1)

TOSFOS DH V'CHI LEYAVSHAN HU TZARICH

תוס' ד"ה וכי לייבשן הוא צריך

(Summary: Tosfos reconciles the Tana here with the Tana in Pesachim.)

תימה, שאותו תנא נתחלפה שיטתו -דהכא דהוה ליה למיתני 'על גב' הוה תני 'על גג' ...

(a)

Question: This Tana seems to have switched his opinion - Here, where he ought to have written 'al-Gav', he wrote 'al-Gag' ...

ובפ"ק דפסחים (ד' יג:) גבי 'שתי חלות של תודה' ,דה"ל למיתני 'על גג' ,הוה תני 'על גב' ?

1.

Question (cont.): And in the first Perek of Pesachim (Daf 13b), in connection with 'the Two Loaves of the Todah', where he should have written 'al-Gag' , he wrote 'al-Gav'?

ויש לומר, דאותו התנא היה שונה שניהם בשוה 'על גב' או שניהם 'על גג' ...

(b)

Answer: In fact, the Tana wrote the same on both occasions, either 'al-Gav' or 'al-Gag' ...

וכשהגיע לו לרב יהודה בראשון ואמר לו שטעה, והיה סבור שכן יש להיות גם באחר.

1.

Answer (cont.): Only when it first reached the ears of Rav Yehudah, and he told the Beraisa-expert that he had erred, he thought that the same must be the case with the second one.

2)

TOSFOS DH ZOKFIN OSAN B'TZIDEI HA'MIZBE'ACH

תוס' ד"ה זוקפין אותן בצדי המזבח

(Summary: Tosfos clarifies te statement.)

היינו לאחר שהקיפוהו פעם אחת, למ"ד ערבה בנטילה.

(a)

Clarification: According to the opinion that the Aravah is taken, it speaks after they had surrounded the Mizbe'ach once.

3)

TOSFOS DH TAK'U V'HERI'U V'TAK'U - MISHUM SIMCHAH

תוס' ד"ה תקעו והריעו ותקעו

(Summary: Tosfos gives the reason for the ruling.)

משום שמחה.

(a)

Reason: Because of Simchah.

4)

TOSFOS DH ANI V'HO

תוס' ד"ה אני והו

בגימטריא 'אנא ה' ... '

(a)

Explanation #1: Its Gematriyah is equivaalent to that of "Ana Hash-m" ...

ועוד, משבעים ושתים שמות הן הנקובין בשלשה מקראות הסמוכין בפרשת 'ויהי בשלח' " - ויסע מלאך" " ויבא בין מחנה" "ויט משה את ידו" ...

(b)

Explanation #2: Moreover, Rashi explains, they belong to the seventy-two Names of Hash-m which are mentioned in the three consecutive Pesukim in Parshas Beshalach - "Vayisa Mal'ach" "Vayavo bein Machaneh" "Vayet Moshe es Yado" ...

ושלשתן בני שבעים ושתים אותיות ומהם שם המפורש- אות ראשונה של פסוק ראשון, אחרונה של אמצעי, וראשון של אחרון, וכן בסדר הזה כולם. כך פי' הקונטרס.

1.

Explanation #2 (cont.): Each Pasuk comprising seventy-two letters, with the (three-letter) Name of Hash-m coming from the first letter of the first Pasuk, the last letter of the middle Pasuk and the first letter of the last Pasuk, and so in this fashion all along.

ועדיין צריך טעם לזה, למה נשתנו שני שמות הללו דאמרינן להו טפי מאחריני?

(c)

Question: We still need to find a reason however, as to why these two Names are singled out more than the others?

משום דדרשינן באיכה רבתי קרא דכתיב ביחזקאל (א) "ואני בתוך הגולה" ,וקרא דכתיב בירמיה (מ) "והוא אסור בזיקים" -כביכול הוא בעצמו...

(d)

Answer; Explanation #3: Because the Medrash in Eichah Rabasi Darshens the Pasuk in Yechezkel (1) "va'*Ani* be'Soch ha'Goleh", and the Pasuk in Yirmiyah " (40) "ve'*Hu* Asur ba'Zikim" - Kevayachol with regard to Hash-m Himself ...

והיינו 'הושענא' -שיושיע לעצמו.

1.

Conclusion: Hence 'Hoshana' means that He should redeem Himself (from Galus).

