TOSFOS DH Halchu v'Hifginu
תוספות ד"ה הלכו והפגינו
(SUMMARY: Tosfos explains that there were two screams.)
והפגינו (הגהת בארות המים) לשון נהי וצעקה
Explanation: "Hifginu" is an expression of lamenting and screaming;
אי שמים גרסינן פירוש שמים להקב"ה היו צועקין למה יאמרו הגוים איה אלהיכם ולהם אמרו וכי לאו אחיכם אנחנו וכו'.
If the text says "Shamayim", it refers to Hash-m. They were screaming to Hash-m "why should the Nochrim say 'where is your G-d'"?, and to the Nochrim they said "are we not your brothers?!"
TOSFOS DH Lo Nitzrechah Ela l'Chodesh Me'ubar
תוספות ד"ה לא נצרכה אלא לחדש מעובר
(SUMMARY: Tosfos explains why it is needed when the month is Me'ubar.)
- פירוש דעברוה לאדר שלא נראה הלבנה עד יום ל' והוי ר"ח ניסן יום ל"א
Explanation: They added a day to Adar because the moon was not seen until day 30, and Rosh Chodesh Nisan was day 31.
פירוש וא"כ האי ל' לא מצינו לאוסרו משום יום שלאחר כ"ח דיום כ"ט (הגהת מראה כהן) מפסיק בינתים
Therefore, we cannot forbid the 30th due to being the day after the 28th, for the 29th interrupts between them;
משום הכי איצטריך לאוסרו משום יום שלפני ר"ח ניסן (הגהת מראה כהן)
Therefore, They needed to forbid it (the 30th) due to being the day before Rosh Chodesh Nisan.
TOSFOS DH d'Ilu Iy Ikla v'Chulei
תוספות ד"ה דאילו אי איקלע וכו'
(SUMMARY: Tosfos explains why we needed to say from the eighth.)
- שום גזרה מריש ירחא וכו' תמניא גופיה אסור דה"ל וכו'
Explanation: If any decree will occur from Rosh Chodesh... the eighth itself will be forbidden, for it is [when Shavu'os was established].
והקשה הקונטרס אכתי לימא תשעה ואפילו אי מיקלע שום גזרה ובטלינא לז' ימים וכו' אכתי אסור תמניא גופיה משום דהוי יומא דמקמי יומא דאיתותב חגא דשבועיא
Question (Rashi): Still, we could have taught "from the ninth...", for even if due to a decree, we nullify the first seven days, the eighth will be forbidden, for it is the day before when Shavu'os was established!
ותירץ הקונטרס הא לאו פירכא דהא מיו"ט גופיה דתמיד מבטלינן ליה ואנא ניקום ונגזור משום קמי יומא דאיתותב חגא דשבועיא
Answer (Rashi): If the Yom Tov itself (the eighth is one of the days of the Yom Tov of establishment) of the Tamid was Batel, we will not decree to forbid it due to the day before when Shavu'os was established!
וכי האי מתרצינן לקמן ביום טוריינוס.
Support: We answer like this below regarding the day of Turainus.
TOSFOS DH Rav Amar Halachah k'R. Yosi d'Amar Lefanav Asur Aval l'Acharav Mutar
תוספות ד"ה רב אמר הלכה כר' יוסי דאמר לפניו אסור אבל לאחריו מותר
(SUMMARY: Tosfos discusses why we may fast on Ta'anis Esther.)
- וא"ת כיון דאמר הלכה כר' יוסי היאך אנו מתענין לפני הפורים
Question: Since he said that the Halachah follows R. Yosi, why do we fast on the day before Purim?
דאי משום דבטלה מגילת תענית
Suggestion: It is because Megilas Ta'anis was Batel.
מ"מ אחנוכה ואפורים לא בטלו
Rejection: It was not Batel regarding Chanukah and Purim!
וי"ל דהא דאמר חנוכה ופורים לא בטלו ר"ל הדינין שלהם לעשותן י"ט ודלא להתענאה בהון אבל בדינים דלפניהם בטלו
Answer #1: We say that Chanukah and Purim were not Batel, i.e. their laws, to make them a Yom Tov and not fast on them. Regarding laws of before them, they were Batel.
