יומא דף כז. א
איזה עבודות כשרות בזר ואיזה לא, ומנין?
מה הדין? | ומנין? | |
שחיטה | כשרה | דכתיב "ושחט וגו' והקריבו בני אהרן הכהנים" [1] |
הפשט העור ונתוח אברים | כשרה | דכתיב "והקטיר הכהן את הכל המזבחה" [2] |
נתינת אש על המזבח | פסולה | דכתיב "ונתנו בני אהרן הכהן אש" |
הולכת אברים לכבש | פסולה | דכתיב "והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבח" |
הולכת עצים למזבח | כשרה | דכתיב "והקריב הכהן" [3] |
סידור עצי המערכה | פסולה | דהיא עבודה שמהולכה והילך |
סידור עוד ב' גזרי עצים | פסולה [4] | מדאיצטריך למעט הולכת עצים [5] |
סידור אברי העולה על המזבח | פסולה | דכתיב "וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים" [6] |
הקטר אברים ופרדים | פסולה | דסוף עבודה דיממא הוא - והיא ככל עבודה |
תרומת הדשן | פסולה | תחילת עבודה דיממא הוא - והיא ככל עבודה |
[1] ומזה למדנו שמקבלה ואילך הוא מצות כהונה, אבל שחיטה כשרה בזר.
[2] כן הוא הדרשא למסקנא, דמזה שכתוב כאן כהן - ש"מ דוקא כאן צריך כהן, אבל בהפשט ונתוח לא צריך.
[3] ודרשינן דדוקא הולכת אברים צריכה כהונה אבל הולכת עצים אינה צריכה כהונה.
[4] וסובר ר' יוחנן שעל עבודה זו זר שעשאה חייב מיתה, דנחשבת עבודה תמה. אולם רב ולוי (לעיל דף כג:) ס"ל שאינה עבודה תמה, כיון שיש אחריה סידור אברים. אולם ר' יוחנן סובר שסידור אברים זה סוג עבודה חדשה, וא"כ סידור גזרי עצים הוא עבודה תמה, וחייב על זה זר מיתה.
[5] כן כתבו התוס' (בד"ה והולכת). ועוד כתבו, שאפי' לר"ש דס"ל שכל עבודה שאפשר לבטלה לא בעיא כהונה, מ"מ כאן פשיטא דבעיה כהונה, ד"וכי ס"ד דזר יקרב אל המזבח".
[6] ומזה ילפינן דצריך לטלה של התמיד ששה כהנים - הבשר בחמשה והקרבים באחד. ודרשינן "וערכו" - שנים, "בני אהרן" - שנים, "הכהנים" - שנים.