TOSFOS DH RA'UY LITOL V'EIN LO
תוס' ד"ה ראוי ליטול ואין לו
(Summary: Tosfos first clarifies the statement and elaborates, then goes on to explain why the Gemara does not give the same answer earlier as it gives here, and vice-versa.)
פירוש - 'ראוי ליטול' - אם תפס, 'ואין לו' - אם לא תפס.
Clarification: This means that 'He ought to receive it' - if he seizes it, but that 'He does not' - if he doesn't seize it..
ודוקא היכא דיש לו תביעה על שני השוורים, על הגדול ועל הקט, אם תפס משתלם.
Clarification (cont.): And this speaks specifically where he has a claim on both oxen, on the large one and on the small one - only then may he retain it if he seizes it ...
אבל מתני' דלעיל דאין לו תביעה אלא על הגדול, אפי' תפס הקטן, אין משתלם מיניה.
Clarification (cont.): ... but the Mishnah above speaks where he only has a claim on the large one, in which case, even if he seizes the small one, he is not permitted to retian it.
ולא שייך לשנויי לעיל 'ראוי ליטול ואין לו'?
Implied Question: The Gemara could not have answered earlier 'Ra'uy Litol ve'Ein lo' ...
כיון דאם תפס לא משתלם מיניה.
Answer: ... since if he would have seized it, he would not have been permitted to claim from it.
וב'טענו חטים ... ' נראה דאם תפס שעורים, לא משתלם.
Clarification (cont.): And in the case of 'Ta'ano Chitim ... ' too, it would seem that even if he seized barley, he would not be permitted to retain it.
וא"ת, אמאי לא משני הכא כדלעיל - ד'קאמר ניזק "שמא" ומזיק "ברי" '?
Question: Why does the Gemara not answer here like it answered above - 'That the Nizak said "Shema" and the Mazik "Bari" '?
וי"ל, דא"כ, הו"מ למיפרך 'היינו הך', כדפירש בקונטרס.
Answer: Because if that were so, the Gemara could have asked that the two cases are one and the same.
והשתא איכא צריכותא בכולהו בבי דמתניתין ...
Conclusion: It now transpires that each case in the Mishnah is necessary:
דרישא אשמעינן אפילו מזיק שמא וניזק ברי פליגי רבנן עליה דסומכוס, ואמרי 'המוציא מחבירו עליו הראיה', וההוא 'דקטן וגדול' משמיענו אפילו ניזק 'שמא' ומזיק 'ברי', פליג סומכוס ...
Case #1 & #2: The Reisha teaches us that the Rabbanan argue with Sumchus and say 'ha'Motzi me'Chavero, alav ha'Re'ayah' even in a case where the Mazik says 'Shema' and the Nizak, 'Bari'; whereas the case of 'Katan and Gadol' teaches us that even where the Nizak says 'Shema' and the Mazik, 'Bari', Sumchus argues ... .
ו'אחד תם ואחד מועד' אשמעינן דאפילו לר' אחא, דאמר בריש פרק המוכר פירות (ב"ב דף צג.) 'גמל האוחר בין הגמלים, בידוע שזה הרג, מודה הכא דלא תלינן במועד, כיון דשניהם רצין.
Case #3: '...and 'Echad Tam ve'Echad Mua'ad' teaches us that even according to Rebbi Acha, who holds at the beginning of Perek ha'Mocher Peiros (Bava Basra, Daf 93a) in the case of 'Gamal ha'Ocher (that is flirting) bein ha'Gemalim' that it is the one that killed, will concede here that we do not ascribe the goring to the Mu'ad, since both animals were running.
והך ד'הניזקין שנים' אשמועינן דאי תפס, שקיל כדאמר מזיק ...
Case #3: ... whereas case of 'Two Nezikin' teaches us that if he seizes one, he takes according to what the Mazik says.
וסיפא ד'תם ומועד' איידי דאיירי בבא דלעיל בגדול וקטן ותם ומועד, איירי נמי הכא.
Case #4: And the Tana inserts that of 'Tam and Mu'ad' because, since the previous case speaks about a large and small one and a Tam and a Mu'ad, he adds this case too.
