בכורות דף מד. א
מה לומדים מפסוקים דלהלן, במומים שבעינים?
מה הוא המום? | |
עיור | ניטלו עיניו, אפי' אחת מהן, |
איש עיור | חוורור ומים הקבועים - עיניו קיימות רק אינו רואה בהן |
דק | שיש לו קרום על העין ומחלישה ראיתו |
תבלול | עיניו מבולבלות - חוט מן השחור נכנס ללבן |
מום בקרני הבהמה כדלהלן מה דינו?
נעקרו לגמרי ונראית גומה בראש | נגממו ונשארו שרשיו | |
ניטל עם העצם (זכרותן) | מום גמור - ופודין עליו [1] | פסול למזבח, אבל לא נפדה |
ניטל בלא העצם | ---- | כשר [2] |
בכורות דף מד: א
האם יש להקפיד שלא לשתות מים בפני רבים? [תוד"ה ואין].
לתלמיד חכם שלא בסעודה | בשעת סעודה | |
לרש"י | יש להקפיד | אין להקפיד |
לר"ת | אין צורך להקפיד [3] | אין להקפיד |
-------------------------------------------------
[1] פי' בשאר קדשים שצריכים פדיון פודים על מום כזה.
[2] וכן עושים לכתחילה בפרה אדומה שהיו קרניה וטלפיה שחורים, שחותכים אותם מעל העצם.
[3] ומה שאמרו בגמ' "משתינין מים פבני רבים ואין שותין מים בפני רבים" - ה"ק אפי' מי שדרכו להקפיד שלא לשתות מים בפני רבים, בכל אופן להשתין לא יקפיד משום סכנה.
-------------------------------------------------