יומא דף כח: א
באיזה לשון היה מודיע הרואה לממונה (-הסגן) שהגיע זמן השחיטה, ומה נפ"מ בין השיטות?
באיזה לשון היה מודיע? | ומהו הזמן הזה? | |
למשנתנו | ברקאי | הבריק מעט אור |
לר' ישמעאל | ברק ברקאי | הבריק מעט אור [1] |
לר' עקיבא | עלה ברקאי | עלה השחר [2] |
נחומא בן אפקשיון | אף ברקאי בחברון | שכבר האיר השחר גם בחברון |
מתיא בן שמואל | האיר פני כל המזרח עד שבחברון | והוא עוד שיעור מאוחר יותר |
ר' יהודה בן בתירא |
האיר פני כל המזרח עד שבחברון ויצאו כל העם איש איש למלאכתו |
והיינו זמן מאוחר יותר שכבר יצאו לשכור פועלים |
"מתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הן",
מי הם האומרים לשון זו?
האיר פני כל המזרח | עד שבחברון | והוא אומר הן | |
לאיבע"א הראשון |
הרואה שעל הגג מודיע כך |
הממונה שעומד למטה שואל האם עד חברון |
הרואה שעל הגג עונה כן |
לאיבע"א השני |
הממונה שעומד למטה שואל כך | הרואה שעל הגג שואל האם עד חברון אתה רוצה לדעת |
הממונה שעל הגג עונה כן |
[1] וזה כשיטת תנא דמשנתנו, שאומר "ברקאי", ורק מוסיף שיאמר "ברק ברקאי" - דהיינו הבריק הברק, שעלה מעט אור, וכבר מאז הגיע זמן השחיטה.
[2] וזה זמן מאוחר יותר, דכאן צריך שיאיר יותר שכבר יעלה השחר.