1)

TOSFOS DH Hu ha'Din Afilu b'Yeser mi'Chedei Midaso Nami Pligi

תוספות ד"ה הוא הדין אפי' ביתר מכדי מדתו נמי פליגי

(SUMMARY: Tosfos explains when Rabanan argue with R. Yehudah.)

והא דתנן בסיפא דמס' מעשרות (פ"ה מ"ו) היתר מכדי מדתו מפריש עליו ממקום אחר

(a)

Implied question: The Seifa in Ma'aseros (5:6) says that the amount above the measure he entered, he tithes it from elsewhere;

ולא פליגי עליה רבנן היינו ברמא תלתא ואתא ארבעה

1.

Rabanan argue with him only when he entered three and four came out.

מקשה ר"י היכי פטרי רבנן ברמא תלתא ואתא תלתא ופלגא כיון דאית ביה בנותן טעם

(b)

Question (Ri): How can Rabanan exempt when he entered three and three and a half came out, since it gives taste?

וקיי"ל בפ' בתרא דמס' ע"ז (דף עג:) דמין בשאינו מינו בנותן טעם גבי טבל

1.

We hold in Avodah Zarah (73b) that Min b'Eino Mino forbids if it gives taste!

וי"ל דאינו אלא קיוהא בעלמא ואין כאן נותן טעם וכעפרא בעלמא דמי וכן נראה מתוך פירוש ר"ש.

(c)

Answer: It is mere acidity. It is not Nosen Ta'am. It is like mere earth. It seems that the Rashbam explained like this.

2)

TOSFOS DH Mi Savrat Chamra Hu Kiyuha b'Alma Hu

תוספות ד"ה מי סברת חמרא הוא קיוהא בעלמא הוא

(SUMMARY: Tosfos learns from here to permit dregs that a Nochri touched.)

מכאן הורה ר"ת בדיעבד אם רחץ עכו"ם חבית של שמרי יין דשרי דלאו חמרא הוא אלא קיוהא בעלמא הוא.

(a)

Pesak: Based on this, R. Tam ruled that b'Di'eved, if a Nochri bathed in a barrel of dregs of wine, it is permitted, for it is not wine. It is mere acidity.

3)

TOSFOS DH Shemarim Shel Ma'aser v'Chulei

תוספות ד"ה שמרים של מעשר כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses what is the case.)

תימה במאי מיירי הך ברייתא

(a)

Question: What does the Beraisa discuss?

אי בכדי מדתו או אפי' רמא תלתא ואתא תלתא ופלגא לרבנן אפי' ראשון יהא מותר

1.

If it is the same measure, or even if he entered three and three and a half came out, according to Rabanan, even the first should be permitted;

ואי ברמא תלתא ואתא ארבעה אפי' רביעי של מעשר יהא אסור

2.

If he entered three and four came out, according to Rabanan, even the fourth of Ma'aser should be forbidden!

וי"ל דמיירי שאין בהן טעם יין כלל אלא קיוהא בעלמא ומ"מ בהקדש החמירו לאסור עד שלישי

(b)

Answer: The case is, there is no taste of wine, just mere acidity. Even so, regarding Hekdesh they were stringent to forbid until the third; `

ומיירי שלא הקדיש שמרים דאי הקדיש לעולם יהא אסור.

1.

We discuss when he was not Makdish dregs. If he was Makdish them, it is always forbidden.

4)

TOSFOS DH Lo Tzericha Kegon she'Tamdo b'Mei Geshamim

תוספות ד"ה לא צריכא כגון שתמדו במי גשמים

(SUMMARY: Tosfos discusses different conditions to be Machshir.)

תימה דהכא משמע שיש חילוק בין גשמים לשאר משקין ואיזה חילוק יכול להיות ביניהן

(a)

Question: Here it connotes that there is a difference between rainwater and other liquids. What difference can there be between them?

ומה שפירש רבינו שמואל דבמים בעינן דניחא ליה ולא בשאר משקין כגון יין אפי' לא ניחא ליה מכשר דבמים כתיב וכי יותן מים על זרע

(b)

Answer #1 (Rashbam): Regarding water, we require that he is pleased [for it to be Machshir]. We do not require this for other liquids such as wine. Even if he is not pleased, it is Machshir, for [only] regarding water it is written "v'Chi Yutan Mayim Al Zera."

ואין נראה לרשב"א דלא אשכח בשום דוכתא שיהא חשיבות ביין מבמים לענין הכשר ומאשר יבא עליו מים מפקינן הכשר לכל משקין

(c)

Objection (Rashba): We do not find anywhere that wine is more important than water regarding Hechsher. We learn Hechsher for all liquids from "Asher Yavo Alav Mayim"!

ובפ"ק דפסחים (דף יח. ושם) איכא דלא מוקי וכל משקה אשר ישתה בכל כלי לענין הכשר וא"כ מנא ליה דלא בעינן דניחא ליה

1.

In Pesachim (18a), some do not establish "v'Chol Mashkeh Asher Yishaseh b'Chol Kli" regarding Hechsher. If so, what is the source that we do not require that he is pleased?

ונראה לר"י דבגשמים בעינן תרתי שיחשיב אותו מתחלה שיהו משקין ואח"כ בעינן דניחא ליה

(d)

Answer (Ri): Regarding rain, we require two matters - that he intend from the beginning that they be drinks, and afterwards we require that he is pleased;

אבל שאר משקין כגון מים ויין ושמן כיון דניחא ממילא הן מכשירין אפי' לא יחשיב אותן להיות משקה

1.

However, other drinks, e.g. water, wine and oil, since he is pleased, they are Machshir, even if he does not consider them to be a drink.

אבל קשה מהא דתנן במסכת מכשירין (פ"ו מ"א) ומייתי לה בפ"ק דחולין (דף יג. ושם) המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה וירד עליהם הטל אינן בכי יותן

(e)

Question: A Mishnah in Machshirin (6:1), brought in Chulin (13a) teaches that one who takes his Peros up to the roof due to lice, and dew descended on them, they are not b'Chi Yutan;

ואם לכך נתכוין הרי הן בכי יותן אף על פי שלא החשיב אותו מתחלה משקה

1.

If he intended for this, they are b'Chi Yutan, even though initially he did not consider them to be a drink!

ושמא טל חשוב טפי להיות משקה ממי גשמים.

(f)

Answer: Perhaps dew is more important to be a drink than rainwater.

5)

TOSFOS DH v'Nismad me'Elav

תוספות ד"ה ונתמד מאליו

(SUMMARY: Tosfos explains that now we do not discuss only rainwater.)

נראה דהשתא איירי שפיר אפילו במים יפין שאינן מי גשמים דכיון שנתערבו בשמרים אין ראוים להכשיר

(a)

Explanation: Now, we properly discuss even good water that is not rainwater. Since they became mixed with dregs, they are not proper to be Machshir.

והא דלא קאמר אלא

(b)

Implied question: Why doesn't it say "Ela" (since we retract)?

לפי שלא נזכר אמורא למעלה.

(c)

Answer: It is because no Amora was mentioned above.

6)

TOSFOS DH Ileima Lemi'utei Yayin mi'Gito v'Chulei

תוספות ד"ה אילימא למעוטי יין מגתו כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses whether cooked wine is Kosher for Kidush.)

אין להוכיח מכאן דיין מבושל כשר לקידוש ומברכין עליו בפ"ה מדלא קאמר למעוטי יין מבושל

(a)

Suggestion: We can prove from here that cooked wine is Kosher for Kidush, and we bless on it Borei Peri ha'Gafen, since it does not say that it is to exclude cooked wine!

דלאו ראיה היא דאפילו אין מקדשין עליו לא מצי למימר למעוטי יין מבושל דאם כן הוה ליה למימר אין מברכין עליו בפ"ה

(b)

Rejection: This is not a proof. Even if we may not say Kidush on it, we could not say to exclude cooked wine, for if so, it should have said "we do not bless on it Borei Peri ha'Gafen"!

אבל יש להביא ראיה מירושלמי דשקלים ודערבי פסחים דיין גמור הוא דאמר התם ארבע כוסות שאמרו יוצאים ביין מבושל

(c)

Opinion #1: However, we can bring a proof from the Yerushalmi in Shekalim and Pesachim that it is absolute wine, for it says there that the four cups that they said, one is Yotzei with cooked wine!

אלמא מקדשין איין מבושל

1.

Inference: One may make Kidush on cooked wine!

ודלא כפרש"י והר"ש שכתבו דיין מבושל מברכין עליו שהכל דאישתני לגריעותא ואין להאריך כאן.

