1)

TOSFOS DH MEISAV KULI ALMA LO P'LIGI D'YASVIN

תוס' ד"ה מיתב כולי עלמא לא פליגי דיתבין

(Summary: Tosfos points out the difference between Sukah and Lulav in this regard.)

בלולב לא רצו לתקן כלל שיטלנו הלולב מספק ...

(a)

Lulav: Regarding Lulav, they did not want to institute taking it at all when there is a Safek ...

לפי שהוא י"ט ,ומוקצה לטלטול, ומינכר' למילתיה שנוהג בו מנהג חול ...

1.

Reason: Because it is Yom-Tov, in which case it is Muktzah and everyone can see how they are behaving Minhag Chol on it.

אבל סוכה פעמים שסוכתו עריבה עליו, אוכל בה אפי' בי"ט.

2.

Sukah: Sukah on the other hand, it sometimes happens that it is pleasant sitting in his hut, and he eats there on Yom-Tov.

2)

TOSFOS DH GEMIRI D'ME'AFAR KA'ASI

תוס' ד"ה גמירי דמאפר קאתו

(Summary: Tosfos clarifies the case and reconciles it with the Sugya on Daf 8b.)

באין מן האפר שבהמותיהן רועות שם, ולא ישבו בסוכה כל ימי החג.

(a)

Clarification: They return from the pasture-ground where their animals were grazing, and where have not sat in a Sukah the entire Yom-Tov/

ואע"ג דאמרי' פרק קמא' סוכת רועים כשירה ... '

(b)

Implied Question: And even though we learned in the first Perek (Daf 8b) that 'A shepherd's Sukah is Kasher' ...

שמא אפילו סוכת רועים לא היה להם.

(c)

Answer: Perhaps they did not have even a shepherd's Sukah.

3)

TOSFOS DH HACHA K'SIV KA'MISHPAT

תוס' ד"ה הכא כתיב כמשפט

(Summary: Tosfos explains the difference between this answer and the two previous answers.)

בכולהו כתיב "כמשפט" ,והאי בתרא כתיב "כמשפטם" .

(a)

Clarification: On all the other days it writes "ka'Mishpat", except for this last one, where it writes "ke'Mishpatam".

ואין זה כענין האחרים ...

(b)

Distinction: This D'rashah is not the same as the previous ones ...

דרב פפא דאמר 'בכולהו כתיב "פרים" ובהאי כתיב "פר" ,דקאי א'שמיני; וכן א'ההיא דר"נ בר יצחק ...

(c)

Previous D'rashos: That of Rav Papa, who says that 'On all the other days it writes "Parim", except for this last one, where it writes "Par", which refers (directly) to the eighth day; and the same applies to the D'rashah of Rav Nachman bar Yitzchak ...

אבל לרב אשי א'שביעי קאי דכתיב ביה "כמשפטם" ...

(d)

Current D'rashah: Whereas according to Rav Ashi, it refers to the seventh day, on which it writes "ke'Mishpatam ...

לפי שהוא סוף הרגל וגמר החג, כתב רחמנא "כמשפטם" ...

1.

Reason: Because it is the end of the Yom-Tov and the conclusion of the Chag ...

לומר לך זהו משפטם של ששה, ואין שמיני הבא אחריו )כמשפט זה לומר לך( כמשפטם.

2.

Clarification (concl.): To inform you that this is the law of the six days, but not of the eighth day that follows (See text of Tosfos ha'Rosh).

4)

TOSFOS DH SHIR

תוס' ד"ה שיר

(Summary: Tosfos resolves Rashi's dilemma as to which Shir they sang in the Beis ha'Mikdash on Shemini Atzeres.)

פירש בקונט' לא פי' מהו שיר של שמיני?

(a)

Dilemma: Rashi points out that the Tana does not state what the Shir of the eighth day is?

ובמסכת סופרים משמע שהיו אומרים בבית הכנסת "למנצח על השמינית" ...

(b)

Resolution: In Maseches Sofim, however, it implies that in Shul they would say "la'M'enatze'ach al ha'Sheminis" (Tehilim 6) ...

ושמא כמו כן היו אומרים הלוים בבית המקדש.

1.

Resolution (cont.): And perhaps that is also what the Levi'im sang in the Bis-ha'Mikdash.

וכן משמע בירושלמי.

(c)

Proof: And so it implies in the Yerushalmi.