TOSFOS DH SH'MA MINAH
תוס' ד"ה ש"מ
(Summary: Tosfos gives the source of the conclusion and explains why the Gemara says 'Sh'ma Minah', instead of querying the statement.)
מדקתני 'שניהם', רצה ... '.
Reason: Since the Mishnah says 'Sheneihem, if he wants ... .
ואם אבד האחד, קם חברו תחתיו ומשתלם הימנו'. כך פירש בקונטרס.
Explanation #1: ... if one of them is lost, the other one takes its place and he can claim from it'. This is how Rashi explains the Gemara.
וקשה, דלא הוה ליה למימר 'שמע מינה' אלא מסיפא הוה ליה למפרך, דקתני 'אחד גדול ואחד קטן, המוציא מחבירו עליו הראיה, ומשלם לגדול מן הקטן' ...
Question: In that case, the Gemara should not have said 'Sh'ma Minah', but should rather have asked from the Seifa, which states 'If one of them is large and one of them small, "ha'Motzi me'Chavero, alav ha'Re'ayah", and he can (only) claim the large one from the body of the small one' ...
א"כ, כשאבד אחד מהן, לא משתלם מאותו שנשאר?
Question: ... in which case, in the event that one of them gets lost, he cannot claim from the remaining one?
ונראה לפרש - דבשני שוורים שהזיקו שור בודאי איירי, דחשיב כאילו הוי חד גופא ומשתלם מן השנים.
Explanation #2: It therefore seems that it is speaking where two oxen both damaged the one ox, and it is as if they are one body - and that is why he can claim from both of them.
ואע"ג דמתניתין לא איירי אלא בענין שאנו מסופקים איזה מהן נגח ...
Implied Question: And even though the Mishnah is speaking where we are in doubt as to which of them gored ...
מ"מ דייק מלישנא דקתני 'שניהם חייבים', לאשמועינן שיכול להיות שיהיו שניהם חייבין, כגון אי ידעינן בודאי שהזיקו שניהם יחד.
Answer: ... the Gemara nevertheless extrapolates from the Lashon 'Sheneihem Chayavim', that it is possible for both of them to be Chayav - where we know for sure that both of them damaged together.
TOSFOS DH V'REBBI AKIVA HI D'AMAR SHUTFIN NINHU
תוס' ד"ה ורבי עקיבא היא דאמר שותפין נינהו
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation regarding why the Gemara establishes the Mishnah like Rebbi Akiva.)
פירש בקונטרס - דלר' ישמעאל דאמר ב"ח הוא וזוזי הוא דמסיק ביה, אם אבד האחד, לא איבד זכותו.
Explanation #1: Rashi explains that according to Rebbi Yishmael, who says that the Mazik is a creditor and that he owes the Nizak money, even if he loses one of them, he has not lost his right to claim.
וקשה, דהא לעיל (דף לג.) אמר 'אפילו לר' ישמעאל, שחטו, מה שעשה עשוי'?
Question: But the Gemara said earlier (on Daf 33a) that, 'Even according to Rebbi Yihmael, if the Mazik Shechted it, what he did is done'.
ונראה לפרש דמשום הכי מוקי לה כר' עקיבא, משום דלר' ישמעאל אין שום חידוש, דפשיטא דאיבד זכותו כשאבד האחד, כיון דב"ח הוא ...
Explanation #2: One must therefore explain that the Gemara establishes the Mishnah like Rebbi Akiva, because according to Rebbi Yishmael there would be no Chidush, since it is obvious that, if one of them is lost, he has lost his right to claim, seeing as he is a creditor.
אבל לר' עקיבא דשותפי נינהו, ס"ד דהוי כאילו האחד מן השנים בחזקת הניזק, ומצי למימר ניזק 'שלך נאבד ולא שלי'.
Explanation #2 (cont.): Whereas according to Rebbi Akiva, who holds that they are partners, we might have thought that one of the two oxen is in the Chazakah of the Nizak, and the Nizak can therefore say to the Mazik 'It is your ox that is lost and not mine!' (See Mesores ha'Shas).