(d)

Opinion #2: This is unlike Rashi and the Rashbam, who wrote that we bless sheha'Kol on cooked wine, for it changed detrimentally. It is not proper to elaborate more here.

97b----------------------------------------97b

7)

TOSFOS DH Modim Chachamim l'R. Eliezer b'Kos Shel Brachah

תוספות ד"ה מודים חכמים לר''א בכוס של ברכה וכו'

(SUMMARY: Tosfos explains what the argument was about.)

קאי אהא דתנן בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף נ:) אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים דברי ר''א

(a)

Explanation: This refers to the Mishnah in Brachos (50b) which says that we do not bless on wine until putting water into it. This is R. Eliezer's opinion;

ועלה קאמר ר' יוסי בר' חנינא בגמ' דבכוס של ברכה מודים וטעמא מפרש התם משום מצוה מן המובחר:

1.

About this, R. Yosi b'Ribi Chanina said in the Gemara that they agree about the Kos Shel Brachah. It explains the reason there, that this is to do the ideal Mitzvah. (We do not bless until it is proper to drink.)

8)

TOSFOS DH Ad she'Yiten l'Socho Mayim

תוספות ד"ה עד שיתן לתוכו מים

(SUMMARY: Tosfos discusses what it means that the Kos is Chai.)

קשה דאמר בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף נא.) עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה שטיפה חי מלא כו'

(a)

Question: It says in Brachos (51a) that 10 things were said about the Kos Shel Brachah. One rinses it, Chai (one puts pure wine in it), it must be full...

אלמא משמע דכוס של ברכה צריך שיהא חי ולא מזוג

1.

Inference: The Kos Shel Brachah must be Chai, and not mixed!

ומפרשים גדולי נרבונא דחי קאי אכוס שיהא שלם ולא שבור

(b)

Answer #1 (Chachamei Narvona): "Chai" refers to the cup. It must be complete, and not broken.

דשייך מיתה בכלי כדאמר (ב''ק דף נד.) שבירתן זו מיתתן

1.

Source: Death applies to a Kli, like it says in Bava Kama (54a) that breakage of a Kli is its death.

וכן משמע קצת דכל י' דברים הן בכוס ולא ביין

2.

Support: All 10 matters refer to the cup, and not the wine.

ורש''י פירש בברכות דחי דקאמר היינו שיתנו יין חי בכוס שמברכים עליו ואח''כ מוזגין בו מים לאפוקי שלא ימזגנו בכוס זה ויברך בכוס אחר

(c)

Answer #2 (Rashi in Brachos): Chai means that one puts pure wine in the cup over which he will bless, and afterwards they mix it with water. This excludes that they may not mix it in this cup, and [pour it into and bless] on another cup.

ור''ת מפרש דחי דהתם היינו מזוג ולא מזוג

(d)

Answer #3 (R. Tam): There, Chai means partially mixed.

דה''נ מוקי בפרק בן סורר (סנהדרין דף ע: ושם) הא דקאמר רב אינו חייב עד שיאכל בשר וישתה יין חי במזוג ולא מזוג

(e)

Support: This is how we establish in Sanhedrin (70b) Rav's teaching that [a Ben Sorer u'Moreh] is liable only if he eats meat and drinks wine Chai, to be partially mixed.

והא דמשמע בהמוציא יין (שבת דף עו: ושם) שמוזגין אותו עד רביעית דקאמר כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית

(f)

Implied question: In Shabbos (76b), it connotes that we mix it until a Revi'is, for it says that the Kos Shel Brachah must have a quarter Revi'is [of pure wine], so it will be mixed and will be a Revi'is! (I.e. it is fully diluted with three parts of water for each part of wine.)

אומר ר''ת דבברכת הארץ מוסיף בו מים כדאמר בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף נא. ושם) ומוסיפין בברכת הארץ ולא כמו שפי' שם רש''י דמוסיפין יין:

(g)

Answer (R. Tam): In Birkas ha'Aretz, he adds water, like it says in Brachos (51a) "and we add in Birkas ha'Aretz", unlike Rashi, who explained there that we add wine.

9)

TOSFOS DH Chemar Chivaryan Mahu

תוספות ד"ה חמר חיוריין מהו

(SUMMARY: Tosfos discusses whether this is Borak taught above.)

פירש ר''ש דחיוריין היינו בורק ולא שמיע ליה ברייתא דלעיל דקתני בורק לא יביא ואם הביא כשר

(a)

Explanation #1 (Rashbam): Chivaryan is Borak (poor white wine. Rav Kahana, who asked this,) did not hear the Beraisa above, which teaches that one may not bring Borak, but if he brought it, it is Kosher.

ולר''י נראה דשפיר שמיע ליה וחיוריין גרוע מבורק דחיוריין לבן יותר מדאי אבל בורק אינו אלא מבהיק ומתלבן קצת ודומה קצת לאדמומית ולכך אם הביא כשר:

(b)

Explanation #2 (Ri): He properly heard the Beraisa. Chivaryan is worse than Borak, for Chivaryan is too white. Borak is only shiny and a little whitish, and has some semblance of redness, therefore if he brought it, it is Kosher.

10)

TOSFOS DH v'Im Yadu'a she'Yeino Machmitz Chayav b'Achrayuso

תוספות ד"ה ואם ידוע שיינו מחמיץ חייב באחריותו

(SUMMARY: Tosfos distinguishes this from Abaye's teaching in Bava Metzi'a.)

וקשה לר''י דאמר אביי באיזהו נשך (ב''מ דף סד.) שרי ליה לאיניש למיתן זוזי לחבריה אחבית יין ולמימר הכי אי יקרא אי זולא ברשותי ואי תקפה ברשותך

(a)

Question #1 (Ri): Abaye said in Bava Metzi'a (64a) that one may give coins to his friend for a barrel of wine, and say "if the price increases or decreases, it is in my Reshus. If it spoils, it is in your Reshus."

והשתא מאי קמ''ל אביי מתני' היא הכא אם ידוע שיינו מחמיץ חייב באחריותו אע''ג דאי יוקרא או זולא ברשותיה דלוקח הויא

1.

What is Abaye's Chidush? Our Mishnah here teaches this! If it is known that his wine spoils, he has Achrayus, even though if the price increases or decreases, it is in the buyer's Reshus!

וכן בקנקנים דמוכר אע''פ שאין ידוע שיינו מחמיץ

2.

Similarly, in the seller's bottles, even if it is known that his wine spoils (he has Achrayus).

ועוד דפריך ליה התם האי קרוב לשכר ורחוק להפסד הוא תקשי ליה אמתני' דהכא

3.

Also we ask there "he is close to profit, and far from loss" (this is forbidden due to Ribis). We should challenge our Mishnah here!

וליכא למימר דיש חילוק בין תקפה להחמיץ דהכא

4.

Suggestion: There is a difference between "Takfah" and "Hichmitz" (they are different levels of spoiling or souring).

דהא אמר בברכות (דף ה:) רב הונא תקיפו ליה ד' מאה דני דחמרא אייקר חלא ואיזבן בדמי חמרא אלמא דהכל אחד

5.

Rejection: It says in Brachos (5b) that 400 barrels of Rav Huna's wine Takfu. The price of vinegar rose, and he sold them for the price of wine. This shows that [Takfah and Hichmitz] are the same!

ועוד קשה לר''י דמה רבית שייך שם הא אי תקפה הוי מקח טעות דאיגלאי מילתא שלא היה סופו להתקיים

(b)

Question #2 (Ri): How does Ribis apply there? If it soured, it is a Mekach Ta'os. It was revealed retroactively that it was not destined to last!

וי''ל דאביי אשמעינן דאפילו בחמרא דידעינן ביה שראוי להתקיים אפילו הכי מקבל עליה מוכר אי תקף מחמת שום דבר מחמת חום או מחמת טלטול או מחמת דשני בברזא ולהכי דמי לרבית

(c)

Answer: Abaye teaches that even for wine that we know that it is proper to last, even so the seller accepts on himself that if it sours due to anything, e.g. heat, moving it, or changing the spout. Therefore, it resembles Ribis;

אבל הכא לא מיירי בראוי להתקיים ולכך מתחלה בשעת מכירה לא היה מקחו מקח

1.

However, here we do not discuss when it was proper to last. Therefore, from the beginning, at the time of the sale, it was not a sale;

דכשהחמיץ לבסוף איגלאי מילתא והוכיח סופו על תחלתו שלא היה ראוי להתקיים ולא מיחזי כרבית כלל:

2.

When it soured at the end, the matter was revealed, and the end proved about the beginning that it was not proper to last, and it does not look like Ribis at all.