[1] היתה משמשת להקטיר עליה את החלב והאברים של כל הקרבנות.

[2] ממנה היו לוקחים אש כשהיתה האש במערכה הגדולה דועכת.

[3] עליה היו נותנים אברים ופרדים (-חלבים) של הקרבנות שלא נתעכלו אתמול בערב - דהיינו שלא ניתנו להשרף על המערכה, או שניתנו ולא נתעכלו עדיין.

[4] והיא היתה משמשת לקחת ממנה גחלים לצורך הקטורת שמקטיר בקודש הקדשים.

[5] פי', כשמצית את הקיסמים הדקים של המערכה הגדולה כדי שיבעירו הגדולים, צריך להעשות דוקא בראשו של המזבח.

[6] שתעשה דוקא בכהן כשר כשהוא לבוש בבגדי כהונה. והקשה על זה ר' שמעון, הרי זה פשיטא "וכי תעלה על דעתך שזר קרב על המזבח". ותירץ ר' יהודה, שלולא הפסוק הייתי אומר שיכול זר לעמוד למטה ולהצית את האש במפוח.