[1] במקום המקדש הטעם, משום שקנה אותו דוד בכסף שגבה מכל השבטים, וממילא יד כל השבטים היתה שוה בו. אולם טעם זה נצרך רק להו"א, דלמסקנא שמטהר ר' יהודה בכל מקום מקודש משום שאינו בכלל "ארץ אחוזתכם" א"כ בין במקדש ובין בשאר בתי כנסיות הוא אותו טעם.

[2] רבי הקשה ב' קושיות על פירוש זה: א) דאין אבנט של כה"ג ביוה"כ העשוי מפשתן, מתאים להיות אבנן של כהן הדיוט שעשוי מכלאים. ב) איך יתכן שבגדי לבן ששימשו לקדושה חמורה בקודש הקדשים, ישמשו לקדושה קלה לכהן הדיוט.

[3] בפירוש הראשון פירש"י (בד"ה את השחקין), שהכוונה על כל העבודות - ולרבות ששחקין כשרים. [אכן מטושטשים או מקורעים פסולים]. ובפירוש השני פירש, שהכוונה על עבודת הרמת הדשן שיש לעשותה לכתחילה דוקא בשחקין, ודחה את הפירוש הזה.

[4] פי', הגם שאינו עובד ביוה"כ ואינו מקריב פר דכה"ג ביוה"כ וחביתי כה"ג בכל יום, מ"מ אסור לקרוע בגדיו ולגדל שערו באבלות, וכן אינו מטמא לקרובים, ואסור באלמנה. ואם רוצה לעבוד טעון ח' בגדים.

[5] דהיינו שאינו עובד כלל, לא בח' בגדים ככהן גדול - משום איבה של הראשון, ולא בד' בגדים ככהן הדיוט - משום שמעלין בקודש ואין מורידין.