5)

TOSFOS DH MIYAD TINOKOS SHOMTIN LULVEIHEN

תוס' ד"ה מיד תינוקות שומטין לולביהן

(Summary: Tosfos cites two interpretations [one of Rashi] and elaborates.)

לולבי התינוקות שומטין הגדולים מידן ואוכלין אתרוגיהן של תינוקות ...

(a)

Explanation #1: The grownups snatch the children's Lulavim from thei hands and eat their Esrogim ...

ואין בדבר גזל ולא משום דרכי שלום...

(b)

Implied Question: And this is not considered theft, nor even forbidden on account of Darkei Shalom, Rashi explains ...

אלא שכך נהגו בו מחמת שמחה. כך פי' בקונט'.

(c)

Answer: Only this is was what they were accustomed to doing because of Simchah.

ויש ללמוד מכאן לאותן בחורים שרוכבים בסוסים לקראת חתן ונלחמים זה עם זה, וקורעין בגדו של חבירו או מקלקל לו סוסו, שהן, פטורין -שכך נהגו מחמת שמחת חתן.

(d)

Inference: One can extrapolate from here that those youths who riding on horse-back on their way to greet the Chasan wrestle with each other and tear each other's clothes or would his horse, are Patur - since that was their custom based on Simchas Chasan.

ועוד יש לומר, דמתני' לא איירי כלל שיחטפו הגדולים מידן של תינוקות, אלא 'מיד' -כלומר לאלתר התינוקות שומטין לולבי עצמן מתוך הערבה ...

(e)

Explanation #2: One can also explain that the Mishnah is not talking about the grownups snatching the Lulavim from the children's hands. Rather the word 'Miyad' means that 'immediately the children slipped their own Lulavim from the Aravos ...

לפי שהלולב ארוך ושוחקין בו, ואתרוגיהן היו אוכלין.

1.

Explanation #2 cont.): Since it is long, and they wanted to play with it, whilst their Esrogim they would eat.

והשתא ניחא הא דפריך בגמרא למאן דאמר אתרוג בשביעי מותר, דהכא משמע 'תינוקות אין, גדולים לא?'?

(f)

Clarification (of explanation #2): According to this, the Gemara's Kashya on the opinion that holds that 'The Esrog is permitted on the seventh day' fits nicely, since it implies that only the children may, but not the grownups.

ובקונט' דחק לפרש דהכי פריך 'תינוקות דווקא שלא הוקצה למצוה גמורה, אבל של גדולים, הוקצה למצוה גמורה, אסורין כל היום?

(g)

Clarification (of explanation #1): Rashi however explains with a Dochek that the Gemara is asking 'Specifically the Esrogim belonging to children, which are not designated for a real Mitzvah, but those of grownups, which are, are forbidden all day?

וקשה, דא"כ, הוה ליה למימר 'דתינוקות אין, דגדולים לא?'?

(h)

Question: But if so, the Gemara ought to have said 'Of children (with a 'Daled'), yes, of grownups, no!'

6)

TOSFOS DH ALAH SHALOSH ZEHU MAKOM KERANOS

תוס' ד"ה עלה שלש זהו מקום קרנות

(Summary: Tosfos agrees with Rashi's explanation but not with his text.)

ולא גרסינן 'וכנס אמה' ...

(a)

Clarifying Text: We do not have the text 'and it went in an Amah' ...

שהקרנות לא היו משוכין לפנים כלום...

1.

Reason: Since the K'ranos (the corner-blocks) were not withdrawn (from the edge) at all ...

אלא מביא מלבן שהוא אמה על אמה ברום אמה, ונתנו לקרן ומלאהו חלקי אבנים וסיד וזפת וקוניא, וכן בכל קרן. כך פירש בקונט'.

2.

Reason (cont.): Only they brought a frame one Amah by one Amah and one Amah high, which they placed on each corner, and filled with smooth stones, lime, pitch and plaster (Rashi).

וכן מוכיח בזבחים פרק איזהו מקומן (ד' נד.) ובפרק שתי הלחם (מנחות ד' צז:) שהקרנות לא היו משוכין לפנים כלום.

(b)

Proof: And it is indeed evident in Perek Eizehu Mekoman (Zevachim, Daf 54a) and in Perek Sh'tei ha'Lechem (Menachos, Daf 97b) that the K'ranos were not wthdrawn inwards at all.

אבל מ"מ מוחק בחנם גרסת הספרים שכתוב בכל הספרים 'עלה שלש וכנס אמה וזה מקום קרנות' ...