TOSFOS DH SHOR SHE'NAGACH ARBA'AH V'CHAMISHAH: I K'REBBI AKIVA D'AMAR SHUTFIN NINHU YACHZIR L'KULAN MIBA'I LEIII
תוס' ד"ה שור שנגח ארבעה וחמשה: אי כרבי עקיבא דאמר שותפין נינהו יחזיר לכולן מבעי ליה
(Summary: Tosfos explains why the first one does not benefit, according to Rebbi Akiva and rejects a suggested answer,)
תימה, דלר' עקיבא נמי אמאי אין ראשון נשכר, דלמה יהא מוטל עליו לשמור חלקו כל זמן שלא עמד בדין ולא באו עדים. דמה הוא יודע אם יזכה?
Question: According to Rebbi Akiva too, the first one ought to benefit - Why is the onus on him to guard his portion as long as he has not been to Beis-Din and witnesses have not come. So how does he know that he will win the case?
וצריך לדחוק דכיון שיש בידו להביא עדים לאלתר ולזכות, מתחייב בשמירתו.
Answer: We are therefore forced to say that the fact that he is able to bring witnesses immediately and to take it, obligates him to look guard it.
ולא מצי לשנויי 'כגון שאין בידו' ...
Refuted Answer: And we cannot answer that it speaks where he does not have it ...
דאם כן, תיקשי ליה לרבי עקיבא ראשון נשכר מבעי ליה?
Refutation: ... because in that case, there would be a Kashya on Rebbi Akiva - that the Tana ought to have said that the first one benefits.
36b----------------------------------------36b
TOSFOS DH K'GON SHETAFSO NIZAK ETC.
תוס' ד"ה כגון שתפסו ניזק כו'
(Summary: Tosfos clarifies Rebbi Yishmael's opinion.)
ודוקא לר' ישמעאל הוא נעשה שומר שכר, אבל לר' עקיבא דאמר 'שותפין נינהו', וכיחש ושיבח הוי ברשות הניזק, לא נעשה שומר שכר אלא מחלקו, דעל כל אחד מוטל לשמור חלקו.
Clarification: It is specifically according to Rebbi Yishmael that the Mazik becomes a Shomer Sachar, because according to Rebbi Akiva, who holds that 'They are partners', and that the ox becomes weaker or stronger in the domain of the Nizak, he only becomes a Shomer Sachar on his portion, since the onus lies with each one to look after his portion (See Maharam).
והשתא אתי שפיר דבין ר' מאיר ובין ר' שמעון איירי בשתפסו ניזק.
Inference: It now makes sense, since, both according to Rebbi Meir and Rebbi Shimon, it speaks where the Nizak seized the ox ...
ולא כפירוש הקונטרס.
Conclusion: ... and not like Rashi's explanation.
TOSFOS DH IM YESH BO MOSAR BI'NEZAKAV
תוס' ד"ה אם יש בו מותר בנזקיו כו'
(Summary: Tosfos clarifies the statement and elaborates on it.)
והשתא 'אחרון אחרון נשכר' דמתניתין א'אחרון שבכולם דהוא החמישי קאי
Clarification: It now transpires that 'Acharon Acharon Niskar' in the Mishnah refers to the very last one, which is the fifth one.
אבל פעמים שהרביעי אין לו כלום והשלישי יש לו - כגון שנזקי ד' וה' שוים, ונזקי ג' יתרים.
Elaboration: But sometimes the fourth one receives nothing, and the third one does - there where the damage done to the fourth and fifth oxen is the same, but the damage done to the third ox exceeds it.
ואפי' חמישי נמי פעמים שאין לו כל נזקו - אם נזקיו יתרים על של רביעי, שאין נוטל אלא חלקו של רביעי.
Elaboration: And there are times where also the fifth one does not receive the total damage - where the damage done to his ox exceeds that done to the fourth ox, in which case he only takes the portion of the fourth one.
ומיהו כשכל הנזקין שוין, כולן מפסידין והאחרון נשכר.
Conclusion: However, when all the damages are equal, then they all lose, and only the last one gains.