עוד י"ל דכיון דימים שלפני הפורים נתבטלו (הגהת הב"ח) מיו"ט דידהו שהיו רגילין לעשות בהן ונתבטלו יו"ט שלהם ה"נ יש לנו לומר שיבטלו משום טעם לפני הפורים
Answer #2: Since the days before Purim were Batel from their Yom Tov that they used to make on them, and their Yom Tov was Batel, we should say that they are Batel also from the law of the day before Purim.
Note: Seemingly, the question was only regarding the 13th (Yom Nikanor). Why does Tosfos discuss the days (plural) before Purim? Indeed, in our text of Tosfos, sometimes Tosfos mentions the day before Purim (and Keren Orah connotes that his question was only about the 13th), but the Bach changes the references to be plural, except for the very end of Tosfos. Perhaps Tosfos refers also to the 12th (Yom Turainus). Why do we fast on the 12th, e.g. when the 14th is on Shabbos and we read the Megilah [in unwalled cities] on the 13th, and it is considered like Purim in every respect? Alternatively, Tosfos holds that in a leap year, Megilas Ta'anis forbids in both Adars (like Mordechai Megilah 784, Gevuras Ari here and Gra 568:7), and discusses the 13th of both Adars. Alternatively, Tosfos discusses the 13th in every year.
דה"נ אמרינן בסמוך גבי יום שלפני נקנור וכו' וכן גבי יו"ט טוריינוס דכיון דבטלו מיום טוב (הגהת הב"ח) שלהם לא יאסרו משום יו"ט הבא אחריהם דלהוי אסורים (הגהת הב"ח) משום יום שלפניהם
Support: We say so below regarding the day before Nikanor... and regarding Yom Tov Turainus. Since they were Batel from their Yom Tov (i.e. Adar 12, Yom Turainus), we do not forbid them due to the Yom Tov after them, i.e. due to being the day before [Yom Nikanor].
כמו כן ה"נ דכיון דיום שלפני הפורים נתבטל משום עצמו ומותר להתענות לא יאסר משום יום שלפני הפורים.
Similarly, since the day before Purim (Yom Nikanor) was Batel due to itself (its own Yom Tov), and permitted to fast, it is not forbidden due to the day before Purim.
18b----------------------------------------18b
TOSFOS DH Halachah Mis'aneh u'Mashlim
תוספות ד"ה הלכה מתענה ומשלים
(SUMMARY: Tosfos explains that this is only regarding Rosh Chodesh.)
פי' הא דקפסק הלכה מתענה ומשלים אר"ח קאי
Explanation: We rule that he fasts and finishes, i.e. regarding Rosh Chodesh;
דאי אחנוכה ואפורים אינו יכול להתענות דיום משתה ושמחה כתיב.
It cannot refer to Chanukah and Purim. One may not fast, for it says that it is a day of Mishteh and Simchah.
Note: Megilas Ta'anis forbids fasting on both of these, but Mishteh and Simchah is written only regarding Purim, in Megilas Esther. Darchei Moshe (OC 670) brings from Mordechai ha'Aruch that Yemei Chanukah were fixed to be days of Mishteh due to Chanukas ha'Mizbe'ach (Cheshek Shlomo. See also Mitzpas Eisan.)
TOSFOS DH Masri'in Aleihem Miyad u'Mis'anin Kemo Ken
תוספות ד"ה מתריעין עליהם מיד ומתענין כמו כן
(SUMMARY: Tosfos explains that this is even on the first fasts.)
- ואפילו בראשונות שחומר האחרונות נוהגין בו
Explanation: This is even on the first fasts, for the severity of the last fasts applies to them.
ואם תאמר הא דמתריעין משמע דמתריעין ומתענין אמאי צריך לפרש במתני' בסמוך אותה העיר מתענה ומתרעת כיון דסתם מתריעות משמע תרוייהו
Question: "We are Masri'a" connotes that we are Masri'a and fast. Why did the Mishnah below need to specify that that city fasts and is Masri'a, since Stam Masri'a connotes both of them?
ויש לומר משום דבעי לאפלוגי ר' עקיבא בסיפא דקאמר מתריעות ולא מתענות.
Answer: It is because R. Akiva needs to argue in the Seifa, and teach that they are Masri'a, but do not fast.