[1] ואף שלא נזכר בברייתא דרשב"א "ישראלים", אלא רק כהנים ולוים, מ"מ יש נוסחאות שכן גורסים לזה וכן הוא בגירסת רבינו חננאל.

[2] כן תיקן דוד בשנת הארבעים למלכותו כמפורש בדברי הימים.

[3] כן דורשת ברייתא זו משני פסוקים (ונביא את לשון הגמ' ונבארה, וכן נתקן את הגירסא כפי שהיא בדקדוקי סופרים ובשאר כת"י): וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר חלקום והעמידום על עשרים וארבע, שנאמר (ד"ה א' כד:ד) "ויימצאו בני-אלעזר רבים לראשי הגברים, מן-בני איתמר--ויחלקום: לבני אלעזר ראשים לבית-אבות, שישה עשר, ולבני איתמר לבית אבותם, שמונה". ואומר (שם:ו) "בית-אב אחד, אחוז לאלעזר, ואחוז אחוז, לאיתמר". מאי ואומר (כלומר, למה צריך שני פסוקים). וכי תימא כי היכי דנפישי בני אלעזר הכא נמי דנפישי בני איתמר - "ומעיקרא" ארבעה הוו, (כצ"ל. וה"פ: דאם היה רק את הפסוק הראשון הייתי חושב שכמו שמצאנו שנתרבו בני אלעזר כך נתרבו בני איתמר - אלא שבני אלעזר נתרבו יותר, ובאופן שבני אלעזר היו ארבעה ונעשו שש עשרה, ואילו בני איתמר היו ארבעה ונעשו שמונה. וכדי להוציא מזה בא הפסוק השני), תא שמע "בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר". (פי', בבני אלעזר על כל בית אב שהיה להם נוסף עוד אחוז אחד, והיינו שהיו מתחילה שמונה ונוספו עוד שמונה. ואילו בבני איתמר - "ואחז אחז לאיתמר", ר"ל מה שהיה אחוז לאיתמר מאז ומתמיד - כן נשאר אחוז להם ולא הוסיפו כלום. ומזה למדנו שבין בני אלעזר ובין בני איתמר היו מתחילה מתקנת משה שמונה, ובני אלעזר רבו לט"ז ואילו בני איתמר נשארו כמו שהיו).

[4] פירש"י ואף שעי"ז לא ישאר בפרשה ג' פסוקים, הכא שאני, משום דאי אפשר.

[5] והיינו שבב' פסוקים וחצי יש חשיבות של שלשה פסוקים. וע' שפת אמת מגילה (דף כב.) שלמד שבזה גופא נחלק עמו רב וסובר שאין לזה חשיבות ג' פסוקים. אולם ברשב"א ובריטב"א במגילה שם לא משמע כן, אלא שנחלקו מה עדיף האם לפסוק או לדלג, אבל לכו"ע שנים וחצי פסוקים חשובים כשלשה.