TOSFOS DH NOSEIN LO SELA
תוס' ד"ה נותן לו סלע
(Summary: Tosfos defines the Sela here, and discusses the difference between it and the Manah Tzuri of Rebbi Yossi ha'Gelili.)
בסלע מדינה איירי כדמוכח בסמוך, ומנה דר"י הגלילי הוא מנה צורי כדמוכח בהחובל (לקמן דף צ:).
Clarification: It is speaking about a Sela Medinah, as is evident in the Gemara shortly, whereas the Manah of Rebbi Yossi ha'Gelili, as is a Manah Tzuri, as is evident (later on Daf 90b).
ותימה לומר שחלוקים כ"כ זה מזה, דסלע מדינה אחד ממאתים במנה צורי?
Question: It is surprising however, that the difference between them should be so great, as a Sela Medinah is one two hundredth of a Manah Tzuri?
ונראה לר"ת דלא פליגי אלא האי בעני והאי בעשיר.
Answer: Rabeinu Tam therefore explains that they do not argue, only one of them (the Tana Kama) speaks about a poor man, the other (Rebbi Yossi ha'Gelili), about a rich man.
ומיהו מדקאמר בהחובל (שם) 'הא אנא הא ר"י הגלילי', משמע קצת דפליגי.
Reservations: However, since the Gemara says in 'ha'Chovel' (Ibid.) 'Here am I, and here is Rebbi Yossi ha'Gelili', gives the impression that they do argue.
מ"מ אע"ג דפליגי, מצינו למימר דזה דיבר בעשיר וזה דיבר בעני כר"ת ...
Conclusion: Nevertheless, even though they do argue, we can say that one of them is speaking about a rich man and the other, about a poor man, like Rabeinu Tam ...
דא"א שאם בושתו של עני סלע שלא יעלה בושתו של עשיר פחות או יותר ממנה.
Conclusion (cont.): ... since it is not possible that, if the shame of a poor man is a Sela, the shame of a rich man should not be less or more than a Manah (See Maharam).
TOSFOS DH V'SHEL DIVREIHEM KESEF MEDINAH
תוס' ד"ה ושל דבריהם כסף מדינה
(Summary: Tosfos restricts this statement of Rav Yehudah to fixed amounts of Sela'im.)
נראה לר"י דרב יהודה לא איירי אלא בסלעים דומיא דכסף האמור בתורה, דמפרש פ"ק דקדושין (דף יא.) כסף קצוב ...
Clarification: The Ri explains that Rav Yehudah is referring specifically to Sela'im that are similar ro the Kesef of which the Torah speaks, which the Gemara explains in the first Perek of Kidushin (Daf 11a) is fixed amounts of silver ...
ולא מצינו כסף קצוב בתורה אלא סלעים, כדמפרש התם 'ה' סלעים לפדיון הבן, נ' של אונס, ק' של מוציא ש"ר, ול' של עבד' ...
Source: And it is only with regard to Sela'im that we find fixed amounts of silver, as the Gemara explains there 'the Five Sela'im of Pidyon ha'Ben, the twenty, of rape, thd hundred of Motzi Shem Ra and the thirty of Eved'.
ודומיא דהני הוי 'של דבריהם'.
Source (cont.): ... and the 'shel Divreihem' is similar to them.
אבל שאר מטבעות של דבריהם הוי כסף צורי ...
Clarification (cont.): ... but other coins, even if they are de'Rabanan, are Kesef Tzuri (See Hagahos ha'G'ra) ...
דהא מנה של ר"י הגלילי הוי צורי, כדמוכח בהחובל (לקמן דף צ:).
Proof #1: Since we see that the Manah of Rebbi Yossi ha'Gelili is a Manah Tzuri, as is evident (later on Daf 90b).
וכתובה נמי הוי מאתים זוז של צורי - למ"ד כתובת אשה דרבנן כמו למ"ד דאורייתא דנפקא לן מ"כמוהר הבתולות" ...
