[1] ומזה למדנו שמקבלה ואילך הוא מצות כהונה, אבל שחיטה כשרה בזר.

[2] כן הוא הדרשא למסקנא, דמזה שכתוב כאן כהן - ש"מ דוקא כאן צריך כהן, אבל בהפשט ונתוח לא צריך.

[3] ודרשינן דדוקא הולכת אברים צריכה כהונה אבל הולכת עצים אינה צריכה כהונה.

[4] וסובר ר' יוחנן שעל עבודה זו זר שעשאה חייב מיתה, דנחשבת עבודה תמה. אולם רב ולוי (לעיל דף כג:) ס"ל שאינה עבודה תמה, כיון שיש אחריה סידור אברים. אולם ר' יוחנן סובר שסידור אברים זה סוג עבודה חדשה, וא"כ סידור גזרי עצים הוא עבודה תמה, וחייב על זה זר מיתה.

[5] כן כתבו התוס' (בד"ה והולכת). ועוד כתבו, שאפי' לר"ש דס"ל שכל עבודה שאפשר לבטלה לא בעיא כהונה, מ"מ כאן פשיטא דבעיה כהונה, ד"וכי ס"ד דזר יקרב אל המזבח".

[6] ומזה ילפינן דצריך לטלה של התמיד ששה כהנים - הבשר בחמשה והקרבים באחד. ודרשינן "וערכו" - שנים, "בני אהרן" - שנים, "הכהנים" - שנים.