5)

TOSFOS DH LINAH

תוס' ד"ה לינה

(Summary: Tosfos discusses 'Linah' in detail.)

ללון לילה של מוצאי י"ט ראשון...

(a)

Explanation #1: To remain behind the night of Motza'ei Yom-Tov Rishon ...

דגמרינן מפסח דכתיב (דברים טז) "ופנית בבוקר והלכת לאהליך" ...

1.

Source: Which we learn from Pesach, in connection with which the Torah writes in Devarim (16) "And you shall turn round in the morning and return to your tents".

ואי אפשר לומר "והלכת לאהליך" אלא בחולו של מועד, דביום טוב חייב בראיית פנים בעזרה, אלא לבוקרו של מוצאי י"ט קאמר.

(b)

Proof: And one can only say "and return to your tents" on Chol ha'Mo'ed , because on Yom-Tov one is Chayav to appear in the Azarah, in which case it must refer to the morning after Motza'ei Yom-Tov.

והא לא קשיא ליה 'לינה כל שבעה מי איכא' ...

(c)

Clarification, Linah: It does not ask how Linah is applicable all seven days ...

דפשיטא ליה דאיכא, דמי שלא הביא חגיגה יום ראשון והביא באחד הימים, צריך ללון לילה שאחריו...

1.

Reason: Since it takes for granted that it is, inasmuch as someone who did not bring his Chagigah on the first day, and who then brings it on one of the subsequent days is obligated to stay over the following night ...

אבל א'זמן קשיא ליה...

(d)

Clarification, Shehechiyanu: And the reason that it asks it on 'Shehechiyanu' is ...

דלא אסיק א'דעתיה אם לא אמרו בראשונה שיאמרו בשני.

1.

Reason #1: Because it did not occur to the Gemara that, failing to recite it on the first day, one recites on the second.

ועוד משום כוס.

2.

Reason #2: Moreover, one recites it over the cup of wine.

וא"ת, ותיפוק ליה דטעון לינה משום שלמי שמחה, דאיכא כל שמנה ...

(e)

Question #1: Why is h not anyway obligated Linah on account of the Shalmei Simchah, which must be brought on all eight days ...

דתנן (לעיל דף מב:) 'ההלל והשמחה כל שמנה' ?

1.

Source: As we learned earlier in the Mishnah (on Daf 42b) 'Hallel and Simchah apply all eight days'?

ואפי' בשאר ימות השנה, אם הביא קרבן, טעון לינת לילה... ?

(f)

Question #2: In fact, even someone who brings a Korban throughout the year must stay overnight? ...

כדתני' בספרי (פרשת ראה) "ופנית בבקר והלכת לאהליך" -מלמד שטעונין לינה' ,כלומר כל הזבחים דומיא דפסח ...

1.

Source: As we learned in the Sifri (in Parshas Re'ei) ' "And you shall turn around and return to your tents". This teaches us that they - all Korbanos, similar to the Pesach - require Linah ...

אין לי אלא אלו בלבד; מנין לרבות עופות ומנחות ועצים ולבונה? שנאמר "ופנית" ,כל פינות שאתה פונה מן הבקר ואילך' .

2.

Source (cont.): We only know these (animal Korbanos); from where do we know to include birds, Menachos, wood and frankincense" Therefore the Torah writes "And you shall turn round", all turnings that you turn shall take place from the morning and onwards'.

[ובפסח] שני פליגי תנאי בשמעתין ובפרק מי שהיה טמא (פסחים צה: ושם)...

(g)

Pesach Sheini: Regarding Pesach Sheini Tana'im argue in our Sugya (on Amud Beis) and in Perek Mi she'Hayah Tamei (Pesachim, Daf 95b & 96a) ...

ובספרי מפרש טעמא דמ"ד טעון לינה דהרי הוא כעצים ולבונה .

1.

Pesach Sheini: And the Sifri attributes the opinion that requires Linah to the fact that it is akin to wood and Levonah.

וי"ל, דמשכחת דלא מייתי קרבן ביום שבא לירושלים כגון דשלח שלמיו מאתמול, דנאכלין לשני ימים.

(h)

Answer #1: We find a case where one does not bring a Korban on the say that arrives in Yerushalayim, there where one sent his Shelamim on the day before, since Shelamim can be eaten for two days.

ועוד, דבפ"ק דחגיגה (דף ח. ושם) תניא "ושמחת בחגך, " 'לרבות כל מיני שמחות לשמחה' ...