Proof #2: And Kesubah too, is two hundred Zuz Tzuri - according to the opinion that considers Kesubas Ishah de'Rabbanan, no less than the opinion that considers it d'Oraysa, since we learn it from "ke'Mohar ha'Besulos" ...
דלא פליגי רשב"ג ורבנן בפרק בתרא דכתובות (ד' קי:) אלא אם נותן לה ממעות ארץ ישראל או ממעות קפוטקיא, אבל לכ"ע נותן לה שוה מאתים זוז ממעות צורי.
Source: Since Raban Shimon ben Gamliel and the Rabanan only argue in the last Perek of Kesuvos (Daf 110b) over whether he has to give her the coins of Eretz Yisrael or of Keputki, but both agree that he must give her the value of two hundred Zuz of Ma'os Tzuri.
ואפילו כתובת אלמנה שהיא דרבנן, לכ"ע הוי מנה צורי ...
Proof #3: And even the Kesubah of an Almanah, which is only de'Rabanan, is Manah Tzuri according to all opinions ...
דבפ"ק דכתובות (דף יב.) משמע קצת דשל בתולה כפלים משל אלמנה - גבי 'אחד אלמנת כהן ואחד אלמנת ישראל'.
Source: ... because in Kesuvos (Daf 12a) it is implied slightly that the Kesubah of a Besulah is double that of an Almanah - in the Sugya of 'Echad Almanas Kohen ve'Echad Almanas Yisrael'.
TOSFOS DH YAD ANIYIM ANAN
תוס' ד"ה יד עניים אנן
(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara in Rosh ha'Shanah.)
וא"ת, בלא 'יד עניים' נמי מחייב צדקה באמירה, כדדרשינן בפ"ק דר"ה (דף ו.) "בפיך", 'זו צדקה'?
Question: Even without 'Yad Aniyim', he ought to be Chayav Tzedakah with his words, as the Gemara Darshens in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 6a) "be'Ficha", 'Zu Tzedakah'.
וי"ל, דכמו שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם, ה"נ אין אדם נותן צדקה דבר שלא בא לעולם; וכשאמר 'ניתביה לעניים', הוי זה החוב כמו שלא בא לעולם.
Answer #1: Just as a person cannot be Makdish something that is not yet in the world, so too, can he not give as Tzedakah something that is not yet in the world, and when he said 'Give it to the poor!', it is as if the debt was not yet in the world.
וכן אם היה אומר 'ניתביה להקדש', לא היה הקדש קונה.
Answer #1 (cont.): ... and in the same way, if he were to say 'Give it to Hekdesh', Hekdesh would not acquire it either.
ונהי שאם היה אומר 'חוב זה לכשיבא לידי אתנהו להקדש או לצדקה' דומה שמתחייב מטעם נדר ...
Answer #1 (cont.): Granted, if he were to say 'When I retrieve this debt I will give it to Hekdesh' or 'to Tzedakah' he would presumably be obligated to give it because it is a Neder ...
אבל זה לא אמר כן אלא אמר 'תנהו לעניים' ולא נדר.
Answer #1 (cont.): But what he said was 'Give it to the poor', and did not make a Neder.
ור"ח פירש שזה לא היה רוצה לחזור בו מן הצדקה אלא היה רוצה ללוותו לפי שעה ולהחזיר אחר לעניים תחתיו, וא"ל רב יוסף ד'יד עניים אנן', וזכינן בו במעמד שלשתן.
Answer #2: Rabeinu Chananel however, explains that the person in our case did not want to retract from the Tzedakah, only to borrow it temporarily and to give other money to the poor instead, only Rav Yosef informed him 'Yad Aniyim Anan', and they had acquired it in the presence of the three concerned parties ...
ואמרינן בפ"ק דערכין (ד' ו.) 'האומר "סלע זו לצדקה", עד שלא בא ליד גבאי מותר לשנותו, משבא ליד גבאי אסור לשנותו'.
Source: And the Gemara says in the first Perek of Erchin (Daf 6a) that "If someone says 'Sela zu li'Tzedakah' then he may switch it as long as it has not yet reached the hand of the Gabai Tzedakah, but not once it has (See Mesores ha'Shas).