
Proof (cont.): So we see that she requires to change three times to the twentieth, and that the previous sighting on the fifteenth is not counted.
ואין נראה לחלק משום דהתם למודה לראות.
Refuted distinction #1: Nor does it seem correct to attribute the ruling to the fact that she was used to seeing (because the earlier sighting belonged to the previous Veses).
ועוד, מדקתני 'שאין האשה קובעת ... ', משמע דפסיקא ליה הכי בכל הנשים.
Proof: Moreover, since the Tana said there 'because a woman's Veses is only fixed ... ', it implies that this ruling applies to all women.
ולפ"ז אם נגח יום א' ויום ב' לא נגח יום ג' נגח ויום ד' לא נגח יום ה' נגח ויום ו' לא נגח, אין נעשה מועד לכ"ע עד שישלש בדלוג, ואין הראשונה מן המנין.
Extrapolated Halachah: According to this, if the ox gored on Sunday but not on Monday, on Tuesday but not on Wednesday, and on Thursday but not on Friday, it will not become a Mu'ad until it skips a third time (and gores on Shabbos), since the first goring is not counted.
ותימה, דגבי 'ראה שור ונגח וראה שור ולא נגח ... ', הוי ראשון מן המנין?
Question: But in the case (on Amud Alef) where it saw an ox and gored, an ox and it didn't gore ... ', the first goring is counted?
וצריך לחלק בין סירוגים של ימים לסירוגים של שוורים.
Answer: We are therefore forced to draw a distinction between 'skipping' regarding days and 'skipping' regarding oxen.