[1] פי', שלא עושים שם לא תשמיש מגונה של רחיצה, ולא תשמיש חשוב של קישוט, ורק משמש ליעודו.

[2] ס"ל לרב כהנא שהברייתא הראשונה שאמרה: בית התבן וכו' פטורים מן המזוזה מפני שהנשים נאותות בהן, הכוונה ב"נאותות" - שהם מתרחצות שם, וכיון שעומדות שם ערומות פטור מן המזוזה. ומדייקים, הא סתמא - לברייתא זו - חייבים. והברייתא השניה שאמרה בסתם שרפת בקר פטורה, היא כהתנא שחולק וסובר שבסתמא פטור, וכמו שמצאנו בברייתא השלישית מחלוקת תנאים (ולרב כהנא נחלקו בסתמא).

[3] רב יהודה מפרש שהברייתא הראשונה שאמרה: בית התבן וכו' פטורים מן המזוזה מפני שהנשים נאותות בהן, הכוונה ב"נאותות" - שהן מתקשטות שם, וה"ק: אע"פ שהן נאותות שם והוא תשמיש דירה, בכל אופן פטור להאי תנא - דכיון שהוא מקום שפטור מן המזוזה בסתמא, מה שנשים מתקשטות שם אינו עושה אותו דירה לחייב.

[4] למד רב יהודה שהמחלוקת תנאים בברייתא השלישית, מיירי כשהנשים מתקשטות שם, אבל בסתמא ס"ל דאליבא דכו"ע פטורים ממזוזה. ולמסקנא איתותב רב יהודה - דהא יש ברייתא מפורשת שמחייבת בסתמא.

[5] פי', שאין ג' טפחים ברגלי השער קודם שמתחיל להתמעט מרוחב ד' טפחים (כן הוא לפירש"י. ויש ראשונים שמפרשים קודם שמתחיל להתעגל), ובזה אפי' שגבוה השער י' אינו שער החייב במזוזה.

[6] פי', דאף שיש ברגליו ג', מ"מ כיון שבסך הכל אין בשער גובה י', לכו"ע פטור.

[7] אולם כתבו התוס' (בד"ה שאין), שאם יש לו פתח לביתו מבית הכנסת שנכנס משם, חייב במזוזה. וכן בית מדרש של יחיד חייב במזוזה. (ומה שתירצה הגמ' שבשל כפרים מטמא בנגעים וה"ה דחייב במזוזה - למסקנא נדחה).