1)

R. YEHUDAH AND R. SHIMON ON RITZUI TZITZ (cont'd)

ולר"ש דאמר תמיד מרצה והא כתיב על מצחו ונשא
(a)

Question on Rebbi Shimon: The Pasuk says "... on his forehead and it will carry the Avon". (This is against R. Shimon who says that it always atones.)

ההוא לקבוע לו מקום הוא דאתא
(b)

Answer: It teaches the correct placement of the Tzitz.

ורבי יהודה לקבוע לו מקום מנא ליה
(c)

Question: What is R. Yehudah's source for the correct placement of the Tzitz?

נפקא ליה מעל מצחו
(d)

Answer: Al Mitzcho

ור"ש נמי תיפוק ליה מעל מצחו
(e)

Question: That should suffice for R. Shimon, as well?

אין ה"נ
(f)

Answer: Indeed it does.

אלא על מצחו ונשא מאי עביד ליה
(g)

Question: What, then, will R. Shimon do with Al Metzach... ve'Nasa.

אמר לך ראוי למצח מרצה שאינו ראוי למצח אינו מרצה לאפוקי נשבר הציץ דלא מרצה
(h)

Answer: To teach that the Tzitz needs to be able to be on the Metzach of the Kohen (i.e. not broken).

ולר' יהודה נשבר הציץ מנא ליה
(i)

Question: How will R. Yehudah learn this Din?

נפקא ליה ממצח מצחו
(j)

Answer: Metzach-Metzcho

ור"ש
(k)

Question: What will R. Shimon do with the extra Vav?

מצח מצחו לא משמע ליה
(l)

Answer: It is not significant for interpretation.

2)

MORE ON TUM'AS HAMES HUTRAH OR DECHUYAH

נימא הני תנאי כהני תנאי
(a)

This appears to be a Machlokes Tanaim in the Beraisa.

דתניא אחד זה ואחד זה מזין עליו כל שבעה מכל חטאות שהיו שם דברי רבי מאיר
1.

(R. Meir): Both Kohanim (Yom Kippur and Parah) get Haza'ah on all seven days of their Perishah.

רבי יוסי אומר אין מזין עליו אלא שלישי ושביעי בלבד
2.

(R. Yosi): It is only on the third and seventh days.

ר' חנינא סגן הכהנים אומר כהן השורף את הפרה מזין עליו כל שבעה כה"ג ביוה"כ אין מזין עליו אלא שלישי ושביעי
3.

(R. Chanina): The Kohen of the Parah gets every day while the Kohen of Yom Kippur gets on the third and seventh.

מאי לאו בהא קא מיפלגי ר"מ סבר טומאה דחויה היא בציבור ור' יוסי סבר טומאה היתר היא בציבור
(b)

The dispute seems to center on Dechuyah (R. Meir) and Hutrah (R. Yosi)?

ותסברא אי סבר רבי יוסי היתר היא בציבור הזאה כלל למה לי
(c)

Question: But then R. Yosi should not require any sprinkling!

אלא דכולי עלמא הני תנאי סברי טומאה דחויה היא בציבור והכא בהא קמיפלגי ר"מ סבר אמרינן טבילה בזמנה מצוה ורבי יוסי סבר לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה
(d)

Answer: Both Tanaim hold Dechuyah, and they are arguing over whether Tevilah bi'Zemanahis (R.Meir) or is not (R. Yosi) a Mitzvah.

וסבר רבי יוסי לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה והתניא הרי שהיה שם כתוב על בשרו הרי זה לא ירחץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטנופת נזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עליו גמי וטובל רבי יוסי אומר יורד וטובל כדרכו ובלבד שלא ישפשף וקיימא לן דבטבילה בזמנה מצוה קא מיפלגי דתנא קמא סבר לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה ורבי יוסי סבר אמרינן טבילה בזמנה מצוה
(e)

Question: But our understanding of the Beraisa is that R. Yosi holds that it is a Mitzvah?!

אלא דכולי עלמא להני תנאי אמרינן טבילה בזמנה מצוה והכא בהא קמיפלגי רבי מאיר סבר מקשינן הזאה לטבילה ור' יוסי סבר לא מקשינן הזאה לטבילה
(f)

Answer: Both Tanaim in that Beraisa hold Mitzvah, and they are arguing over whether (R. Meir) or not (R. Yosi) we link Haza'ah to Tevilah.

ורבי חנינא סגן הכהנים אי מקיש הזאה לטבילה אפילו כהן ביוה"כ נמי אי לא מקיש הזאה לטבילה אפי' כהן השורף את הפרה נמי לא
(g)

Question: Does R. Chanina make the link or not?

לעולם לא מקיש וכהן השורף את הפרה מעלה בעלמא
(h)

Answer: He does not (and the Kohen Parah gets Haza'ah as a Ma'alah b'Almah).

8b----------------------------------------8b
כמאן אזלא הא דתנו רבנן
(i)

Whom does the Beraisa below follow?

אין בין כהן השורף את הפרה לכהן גדול ביום הכפורים אלא
1.

The only difference between Perishas Kohen who burns the Parah and that of the Kohen Gadol of Yom Kippur ...

(דף ח,ב) שזה פרישתו לקדושה ואחיו הכהנים נוגעין בו וזה פרישתו לטהרה ואין אחיו הכהנים נוגעין בו כמאן
2.

... is the Perishas Kohen of Yom Kippur is for Kedushah and that of Parah is for Taharah. A practical difference is whether others may touch him.

או ר"מ או רבי יוסי דאי ר' חנינא סגן הכהנים הא איכא נמי הא
(j)

It may either be R. Meir or R. Yosi, but not R. Chanina (according to whom there are several differences).

מתקיף לה רבי יוסי ברבי חנינא בשלמא ראשון שמא שלישי שני שמא שלישי שלישי שמא שלישי חמישי שמא שביעי שישי שמא שביעי שביעי שמא שביעי אלא רביעי למה לי הזאה כלל לא בשלישי איכא לספוקי ולא בשביעי איכא לספוקי
(k)

Question: There is no reason for Haza'ah on the fourth day!?

ולטעמיך הזאה כל שבעה מי איכא והא קיימא לן דהזאה שבות ואינה דוחה את השבת אלא מאי אית לך למימר שבעה לבר משבת הכא נמי שבעה לבר מרביעי
(l)

Answer: R. Meir does not mean every day, since Shabbos is anyway not possible.

אמר רבא הלכך כהן גדול ביום הכפורים דלא בדידן תליא מילתא אלא בקביעא דירחא תליא מילתא בתלתא בתשרי בעי לאפרושי וכל אימת דמתרמי תלתא בתשרי מפרשינן ליה אבל כהן השורף את הפרה דבדידן תליא מילתא מפרשינן ליה ברביעי בשבת כי היכי דניתרמי רביעי שלו בשבת:
(m)

An application of this would be that we would take the Kohen Parah so that his fourth day is Shabbos (and there is only one lost day of Haza'ah).

3)

LISHKAS PARHADRIN

ללשכת פרהדרין וכו': תניא רבי יהודה וכי לשכת פרהדרין היתה והלא לשכת בלווטי היתה
(a)

Question: But it was called Lishkas Balvati (officers), not Parhadrin (market overseer for the King).

אלא בתחלה היו קורין אותה לשכת בלווטי ומתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש כפרהדרין הללו שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש לפיכך היו קוראין אותה לשכת פרהדרין
(b)

Answer: In the good days it was called Balvati; when the office became corrupted it was known as Parhadrin.