סוכה דף מה. א

מה דורשים מהפסוק (תהלים קיח:כז) "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ"?

מה דורשים
א. ר' אבהו שהערבות המקיפות למזבח גבוהות עד קרנות המזבח
ב'. ר' אבהו
בשם ר' אלעזר
הנוטל לולב אגוד עם מניו, והדס עבות (קלוע) -
כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן
ג'. ר' ירמיה בשם רשב"י העושה איסור (-איגוד) לחג [1] לייחדו בעונג אכילה ושתיה

סוכה דף מה: א

"ר' יוחנן בן ברוקה אומר חריות של דקל היו מביאים וחובטין אותן בקרקע" וכו'.
מה סברתו בדינים דלהלן? [תוד"ה אחת].

באלו ימים היו עושים חביטה בלולב? האם היו חובטים גם בערבה?
לרב הונא [2] כל שבעת הימים [3] לא היו חובטים
לר' לוי [4] אפשר שרק יום אחד [5] היו חובטים [6]

האם מברכים על לולב וסוכה כל שבעה [7]?

האם מברכים על לולב
כל יום כשנוטלו
האם מברכים על הסוכה
כל פעם שנכנס
לרב יהודה בשם שמואל בכל יום מהשבעה בפעם הראשונה שנכנס לסוכה
לרבב"ח בשם ר' יוחנן פעם אחת ביום הראשון שמה"ת בכל פעם שנכנס לסוכה בכל ז'
לרבין בשם ר' יוחנן בכל יום מהשבעה בכל פעם שנכנס לסוכה בכל ז'
-------------------------------------------------

[1] כן פירש"י בפירוש הראשון, ובפירוש השני פירש שהכוונה ליום שאחר החג, מה שנקרא "אסרו חג".

[2] רב הונא מפרש את טעמו של ר' יוחנן ב"ב משום דכתיב "כפות תמרים" - ו"כפות" משמע שנים אחד ללולב ואחד למזבח.

[3] הוכיחו תוס', שריב"ב חולק בכל שבעת הימים וסובר שהיו מביאים חריות של דקל ולא היו מביאים ערבות, וזה מה"ת דדורש "כפות" שנים, וכמו שדרש אבא שאול שחביטת ערבה מה"ת מדכתיב "ערבי" אחת ללולב ואחד למזבח, כך הוא דורש מ"כפות", ואת דרשת "ערבי" ס"ל שצריך לדברים אחרים. וכן לית ליה ערבה מהלכה למשה מסיני.

[4] ס"ל שטעמו של ריב"ב אינו מפסוק אלא מסברא דיש לנו לעשות סימן יפה בחריות הבאות מעץ התמר לפני המזבח. והסימן יפה הוא, ד"מה תמר אין לו אלא לב אחד (דהמוח שהוא השרף של העץ נמצא רק בגזע האמצעי ולא בענפים היוצאים), כך ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים".

[5] דכיון דלא יליף לה מקרא אלא רק סברא להראות סימן יפה, בזה יתכן דסגי ביום אחד.

[6] דשפיר אית לן למימר דדריש "ערבי" או שיש לו הלכה למשה מסיני, ותרוייהו היו מביאים גם לולב וגם ערבה. וביאר הערוך לנר, דלא היו ממציאים חכמים לעשות מנהג יפה בלולב, אם לא היינו מוצאים כמותו מה"ת או מהלכה למשה מסיני, ולכן על כרחך שלשיטתו עושים כן בערבה, ובאו חכמים לחדש שגם בלולב יעשו כן לסימן יפה.

[7] וביארו התוס' (בד"ה אחד), שעכ"פ חלוק לולב מסוכה, דבלולב אין לברך אלא פעם אחת ביום - גם אם נאמר שמברכים כל שבעה, משא"כ סוכה שמברך כל פעם שנכנס לאכול ולשתות ולישון אפי' עשר פעמים ביום. והטעם דבלולב מברך רק פעם אחת משום שכיון שהגביהו יצא ידי חובה, לכן אין לברך כל פעם.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף