סוכה דף מז. א

מה הדין בחו"ל ביום השמיני שהוא ספק יום שביעי, לענין ישיבת סוכה, ולענין ברכה?

לישיבת סוכה לברך לישב בסוכה הזכרה בתפלה וכו'
ללישנא קמא יושבים [1] לרב: מברכים [2]
לר' יוחנן: לא מברכים
מזכיר שמיני עצרת
לאיכא דאמרי לרב: יושבים
לר' יוחנן:
לא יושבים
לא מברכים ----- [3]

האם אומרים זמן (-שהחיינו) בימים דלהלן?

בשמיני עצרת בשביעי של פסח
לר' יוחנן, לרב נחמן אומרים אין אומרים
לרב ששת אין אומרים אין אומרים

סוכה דף מז: א

מתי היה מניף את הביכורים? [תוד"ה הביכורים].

בשעת הקריאה בשעת ההשתחויה
למשמעות המשנה בבכורים היה מניף לא היה מניף
למשמעות הספרי היה מניף לביאור א' בתוס': היה מניף
לביאור ב' בתוס': לא היה מניף [4]
לרבנן דסוגיין לא היה מניף לא היה מניף

-------------------------------------------------

[1] וכתבו התוס' (ד"ה מיתב), דעכ"פ לענין לולב לא רצו לתקן כמו בסוכה שיטלו אותו מספק, דכיון שהוא יו"ט והלולב מוקצה, ואם יטלנו - הרי שנוהג בו מנהג חול (ויבואו לזלזל בו), משא"כ בסוכה שלא ניכר - כיון שפעמים שעריבה על אדם סוכתו ויושב בה גם שלא בחג.

[2] וזה מה שאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב ש"שמיני ספק שביעי - שביעי לסוכה", והיינו שמברכים לישב בסוכה, וכ"ש שצריך לשבת בסוכה, (דבזה אפי' ר' יוחנן מודה - ללשון זו). ומה שאמר "שמיני לברכה" - היינו שבתפלה ובקידוש ובברכת המזון מזכיר שמיני עצרת ולא את סוכות.

[3] לפי האיכא דאמרי מה שאמר רב ש"שמיני ספק שביעי - שביעי לסוכה, ושמיני לברכה", ור' יוחנן אמר "שמיני לזה ולזה", פירוש סוכה הוא כפשוטו - לענין ישיבת סוכה, וכן פירוש ברכה הוא כפשוטו - לענין ברכת לישב בסוכה, וא"כ לא מיירי כאן לענין ההזכרה בתפלה.

[4] וב' תנופות שנזכרו בספרי לאו דוקא, אלא לפי שיש ביכורים שאין טעונים קריאה - כגון מן החג ועד חנוכה, קאמר דהם עכ"פ טעונים תנופה בשעת השתחויה, אולם אלו הטעונים קריאה (שבאו קודם החג), בהם עושה תנופה יחידה בשעת קריאה.

עוד חומר לימוד על הדף