(i)

Answer #2: Furthermore, in the first Perek of Chagigah (Daf 8a & 8b) the Beraisa learns "ve'Samachta be'Chagecha", 'to include all kinds of Simchah in the Mitzchah of Simchah' ...

ואמרי' בפסחים פרק אלו דברים (דף עא.) אפי' בכסות נקיה ויין ישן.

1.

Answer #2 (cont.): Which the Gemara in Perek EIlu Devarim (Pesachim, Daf 71a) explains to mean even freshn clothes and mature wine.

ובענין אחר לא משכחת לה שמחת שמנה, כשחל יום ראשון להיות בשבת -משום דבעינן זביחה בשעת שמחה.

(j)

Proof: Otherwise, it is not possible to find Simchah all eight days when the first day falls on Shabbos - since the Shechitah must be performed at the time of the Simchah.

וכי האי גוונא אשכחן בירושלמי בפרק שני דביכורים דתנן 'וטעונין לינה' -א"ר יונתן, בשאין עמהן קרבן ,אבל יש עמהן קרבן, בלא כך טעונין לינה מחמת הקרבן' .

(k)

Yerushalmi: And we find in the Yerushalmi in the second Perek of Bikurim (Halachah 3) which in the same vein, commenting on the Mishnah there 'And they require Linah', cites Rebbi Yonasan 'Only when they are not acompaniesd by a Korban, because when they are, they require Linah on account of the Korban'.

ובפ' דם חטאת (זבחים דף צז. ושם) משמע קצת דטעונין לינה כל שבעת ימי הפסח, שכולן חשובין כלילה אחת...

(l)

Explanation #2: In Perek Dam Chatas (Zevachim, Daf 96a & 96b) it is slightly implied that one requires Linah all seven days of Pesach, since they are all considered like one night ...

גבי הא דתנן 'ר"ט אומר, אם בישל בכלי מתחילת הרגל, יבשל בו כל הרגל' ,ואמרי' בגמרא 'מ"ט דר"ט? א"ר יצחק דאמר קרא "ופנית בבקר והלכת לאהליך" ,הכתוב עשאן כולן בקר אחד . '

(m)

Source: Where, in connection with the Mishnah 'Rebbi Tarfon says that if one cooked in a K'li (in the Beis-ha'Mikdash) at the beginning of Yom-Tov, one may cook in it throughout Yom-Tov, in reply to the question 'What is the reason?', Rebbi Yitzchak cites the Pasuk "u'Fanisa ba'Boker ve'Halachta le'Ohalecha" - 'the Pasuk reckons them all as one morning'.

ואע"ג דלא קיימא מסקנא הכי -דפריך עלה 'וכי אין פיגול ברגל? וכי אין נותר ברגל? ...

(n)

Conclusion: And even though that is not the Gemara's Maskana - since the Gemara asks on it 'Is there no Pigul on Yom-Tov? Is there no Nosar on Yom-Tov?' ...

מ"מ לענין לינה, יתכן דעשאן בקר אחד -כפשטיה דקרא שאחר הרגל ישוב לביתו.

(o)

Conclusion (cont.): Nevertheless, regarding Linah, it seems that the Torah reckons it as one morning - as the Pasuk implies, that one returns home after Yom-Tov. (continued on Amud Beis)

47b----------------------------------------47b

6)

TOSFOS DH LINAH (continued from Amud Alef)

תוס' ד"ה לינה

(Summary: Tosfos elaborates on his second explanation.)

)נותר ברגל מ"מ לענין לינה יתכן דעשאן בקר אחד כפשטיה דקרא שאחר הרגל ישוב לביתו( וניחא השתא דשמיני עצרת וביכורים דטעונין לינה מיתרבו מדכתיב "ופנית," ולחג הסוכות בעינן היקישא מחג המצות ולא מיתרבי מדכתיב "ופנית" ...

(a)

Clarification #1: This explains why we learn Linah by Shemini Atzeres and Bikurim from "u'Fanisa", but by Chag ha'Sukos we require a Hekesh from Chag ha'Matzos and not from "u'Fanisa" ...

כדאמרינן פ"ק דר"ה (דף ה. ושם) 'למאי הלכתא כתב רחמנא ל"חג הסוכות" ?לאקושי לחג המצות- מה חג המצות טעון לינה, אף חג הסוכות טעון לינה' ...

1.

Source: As the Gemara says in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 5a & 5b) 'Why does the Torah write "Chag ha'Sukos"? In order to compare it to Chag ha'Matzos, in that just as Chag ha'Matzos requires Linah, so too, does Chag ha'Sukos' ...

דאי משום דכתיב "ופנית" ,הוה אמינא לילה אחד, ואתיא היקישא לאשמועינן דאסור לצאת מירושלים כל ז' ימי החג, שכל הרגל חשוב בקר אחד כחג המצות.

(b)

Proof: Because from "u'Fanisa", we would have thought that it is only one night; therefore the Hekesh comes to teach us that may not leave Yerushalayim all seven days of Sukos, seeing as the entire Yom-Tov is reckoned as one morning like Chag ha'Matzos.

וניחא נמי הא דקאמרי' הכא 'שכשם ששבעת ימי החג טעון לינה'.

(c)

Clarification #2: And it also explains why the Gemara says here 'Just as the seven days of Sukos require Linah'.

7)

TOSFOS DH HA'BIKURIM TE'UNIM KORBAN SHIR TENUFAH V'LINAH

תוס' ד"ה הביכורים טעונים קרבן שיר תנופה ולינה

(Summary: Tosfos discusses when the Tenufah takes place and the various opinion concerning the number of Tenufos.)

בפ' ג' דביכורים (מ"ו) מפרש דבאמצע הקריאה היתה תנופה ...

(a)

Clarification: The Mishnah, in the third Perek of Bikurim, explains that the Tenufah takes place in the middle of the K'ri'ah ...

דתנן 'הגיע ל"ארמי אובד אבי" ,מוריד הסל מכתפו ואוחזו בשפתותיו, וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו...

1.

Source: When it says 'When he reaches "Arami Oved Avi", he lowers the basket from his shoulder and holds it by the lip; the Kohen then places his hand underneath and he waves it

וקורא מ"ארמי אובד אבי" עד שגומר כל הפרשה כולה, ומניחו בצד המזבח ומשתחוה ויוצא ...

2.

Source (cont.): He then reads from "Arami Oved Avi" until he completes the entire Parshah, at which point he places it beside the Mizbe'ach, prostrates himself and leaves ...

משמע שלא היה מניף אלא בשעת הקריאה.

3.

Conclusion: Implying that he only waves during the reading of the Parshah.

אבל בספרי (פרשת כי תבא) משמע דאיכא שתי תנופות...

(b)

Opinion #2: The Sifri however, (in Parshas Ki Savo) implies that there are two Tenufos ...

דקתני "והנחתו לפני ה' אלהיך" ' ,מלמד שטעונין תנופה ב' פעמים, אחת בשעת קריאה, ואחת בשעת השתחויה.

1.

Opinion #2 (cont.): When it says "ve'Hinachto lif'nei Hash-m Elokecha" - 'this teaches us that they require Tenufah twice, one at the time of the Keri'ah, and one at the time of the Hishtachavayah'.

והתם בספרי דרש ב' תנופות מדכתיב "ולקח הכהן הטנא מידך" כר' אליעזר בן יעקב.

2.

Source: And it Darshens the two Tenufos there from the Pasuk "ve'Lakach ha'Kohen ha'Tene mi'Yadechah", like Rebbi Eliezer ben Ya'akov ...

ושמא סבר לה נמי כרבי יהודה דדריש הכא "והנחתו" ' ,זו תנופה' .

3.

Opinion #2 (cont.): And presumably, it also holds like Rebbi Yehudah who Darshens here "ve'Hinachto", 'Zu Tenufah'.

ולהכי בעי ב' תנופות -ד"ולקח הכהן" באמצע קריאה כתיב, וכי כתיב "והנחתו" ,גבי השתחויה כתיב ...

(c)

Reason #1: And the reason that two Tenufos are needed is due to the fact that "ve'Lakach ha'Kohen" is written in the middle of the Keri'ah, and "ve'Hinachto" by the Hashtachavayah.

ומשמע ליה לשון תנופה מלשון "לך נחה את העם" (שמות לב) מנא"ר בלע"ז -ומוליך ומביא ...

(d)

Clarification: And he explains that it ("ve'Hinachto") is a Lashon Tenufah, as in the Pasuk (in Sh'mos, 32) "Lech Nechei es ha'Am" - a Lashon of Molich u'Meivi.