(c)

Reinstating Text: Yet Rashi erases the text in the Sefarim, all of which stated 'It went up three Amos and went in an Amah, and this was the location of the K'ranos' ...

כלומר דבאותה כניסה היו הקרנות בנוים.

1.

Explanation: In other words, it was on that withdrawn section that the Kranos were built.

והשתא הוי ממש דומיא דאחריני 'עלה אמה וכנס אמה ... 'זה מקום קרנות' -מקום הכניסה הוא מקום קרנות.

(d)

Conclusion): In that case, it is similar to the other cases - 'It went up one Amah ... ' - 'This is the location of the K'ranos' means that the location of the withdrawn section was where the K'ranos were placed.

45b----------------------------------------45b

7)

TOSFOS DH SAVIV SHEMONAH ASAR ELEF

תוס' ד"ה סביב שמנה עשר אלף

(Summary: Tosfos explains the statement, based on the rest of the Pasuk in Yechezkel.)

והאי קרא כתיב בסוף יחזקאל (מח) גבי מדתה של ירושלים דלעתיד -היקיפה שמנה עשר אלף קנים...

(a)

Source: This Pasuk is written at the end of Yechezkel (chapter 48) in connection with the measurements of Yerushalayim of the future - the circumference of which is eighteen thousand canes ...

דנמצאת מדת ריבועה (על) ארבעת אלפים וחמש מאות קנים אורך על ארבעת אלפים וחמש מאות קנים רוחב, ומדת הקנה שש אמות.

1.

Source (cont.): In which case it measures four thousand five hundred canes lengthwise times four thousand five hundred canes breadth wise - a cane measuring six Amos.

ומה שכתוב בספרים 'תמניסר אלפים פרסי,' לא גרס 'פרסי'

(b)

Refuted Text: In the text that appears in the Sefarim ''eighteen thousand Parsi", the word 'Parsi' must be omitted ...

דאטו 'פרסי' מי כתיב בקרא ...

1.

Reason: Since it does appear in the Pasuk ...

אלא גרסינן 'תמניסר אלפי הוה דרא קמי הקב"ה' -והוא היקף הקנה ,דנמצאת ריבוע ד' אלפים וחמש מאות קנים אורך על ד' אלפים וחמש מאות קנים רוחב ...

(c)

Authentic Text: But the correct text reads 'Eighteen thousand is the row that is in front of Hakadosh-Baruch-Hu' - which is the circumference of the canes that is formed from the square of four thousand five hundred canes lengthwise times four thousand five hundred canes breadth wise ...

דהכי כתיב קרא (יחזקאל מח) "ואלה תוצאות העיר: מפאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים מדה" ...

1.

Source: As is written in the Pasuk in Yechezkel (chapter 48) - "And these are the exits of the city: on the north side a measure of five hundred four and thousand" ...

וכתיב (שם) "ופאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים מדה" ,וכתיב (שם) "ופאת נגבה חמש מאות וארבעת אלפים מדה" ,וכתיב (שם) "ופאת קדמה חמש מאות וד' אלפים מדה" ...

2.

Source (cont.): And it is written (Ibid.) "And on the west side a measure of five hundred four and thousand" (See Rashash); and it is written (Ibid.) "And on the south side a measure of five hundred four and thousand"; And it is written (Ibid.) "And on the east side a measure of five hundred four and thousand" ...

והדר כתיב "סביב שמנה עשר אלף" .

3.

Source (concl.): And then it writes "The circumference is eighteen thousand".

ואע"ג דקרא גבי ירושלים כתיב...

(d)

Implied Question: Even though the Pasuk is speaking about Yerushalayim ...

דרשינן מיניה דדרא דקמיה קודשא בריך הוא הוא ...

1.

Answer: We Darshen it in connection with the row that is in front of Kudsha B'rich Hu ...

דכתיב בסיפיה דקרא "ושם העיר מיום ה' שמה. "

2.

Reason: Since the Pasuk concludes "And the name of the city from that day on will be 'Hashem is there' ".

8)

TOSFOS DH ACHAS L'LULAV V'ACHAS L'MIZBE'ACH

תוס' ד"ה אחת ללולב ואחת למזבח

(Summary: Tosfos clarifies Rebbi Yochanan ben Berokah's opinion and elaborates.)

לא יתכן כלל לפרש דרבי יוחנן בן ברוקה לא פליג אלא בשביעי...

(a)

Refuted Explanation: It is not correct to say that Rebbi Yochanan ben Berokah only argues on the seventh day ...

אלא א'כולהו נמי פליג -דסבר חריות של דקל היו מביאין כל שבעה ולא ערבה ...

(b)

Correct Explanation: But he argues on all the other dqays too - and he holds that they brought palm-branches all seven days and not Aravos ...

כי היכי דאבא שאול דדריש "ערבי" ' ,אחד למקדש' -דהיינו כל ז'.

1.

Support #1: Just like Aba Shaul (above on Daf 30a), who Darshens "Arvei", one for the Mikdash - all seven days.

וכן רבנן דנפקא להו מהלכה,דהיינו כל ז' .

2.

Support #2: And like the Rabanan, who learn (Ibid.) from the Halachah (le'Moshe mi'Sinai) - all seven days.

ור' יוחנן בן ברוקה דריש להוערבי כשאר תנאי דלולב הגזול, והלכה לית ליה.

(c)

Correct Explanation (cont.): And Rebbi Yochanan ben Berokah Darshens with regard to the Aravos like the other Tana'im in Lulav ha'Gazul, and he does not hold of the Halachah.

והא דקתני מתניתא 'ואותו היום' ...

(d)

Implied Question: And when the Beraisa says 'on that day' ...

לאו דוקא יום אחד.

1.

Answer: It is La'av Davka.

ומיהו לר' לוי, דמפרש טעמא דר' יוחנן בן ברוקה 'כתמר' ...ולא מקרא דריש אלא סברא שהוא סימן יפה לקילוסן של ישראל - שאין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים ...

(e)

Explanation (cont.): According to Rebbi Levi however, who presents Rebbi Yochanan ben Berokah's reason, not from a Pasuk, but from a S'vara - 'Like a date-palm' ... , which is a good Si'man in praise of Yisrael ...

(אי) אפשר דלא הוי אלא יום אחד ...

1.

Explanation (cont.): It may even be one day only ...

בין יהיה יום אחד בין יהיה כל שבעה, לא היתה ערבה בטלה...

2.

Explanation (cont.): In any event, whether it is one day or all seven, the Aravah is not negated ...

ותרוייהו היו ,מרביות של ערבה וחריות של דקל.

3.

Explanation (concl.): Since they took both, willow- boughs and palm-branches.

9)

TOSFOS DH ECHAD ZEH V'ECHAD ZEH SHIV'AH

תוס' ד"ה אחד זה ואחד זה שבעה

(Summary: Tosfos explains the difference between Sukah and Lulav regarding the B'rachah.)

אין סוכה ולולב שוין לברכה...

(a)

Sukah & Lulav: Sukah and Lulav are not the same with regard to B'rachah ...

דא'לולב אין מברך אלא פעם אחת ביום...

(b)

Lulav: Since over Lulav one recites a B'rachah only once a day ...

אבל סוכה כל אימת דנכנס לה כדי שיאכל וישתה וישן, ואפילו עשר פעמים ביום מברך א'כל אחת ואחת ...

(c)

Sukah: Whilst Sukah the Mitzvah applies whenever one enters it in order eat and drink or to sleep, even if it mis ten times a day, one recites a B'rachah on each occasion ...

מידי דהוה א'תפילין דמברך עליה כל זמן שמניחן.

1.

Tefilin: Similar to Tefilin, over which one recites a B'rachah each time one puts them on.

והיינו טעמא דסוכה, דאי מתרמי ליה סעודתא, לא אפשר למיכל חוץ לסוכה, אע"פ שכבר אכל בו ביום בסוכה ...

(d)

Reason for Sukah: And that is the reason by Sukah, since if he wants to wat a Se'udah, he cannot eat it outside the Sukah, in spite of having already eaten that day in the Sukah.

וכן תפילין כל היום מצותן שיהו מונחין בראשו ובזרועו ...

1.

Reason for Tefilin: Likewise the Mitzvah of Tefilin is to wear them on one's head and on one's arm all day.

אבל לולב אין עיקר מצותו אלא פ"א ביום, כדאמ' (לעיל ד' מב.) 'מדאגבהיה נפיק ביה' .

(e)

Reason for Lulav: Whereas the basic Mitzvah of Lulav is only once a day, as we learnt above (Daf 42a).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF