יומא דף כח: א
באיזה לשון היה מודיע הרואה לממונה (-הסגן) שהגיע זמן השחיטה, ומה נפ"מ בין השיטות?
| באיזה לשון היה מודיע? | ומהו הזמן הזה? | |
| למשנתנו | ברקאי | הבריק מעט אור | 
| לר' ישמעאל | ברק ברקאי | הבריק מעט אור [1] | 
| לר' עקיבא | עלה ברקאי | עלה השחר [2] | 
| נחומא בן אפקשיון | אף ברקאי בחברון | שכבר האיר השחר גם בחברון | 
| מתיא בן שמואל | האיר פני כל המזרח עד שבחברון | והוא עוד שיעור מאוחר יותר | 
| ר' יהודה בן בתירא | האיר פני כל המזרח עד שבחברון ויצאו כל העם איש איש למלאכתו | והיינו זמן מאוחר יותר שכבר יצאו לשכור פועלים | 
"מתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הן", 
מי הם האומרים לשון זו?
| האיר פני כל המזרח | עד שבחברון | והוא אומר הן | |
| לאיבע"א הראשון | הרואה שעל הגג מודיע כך | הממונה שעומד למטה שואל האם עד חברון | הרואה שעל הגג עונה כן | 
| לאיבע"א השני | הממונה שעומד למטה שואל כך | הרואה שעל הגג שואל האם עד חברון אתה רוצה לדעת | הממונה שעל הגג עונה כן | 
[1] וזה כשיטת תנא דמשנתנו, שאומר "ברקאי", ורק מוסיף שיאמר "ברק ברקאי" - דהיינו הבריק הברק, שעלה מעט אור, וכבר מאז הגיע זמן השחיטה.
[2] וזה זמן מאוחר יותר, דכאן צריך שיאיר יותר שכבר יעלה השחר.
 