א"נ, מדאחר הנחת כהן כתיב עוד הנחה אחריתא לאחר קריא', ש"מ דלאחר הנחת כהן, חזר ונטלו כדי לחזור ולהניף אחר קריאה, דהיינו בשעת השתחויה.

(e)

Reason #2: Alternatively, since after the Kohen puts it down, the Torah inserts another 'Hanachah' following the Keri'ah, one can extrapolate that after the Kohen has placed it, he picks it up again in order to wave it after the Keri'ah - which is at the time of the Hishtachavayah.

אבל קשה, דבפרק בתרא דמכות (דף יח:) אמרינן 'מאן תנא דפליג עליה דרבי יהודה' ,ר"א בן יעקב...

(f)

Question: In the last Perek of Makos (Daf 18b), the Gemara establishes the Tana who argues with Rebbi Yehudah as Rebbi Eliezer ben Ya'akov ...

מנא ליה דפליגי? דלמא דרשי תרוייהו כמו תנא דספרי?

1.

Question (cont.): How does it know that they argue? Perhaps they both Darshen both Pesukim, like the Tana of the Sifri?

והתם משמע דר"א מייתי ליה "והנחתו" ,לומר דהנחה מעכבת בהן?

2.

Question (concl.): And it implies there that Rebbi Eliezer (ben Ya'akov) learns from "ve'Hinachto" that placing (the Bikurim) is crucial?

ושמא מדלא מייתי כל חד דרש' דחבריה, מכלל דלא ס"ל.

(g)

Answer: Presumably, since each one does not cite the other one's D'rashah indicates that he does agree with it.

ומיהו קשה, דרבי יהודה דריש תנופה מ"והנחתו" ,ואפ"ה מוקי לה בשעת קריאה, כדתנן פרק ג' דביכורים (מ"ו)...

(h)

Question: Rebbi Yehudah Darshens Tenufah from "ve'Hinachto", yet he establishs it during the Keri'ah, as the Mishnah in the third Perek of Bikurim (Mishnah 6) states ...

משום ד"והניחו" [קמא] גבי קריאה כתיב?

1.

Reason: Because (the first) "ve'Hinicho" is written in connection with the Keri'ah?

לכך נראה דבספרי דריש תנופה להשתחויה מדאיתקש להנחה.

(i)

Answer: It therefore seems that the Sifri Darshens Tenufah by the Hishtachavayah since it is compared to the Hanachah.

ועוד תנא שלישי דלית ליה תנופה כלל, כדמשמע הכא- "מאן שמעת דאמר תנופה? רבי יהודה' ,מכלל דרבנן לא בעו תנופה כלל.

(j)

Opinion #3: And there is a third Tana who does not hold of Tenufah at all, as is implied in this Sugya, when it asks "Who is the Tana that holds of Tenufah"? It is Rebbi Yehudah' - implying that the Rabanan do not hold of Tenufah at all.

והוא תנא פרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף סא.), דתנן התם גבי 'ואלו טעונות תנופות- הביכורים, כדברי ר"א בן יעקב- ' שמע מינה דלרבנן לא בעו תנופה...

1.

Opinion #3 (cont.): And this is synonymous with the Tana in Perek Kol ha'Menachos Ba'os Matzah (Menachos, Daf 61a) which states, in connection with the Mishnah there 'And the following require Tenufah' - Bikurim, according to the opinion of Rebbi Eliezer ben Ya'akov', a proof that the Rabanan do not require Tenufah ...

וכי קאמר במכות 'מאן תנא דפליג עליה דרבי יהודה, ר"א בן יעקב' ...

(k)

Implied Question: And when the Gemara in Makos establishes the Tana who argues with Rebbi Yehudah as Rebbi Eliezer ben Ya'akov ...

ניחא ליה לאתויי תנא דמשכח בהדיא.

1.

Answer: It prefers to cite a Tana whose name we know (rather than those Rabanan, whose name is not specified).

ועוד י"ל דב' תנופות לאו דוקא ...

(l)

Refutation of Opinion #2: One can also explain that 'two Tenufos' is La'av Davka ...

אלא לפי שיש ביכורים שאין טעונין קריאה -כגון מן החג ועד החנוכה ,כדתנן פ"ק דביכורים (מ"ו) ...

1.

Refutation of Opinion #2 (cont.): Only since there are times where bikurim do not require Keri'ah - from Sukos till Chanukah, as we learned in the first Perek of Bikurim (Mishnah 6).

וקאמר דהטעונין קריאה, מניף בשעת קריאה, ושאין בהן קריאה מניף בשעת השתחואה.

2.

Refutation of Opinion #2 (concl.): What the Sifri therefore means is that when Bikurim do require Keri'ah one waves during the Keri'ah, and when they do not, then one waves during the Hishtachavayah.

8)

TOSFOS DH KOHEN MENI'ACH YAD TACHAS YAD HA'BA'ALIM U'MEINIF

תוס' ד"ה כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף

(Summary: Tosfos debates as to whether 'underneath the hand' is meant literally or not.)

לאו דוקא קאמר תחת יד הבעלים ממש...

(a)

Explanation #1: This does not mean that he specifically places his hand underneath the hand of the owner ...

דא"כ הויא חציצה בין הכלי ובין הכהן...

1.

Reason: Since that would constitute a Chatzitzah between the K'li and the Kohen's hand.

ובסוף 'שתי מדות' מסקינן גבי 'בעלים חברים' ' -לנפו כולהו בהדי הדדי, קא הויא חציצה? '

2.

Proof: And at the end of 'Sh'tei Midos' (Menachos, 94a), in connection with 'Owners who are "Chaverim" ', the Gemara concludes - 'If they were all to perform Tenufah simultaneously, that would constitute a Chatzitzah?'

אלא כדתנן פרק ג' דביכורים (מ"ו) גבי 'סל של ביכורים' ' -אוחזו בשפתותיו וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו' ...

(b)

Explanation #1 (cont.): But as we learned in the third Perek of Bikurim (Mishnah 6) in connection with 'the basket of Bikurim' - 'He holds it by the lip and the Kohen places his hands underneath it and waves it' ...

והיינו 'תחת יד הבעלים' .

1.

Explanation #1 (concl.): And that is what is meant by 'underneath the hand of the owner'.

ומיהו בההיא ד'בעלים חברים' פי' שם בקונט' דבתנופת הכהן לא איכפת לן אם יש בה חציצה, דעיקר תנופה בבעלים היא.

(c)

Rashi: Rashi however, in the case of 'owners who are Chaverim' explains that with regard to the Kohen waving it, we are not concerned if it is a Chatzitzah, since the main Tenufah is that of the owner.

ותימה היא, מנא ליה הא, דתרוייהו כתיבי?

(d)

Question: Where does he get that from, seeing as both Tenufos are written?

והתם (מנחות דף סא:) תניא גבי 'תנופה דשלמים' ' ,הא כיצד? כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף; כיצד עושה? מניח אימורין על פיסת היד וחזה ושוק עליהם' .

(e)

Proof: And there in Menachos (Daf 61b), in connection with the Tenufah of the Shelamim, the Beraisa states 'What does he do? The Kohen places his hand underneath that of the owner and waves. How? He places the Emurin on the palm of his hand and the chest and the calf on top of them'.

והתם מצינו למימר שאוחז הכהן באימורים היוצאין חוץ לפיסת היד, ולפי שהבעלים למטה, קאמר 'תחת יד הבעלים' .

(f)

Refutation: It is possible to say there that the Kohen takes holds of the Emurim where they stick out from his hand; and because the owner is below (See Maharsha), the Tana says 'underneath the hand of the owner'.

ובירושלמי דסוטה משמע קצת דהוי בנגיעה ממש -גבי תנופת מנחת סוטה, דפריך בירושלמי 'ואין הדבר כעור? מביא מפה, ואינו חוצץ?

(g)

Explanation #2: The Yerushalmi in Sotah (at the beginning of the third Perek) slightly implies that they actually touch - in connection with the Tenufah of the Minchah of a Sotah, when it asks 'Is it not "ugly"? If one brings a cloth, is it not a Chatzitzah?'

מביא כהן זקן; ואפילו תימא ילד, אין יצר הרע מצוי לאותה שעה' .

1.

Explanation #2 (cont.): One therefore brings an old Kohen or even a young one, since the Yeitzer ha'Ra is not common under those circumstances'.

מיהו מצינו למימר דאף על פי שזה למטה מן הכלי וזה למעלה מן הכלי, פעמים שנוגעין ידו בידה על ידי שמתעסקין בתנופה.

(h)

Refutation: It is possible to explain however, that even if one of them holds the base of the K'li and the other one on top, his hand will sometimes touch hers, whilst they are busy performing the Tenufah.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF